מענפי הייצור ועד לסקטור השירותים, ממפעלי טקסטיל בבנגלדש ועד ליצרנית רחפנים בישראל: נגיף הקורונה טרף את הקלפים על לוח המשחק של הכלכלה העולמית — בייחוד בענף התעשייה. המגפה והסגרים הממושכים שאליהם היא הובילה, שיבשו מאוד את הפעילות הכלכלית. חברות רבות שהיו במשבר לפני התפרצות הקורונה נאלצו לסגור את שעריהן במהלך המגפה – ואילו חלק ניכר מהחברות במשק החלו לדחוף לתהליכי התייעלות.
במציאות של חוסר ודאות, משברים כלכליים ואינפלציה במחירי הסחורות – יעילות היא הגביע הקדוש של התעשייה. אחרי הכול, אף אחד לא מעוניין להגיע למשבר הבא עם הוצאות מיותרות, לוחות זמנים ארוכים מדי וכוח אדם לא מנוצל. בנוסף, הדי הקורונה ברחבי העולם הובילו לעלייה במחיריהן של סחורות רבות, וכן לזינוק במחירי האנרגיה ובעלויות השינוע הימי. בתנאים אלו, התייעלות עשויה להיות המפתח לשמירה על רווחיות.
במוקד התהליכים הללו נמצאת – איך לא – הטכנולוגיה. אולם כיום כבר ברור שבכל הקשור להתייעלות, פתרונות טכנולוגיים יכולים להיות ברכה, או קללה. לעיתים קרובות, חברות רוכשות עוד ועוד פתרונות טכנולוגיים שפועלים בגישות ובשיטות עבודה שונות – ועלולים להתנגש זה בזה או לסרבל את תהליכי העבודה.
תופעה זו בולטת במיוחד בעידן הקורונה, שהוביל למרוץ חימוש של פתרונות טכנולוגיים שיאפשרו עבודה מרחוק. מהפגישות הפרונטליות שהפכו לשיחות וידאו ועד למערכות חכמות שהותקנו כדי להתמודד עם המחסור בעובדים מיומנים – אין ספק שקל ללכת לאיבוד ב"סלט הטכנולוגי". בתוך כך נולד שוק חדש של פתרונות חכמים – שנועדו להקל על חברות לעשות סדר בארגז הכלים הטכנולוגי שלהן.
בתחילת פברואר פורסמו במגזין פורבס תוצאות מחקר שערכה ענקית המחשוב האמריקנית ServiceNow. מהמחקר, שסקר תהליכי התייעלות ב-13 מדינות שונות, עולה כי ענף התעשייה מוביל בתחום היעילות: לא פחות מ-31 אחוזים מהחברות בעולמות התעשייה העידו על עצמן כי הן עושות שימוש בכלים טכנולוגיים לשיפור היעילות ופריון העבודה.
בהמשך נמצא ענף הבריאות עם 17 אחוזים מהחברות, ענף הטלקום עם 16 אחוזים מהחברות והסקטור הפיננסי עם 13 אחוזים. באופן טבעי – שלא יפתיע גם את הקורא הישראלי – המגזר הציבורי משתרך מאחור – כאשר ארבעה אחוזים בלבד מהארגונים הציבוריים העידו כי עשו ניסיונות להתייעל בעזרת טכנולוגיה חכמה.
תפיסה תעשייתית חדשה
מעל כל תהליכי ההתייעלות הללו מרחף אחד המושגים המסקרנים בעולמות התעשייה והייצור: תעשייה 4.0, או – המהפכה התעשייתית הרביעית. זוהי תפיסה תעשייתית חדשה שמדוברת כבר שנים – ועיקרה שימוש בטכנולוגיה חכמה כדי לייעל, לשפר ולשלב את יכולות התעשייה השונות.
תומכי גישת תעשייה 4.0 מצביעים על שלוש מהפכות תעשייתיות קודמות. הראשונה החלה בשלהי המאה ה-18 – והתבססה על מכונות חדשות מבוססות מנוע הקיטור. המהפכה התעשייתית השנייה החלה בסוף המאה ה-19 והתבטאה במעבר למערכות חשמליות ולשימוש מוגבר ברשתות הרכבת והטלגרף. לפי אותה גישה, המהפכה התעשייתית השלישית החלה באמצע המאה ה-20 – והתבטאה בכניסתן לשימוש של מערכות המחשוב הראשונות.
כאן נכנסת לתמונה המהפכה הרביעית – תעשייה 4.0. השימוש המקובל במושג מתייחס לתהליכי אוטומציה מתקדמים שעושים שימוש בבינה מלאכותית, וכן בשימושים התעשייתיים הגוברים של מחשוב ענן והאינטרנט של הדברים. מהפכת תעשייה 4.0 נמצאת עדיין בחיתוליה, אך מומחים רבים מעריכים כי כל אותן טכנולוגיות חדשות עשויות לייעל תהליכים תעשייתיים רבים ולהגדיל משמעותית את התפוקה, הזריזות והרווחיות של התעשייה המודרנית.
בהתאם לפוטנציאל הרחב של תעשייה 4.0 – כך גם השימושים שלה מגוונים. בתוך סל הפתרונות שמוגדרים חלק מהמהפכה התעשייתית הבאה אפשר למנות מערכות רובוטיות לייעול פסי הייצור, מערכות בינה מלאכותית לתכנון חכם של ניצול המשאבים וכוח האדם – וכן מערכות סייבר מתקדמות שנועדו להגן על כל אותם כלים חדישים.
עקרון בסיסי של המהפכה התעשייתית הרביעית הוא החיבוריות. תפיסת תעשייה 4.0 מדברת על תקשורת רציפה ויעילה בין המכונה הכבדה לבין העובד – ובעיקר בין מערכות המחשוב השונות. במציאות שבה כל מכונה יכולה לתקשר עם כל חיישן ועם כל מערכת מידע – יעילות התעשייה עשויה להרקיע שחקים.
מחזירים את התעשייה לכושר
גם שינויים דרמטיים כמו המהפכה התעשייתית הרביעית התיאורטית – מתחילים בצעדים קטנים. עוד לפני המעבר לתפיסה תעשייתית חדשנית – מפעלים ועסקים רבים נדרשים לפתור בעיות מיידיות של חוסר יעילות ושל הוצאות מיותרות.
מהבחינה הזאת, ייתכן מאוד כי מגפת הקורונה הייתה זרז מבורך לשינויים חשובים שהתעכבו יותר מדי שנים. בארץ ובעולם, ארגונים רבים מעולמות התעשייה נמנעו מלבצע את תהליכי ההתייעלות ההכרחיים. ממערכות ניהול שלא מסוגלות לתקשר עם המכונות על פס הייצור ועד להוצאות אנרגיה מנופחות וכוח אדם שאינו מנוצל כהלכה, ברור למדי כי הזמן לבצע תהליכי התייעלות – הוא היום.
