איך השינוי בחוק הגנת הפרטיות צפוי להשפיע על החשיפה המשפטית לתביעות?
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף באוגוסט 2025, נועד להשוות את דיני הפרטיות והגנת המידע בישראל לסטנדרטים הבינלאומיים, בדגש על GDPR האירופי. בין היתר, התיקון מטיל חובות חדשות על עסקים בנוגע לניהול מאגרי המידע שלהם, אבטחת מידע והגנה על זכויות נושאי המידע. בנוסף, התיקון מסמיך את הרשות להגנת הפרטיות להטיל סנקציות וקנסות ולבצע פעולות אכיפה שעד כה לא היו בסמכותה.
מלבד דרישות רגולטוריות מורחבות, תקופת ההתיישנות של תביעות בפרטיות הורחבה לשבע שנים והתווסף מנגנון פיצוי לדוגמה, עד 10,000 שקל להפרות שנחשבו בעבר מינוריות. כך שמלבד אכיפה מינהלית, התיקון עלול לחשוף עסקים באופן מוגבר גם לתביעות אזרחיות.
מה מאפיין תובענות ייצוגיות בתחום הפרטיות?
מלבד תביעות אזרחיות פרטניות, יש סיכון גם בדמות תובענות ייצוגיות. רוב התובענות הייצוגיות בתחום הפרטיות שהוגשו עד כה בישראל עסקו בזליגת מידע באופן לא מורשה לגורם שלישי או בשימוש במידע שלא כדין (לדוגמה, בעל עסק שמעביר את מאגר המידע על הלקוחות שלו לגורם חיצוני ללא הסכמתם). תיקון 13 מרחיב עקרונית את קשת ההפרות שבגינן ניתן יהיה להגיש תובענות כאלה.
כיום תובענות ייצוגיות בתחום הפרטיות מוגבלות, משום שבתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות יש רשימה סגורה של עילות שניתן להגיש בגינן תביעה ייצוגית, שאינה כוללת עילה ספציפית של פגיעה בפרטיות. כך, תובעים ייצוגים זריזים כבר הספיקו להגיש כמה תובענות ייצוגיות אחרי תיקון 13 בטענה להעברת פרטי גולשים לצדדים שלישיים, למשל באמצעות טכנולוגיות כמו pixel או cookies, ללא הסכמה וגילוי נאות במדיניות הפרטיות".
אילו התפתחויות צפויות בתחום התביעות הייצוגיות בעילת פגיעה בפרטיות?
תיקון 16 לחוק תובענות ייצוגיות, המצוי בהליכי חקיקה מתקדמים, צפוי להוסיף לראשונה עילה מפורשת של פגיעה בפרטיות. למעשה מדובר בשני תיקונים משלימים – תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות הוא החלק הרגולטורי־המוסדי היוצר חובות חדשות לגבי עיבוד מידע אישי ומחזק את סמכויות הרשות. תיקון 16 לחוק תובענות ייצוגיות הוא החלק האזרחי־החברתי, הנותן לציבור כלי אכיפה נוסף – תובענה ייצוגית – כדי לאכוף את אותן חובות במקרה שהרשות לא פועלת או שהנזק הוא רחב היקף. השילוב בין השניים נועד ליצור מערכת אכיפה כפולה.
איך ניתן להפחית את הסיכון?
היקף המשאבים שיידרשו מעסקים למניעה או הדיפה של תביעות אזרחיות, ובהן ייצוגיות, צפוי לגדול. רצוי לא להמתין להשלמת החקיקה, ולהתייעץ עם עורכי דין מומחים בתחום כדי לבצע בדק בית מונע מבעוד מועד ולצמצם סיכונים. גם תלונה פרטנית עשויה להתגלגל לתביעה ייצוגית, אם לא מטפלים בה באופן נכון. בין היתר, יש לערוך סקר סיכונים ביחס למאגרי המידע בעסק ולהתאים נהלים ומדיניות, כולל למקרה של הפרה המצריכה תגובה מיידית במקרה של חשש לעילה ייצוגית. מניעה וניהול סיכונים מושכלים יכולים לחסוך לעסקים עלויות כבדות בהמשך.
הכותב הוא מנהל משרד עריכת דין ובעל 15 שנות ניסיון בתחום התביעות הייצוגיות והמשפט האזרחי, לרבות בדיני הגנת הפרטיות. בעבר עבד במשרדים מהגדולים והמובילים בישראל ושימש כעורך דין וכשותף במחלקת ליטיגציה מסחרית ותובענות ייצוגיות.
בשיתוף עו"ד אלון סוקניק
