לפעמים, כדי לשמור על הערכים המקצועיים צריך לעזוב אפילו את הבית הכי בטוח. עבור ד"ר אילן כהן, מוותיקי עורכי הפטנטים בישראל ואחד המוערכים שבהם, הפרידה ממשרד ריינהולד כהן שייסד סבו, משרד שהוא היה ממוביליו, נעשתה על בסיס ההבנה של הדרך שבה יש להעניק שירותים מקצועיים בתחום הקניין הרוחני. המשרד הצעיר שהקים, כהן, דה־פריס, שטדלר ושות' (CDS), יחד עם שותפיו, שגם הם מעורכי הפטנטים המובילים בישראל – דוד דה־פריס וסבטלנה שטדלר – הצליח בתוך זמן קצר ובאופן כמעט חסר תקדים לסחוף אחריו את בכירי הלקוחות ולהתמקם בצמרת הדירוגים המקצועיים בישראל, כפועל יוצא של הכרה מקצועית מצד הלקוחות והקולגות בשוק.
בצד הפעילות המסורתית של רישום והגנה על נכסי קניין רוחני, CDS מקדם את תחום המוניטיזציה של פטנטים – דהיינו הפיכת תיקי פטנטים של חברות טכנולוגיה לנכסים פיננסיים מניבים, גם באמצעות אסטרטגיות אכיפה ותביעות הפרה בחו"ל. מבחינתם זו אינה פעולה משפטית גרידא, אלא נדבך עסקי משלים. "פטנט הוא לא רק תעודה שנועדה להיתלות על הקיר בחדר הישיבות", מסביר כהן. "זהו כלי עסקי לכל דבר, אשר מעבר לתפקידו בהגנה על פירות המו"פ בכוחו להביא, כשלעצמו, תמורה כלכלית לבעליו, למשל כאשר המו"פ מגיע למבוי סתום".
לתת מענה לכל סוגי הטכנולוגיות
המעבר של השלושה לדרך עצמאית והקמת משרד CDS לא היו זינוק לתוך האפלה. זה היה מהלך שהתבסס על עשורים רבים של פעילות ומוניטין אישי נצבר ועל תפיסה אסטרטגית שהמקצוענות נשענת בראש ובראשונה על אנשי מקצוע.
"רצינו לעשות דברים אחרת", מסבירה שטדלר את המניע לעזיבה. "המטרה הייתה לייצר סביבת עבודה ששמה דגש על איכות ומיקוד בלקוח ובצרכיו העסקיים, שמאפשרת לשותפים הצעירים להיות מעורבים בניהול ובקביעת העתיד וכן, שנותנת בית חם לעובדים. הניסיון שלי, שנפרש על פני למעלה משלושה עשורים, לימד אותי שהלקוח מחפש את המומחה הספציפי ואת הראייה האסטרטגית, ולא רק 'מפעל' ייצור של בקשות פטנט".
"אני מוקף באנשי מקצוע מומחים שהם ליגה משל עצמם", מוסיף כהן. "שותפי, דוד דה־פריס, הוא לטעמי המומחה מספר אחת בארץ לעריכת פטנטים בתחומי הנדסת המכונות והמכניקה; אין שני לו בתחום הזה. סבטלנה שטדלר היא פיזיקאית מבריקה, שמתמחה בתחומים המתקדמים ופורצי הדרך כיום: תחומי הפיזיקה, שבבים, מחשוב קוונטי וטכנולוגיות מבוססות AI. המקצועיות שלה היא גורם מפתח לכך שמוסדות אקדמיים בולטים בישראל מעבירים לטיפול המקצועי שלנו את הנושאים המורכבים ביותר. הצטרפו אלינו שותפים נוספים מהמשרד הקודם שחיפשו להיות חלק מאותה מצוינות, ושכל אחד מהם הינו איש מקצוע מוביל עם תרומה מכרעת לאותה מצוינות".
מהו היקף כוח האדם של המשרד כיום?
כהן: "אנחנו מונים כיום כ־40 איש, מתוכם 16 עורכי פטנטים עם השכלה טכנולוגית מגוונת ושני עורכי דין הפועלים ממשרדינו ברמת החייל. למרות שאנחנו משרד צעיר, המבנה הזה של שדרת שותפים מובילה, אשר מומחיותם מתפרשת על פני טווח מאוד רחב של שטחים טכנולוגיים, מאפשר לנו לתת מענה לכל סוגי הטכנולוגיות – מביטחון, סייבר ומחשוב קוונטי ועד חקלאות ומכשור רפואי".
מעבר לצד המקצועי, האם תוכלו לאפיין את התרבות הארגונית במשרד?
דה־פריס: "התרבות אצלנו בנויה על חברות ועל גידול הדור הבא. השותפות ב-CDS היא לא הייררכיה נוקשה אלא שותפות אמת. אנחנו פועלים מתוך חברות הדדית ואמון, מתוך הבנה שזה המנוע לצמיחה מקצועית. חשוב לנו שהדור הצעיר של עורכי הפטנטים יגדל בתוך סביבה שמעודדת סיעור מוחות ושותפות גורל, בלי המחיצות של הארגונים הגדולים. בסופו של יום, הקרבה הזאת בינינו עוברת גם ללקוח, שמקבל שירות הרבה יותר הדוק ואישי".
"מצאנו נוסחה שעובדת היטב"
כשנתיים לאחר הקמת CDS ולאחר שהשותפים ביססו את המשרד החדש, הם פנו ליצירת שיתופי פעולה עם גורמים נוספים במרחב הקניין הרוחני הישראלי. הם חברו למשרד לוטי ושות' בראשות עו"ד ריצ'רד לוטי, מבכירי הליטיגטורים בישראל בתחום הקניין הרוחני. זהו משרד בוטיק המתמחה בכל תחומי ה-IP ומונה כ־15 עובדים, מתוכם שמונה עורכי דין. לוטי צבר מוניטין בינלאומי לאחר שייצג בעלי דין ישראלים ולא ישראלים בהליכים חובקי עולם בעשרות תיקי פטנטים מורכבים, סימני מסחר וזכויות יוצרים.
"ריצ'רד ואני חברים מאוד קרובים ותמיד חלמנו לעשות דברים ביחד. עם הקמת CDS נוצרה הזדמנות לכך בהקמת קבוצת LUTHI-CDS", מספר כהן. "זו שותפות שבמסגרתה CDS מטפלת בכל ההיבטים של עריכת הפטנטים ואילו משרד לוטי מטפל בצד המשפטי, לרבות ליטיגציה והסכמים שקשורים בקניין רוחני. השילוב הזה מאפשר לנו להציע ללקוח מעטפת שלמה – מהרעיון הראשוני ועד להגנה עליו בבית המשפט.
"השלב הבא באבולוציה שלנו היה חבירה אסטרטגית למשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן – מהגדולים והמובילים בישראל. החבירה להרצוג שעם לקוחותיו נמנים תאגידי ענק וחברות רב־לאומיות ולו פעילות מקצועית בינלאומית מרשימה, נותנת אפשרות להרחבה והעמקה הדדית של מגוון השירותים המקצועיים ללקוחות".
"היו לנו תמיד יחסים טובים מאוד עם משרד הרצוג והחלטנו יחדיו על השותפות האסטרטגית שבה CDS-LUTHI פועלת תחת המותג 'הרצוג פטנטים'", מספר כהן. "יצרנו מודל ייחודי שבמסגרתו מתאפשר לנו לעשות שימוש במותג שלהם, תוך הפניה הדדית של לקוחות", מוסיף דה־פריס. "החלטנו לבסוף על חבירה להרצוג מתוך שלל האפשרויות שהיו לנו על בסיס של הערכה הדדית גדולה, מקצועית ואישית, ותרבות ארגונית תואמת. העובדה שמשרד בעל מוניטין כה גבוה מאפשר לנו לעשות שימוש בשם שלו אינה מובנת מאליה והיא עדות ליחסי האמון וההערכה המקצועית שהוא רוחש לנו".
איך עובדת הקונסטרוקציה המשולשת הזו בפועל?
"מצאנו נוסחה שעובדת היטב", מסביר כהן. "כל אחד מהגורמים השותפים שומר על הזהות המקצועית והעצמאות שלו, ובמקביל מתקיים שיתוף פעולה הדוק אשר מבוסס על הפריה והפניה הדדיות. הרצוג הינו משרד מהשורה הראשונה, ומעבר ליכולת שלנו להמשיך להעניק באופן בלעדי את השירותים המקצועיים הייחודיים שלנו, ללקוחות שלנו יש כעת גישה ישירה לשירותים משפטיים עסקיים רבים אשר מוענקים ברמה הגבוהה ביותר שמשרד הרצוג יודע להעניק".
דה־פריס מוסיף: "אנחנו חלק מהבית הגדול של הרצוג ויש זרימה הדדית טובה של עבודה מקצועית. הלקוחות הבינלאומיים שלהם מחפשים משרד שיודע לשלב יכולות גלובליות מוכחות עם ניסיון עשיר בעבודה מול סטארט־אפים – ואנחנו עונים בדיוק על הצורך הזה".
שטדלר מסבירה: "החיבור הזה משלים למעשה את המבנה הייחודי של הקבוצה: 'סיירת' מקצועית וחדה של עורכי פטנטים ב-CDS, זרוע ליטיגציה חזקה בדמותו של ריצ'רד לוטי ומעטפת מותגית ולוגיסטית של מעצמה משפטית כדוגמת משרד הרצוג. זה שילוב שעובד מצוין".
ממנפים את הערך הכלכלי של פטנטים
המשרד ממנף את הניסיון רב השנים של השותפים לתחום מסחור הפטנטים (מוניטיזציה). "מוניטיזציה של פטנטים היא תהליך הפיכת קניין רוחני לנכס פיננסי מייצר הכנסה", מסביר כהן. "הדרכים המרכזיות בנתיב זה כוללות מתן רישיונות (Licensing) לחברות אחרות, מכירת הפטנט או אכיפת הפטנט נגד מפירים לקבלת פיצויים. אסטרטגיה נכונה משלבת בניית פורטפוליו איכותי וניהול אקטיבי למיקסום ערך. אנחנו עושים זאת בעיקר על בסיס הצלחה ובעל הפטנט לא נדרש לעלויות כלשהן בתהליך".
"יש לא מעט חברות ויזמים במשק הישראלי שמחזיקים בפטנטים מכל הסוגים ואינם יודעים מה שוויים וכיצד למנף את ערכם הכלכלי", מרחיב דה־פריס. "אנחנו מכוונים במיוחד לחברות אשר הגיעו למבוי סתום במו"פ או בפיתוח העסקי, שינו כיוון או הגיעו חלילה לפשיטת רגל או כינוס נכסים, ומעניקים להן את האפשרות למנף את הפטנטים שברשותן ולעשות מזה כסף".
תוכלו לתת דוגמה לפעילות שלכם בתחום הזה?
דה־פריס: "בהחלט. דוגמה אחת היא של חברה שהחזיקה פטנט בתחום שכבר לא היה מרכזי מבחינתה וחשבה לזנוח אותו. לאחר שבדקנו את הפטנט גילינו שהוא מיושם רבות בעולם, מבלי שהחברה הייתה מודעת לכך בכלל. הצענו לה לאכוף את הפטנט, פעלנו להגשה של תביעות הפרה בארה"ב והצלחנו לייצר לה לא מעט הכנסה מנכס שהיא עמדה לזנוח".
כהן: "דוגמה אחרת היא של חברה שמחזיקה עשרות משפחות של פטנטים והגיעה לסוף דרכה העסקית. ביצענו חיפושים מעמיקים ומצאנו שהפטנטים מופרים על ידי מוצרים שונים, שנמכרים על ידי חברות רב־לאומיות בהיקף של מאות מיליוני דולרים כל אחת. אנחנו נמצאים כיום בהליכים מתקדמים עם טובי המשרדים בארה"ב להגשת תביעות מאוד משמעותיות. יש עוד דוגמאות רבות כאלה שלא פירסמנו, מסיבות מובנות של סודיות. הלקוחות מגיעים אלינו בעיקר מפה לאוזן".
השותפים מבקשים לנער את הדימוי של הפטנט ככלי משפטי גרידא, אלא לראות בו נכס אסטרטגי בעל פוטנציאל רב־ממדי.
"פטנט הוא לא רק אמצעי שנועד להגן על פיתוח טכנולוגי מפני אחרים", מדגיש דה־פריס. "כשרושמים פטנט צריך לחשוב גם 'החוצה'. עלינו לשאול מי עוד עשוי לעשות בו שימוש, מה יקרה אם יפרו אותו, או מה יעלה בגורל הנכס אם החברה תיסגר. עלינו לבדוק אם הוא מעניין את השוק ויכול להתאים לתחומים משיקים".
כדוגמה לכך מציגה שטדלר טכנולוגיה מעולם האופטיקה, שיכולה להיות רלוונטית באותה מידה גם לניווט טילים. "הטכנולוגיה היא תמיד רחבה יותר מהמוצר הספציפי, ואם נכתוב את הפטנט נכון נפתח עולם של אפשרויות. חברות לא תמיד מבינות מה יש להן ביד ולא תמיד רואות את הערך המוסף של הפטנטים שלהן מעבר לשימוש המיידי. אנחנו בוחנים מה אחרים יכולים לעשות עם הידע הזה וכיצד ניתן למנף אותו"
"צריך לזכור תמיד שאסטרטגיית פטנטים טובה היא סינתזה בין ארבעה מרכיבים", מחדדת עורכת הפטנטים סבטלנה שטדלר. "יש להביא בחשבון את הצורך העסקי המיידי, את המהלכים הצפויים של המתחרים, את ההיבטים המשפטיים והטכנולוגיים ואת אילוצי התקציב. רק שילוב מושכל בין כל אלה הופך את הקניין הרוחני לנכס אסטרטגי אמיתי".
ביטחון, חקלאות וביוטכנולוגיה
אחד התחומים המרכזיים שבהם נחשב משרד CDS כמוביל מקצועי הוא התחום הביטחוני. עבור השותפים במשרד, טכנולוגיות ביטחוניות היו מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד מהפעילות המקצועית, אך התחום חווה התרחבות משמעותית מאוד מאז פרוץ המלחמה האחרונה.
"התחום הביטחוני תמיד היה חלק מה-DNA של הפירמה עוד בכובע הקודם, אבל הוא התרחב מאוד מאז המלחמה", מסביר דוד דה־פריס. "אנחנו עדים לצמיחה חסרת תקדים של חברות ביטחוניות חדשות שצצו בשטח בתחומים פורצי דרך – החל מנגמ"שים אוטונומיים ורחפנים, דרך מערכות מכ"ם ורובוטיקה ועד לטכנולוגיות סיוע לכוחות קרקע ומערכות לחימה מורכבות".
"במציאות שבה החדשנות הישראלית נדרשת לספק פתרונות מהירים ומצילי חיים, הליווי שלCDS הופך לקריטי", מדגישה סבטלנה שטדלר. "המטרה היא להבטיח שהפיתוחים המואצים הללו יזכו להגנה אסטרטגית חזקה, שתאפשר לחברות לא רק לתמוך במאמץ המבצעי המיידי, אלא גם לבסס נכסי קניין רוחני איתנים בשוק הביטחוני הגלובלי".
הפעילות הביטחונית הענפה מצטרפת לשורה של תחומי התמחות נוספים שבהם המשרד מוביל, ובהם חקלאות, מחשוב קוואנטי, סייבר, ביוטכנולוגיה ותעשייה מסורתית. ההצלחה בשטח אינה נמדדת רק ברישום הפטנטים, אלא גם בהישגים הבינלאומיים של לקוחות המשרד; רק לאחרונה זכו שני לקוחות של המשרד בפרסים יוקרתיים בהולנד – מקום ראשון לאחד ומקום שני לאחר – בזכות פיתוחים פורצי דרך בתחומי החקלאות והבוטניקה אשר עליהם הגנו בפטנטים.
"אנחנו מאוד גאים על כך שאנו מסייעים בפיתוח, בחיזוק ובשימור היתרון האיכותי של ישראל בעולם", מסכם כהן. "אני דור שלישי לעורכי פטנטים, וגידלתי תלמידים רבים על ערכי המצוינות, האנושיות והאכפתיות. אני רוצה להמשיך ולגדל את הדור הבא של עורכי פטנטים בפורמט החדש שיצרנו; להבטיח בכך את ההצלחה העסקית של הלקוחות ולחזק את החדשנות הישראלית – שהיא הלב הפועם של המדינה והכלכלה שלה".
לא רק פטנטים: אחריות חברתית ותרומה לקהילה
במשרד CDS רואים בתרומה לקהילה חלק בלתי נפרד מהזהות המקצועית. "עבורנו, מצוינות טכנולוגית חייבת ללכת יד ביד עם אחריות חברתית", מסבירים שלושת השותפים. המחויבות הזו מתורגמת לשורה של פעילויות שטח ומיזמי פרו־בונו, כמו ליווי ותמיכה ב-Wheelchairs of Hope, עמותה המסייעת בפתרונות ניידות לילדים עם מוגבלויות ברחבי העולם; טיפוח יזמות צעירה במסגרת עמותת יוניסטרים, בסיוע לבני נוער מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, במטרה להעניק להם כלים מעולם היזמות והקניין הרוחני שיפתחו עבורם דלתות בעתיד; הענקה של מעטפה מקצועית ללא עלות לממציאים בעלי רעיונות מבטיחים שידם אינה משגת, כדי להבטיח שחדשנות אמיתית לא תיעצר בגלל חסם כלכלי.
השותפים רותמים את ניסיונם גם לזירה הציבורית: למשל, ד"ר אילן כהן עומד בראש שתי עמותות חברתיות ודוד דה־פריס משמש כחבר בדירקטוריון של אימפקט (FIDF), תוכנית מלגות לחיילים משוחררים.
לפרטים נוספים >>>
בשיתוף כהן, דה־פריס שטדלר ושות' (CDS), עורכי פטנטים מקבוצת CDS-LUTHI לקניין רוחני (הרצוג פטנטים)
