בתום שנה חלומית, במהלכה הונפקו 98 חברות חדשות בבורסה בתל-אביב, קיים איגוד החברות הציבוריות ב-18.01.22 את ועידת ההנפקות השנתית, שנערכה בבניין הבורסה לניירות ערך בתל-אביב ושודרה במקביל בזום. בוועידה השתתפו ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, ואיש העסקים אלפרד אקירוב, מייסד אלרוב, שדיברו, כל אחד בנפרד ומנקודת מבטו, על האירועים האחרונים בשוק הביטוח. עו"ד שרה קנדלר, מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, שהשתתפה אף היא בוועידה, ציינה בדבריה, כי "הסמכויות שרשות ניירות ערך מבקשת לעצמה במסגרת חוק ייעול האסדרה בניירות ערך נועדו לקדם תחרות ולייצר שוק הון הוגן. אין צורך לייחס לרשות קונספירציות - לא מדובר בסתם כוונה להאדיר את כוחנו. אנו רואים בשיתוף הפעולה עם איגוד החברות עניין חשוב מאוד".
כדאיות ההנפקה הגלובלית
במוקד הכינוס עמד פאנל בנושא ההנפקה הגלובלית, בהובלתה של עו"ד ענת פילצר סומך, היועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, שדן במתווה הגיוס החדש שהוא המילה האחרונה בשוק ההון. בפאנל השתתפו יאיר נחמד - מנכ"ל נאייקס, ניר הורביץ - מנכ"ל טרמינל X, עו"ד רון קליין - מנהל מערך הפיתוח העסקי במחלקה הבינ"ל ברשות ניירות ערך, ליאור נבון - מנהל יחידת המכירות ופיתוח עסקי בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, ונציגי החתמים עומר שנהר, מנהל הפעילות הבנקאות להשקעות ב- UBS ופלג פאר מ"ווליו בייס".
בדברי הפתיחה שלה סקרה עו"ד פילצר סומך את מתווה ההנפקה הגלובלית, שלא היה קיים עד ל-2019 בבורסה בתל-אביב, וטענה כי יתרונותיו ברורים על פניו. זאת בשל השוויים הגבוהים המיוחסים במסגרתו לחברות, הפוטנציאל לסחירות גבוהה במניה והרחבת מנעד המשקיעים מעצם החשיפה לגופים פיננסיים זרים, הכל מבלי לאבד את היכולת להיכלל במדדים המובילים של הבורסה המקומית. מנגד הבהירה פילצר סומך, כי יש גם חסרונות למודל והם בעיקרם הליך דיו דיליג'נס מעמיק וארוך יותר מזה המתנהל ברגיל, והחובה לייצר את מסמכי ההנפקה בשפה האנגלית, שלא כל החברות המנפיקות מתנהלות בה ברמה היום-יומית.
השאלות שהתבקשה עליהן תשובה נגעו, לדבריה, בכדאיות ההנפקה הגלובלית - האם התועלת שהיא מייצרת לחברות ולמשקיעים עולה על עלותה העודפת, האם המשקיעים המקומיים רואים אותה בעין יפה או שמא רואים בה תחרות לא רצויה, והאם המודל מהווה חלופה למודל הרישום הכפול או דווקא מעודד אותו.
עו"ד רון קליין מרשות ניירות ערך ציין, כי מודל ההנפקה הגלובלי מתאים לרוב לחברות גדולות, או כאלו שיש להן אוריינטציה בינ"ל, כשהוא מאפשר להן לפנות בהנפקה למנעד רחב יותר של משקיעים ברחבי העולם ולגוון בכך את בסיס המשקיעים של החברה. הפנייה לאותם משקיעים שנמצאים בשווקים המובילים מעבר לים, מאפשרת גם לייצר שוויים דומים למקובל בעולם, ליהנות מכיסוי אנליזה באנגלית ולהגדיל את הסחירות במנייה של החברה. לדבריו, תהליך ההפיכה לחברה ציבורית הוא תהליך ארוך טווח שלא מתמצה בהנפקה הראשונה לציבור, כאשר המודל הגלובלי מצייד את החברה בכלים לאותו טווח ארוך. בהקשר זה הזכיר קליין את הרישום הכפול כפלטפורמה שמאפשרת לחברות לצמוח בתל-אביב ולהשתמש בבורסה המקומית כקרש צמיחה לבורסות גלובליות נוספות, כאשר הנפקה גלובלית בתל-אביב מכינה ומבססת את הקרקע למהלך כזה.
להביא משקיעים בינ"ל
יאיר נחמד, מנכל חברת הפינטק נאייקס, שבצעה את ההנפקה הגדולה ביותר של חברת טכנולוגיה בבורסה בתל-אביב, דיבר מניסיונו על תהליך ההנפקה ואמר: "95% מהלקוחות של החברה הם בחו"ל, כך שתמיד עבדנו באנגלית ותמיד היינו פתוחים מול המשקיעים. אחת הסיבות שהלכנו להנפקה שהיא גלובלית, כמו שג'פריז הציעו לנו, היא בגלל שרצינו חשיפה בינ"ל שגם עוזרת לנו להביא משקיעים בינ"ל שהתעניינו מאוד בחברת צמיחה כמונו. יחד עם זאת, היה לנו חשוב להיות חלק מהבורסה הישראלית כחברה שמרבית העובדים שלה, המטה ומרכז הפיתוח שלה נמצא כאן וכל ליבת הפעילות שלנו מתבצעת מישראל. ההנפקה הגלובלית מסייעת לנו להביא לקוחות מטיר 1, וחושפת אותנו לכל השוק. ההנפקה הייתה אבולוציה של החברה - זה היה תהליך ארוך ומורכב, אבל גם חוויה טובה וטבעית, שמאוד העצימה את העובדים ובעלי העניין בחברה. הודות לזום, כל התהליך נוהל בנוחות מהמשרדים שלנו בהרצליה בלי להתרוצץ ברחבי העולם".
עוד הוסיף נחמד: "צריך לזכור שבהנפקה גלובלית למשקיעים הזרים יש מנדט מוגבל. לא לכל המשקיעים יש מנדט להשקיע בבורסה בתל-אביב. אם החברה רוצה נזילות ולהגיע לעומקים אחרים ולגוון משקיעים, היא צריכה בשלב השני לבצע רישום כפול. זה המהלך הטבעי, לדעתי, שנכון עבור החברות שהן כבר בשלות יותר עם יכולות ביצוע לאורך זמן".
ליהנות במקביל מיתרונות השוק המקומי
ליאור נבון מהבורסה בתל-אביב ציין, כי "ההנפקה הגלובלית של הבורסה עצמה ביולי 2019 היתה ההנפקה הגלובלית הראשונה שנעשתה בבורסה בתל-אביב והיא זו שסללה את הדרך לחברות הישראליות. ההנפקה הגלובלית מאפשרת לחברות חשיפה גבוהה יותר למשקיעים בינ"ל, כאשר תהליך ההנפקה מאפשר בניית ספר הזמנות של משקיעים לטווח קצר ולטווח ארוך, תוך תמחור והערכת שווי של גופים מוסדיים בינ"ל, פרסום אנליזה באנגלית על-ידי גופים מובילים בעולם וכמובן האפשרות לגיוסי הון משמעותיים. במקביל, ההנפקה הגלובלית מאפשרת לחברה ישראלית ליהנות גם מיתרונות השוק המקומי שכוללים עלויות הנפקה ועלויות שוטפות נמוכות, כניסה למדדים המובילים של הבורסה, נזילות למניות החברה וגישה גם למשקיעים בישראל, ומעבר לכך, זה מאפשר לחברה גם בהמשך לבצע הנפקה ורישום כפול במקביל בבורסות המובילות בעולם".
לדבריו, מאז 2019 השלימו עוד חמש חברות ישראליות תהליך של הנפקה גלובלית, בהובלת בנקי ההשקעות ג'פריס ו- UBS בשווי כולל של כעשרה מיליארד שקלים וגייסו סכום כולל של כ- 2.6 מיליארד שקלים. "אנחנו בבורסה מאמינים שהמסלול של ההנפקה הגלובלית ימשיך לצמוח בשנים הקרובות ונראה חברות ישראליות נוספות שעושות את המהלך הזה, ובכך גם נראה יותר משקיעים בינלאומיים שייכנסו לשוק ההון הישראלי".
שלב נוסף בהתפתחות השוק
עומר שנהר מ- UBS אמר בהתייחס ליתרונות ההנפקה הגלובלית: "כשאנחנו מנפיקים חברה, אנחנו יודעים להביא משקיעים זרים שבוחנים אותה לפי בנצ'מרק בינ"ל. את ההנפקות שעשינו בשנה שעברה הצלחנו לתמחר בפרמיה לחברות בינ"ל, כולל חברות עם מותגים חזקים מאוד. היתרון הוא שיש לנו דסק מקומי פעיל מאוד ונוכחות גלובלית משמעותית, וזה אומר שאם משקיע זר בא לסחור בבורסה בארץ זה כנראה יהיה דרכנו. מתוך הקשר הזה אנחנו יודעים מה המשקיעים מחפשים ויודעים איך להנגיש להם את ההנפקות.
"יש תחומים שבהם נדרשת התמחות של משקיעים", הוא הוסיף. "לדוגמה, יש כמה משקיעים מוסדיים אמריקאיים שעובדים איתנו לא מעט ומנהלים טריליוני דולרים. כמעט בכל סקטור או ורטיקל יש להם צוות של אנליסטים שמתמקצע בתחום. הם מנתחים את החברה, בונים מודלים, משווים אותה לאחרות בעולם ונפגשים עם האנליסטים של UBS. כשהם נכנסים להנפקה, זה נותן קומפורט למשקיע הישראלי שההשקעה אטרקטיבית". במענה לשאלתה של עו"ד פילצר סומך האם שוק ההון המקומי זקוק לזריקת עידוד ממשקיעים וחתמים זרים אחרי שנה של כמעט 100 הנפקות ראשוניות, אמר שנהר: "אני לא רואה את זה בתור זריקת עידוד, אלא שלב בהתפתחות של השוק. יש בעולם המון כסף שמחפש השקעות, למה שחלק מהכסף הזה לא יושקע בחברות ישראליות בבורסה כאן? יש פה חברות איכותיות שמעניינות אותם, כאשר אנחנו עוזרים לחברות להכיר ולבנות מערכות יחסים עם משקיעים בינ"ל. בסוף כולם נהנים, אולי קצת צפוף בהנפקה, ולא כולם מקבלים את האלוקציה שהם רצו, אבל צריך לזכור שמדובר על מערכת יחסים ארוכת טווח וכולם מרוויחים פה אם מחירי המניות עולים".
סמן להתבגרות שוק ההון המקומי
ניר הורביץ, מנכ"ל טרמינל X, חלק את חוויות ההנפקה שלו וסיפר כי "בשורה התחתונה, ההנפקה הגלובלית של החברה הייתה מוצלחת מאוד ועם ביקושים הרבה מעבר למצופה. טרמינל חברה ייחודית בישראל וללא חברות השוואה מקומיות, אבל בחו"ל קיימות חברות דומות. החשיפה למשקיעים זרים, להם ידע מעמיק עם תחום האי-קומרס והשקעות בחברות אי-קומרס דומות לטרמינל, יצרה ערך מוסף, ועזרה גם בהתנהלות מול המשקיעים המקומיים".
פלג פאר מ"ווליו בייס" ציין, כי מודל ההנפקה הגלובלית טומן בחובו יתרונות לא מעטים המיטיבים עם החברות שבוחרות בו, כי הוא מהווה סמן להתבגרות של שוק ההון המקומי ומייצר פלטפורמה חשובה לחברות מקומיות בדרכן לשוק ההון הבינ"ל.
לדברי עו"ד פילצר סומך, הדיון היה מעמיק ויצר ראייה רחבה של מודל ההנפקה הגלובלית'.
האם אנחנו מוכנים לאתגרי הסייבר 2022? - גיא דגן
שנת 2021 הייתה שנת שיא בכל הקשור לעולם תקיפות הסייבר והסטטיסטיקות מוכיחות זאת: פשיעת סייבר ברחבי העולם עלתה ב-600%, ישנה עלייה בכל הקשור לנושא דלף מידע בשל מודל העבודה ההיברידית, 95% מפשיעות הסייבר מתחילות בניצול הגורם האנושי וערוץ האימייל נותר ערוץ התקיפה המרכזי עבור פושעי סייבר ותוקפים מדינתיים. לידיעתכם, עולם פשיעת הסייבר מגלגל כיום מעל שני טריליון דולר בשנה ובתחילת 2022 אנחנו רואים את המשך מגמת העלייה.
כמו כן, הפלישה הרוסית לאוקראינה מוכיחה שוב שתקיפות סייבר הפכו להיות חלק לגיטימי מפעולה צבעית, גדולה כקטנה, קל וחומר כפעולה ראשונה לאקט מלחמתי.
חלק מהארגונים עדיין לא מבינים את המציאות החדשה
כאשר אנו מסתכלים על תמונת המצב במרחב הסייבר במדינת ישראל, אנו רואים המשך האצה בכל האמור לפעילות פשיעה אשר מקבלת חיזוק מעצם היותנו ישראלים (BDS, אנטישמיות, מיקום גיאו-פוליטי ועוד), מספר הדיווחים המאומתים למוקד מערך הסייבר הלאומי עלה ב-20% בהשוואה לתקופה הקודמת.
אחד מהאתגרים בהם אנו נתקלים כמגינים הוא נושא ה-TTM (Time To Market), תוקפי סייבר הפכו להיות זריזים יותר בניצול פגיעויות וחולשות לפריצה למערכות בחלון ההזדמנויות עד שיוצא תיקון, או עד שאנו כמגינים פורסים עדכונים אלה ברחבי החברה (לידיעתכם, אלה תהליכים שאינם פשוטים - רק תארו לכם מצב שבו עדכון שנפרס ללא בקרה מתאימה מפיל את רשת החברה).
חלק ניכר מהארגונים עדיין לא מבינים את המציאות החדשה, במיוחד ארגונים שצומחים, או ארגונים שהונפקו וגדלים בכמות האנשים והפעילות המסחרית. בד בבד, ארגונים לא מבצעים את קפיצת המדרגה הנדרשת בעולם אבטחת המידע, מה שהופך אותם לטרף קל בידי תוקפים. ארגונים רבים אינם מודעים לעובדה שעצם הפרסום על הגיוס הגדול, על ההנפקה שהייתה, שם אותם על כוונת פושעי סייבר רבים, שיודעים שלארגון יש כסף לשלם להם כעת כפועל יוצא של איסוף המודיעין העסקי שהם מבצעים בשגרה.
תקינה, רגולציה ואחריות נושאי משרה
בכל האמור לתקינה, רגולציה ואחריות נושאי תפקיד - נושאים אלו רק מתחדדים בשנים האחרונות ואף צפויים להתחדד עוד יותר בשנים הקרובות. אחד מתפקידי הדירקטוריון וההנהלה הוא ניהול סיכונים והיום סיכון הסייבר הפך להיות אחד מחמשת הסיכונים הקריטיים לשרידותו של ארגון. באם ניקח את מקרה קולוניאל פייפליין, שהיה במובנים רבים קו פרשת המים של הממשל האמריקאי בנושא פשיעת סייבר, אנו עדים לכך שהחלו חקירות פליליות כנגד המנכ"ל ובעלי החברה (קורבנות התקיפה). גם בארץ החלנו לראות חקירות של רשות הפרטיות וגופים רגולטורים נוספים כנגד נושאי משרה בחברות. זוהי תופעה שרק תלך ותגדל מכיוון שנושא תקיפות הסייבר וניהול הסיכון הקשור בכך הינו חלק מאחריות נושאי המשרה, והציבור, שהשקיע את כספו ואת אמונו בחברות אלה, מצפה לראות ששומרים על נכסיו (מידע/כסף) כמו שצריך. בעלי תפקיד בחברות אלו צריכות היום, לכל הפחות, לדעת לשאול את השאלות הנכונות.
מבחינת התקינה, בואו נעשה סדר: ISO הינו תקן התעדה ואין משמעותו שהחברה מוגנת ומאובטחת כראוי. NIST למשל, מגדירה מסגרת הגנה פרקטית ומומלצת לארגון. גם תורת ההגנה של מערך הסייבר לארגונים פותחה על בסיס מסגרת זו. בכל האמור לנושא הפרטיות, כל חברה אשר ברצונה לעבוד מחוץ לגבולות המדינה חייבת כיום לעמוד בתקן GDPR האירופאי.
לסיכום, על מנת להיות מוכנה לאתגרי הסייבר, על כל חברה לבצע לכל הפחות את הפעילויות הבאות:
* השקעת משאבים נאותים בהגנה
* תרגול הנהלה ונושאי משרה לאירוע סייבר
* השקעה בתקינה ליצירת מסגרת הגנה יעילה
* אבחון חולשות (TTM, שרשרת אספקה והגורם האנושי) ומתן דגש באזורים אלו
הכותב הוא מייסד חברת סייברנייט, המספקת מעטפת הגנה אישית לעובדי ארגונים, ושותף בחברת קונסיינטה המתמחה בעולם מודעות הסייבר
שבע דרכים למנוע מעילות
רו"ח ועו"ד עופר אלקלעי
אחד הסיכונים המהותיים לכל חברה ציבורית הינו מעילות והונאות. מעילה בארגון לא רק פוגעת כספית בחברה, אלא גורמת לפגיעה במוניטין ובמרקם היחסים בין העובדים להנהלה. מניסיוני, מרבית החברות הציבוריות לא משקיעות משאבים מספקים למניעת סיכון זה, כאשר החברות הציבוריות החדשות נמצאות הרחק מאחור בכל הקשור לאיתור ומניעת מעילות. במסגרת מאמר זה יוצגו שבע הדרכים היעילות ביותר להקטנת סיכוני מעילות.
* סקר סיכוני מעילות: ביצוע סקר מעילות לזיהוי נקודות החולשה והפרצות בתהליכי עבודה הינו כלי מרכזי במניעת מעילות. סקר זה בוחן תרחשים פוטנציאלים ומסייע בבניית מערכי בקרה ופיקוח.
* קו חם: אחת הדרכים היעילות ביותר לאיתור מעילות היא באמצעות קבלת מידע מעובדים, ספקים ולקוחות. מחקרים מלמדים כי כ-40% מהמעילות מתגלות כתוצאה ממידע שמתקבל. הטמעת מערך דיווח על אי סדרים מהווה כלי מרכזי בקבלת מידע על חשדות.
* מבחני חדירה: כלי בקרה זה כולל ניסיונות ביצוע מעילה על-ידי "האקרים למעילות" ונועד לבחון את טיב הבקרות בפועל ואת משך הזמן שלוקח לחברה לזהות כי אכן בוצעה מעילה. כך לדוגמה מזייפים העברות בנקאיות, תוך רישום פקודות יומן כוזבות ובחינה האם מערכי הבקרה עצרו או איתרו בדיעבד את הפעולה.
* תהליכי מיון עובדים: הדרך הטובה ביותר למניעת מעילות היא לא להכניס עובדים בעלי פוטנציאל לביצוע מעילות. אך נוכח העובדה שפרופיל של עובד מצטיין זהה לעיתים לפרופיל של מועל, קיים קושי לזהות מראש מועלים. עם זאת, בדיקה של בעיות כלכליות, עבר קודם בביצוע אי סדרים או בעיות אמינות (שניתן לזהות בבדיקות גרפולגיות ומבחני אישיות) יכולים לסייע במניעת כניסה של עובדים בעלי פוטנציאל לביצוע מעילות. הקושי הינו שמרבית החברות משקיעות משאבים בפענוח רמת המקצועית של העובד ומעט בפענוח מבנה האישיות.
* איתור מגמות ודגלים אדומים: אחת האמרות הרלוונטיות ביותר בתחום המניעה הינה "מי שלא מחפש לא מוצא". לצורך איתור ומניעת מעילות יש לחפש אינדיקטורים שיכולים להצביע על מעילה בארגון. בין היתר ניתן לציין איתור פקודות יומן בשעות לא סבירות, או פקודות יומן חריגות, כגון בנק למול הוצאה (ולא דרך ספק), המחאות לפקודת עובדים, חשבונות בנק זהים לעובדים וספקים, שינוים תדירים בחשבונות בנק של ספקים, ספקים עם שמות דומים ועוד.
* ממונה על מניעת מעילות: אחת הבעיות בטיפול במעילות הינה היעדר גורם אחד האחראי למכלול הפעולות והכלים למלחמה בסיכון זה. מינוי גורם אחד בחברה מביא לכך כי יש גורם שאוסף מידע, מנתח אותו, בודק דגלים אדומים ומידע ומסייע בבניית מתודולוגיה סדורה למניעת מעילות.
* ביטוח נגד מעילות: הכלי האחרון בארגז הכלים של הארגון הינו ביטוח נאמנות עובדים. כלי זה לא ימנע מעילות, אולם מצמצם את הנזק שיכול להיגרם לארגון. מרבית החברות הציבוריות לא רוכשות ביטוח כאמור וזאת מחוסר מודעות, או מתוך הערכה שרמת הסיכון אינה מצדיקה את עלות הפרמיה.
הכותב הוא מייסד-שותף של משרד ע. אלקלעי ושות', משרד בוטיק המתמחה בתחומי הביקורת החקירתית, הכנת חוות דעת מומחה, בוררויות, ביקורת פנימית, בקרת גבייה משפטית, מערכות מידע וניהול סיכונים. משמש כיו"ר הפורום לביקורת חקירתית בלשכת רואה חשבון, מרצה בפני פורומים שונים בתחום הביקורת החקירתית ומשמש כמבקר פנימי של מגוון רחב של ארגונים. מחבר הספר הראשון בעברית בתחום הביקורת החקירתית "המדריך השלם לביקורת חקירתית - מהדורת 2021"
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
