בחוות קקאו בטנזניה מתמודדים בשנים האחרונות מגדלים רבים עם ירידה משמעותית בתפוקה. גם במטעי הקפה בקניה סובלים החקלאים משינויי מזג האוויר ושחיקת הקרקע, הפוגעים ביכולת לייצר פולים איכותיים בכמות מספקת. לאתגרים הללו נוספת ההתמודדות עם פרוטוקולי דישון ישנים, שאותה חווים גם מגדלי המטעים בישראל. סוגי מים מגוונים ותנאי אקלים משתנים, עם שיטות הזנה גנריות ולא בהכרח מדויקות.
כך מתאר את המצב הלוקלי והגלובלי האגרונום גולן ארגמן, מייסד ומנכ"ל שפע מבית דשן הצפון – SHEFFA, דור שביעי למשפחת חקלאים מקיבוץ חניתה, שנתקל בקשיים הללו כשפגש חקלאים בארץ ומעבר לים. לדבריו, הבעיה ממחישה עד כמה החקלאות המודרנית חייבת להשתנות. "זה לא ריאלי שכל חקלאי יעשה שימוש באותו פרוטוקול דישון", הוא אומר. "מגדל פולי קקאו באפריקה, שעובד כיום לפי הנחיות שנכתבו לפני כ־50 שנה, ללא קשר לשינויי האקלים, סוג הקרקע או מצב השורשים והאדמה, חווה בהכרח ירידה ביבול ובתפוקה. כך קורה גם בחוות הקפה בקניה ובמטעי האבוקדו בישראל שחווים טמפרטורות קיצוניות וצמצום בתפוקה, בלי לשנות את שיטות ההזנה הזהות".
"תזונה נכונה לצמח, היא כמו רפואה מונעת"
ארגמן מתייחס לצמח ולאדמה, בדומה לגוף האדם. מבחינתו, כמו שכל אדם זקוק לתפריט שונה, כך גם הצמח צריך טיפול מדויק לפי צרכיו. "בדומה להשפעה החיובית שיש לתזונה מיטבית עלינו, כך גם תזונה נכונה לצמח היא כמו רפואה מונעת", הוא אומר. מתוך ההבנה הזו נוסדה בשנת 2012 וצמחה, תרתי משמע, החברה, בבעלות 260 קיבוצים. המטרה הייתה להוזיל את תשומות החקלאים, לשפר את היבול, ולחזק את הביטחון התזונתי של מדינת ישראל. "שפע מבית דשן הצפון – SHEFFA נולדה מתוך זיהוי כשל שוק משמעותי, שבא לידי ביטוי בשוק ריכוזי של ספקים בתחום, מחירים גבוהים וחקלאים שמצאו את עצמם משלמים סכומי עתק על אחת מהתשומות הבסיסית ביותר. זה לא התיישב על הערכים שעליהם גדלתי", הוא מתאר את המצב שהוביל אותו להקים מודל אחר לחלוטין: חברה שבה הבעלים הם גם הלקוחות. "הקיבוצים עצמם השקיעו עשרות מיליוני שקלים, ויחד הקמנו מערכת שמטרתה לשרת את החקלאי", הוא מתאר את הפתרון הראשוני שהתרחב לסל של פתרונות שמשווק כיום בישראל ובעולם.
התוצאות של המודל החדש לא איחרו לבוא, כפי שחושפת המשנה למנכ"ל שרית חנני קדוש: "מחירי הדשנים ירדו בלמעלה מ־50%, והחקלאים חסכו מאות מיליוני שקלים. לצד ההישג העצום הובלנו גם שינוי תפיסתי. הצלחנו לגרום לחקלאים להבין שאפשר אחרת, שאפשר לקבל פתרון אמיתי ומותאם אישית הרבה מעבר למוצר מדף גנרי", היא מסבירה. לדבריה, הפעילות כולה מבוססת על ערך עליון אחד שמוביל את החברה: אחריות. "אנחנו לא מוכרים רק מוצר, אלא מספקים ליווי מקצועי של אגרונומים, כימאים ואנשי מקצועי שיחד יוצרים פתרון מדויק". לדבריה, נדבך נוסף שפועל באותה אחריות הוא ההון האנושי של החברה. כך מגיעים מדי יום למפעל הממוקם בעמק בית שאן עשרות עובדים מהפריפריה, שיחד יצרים פסיפס אנושי מגוון, שמתגייס ונשאר נאמן בכל פעם מחדש, גם בעתות משבר. "אנחנו חברה שצומחת בפריפריה ומהווה חלק בלתי נפרד מהביטחון התזונתי של מדינת ישראל", היא אומרת. "לכן גם בתקופות קשות של מלחמה, שבהן עובדים רבים גויסו לצבא, המשכנו לעבוד במלוא המרץ ולספק פתרונות לחקלאים גם באזורים מאוימים, מצפון ועד דרום. נשות החברה, שמהוות כ־50% ממצבת כוח האדם, נרתמות כל פעם מחדש מתוך גאווה וסיפוק להמשיך רציפות של הביטחון התזונתי".
דישון חדשני ובהתאמה אישית
שפע מבית דשן הצפון – SHEFFA, מוגדרת כחברת פתרונות. "אנחנו אנשי התזונה של הצמח", מצהיר ארגמן. "בדומה לאדם שאוכל נכון, ולכן לרוב יצרוך פחות תרופות, כך גם צמח שמקבל תזונה מדויקת מחזק את מערכת החיסון הטבעית שלו וזקוק לפחות חומרי הדברה".
גישה זו, הנשענת על חקלאות מדייקת, באה לידי ביטוי בתוכנית דישון ייעודית שניתנת לכל חקלאי בהתאם לסוג הקרקע, סוג המים, מצב השורשים, סוג הגידול, עונת הקטיף ותנאי מזג האוויר. "כדי לאפשר את הפתרון המותאם אישית המבוסס על המודל הייחודי שיצרנו, אנחנו עורכים מעין 'בדיקת דם' לצמח, המכונה בשפה המקצועית 'מוהל התא'", הוא מסביר.
לאילו אתגרים יש להתייחס?
"כשמדובר לדוגמה בגידול אבוקדו, הכרחי להבין באיזה זן ועונה מדובר, באילו מים עושים שימוש: מים מותפלים, מי קולחים, מי כינרת או מי מעיינות, ומהו אחוז השומן שאליו רוצים להגיע. רק כך אפשר למקסם יבול ורווח".
הופכים ידע מחקרי ואקדמי לפתרון יישומי בשטח
המערכות שפיתחה החברה נתמכות גם בטכנולוגיות מתקדמות. כך, פועלים אגרונומי החברה עם חיישנים ניידים בשטח, מערכות מידע ומאגר נתונים עצום שנבנה לאורך שנים, וכולל מידע על מיליוני דונמים בישראל. לצד החדשנות שמטמיעה החברה באופן שוטף, שבאה לידי ביטוי ביצירת בסיס דאטה רחב שנצבר לאורך שנים והעבודה בשטח, מקיימת החברה שיתופי פעולה עם האקדמיה וגופי מחקר מובילים דוגמת מכון וולקני, הפקולטה לחקלאות, מכון ויצמן, מכללת תל חי והרשות לחדשנות. זאת במטרה לחבר בין האקדמיה, התעשייה והחקלאות, ולהפוך ידע מחקרי לפתרון יישומי בשטח.
החדשנות באה לידי ביטוי גם בתחום הקיימות ועם עיקרון ברור: דיוק בהזנה מונע בזבוז, מפחית את זיהום הקרקע והמים ומאפשר לענות על כל צורכי האדמה. זאת בשילוב מודל כלכלה מעגלית, שבו תוצרי הלוואי מתעשיות אחרות הופכים לחומרי הזנה לחקלאות.
הרעיון והחזון של שפע מבית דשן הצפון –SHEFFA, אינם נעצרים בגבולות המדינה. כיום פועלת החברה בסין, איחוד האמירויות ואפריקה, ועתידה להמשיך לייצר פתרונות וידע כחול לבן. "ישראל היא חממה גלובלית של חקלאות, והעולם כולו מסתכל על החקלאות הישראלית בהערכה גדולה", אומרת חנני קדוש ומספרת כי בפן המקומי המלחמות האחרונות רק חיזקו את ההבנה שהחקלאות היא חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי. "אין חזית אחת במדינת ישראל", מוסיף ארגמן ומפרט: "החוסן שלנו כאומה מתחיל מהאדמה. אם לא יהיו שורשים חזקים וביטחון תזונתי לא יהיה חוסן אמיתי. זאת גם עבור הדורות הבאים, כדי שיוכלו להמשיך לגדל, לייצר ולחיות כאן בכבוד".
לאתר חברת SHEFFA>>>
בשיתוף חברת SHEFFA
