יש אזור בגוף האדם שבו שיעור מחלת הסרטן נמוך מאוד – האפידידימיס, יותרת האשך. המחשבה על הפוטנציאל הייחודי של רקמה זו הובילה לפיתוח מחקרי, ובהמשך גם להקמת חברת ExoCure Therapeutics, ע"י ד"ר רים מיעארי, מנכ"לית ויזמת־שותפה יחד עם ד"ר מזיד פאלח, חוקר בעל ניסיון רב שנים בתחום האקסוזומים וביולוגיה מולקולרית. כשהחלו לחקור את הרקמה הזו לעומק נמצא כי התאים שלה מפרישים מבנים זעירים עם תכונה יוצאת דופן: הם גורמים לתאי סרטן למות. לא לסביבה שלהם, לא לרקמות הקרובות, רק לתאי הסרטן.
המבנים האלה נקראים אקסוזומים, שליחים מולקולריים שכל תא בגוף מפריש כחלק ממערכת תקשורת פנימית שמתקיימת ברציפות. הם נושאים בתוכם חומר גנטי, חלבונים ומולקולות שונות, ומשפיעים על התנהגות התאים שקולטים אותם. זהו תהליך המתרחש בגוף כל הזמן, עוד לפני שמישהו ידע שאפשר לרתום אותו לטיפול רפואי. מה ש-ExoCure גילתה הוא שאקסוזומים ספציפיים מאותה רקמה נושאים מולקולות הקשורות להפעלת תהליכי אפופטוזיס בתאי סרטן – מוות תאי מתוכנן. נמצאו עדויות לכך שהאקסוזומים משפיעים באופן סלקטיבי על תאי סרטן ומעודדים בהם תהליכי אפופטוזיס תוך פוטנציאל לסלקטיביות גבוהה כלפי תאי סרטן, כפי שנצפה במודלים פרה־קליניים.
הטיפולים המוכרים כיום, כמו כימותרפיה וקרינה, תוקפים כל תא שבאזור הטיפול, חולה ובריא כאחד, וגוף המטופל משלם מחיר כבד על כל מחזור טיפול. ב-ExoCure מדברים על גישה שונה לחלוטין, במיוחד ביחס לשני סוגי סרטן שהרפואה עדיין מתקשה לתת להם מענה: סרטן הלבלב, שנחשב לאחד הקשים ביותר עם שיעורי הישרדות נמוכים ומעט אפשרויות טיפול, וסרטן השד מסוג triple negative, שרמת האגרסיביות שלו ונטייתו לשלוח גרורות הופכות אותו למאתגר במיוחד.
קיימות מספר גישות לטיפול ממוקד בסרטן, מדוע בחרתם דווקא באקסוזומים?
"עבדתי במשך שנים עם וירוסים בתחום התרפיה הגנטית. אקסוזומים דומים להם מאוד מבחינה מבנית, הם גם כלי שמכניס מולקולות לתאים. אבל יש להם יתרון קריטי: הגוף לא דוחה אותם משום שהם חלק ממנו. ברגע שהבנתי את הפוטנציאל, לא הייתה שאלה לאיזה כיוון ללכת", מסבירה ד"ר מיעארי.
גיוס משקיעים וניסויים מוצלחים בבעלי חיים
ד"ר מיעארי, אמא לשלושה, גרה בסכנין. את הדוקטורט שלה בגנטיקה מולקולרית של סרטן השלימה באוניברסיטת חיפה, בפרויקט משולב עם תעשיית הביוטק, ומאז לא עזבה את התחום. מאחוריה למעלה מ־25 שנות ניסיון שצברה רק בפיתוח תרפיות ביוטכנולוגיות מתקדמות ובהובלת צוותי מחקר ופיתוח בחברות ביוטק בישראל ובעולם. במשך שש שנים הובילה את תחום תרפיה גנטית בחברה גלובלית שפעלה בישראל, יוון וארה"ב. במהלך הקריירה שלה רשמה 32 פטנטים ופירסמה מאמרים בכתבי עת בינלאומיים. ניסיונה בפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות מורכבות הוביל להקמת ExoCure ולפיתוח הפלטפורמה המדעית שעליה מבוססת החברה.
ההחלטה לעזוב את היציבות שמספקת חברה גלובלית לטובת חוסר הוודאות של עולם הסטארט-אפים לא הייתה קלה. "הרצון להקים משהו משלי בער בי המון שנים", היא משתפת, "אבל אי אפשר ביום אחד פשוט לקום ולוותר על תפקיד ניהולי בכיר. בניתי את זה בהדרגה, עבדתי כפול וחיכיתי לרגע המדויק לעשות את הקפיצה". את השינוי המשמעותי עשתה כשהבינה שיש לה בידיים פתרון מהפכני שלא יוכל להתממש במלואו תחת מטרייה של חברה אחרת. כשהרגע הזה הגיע פנתה לרשות החדשנות, זכתה במענק "תנופה" המבוקש ובליווי של מרכז החדשנות איבתיקאר ביסקאמפ, שנותן מעטפת ליזמים מהחברה הערבית.
בפברואר 2025 ייסדה רשמית את ExoCure Therapeutics יחד עם ד"ר מזיד פאלח, מנהל מכון המחקר בבית החולים "המשפחה הקדושה" בנצרת, מומחה בביוכימיה וביולוגיה מולקולרית ובעל ניסיון רב בחקר האקסוזומים.
איך גיליתם שהמנגנון הזה עובד?
"עבדנו במשך שנים במודלים של סרטן, כולל עם אורולוגים ביותרת האשך. כשהתחלנו לבדוק את האקסוזומים שמופרשים מאותה רקמה ראינו שיש בהם מולקולות שגורמות לתאי סרטן למות. זה לא היה מתוכנן. ראינו תופעה, שאלנו שאלה וקיבלנו תשובה שלא ציפינו לה".
שנתה הראשונה של החברה התנהלה על רקע מציאות ביטחונית מורכבת. את השיחה קיימנו בשיא המלחמה, כאשר תושבי הצפון סבלו גם מהטילים האיראניים וגם ממטחים של החיזבאללה. למרות התנאים, הפעילות לא נעצרה. תהליכי גיוס נמשכו, שיחות עם משקיעים התקיימו והחברה המשיכה להתקדם שלב אחר שלב. "אמנם היו עיכובים", אומרת ד"ר מיעארי, "אבל חתמנו על חוזה עם משקיע, המשכנו לעבוד ולא עצרנו". במהלך השנה הזו בוצע proof of concept בתאי סרטן, שני ניסויים בבעלי חיים הניבו תוצאות ראשוניות, פורסם מאמר מדעי, אושר פטנט ורשות החדשנות העניקה מענק לאחר מעבר ועדות קפדניות. קבוצת טל אלפא הצטרפה כמשקיעת pre-seed, והחברה המשיכה לבנות את התשתית לשלב הבא.
מה גיליתם בניסויים הראשונים?
"לקחנו סרטן אנושי, השתלנו אותו בחיות מודל וטיפלנו בהן עם האקסוזומים שלנו. ראינו הפחתה משמעותית בצמיחת הגידול בהשוואה לקבוצת ביקורת, באופן תלוּי־מינון וללא סימני רעילות בבעלי החיים. זה לא ריפוי מלא, ואנחנו עדיין בשלבים מוקדמים, אבל זה מאשר שהמנגנון עובד".
כעת ניצבת החברה בפני המשימה הבאה: פיתוח אקסוזומים ממקור אנושי שיתאימו לניסויים קליניים. מדובר בשלב שמחייב הון משמעותי והרחבת הצוות. "אנחנו לא יכולים להתחרות בתנאים של ענקיות הפארמה, ואין לי מאה אנשים בצוות", היא אומרת. "לכן הכרחי שכל מי שנכנס לכאן באמת יאמין במה שאנחנו עושים". היכולת לגייס אנשי מקצוע מנוסים לפרויקט שעדיין נמצא בשלבי הוכחה מול חברות שמציעות יציבות ושכר גבוה יותר, היא אחד האתגרים המרכזיים בשלב הזה.
לוח הזמנים שמציגה ד"ר מיעארי ברור ומדויק: לחברה דרושות כשנתיים נוספות של פיתוח פרה־קליני, לאחריהן הגשת IND – בקשה לאישור רגולטורי להתחיל בניסויים בבני אדם – מול ה-FDA, וכניסה לניסויים קליניים שצפויים להימשך כשלוש שנים בשלבים הראשונים. המטרה היא להגיע לשלב שבו יש בידי החברה נתונים קליניים ולהעביר את המשך הפיתוח לחברות פארמה גדולות באמצעות הסכמי העברת זכויות. "אני רוצה לפתח עד שיש תוצאות בחולים, ואחר כך להביא את זה לכל העולם".
הטיפול עצמו מיועד להשתלב בפרוטוקולים הקיימים, במטרה לשפר תוצאות ולהאריך חיים. עבור חולי סרטן לבלב, שבהם אפשרויות הטיפול מוגבלות, גם שינוי מדיד בקצב התקדמות המחלה עשוי להיות בעל משמעות ממשית.
ד"ר מיעארי, שעובדת מול שותפים בינלאומיים זה שנים, מכירה היטב את המעמד שהמדע הישראלי רכש לעצמו בעולם הביוטק. "המדענים בישראל מאוד יצירתיים. יש כאן ידע, ניסיון ויכולת לפתח דברים שמשפיעים הרבה מעבר לגבולות הצרים שלנו". ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם במספר פטנטים ביוטכנולוגיים לנפש, וחברה בת שנה שכבר מחזיקה בפטנט, בנתוני מחקר ובמענק רשות החדשנות, היא דוגמה טובה לכך.
אבל מעבר לפטנטים, לניסויים וללוחות הזמנים, ד"ר מיעארי מדברת על דבר אחד פשוט. "המשפחה תמיד רוצה כמה שיותר ימים עם מי שהיא אוהבת, זה החזון".
לפרטים נוספים >>>
בשיתוף ExoCure Therapeutics
