מי שחולף בימים אלה בציר הרחובות ז'בוטינסקי – קפלן - הרב מלכה בפתח תקווה, יכול להבחין בתנופת הבנייה בבית החולים בילינסון. כאן נבנים כעת שני מרכזים רפואיים מתקדמים - המרכז לרפואת המוח ומרכז הלב. אלה מצטרפים למרכז הרפואי הגדול בישראל, שמאז הקמתו ביסס את מעמדו המוביל בזכות הישגים רפואיים פורצי דרך ומצוינות בטיפול בחולים. במרוצת השנים הוקמו בו מרכזים, מחלקות ומכונים משוכללים, המשלבים טיפולים המצויים בחזית החדשנות והטכנולוגיה הרפואית לצד פעילות מחקרית ענפה.
המרכז לרפואת המוח יהיה מרכז מצוינות בינתחומי באבחון, טיפול ומחקר בעולם המתקדם של מדעי המוח ורפואת המוח. הוא עתיד להיפתח ב-2024 ומוקם לפי מודל ה-Neuro Science Center האמריקאי, שיעמיד בפני הציבור מרכז בסטנדרט בינלאומי העומד בשורה אחת עם המרכזים המובילים בעולם. מרכז הלב יהווה בית אחד לכל הטיפולים, הפיתוחים והמחקרים בתחום, ישקף את הגישה ההיברידית ואת שיתופי הפעולה הבין תחומיים וירכז תחת קורת גג אחת את כל היחידות העוסקות ברפואת לב בבתי החולים בילינסון והשרון. שתי רופאות מומחיות בתחומי המוח והלב - ד"ר עידית תמיר וד"ר אביטל פורטר - התפנו מלוח זמנים עמוס בניתוחים וטיפולים כדי להציג את החדשנות בתחומן ואת הפיתוחים האחרונים.
פריצות דרך במחקר המוח
בחמש השנים האחרונות נכנסו טיפולים מתקדמים לתחום הנוירוכירורגיה התפקודית, יחידה שאותה מנהלת ד"ר עידית תמיר. "בעולם הגירוי המוחי פותחו מערכות מתקדמות לגירוי מוחי שמסוגלות לעשות דברים שבעבר לא יכולנו - מקוצבים קטנים יותר שתופסים פחות מקום ונשארים זמן רב יותר בגוף ועד אלקטרודות שמסוגלות לכוון את הזרם החשמלי לאזור מסוים במוח", היא מספרת על טיפול המביא לשיפור של 80 אחוז בתסמיני המחלה, "זאת בנוסף לקוצבים שמסוגלים לעבוד במעגל סגור ולשנות את הקיצוב בהתאם לפעילות המוחית שהם יודעים לרשום, בדומה לדפיברילטור ללב".
בתחום ניתוחי אפילפסיה מעלים טיפולים חדשים את אחוזי ההצלחה של הניתוחים, מאפשרים ריפוי מהיר יותר, החלמה קלה וחזרה מהירה הביתה אחרי הניתוח, ואף חתך קטן יותר ופרוצדורה קלה יותר עבור מטופלים עם אחוז סיכונים נמוך יותר. כך, היא מציינת, אפשר להציע את הטיפול לכמות גדולה יותר של מטופלים ללא חשש מניתוח מוח גדול והסיבוכים הכרוכים בו. "היום הטיפול קל ובטוח בהרבה, כך שכמות החולים יכולה לגדול ויותר מטופלים יוכלו לשלוט במחלתם ולקבל איכות חיים טובה יותר". טיפולים אלה מתאפשרים בין היתר בזכות שימוש בלייזר, רובוטיקה, מערכות ניווט (דמויות גי'.פי.אס) מתוחכמות ועוד.
ד"ר תמיר למדה והתמחתה באוניברסיטה העברית בירושלים ועשתה דוקטורט במדעי המוח ובמקביל דוקטורט ברפואה. לאחר שסיימה את ההתמחות בבית חולים הדסה עין כרם, נסעה לעבודה ולהשתלמות באוניברסיטת סן פרנסיסקו UCSF, שבה נמצא אחד המרכזים הגדולים המובילים את תחום הנוירוכירורגיה התפקודית, במסגרתו למדה טכניקות חדשניות במטרה להביאן לארץ.
היא הקימה את היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית בבית החולים בילינסון לפני שלוש שנים. תוך זמן קצר היא בנתה צוות רב-מקצועי הכולל נוירולוגים, מרדימים, אלקטרופיזיולוגים, נוירופסיכולוגים, נוירורדיולוגים, צוות סיעודי, וצוות שיקום מקיף, אשר יחד מאבחנים, מטפלים, ומלווים את המטופל מהמפגש הראשון במרפאה לפני ועד המעקב לאחר הניתוח. מאז הקמת היחידה ב-2018, פעילותה נסקה פלאים והיא כיום אחד המרכזים המובילים בארץ בתחום. היחידה כוללת שלושה תחומים עיקריים: ניתוחים לפרקינסון והפרעות תנועה, הכוללים השתלה של קוצב מוחי (גירוי מוחי עמוק), ותחום שני של ניתוחי מוח לאפילפסיה שעמידה לטיפול תרופתי, המותאמים באופן אישי למטופל. תחום נוסף שבו היא עוסקת, במסגרת הנוירוכירורגיה התפקודית, הוא טיפולים מתקדמים לכאב כרוני.
"במסגרת פעילות היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית בבילינסון והיותה מרכז ארצי של קופ"ח כללית לתחום, אנו מטפלים גם במקרים מורכבים של רוויזיות ניתוחיות". בשנה האחרונה ביצעה ד"ר תמיר מעל 100 ניתוחים בתחום .אחד המורכבים שבהם הוא ניתוח חוזר (רביזיה) של השתלת קוצב מוחי (DBS) במטופל צעיר שפיתח דיסטוניה כתופעת לוואי לתרופה פסיכיאטרית שלקח לטיפול באוטיזם. דיסטוניה הוא מצב בו השרירים בגוף מתכווצים בצורה לא מתואמת, לא במקום הנכון ולא בזמן הנכון. "המצב גרם לו לשבת בכיסא גלגלים, לעיוות בגוף ולתנועות לא רצוניות. הוא הגיע אליי אחרי מספר ניתוחים שעבר בבי"ח אחר, ובניתוח מורכב הושתל מחדש קוצב מוחי באזור המטרה הרצוי. הטיפול הביא לשיפור קוגניטיבי ומוטורי, המטופל השתפר ביכולות התקשורת שלו ואף חזר ללכת".
אילו פריצות דרך רפואיות רשמתם בתחום?
"לאחרונה היו ליחידה שלנו בבילינסון שתי פריצות דרך עיקריות, האחת היא פיתוח פרוטוקול הרדמה ייחודי לניתוחי השתלת קוצבי המוח. רוב הניתוחים האלה, שכוללים פתיחת עור וקידוח העצם, נעשים כשהמטופל ער וראשו מקובע לשולחן הניתוחים – מצב לא נעים למטופל, שהיה מעדיף לרוב לבצע את הניתוח תחת הרדמה. גם עלינו יקל מצב בו החולה רדום, אלא שערות נדרשת כדי לוודא שהאלקטרודה המושתלת מגיעה באופן מדויק למטרה המוחית. הפרוטוקול שפיתחנו משתמש במינון נמוך של חומרי הרדמה, שלא היו בשימוש בניתוחים אלו עד היום, ומאפשר את יתרונות הערות, כלומר ניתן לעקוב אחר מיקום האלקטרודה, הפעילות המוחית והשפעת הגירוי החשמלי הניתן, ומצד שני החולה מטושטש ורגוע כמו בתוך חלום וחוויית הניתוח קלה יותר עבורו. הפרוטוקול הוצג בכנסים בינ"ל ונמצא בשלבי פרסום מתקדמים בעיתונות המדעית, ולאחר הפרסום צפוי להיות מאומץ גם על ידי מרכזים רפואיים נוספים בעולם.
"פריצת דרך שנייה נרשמה במחקר לבדיקת שימוש באותו קוצב מוחי לטיפול במחלות נפש, כשהמחלה הראשונה שבדקנו היא OCD, הפרעה טורדנית כפייתית. נתונים ראשונים לאחר ניסיון מצומצם בעולם על כמה מאות חולים שנותחו, הוביל לתוצאות טובות. בארץ הטיפול עדיין לא בסל הבריאות, ובבילינסון פיתחנו מחקר בסטנדרט גבוה שיעריך בצורה אמינה את יעילות הטיפול בהפרעה זו. בנוסף לבדיקת היעילות הטיפולית של הקוצב ב-OCD, אנו רושמים בעזרת הקוצב את הפעילות המוחית לאורך זמן לאחר הניתוח, ומנסים למצוא מאפיין של הפעילות המוחית שינבא את חומרת המחלה בכל רגע נתון ויוכל לשמש כמדד להצלחת הקיצוב המוחי. מדד זה יוכל להצביע על מצבים בהם החולה אינו מאוזן מבחינת תסמיני המחלה, ולהביא להגברת פעולת הקוצב ולשיפור תסמיני. המטרה בסופו של דבר היא להפעיל את הקוצב במעגל סגור כדי שיעקוב אוטומטית אחרי מצב המטופל ויידע לשנות את עוצמת הגירוי ללא צורך בהתערבותנו, בדומה לפעולה העצמאית של קוצב לב-דפיברילטור. הניסוי במטופלת הראשונה עבר בהצלחה גדולה, והיא חווה שיפור רב וקרובה להפוגה (רמיסיה) של המחלה".
רפואת לב בהיבט מגדרי
מרפאה שנראית שונה מכל מרפאה אחרת היא מרפאת לב האישה בבית החולים. דלת זכוכית מובילה את הבאות למבואה נעימה, שבה אפשר לשבת ולשתות קפה. זוהי מרפאה ייחודית הכוללת גישה הוליסטית לבריאות לב האשה תוך שימוש בצוות רב תחומי לרבות: פסיכולוגית, תזונאית ועובדת סוציאלית.
בניגוד לתפיסה הרווחת, לפיה מחלת לב וכלי דם היא מחלה גברית, בפועל המחלה פוגעת ביותר נשים מאשר בגברים ומהווה את גורם התמותה הראשי בקרב נשים. בעבר לימודי הרפואה לא כללו התייחסות להבדלים של מין ומגדר, כך שהאבחון והטיפול היו למעשה דומים בין גברים ונשים. כיום, קיימת מודעות והבנה לכך כי קיימים הבדלים משמעותיים במבנה ותפקוד הלב הנשי. הבדל זה ניכר גם בגורמי הסיכון לתחלואת הלב וכלי הדם, להסתמנות מחלות הלב, לאבחונן ולגישה הטיפולית השונה.
בדיוק לצורך זה הקימה ד"ר אביטל פורטר את מרכז בריאות לב האישה לפני שמונה שנים. ד"ר פורטר, שבכובעה השני מנהלת את יחידת האשפוז הקרדיולוגית בבית החולים, התעניינה ברפואה מגדרית כבר בתחילת דרכה כמומחית לרפואה פנימית וכקרדיולוגית צעירה לאחר סיום לימודיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת באר שבע. "נאמר לי אז שהנושא לא מהותי ושאין בו ממש, אבל כשהתחלתי להתעמק בנושא, הבנתי את חשיבותו לבריאות חיי האשה ושמירת לבבה ולכן החלטתי להוביל את הקרדיולוגיה בתחום זה", היא מספרת.
המרפאה שהיא מנהלת היום עוסקת במניעה וטיפול במחלות לב בנשים, באבחון גורמי סיכון ייחודים לנשים להתפתחות מחלת לב וכלי דם, וזאת על מנת ולמנוע תחלואה בקרב נשים בריאות הנמצאות בקבוצת סיכון. "מדברים וכותבים רבות על רפואה מוכוונת אישית, למשל בטיפולים נגד סרטן או ברפואה לקהלים מסוימים עם הבדלים מגדריים, אבל בפועל לא נעשה הרבה. החלום שלי היה ליצור מרפאה שתיישם את הידע במקום חדשני שייטיב עם קידום בריאות לב בנשים לא בגלל שהן נשים, אלא משום שמדובר ברפואה מותאמת אישית ומגדרית עם נושאים ייחודיים, מחלות שונות ותקופות שונות בחיי האישה".
הנושא שהיה בשוליים, גם בקרב הקהל הרפואי, ולא נחקר, מופיע היום במכתבי סיכום רפואיים של מחלקות אחרות עם הפניה למרפאת לב האישה – הישג שד"ר פורטר מתגאה בו. "המרפאה חוצה דיסציפלינות, כשהיא עוסקת בנושאים כמו סרטן השד, מחלות ראומטיות, תסמונת הלב השבור, מנופאוזה, סוכרת הריונית ועוד, ופועלת בתחום הרפואה המניעתית, האבחון והטיפול בשדות הייחודיים לנשים לאורך חיי הציר ההורמונלי שלהן – תקופת ההיריון והמנופאוזה".
בראייתה החדשנית מצביעה המרפאה על כך שנשים בהיריון או לאחר היריון שלווה בסיבוך הריוני כעלייה בלחץ דם, ערכי סוכר מוגברים, רעלת הריון או לידה מוקדמת - מצויות בסיכון מוגבר לחלות במחלות לב, וכך גם נשים בתקופת הפסקת המחזור, שבתקופה זו עולים אצלן גורמי סיכון כסוכרת, השמנה וכולסטרול, המגבירים את שיעור התחלואה הלבבית. קבוצה אחרת שבה מטפלת המרפאה הן נשים המופנות ממרפאות סרטן השד, בעיצומו של טיפול פעיל עקב חשד לפגיעה בלב, או מי שהחלימו מסרטן השד עם גורמי סיכון רבים לתחלואה.
מרפאת לב האישה היא מרפאה יחידה מסוגה בארץ, שהגישה בה היא נוקטת ייחודית ופורצת דרך, משום שהיא פועלת בממשקים עם פסיכולוגים, גינקולוגים, אונקולוגים ורופאים אחרים ומעניקה לנשים מעטפת מקצועית רחבה תוך התאמה של הטיפול לצרכיהן. היא מנהלת מעקב רפואי מותאם אישית, מספקת הכוונה של הטיפול הרפואי ואיזון כל גורמי הסיכון ואף מעניקה בירור לבבי מלא. לצורך כך נערכות, למשל, בדיקות לתקינות כלי הדם ובנייה של פרופיל לאישה כדי להעריך את גיל כלי הדם שלה ואת מידת הסיכון שלה לתחלואה. "לא צריך לחכות שאישה תהיה בת 60 או 70 כדי לדעת שהיא בסיכון, משום שזה עלול להתחיל עוד קודם לכן", אומרת ד"ר פורטר, "הבשורה הטובה היא שניתן למנוע זאת".
קיימות מקבילות למרפאה במרכזים רפואיים אחרים?
"בצורה שאנו פועלים לא, אבל במרכזים אחרים חוקרות את הנושא מזוויות אחרות רופאות עמיתות שגם לוקחות חלק בכנסים שאני עורכת ועניינם חידושים לבריאות לב האישה".
בשיתוף בי"ח בילינסון
