כשהדאגה לדור הצעיר נמצאת במרכז תשומת הלב, מתאפשר לפעול במלוא הקיטור למענם. כך, לצד מינהל החינוך הפורמלי בעיריית פתח תקווה, נרתמות עוד שתי זרועות משמעותיות, העוטפות את צורכי בני הנוער והצעירים לכדי עשייה משמעותית.
המדובר באגף לחברה, נוער וצעירים ולצידו הרשות לביטחון קהילתי, מניעת סמים ואלכוהול העובדים בסינרגיה למען בני הדור הצעיר בעיר, במיוחד לאור התקופה המאתגרת, תוך שהם מספקים להם מגוון מסגרות ופעילויות, יוזמים עבורם מרחב לשיח, ואף דואגים למוקדי בילוי ופנאי.
"המטרה שלנו היא לייצר תחושת שייכות וביטחון בקרב בני העיר, זו מדיניות שמוביל ראש העיר רמי גרינברג", מסביר שלומי ערה, מנהל הרשות לביטחון קהילתי, מניעת סמים ואלכוהול, וכשהמטרה ברורה כל כך, טבעי שהעשייה תבוא בקלות בעקבותיה.
מחוברים לתנועות הנוער
כשאורטל שוקרון, מנהלת האגף לחברה, נוער וצעירים מתארת את האגף היא נוהגת להשתמש בביטוי חינוך משלים, והיא מסבירה מדוע: "אנחנו רואים את בני הנוער והצעירים עד גיל 35 בכל שעות היום 24/7, וזו לא קלישאה. התקופה הנוכחית מציבה אתגרים רבים וההתייחסות שלנו היא למכלול - מה קורה איתם בבית הספר, האם הם משויכים למסגרת כלשהי אחה"צ וכך הלאה. בעיר יש 27,000 בני נוער, ומתוכם 15,000 משויכים כבר למסגרת כלשהי בשעות הפנאי. אנחנו ממשיכים לפעול כדי למקסם את הצטרפותם למסגרות וממשיכים לייצר עבורם אופציות נוספות. מבחינתי לא משנה באיזה מסגרת הם נמצאים – מד"צים, מועצת תלמידים, ארגון התנדבותי או כל מסגרת אחרת משלימה שטובה עבורם, העיקר שאנחנו יודעים שהתלמיד או התלמידה משויכים למסגרת מסודרת".
בעיר פועלות דרך אגף חברה, נוער וצעירים קבוצות מנהיגות ביניהן מועצת הנוער העירונית, המהווה את הקול של הנוער בעיר, וקבוצות מדצי"ם הפועלות בכל מרכזי הנוער והן למעשה צוותי ההדרכה המוסמכים מטעם האגף.
החממה - מרכז הצעירים בעיר נותן מענה לכלל הצעירים בעיר בנושאים שונים ביניהם - תרבות ופנאי, הכוון תעסוקתי, ייעוץ בנושא השכלה, ייעוץ לחיילים המשוחררים, מלגות לסטודנטים ועוד.
בנוסף, פועלות דרך מרכז הצעירים קהילות שונות כגון: קהילת השווים - קהילה לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים וקהילת "חולמים השוק"- קהילה שמחה ותוססת אשר בשיתוף עם חזונו של ראש העיר הפכה את השוק למקום בילוי תוסס ושוקק חיים.
אנשי האגף לחברה, נוער וצעירים מקפידים לשמור על קשר עם כל תנועות הנוער בעיר באופן יום־יומי. "הקשר הזה אינו דבר שגרתי, חשוב לנו לחבר את העשייה והתכנים ליעדים העירוניים, כשמעבר לתמיכה שמקבלות התנועות מהעירייה, הן זוכות גם לליווי מסודר. נישת בני הנוער והצעירים שוקקת חיים, וכוללת בתוכה מערכי תמיכה וליווי כגון: הכנה לגיוס הצבאי, תנועות נוער, מערך התנדבותי עשיר ועוד. המטרה היא לחבר את בני הנוער לעשייה העירונית ולהפוך אותם למשפיעים ומשמעותיים, כאלה שתורמים לחברה ובמקביל מפתחים את זהותם".
הקריאה לדגל לפעילות למען הקהילה
חלק מהפרויקטים שיזם האגף מספקים את צורכי הקהילה, ואחד מהם מופנה אל בני הגיל השלישי. המדובר בפרויקט Door2Door, המחבר בין הדור הצעיר לדור המבוגר שזקוק לתמיכה יום־יומיות. "בני הנוער המתנדבים עברו הכשרה כיצד לפנות למבוגרים ולאתר את צורכיהם, ואיך אפשר לזהות את זה משיחה פשוטה", מסבירה שוקרון. "הם יוצאים לכתובות שקיבלו מהעירייה ומסייעים לקשישים מעצם העובדה שהם מתעניינים. הם משוחחים עם הקשישים להפיג את בדידותם, בודקים אם הקשיש זקוק שיביאו לו מזון או תרופות, אם יש קושי כספי ועוד צרכים".
קהילה נוספת שנזקקת לתמיכה הם הילדים, שחלקם פיתחו בתקופה האחרונה פערים לימודיים. "אנחנו יודעים שלא כולם התחברו לפלטפורמת הלמידה באונליין, ולכן הוקמו מרכזי למידה לתלמידי היסודי, שנעזרים בבני נוער בוגרים", מסבירה שוקרון. ההתנדבות פורשת כנפיים גם לאפשרות של בחירת פרויקט התנדבות אישי. "אומנם הפרויקטים מוכרים במסגרת המחויבות האישית, אבל כל מי שמגיע לכאן מגלה שהאגף הוא כמו בית עבורו, וכל אחד יכול למצוא חיבור לפרויקט כזה או אחר".
ערה מוסיף על הצורך ליצור מסגרות נוספות. "חשוב לנו לקרב עוד בני נוער להתנדבות, ובימים אלה אנחנו שוקדים על הקמת סיירת מתנדבים למניעת ונדליזם ואלימות שתנוע על אופניים. כך שהמתנדבים יוכלו לשלב פעילות ספורטיבית, ולצד זה יתרמו לאותה מטרה".
מענה לכל אספקט בחיי בני הנוער
שלומי ערה ואורטל שוקרון הם ילידי העיר. שלומי דור שלישי בעיר, ואורטל שומרת על מסורת של "דור מביא דור" בעיר. לדבריה, בביתה מתקיימת "מחלקת נוער קטנה", כשארבעה מתוך חמשת ילדיה הם בני נוער. "שלומי ואני צמחנו מתוך העיר, והקשר היום־יומי עם בני הנוער משלים לנו את התמונה ומבהיר מה הם צריכים באמת".
ערה משחזר את כניסתו לתפקיד לפני כשמונה שנים: "אני זוכר אמירות כמו 'עם הנער הזה כבר אין מה לעשות', שמתארות נערים שנשרו מכל מסגרת אחרי שניסו כבר הכול. האג'נדה שלנו היא שלכל בני הנוער תהיה כתובת. נמשיך לפעול כדי להגיע לכל אחד בכל דרך אפשרית. אנחנו לא מוותרים על אף אחד!".
השילוב בין שתי המחלקות יוצר מענה שנוכח כמעט בכל פינה בעיר. ערה מסביר: "אחת המטרות של הרשות לביטחון קהילתי היא לצמצם את אירועי הוונדליזם, האלימות והשימוש בסמים ובאלכוהול. לצורך כך אימצנו מודל 24/7 שהבאתי איתי משירותי הצבאי, ושולח זרועות לכל עבר. בבתי הספר פועלים מדריכי מוגנות, שמונחים ע"י האגף לחינוך העל־יסודי. בנוסף, הקמנו את 'משמר המושבה', שזו סיירת של מתנדבים שקיבלו הכשרה לניהול שיח עם בני הנוער. נוספה גם סיירת של בני נוער, והם פוגשים את בני גילם בגינות הציבוריות, משוחחים איתם, ומציעים להם פעילות אלטרנטיביות ועד למשחקי Out door במטרה להציע להם מסגרת".
ברחבי העיר פועלים 11 מרכזי נוער, ולצידם מופעלת תוכנית מדריכי הרחוב. "כל מדריך אמון על אזור בעיר, שם הם פוגשים את בני הנוער שנשרו ממסגרת או שלא היו במסגרת כלל", מסביר ערה. "גילינו שברוב רובם של המקרים, בני הנוער האלה מחפשים את המבוגר האחראי שיקשיב להם. דרכם אנחנו מצליחים לזהות את הקשיים של הצעירים, כמו; הגיוס לצבא, נשירה מבית הספר, אלימות בבית ועוד. לאחר מכן נעשות הפניות לגופים הרלוונטיים שממשיכים בטיפול".
שוקרון מוסיפה: "המטרה שלנו היא לתת מענה רגשי וחברתי, מקום לכולם - מכל מגזר ומגדר ויש לנו הצלחות רבות. למשל בני נוער שבתקופה המבלבלת הזו אינם פוקדים באופן קבוע את ביה"ס, מוצאים את מקומם במרכז הנוער, ואז אנחנו מתווכים בינם לבית הספר, בשיתוף אגף החינוך ופועלים להחזרתם".
פרויקט מוצלח נוסף שמופעל עבור בני הנוער הוא Fun Van. מדובר ברכב שמשמש כמרכז נוער נייד. מהרכב פורשים ציוד כגון מחצלות, פופים ושולחנות משחק בגינות הציבוריות, ומעוררים עניין שמביא את בני הנוער להתקהל במקום. דרך זה המדריכים משוחחים עם בני הנוער, מספרים להם על הפעילויות במרכזים; וגם כאן, אם עולה צורך מפנים לגורמים המטפלים. לאחרונה הצטרפו לצוות מדריכי הרחוב משה אלגרבלי מדריך מנוסה והכלב צ'יף. באמצעות הכלב אנו רותמים את הנערים והנערות לתהליך של הקניית ביטחון עצמי, ניטרול פחדים, שליטה עצמית כישורים חברתיים וחיזוק הדימוי העצמי" מוסיף ערה.
איזה ליווי ותמיכה מעניק האגף כהכנה לצה"ל?
שוקרון: "יחידת ההכנה לצה"ל לקחה על עצמה להכין את בני הנוער לקראת השירות הצבאי אם זה באמצעות סדנאות, הרצאות, הדרכות לחיזוק החוסן החברתי, הכנה למבחנים פסיכוטכניים, הכנה ליום המא"ה, הפעלת קבוצות כושר קרבי ועוד. בנוסף המרכז מכיר את המלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון), ועוקב לראות מי מהם לא הצליח לעבור את תהליך הגיוס לצבא, ועל בסיס זה ללוות אותם על פי הצורך, גם אם זה אומר ללוות אותם פיזית עד ללשכת הגיוס ולראות שהם מסתדרים. זה נובע ממדיניות העירייה, שרואה לנכון להביא למיצוי המקסימלי של הנוער במסלול הצבאי, כל אחת ואחד בהתאם ליכולותיו".
כהמשך המענה לדור הצעירות והצעירים לאחר השחרור מהצבא הוקמו מרכזי "החממה", שמטרתם הכוון תעסוקתי, השכלה, תרבות ופנאי. במסגרת הפעילות הוקם לפני כשנה הבר החברתי "באסטה 43" שממוקם בלב השוק העירוני. המקום מציע לצעירים מגוון פעילויות על הבר, כמו; הופעות, הרצאות, טורניר שש־בש או ישיבה עם החברים. "אנחנו קשובים כל הזמן לנוער ולצעירים בניסיון לאתר מה חסר להם ומה עוד הם צריכים. גמישות ויצירתיות הן תכונות שבולטות מאוד בעשייה שלנו, כי בהתאם למה שעולה מהשטח אנחנו פועלים וכל הזמן משתפרים".
בשיתוף עיריית פתח תקווה
