"המוטו שלי הוא שהעובדים צריכים להרגיש אותי יותר מאשר לראות אותי. אני תמיד פועל כדי שהם ירגישו אותנו בכל מה שאנחנו עושים למענם", מספר ישראל גולדשטיין, יו"ר ארגון העובדים הארצי של קק"ל.
גולדשטיין מכהן בתפקיד־על: תחתיו פועלים יושבי הראש של שבעה ועדי עובדים בארגון: מרחבי צפון, דרום ומרכז, טכנאים והנדסאים, מהנדסים, אקדמאים והלשכה הראשית בירושלים. "בארגון העובדים מתקיימת מועצה של 21 חברים מכל הוועדים, שמתכנסת בכל שלושה חודשים. מעליהם יש את פורום ראשי הוועדים, שמתכנס אחת לחודש. הם דנים ומעדכנים בכל מה שקורה בארגון", הוא מספר.
גולדשטיין, תושב נהריה, חי ונושם קק"ל מילדות. אביו המנוח עבד בארגון כמפעיל ציוד מכני הנדסי. הוא הלך בדרכו, הצטרף לקק"ל לפני 31 שנים ובמשך 17 שנה עבד כטרקטוריסט. ב–1999 החל את דרכו בוועד העובדים ולפני שבע שנים נבחר לתפקידו הנוכחי. "הגעתי לזה מלמטה", הוא מספר בגאווה.
סדר יומו עמוס: בכל בוקר הוא קם ב–4:30, נוסע לירושלים וחוזר הביתה לקראת 21:00. לא פעם העבודה נמשכת גם כשהוא בבית, "אבל הכול נעשה באהבה", הוא מדגיש בחיוך.
בקק"ל כ–1,200 עובדים וגולדשטיין מכיר כמעט את כולם, גם בשמותיהם. כשעובד נתקל בבעיה הוא פונה ליו"ר הוועד שלו, אבל גולדשטיין מספר כי לא פעם עובדים בוחרים להגיע דווקא אליו: "דלתי תמיד פתוחה, ויש תנועה די גדולה. תפקידי לדאוג לרווחת העובדים, לתנאי השכר, לכל בעיה שצצה. המטרה הראשית שלי היא צמצום פערים בין העובדים עצמם ויצירת שוויון מבחינת השכר, הפנסיה וכדומה. תמיד אפעל קודם למען החלשים, ויותר למענם מאשר למען החזקים. למשל, ב–2018 גיבשנו הסכם פנסיה מינימום של 6,000 שקלים לעובדים שאין להם פנסיה תקציבית — לא תמצא סידור כזה בשום מקום אחר, ואני חושב שכך צריכה להתנהל החברה הישראלית כולה. לפעול תמיד למען השכבות החלשות".
הוועד גם מחלק שי לעובדים בחגים ומארגן להם אירועים חברתיים ונופשים מסובסדים.
"הצלחנו להפוך את קק"ל למשפחה"
בד בבד עם התמיכה בעובדים, גולדשטיין מאמין ביחסי הוגנות וכבוד מול ההנהלה. "אנחנו לא תמיד מסכימים, אבל הכול נעשה בכבוד. אנחנו לא שורפים צמיגים, ומעדיפים לפתור מחלוקות בהידברות", הוא אומר.
הדאגה לעובדים, הוא מבהיר, אינה בלתי מוגבלת. גולדשטיין: "אם עובד מבקש משהו שלא מגיע לו, אניח את הבקשה על שולחן ההנהלה אבל אבהיר שמדובר בבקשה לא מוצדקת. אני בעד צדק. כשאתה עובד בשקיפות ובהגינות מול ההנהלה שני הצדדים מרוויחים. לא אסכים שמנהלים לא יכבדו עובדים, אבל גם ההפך. אבי אמר שחשוב לכבד את ההורים, אבל לא פחות מכך שההורים יכבדו את ילדיהם — וכך אני פועל. כך הצלחנו להפוך את קק"ל למשפחה. מבחינתי עובדים ומנהלים אחד הם. אם הספינה שוקעת כולם טובעים, אם היא שטה כולם מגיעים לחוף מבטחים. כשיש יחסים טובים בין מנהלים לעובדים הארגון הוא בריא. כמו קבוצת כדורגל — אם אין כבוד הדדי בין השחקנים למאמן, הקבוצה לא תיקח אליפות".
מה נדרש כדי למלא בהצלחה את תפקיד יו"ר ועד העובדים?
"הבנה ביחסי עבודה, יכולת, כוח רצון — והכי חשוב, מנהיגות. תוסיף מעגל עובדים טובים מסביבך וזה מתכון להצלחה. האם כל אחד יכול למלא תפקיד זה? לא. כי צריך גם אומץ להגיד את הדברים ישר בפני ההנהלה ומצד שני לעמוד בפיתויים. זה או שיש לך את זה או שאין לך. בסוף זו מנהיגות.
"האם התפקיד שלי ייחודי לעומת תפקיד דומה בארגונים אחרים? כן. קק"ל אינה גוף פוליטי, אבל יש לה דירקטוריון פוליטי וצריך לדעת לעבוד מולו. מעבר לזה, קק"ל אינה מפעל שנפתח בשמונה ונסגר בחמש. כאן מפתחים את מדינת ישראל בכל רגע. עשייה מטורפת עם עובדים חדורי אידיאולוגיה שנותנים את הנשמה. אתה רואה את הברק בעיניים כשהם מקימים משהו חדש".
גולדשטיין מספר כי מעבר לעבודתו הוא פועל גם למען הקהילה כולה. "למשל, בתקופת הקורונה השגתי תרומות מקרן סיימון, קרן יהודית בארה"ב, ובאמצעותן הסתובבנו בכל הארץ וחילקנו בבתי אבות פרחים, עציצים ומשחקים לקשישים שהיו בודדים באותה תקופה. הגענו עם בידורית ועשינו להם שמח.
"פעילות מרגשת נוספת היתה למען ילדים חולי סרטן המאושפזים בבית החולים דנה", הוא מוסיף. "גייסתי את מיכל הקטנה ודודו אהרון, הגענו לשם ועשינו להם שמח. בעבר אספנו מעובדי קק"ל תרומות למען ילד חולה, הם תרמו ימי חופשה והודות לכך קנו לו תרופה מצילת חיים — והוא שרד".
בהזדמנות אחרת יזם גולדשטיין שיפוץ מחשבים ישנים בקק"ל, שנתרמו לילדים במוסדות חינוך ובבתי חולים.
כמו כן, הארגון חילק כאלף זוגות כפכפים לחסרי בית וגם אימץ חיילים חרדים שמשפחותיהם נידו אותם משום שהתגייסו לצה"ל, שיפץ את בתיהם ורכש עבורם מיטות ותנורים. גולדשטיין: "אני תמיד אומר שהסיפוק של מי שנותן גדול מזה של מי שמקבל".
בשיתוף ארגון העובדים של קק"ל
