כולנו גדלנו על השיר של משינה אודות האופטיקאי המדופלם, אבל בואו נעשה סדר ונסביר את ההבדלים בהגדרות התפקיד ובסמכויות: מי הוא אופטיקאי? מי הוא אופטומטריסט? מי מהם חשוב שיהיה מדופלם, ומה חשוב לדעת לפני שעושים משקפיים?
ובכן, האופטיקאי הוא טכנאי משקפים, מי שאמון על מלאכת ההכנסה וההתאמה של העדשות למסגרת בלבד – ומבחינה חוקית אסור לו בתכלית האיסור לבצע בדיקות ראייה ועיניים. מאידך, האופטומטריסט הוא מי שאמון על בדיקות העיניים ומערכת הראייה - ובאמת עדיף שיהיה מדופלם.
אופטומטריה הוא מקצוע פרא-רפואי הדורש 4 שנות לימוד והינו תואר אקדמי לכל דבר, המצריך בנוסף כשנתיים של התמחות, מבחני רישוי עיוני ומבחן רישוי מעשי. יתרה מכך, חלק גדול מהאופטומטריסטים מחזיקים גם בתואר שני באופטומטריה ואפילו בתואר דוקטור.
אופטומטריסט מוסמך ומורשה שסיים את לימודיו ועמד במבחנים ובהתמחות, יודע לזהות ליקוי ראייה רבים, לאבחן אותם במדויק, ולא פחות חשוב מכך - לתת פתרון למגוון בעיות ראייה כגון קוצר ראייה, רוחק ראייה, אסטיגמציה (המתוקנת על-ידי עדשות צילינדריות), לאבחן 'עין עצלה' ולטפל בה, לאבחן בעיות פזילה ואף להתאים עדשות מגע רגילות וגם מיוחדות לקרניות פגועות.
האופטומטריסט כיום מהווה לעתים קו ראשון לזיהוי של בעיות פתולוגיות, ולאבחון בעיות עיניות נוספות שלא קשורות רק לתלונות על ראייה – עוד לפני שהפציינט פוגש את רופא העיניים בקהילה. זאת, כתוצאה מכלי הבדיקה המתקדמים שברשותו – החל ממיפוי קרנית לזיהוי אי-רגולריות במבנה הקרנית ועד לחץ תוך-עיני גבוה שמאובחן בעזרת מכשיר בדיקה ללא מגע.
מה קורה בבדיקת העיניים אצל האופטומטריסט?
בדיקת עיניים אצל אופטומטריסט כוללת חמישה מרכיבים עיקריים: בדיקה מערכתית של העין, הערכת המערכת העצבית והשרירית של העין והראייה, בדיקה של חדות הראייה ושבירת האור, סקירת בריאות העין – ומתן פתרונות לפי הממצאים.
בדיקת הראייה שאנו מכירים בנויה מכלים אובייקטיביים (מכשור מדידה) אבל בעיקר נשענת על בדיקה סובייקטיבית (תשאול). הבדיקה מתבצעת על-ידי האופטומטריסט ובשיתוף הנבדק, ורק לפיה נעשית האנמנזה (אבחון), נקבע המרשם וניתן המספר הסופי של המשקפיים. בשיחה עם הפציינט, עורך האופטומטריסט בירור צרכים – האם עובד מול מחשב או כנהג, כסופר או כסַפָּר (עבודה במרחק ביניים).
במתן המרשם הסופי, האופטומטריסט לוקח בחשבון מגוון משתנים שיכולים להשתנות מאדם לאדם, אפילו באותו מרשם וסוג עבודה. כך, לדוגמה, מחשיבים את גילו של הפציינט בשיקול הדעת במתן מרשם. לא בכל גיל יש לתת פתרון מלא לתלונה, על-מנת לא לפתור בעיה אחת וליצור בעיה אחרת. האופטומטריסט הוא זה שמחליט, על-פי הממצאים והמשתנים הנוספים, מה יהיה המרשם הסופי: האם יישאר לפי הקיים או ישתנה, ולא פחות חשוב - בכמה.
כמו כן, האופטומטריסט מחליט וממליץ איזו מסגרת מתאימה לצרכים, למרשם, למבנה הפנים ולתנאי השימוש; איזה סוג עדשה, ציפויים ואינדקס שבירה (מקדם שבירה שקובע את העובי הסופי) מומלץ ומתאים למרשם – האם עדשות רגילות או מיוחדות ועמידות לצרכים שעלו בבדיקה; האם יש צורך בפילטרים מיוחדים על העדשה כדי לשפר קונטרסט ורגישות לניגודים – או רק בציפוי ספציפי שמפחית פגיעה של אור כחול הנובע מאור המחשב, לדוגמה.
שכפול משקפיים – כמו לתת תרופה ללא מרשם
הכלים האובייקטיביים הרבים שבהם משתמש האופטומטריסט לצורך בדיקת ראייה כוללים מספר מכשירים. אחד מהם הוא ה-Lensmeter - מכשיר שבודק את המספר הקיים במשקפיים כחלק מתהליך האבחון, ונועד לעזור לאופטומטריסט להבין ולאבחן את המרשם הקיים המטופל במשקפיים.
יש חשיבות לכך שמכשיר זה יתופעל על-ידי אופטומטריסט בלבד, ושייעשה בו שימוש רק על-פי בדיקתו המקצועית או בפיקוחו בלבד, ולא על-ידי מי שאינו מוסמך לכך. לדוגמה, שינוי ואפילו קטן במדידת המרחק האופטי של מרכז וגובה העדשה שיושב מול האישון (PD), שנחוץ והכרחי בכל משקפיים חדשים, עלול לגרום במרשמים מסוימים ובסטיות שונות לתופעות לא תמיד מוסברות של חוסר נוחות במשקפיים כגון כאבי ראש, סחרחורת או עייפות מוגברת, ויכול אפילו להוביל לכפילות ראייה בתנאים שונים – דבר העלול להוביל במקרה קיצון גם לסכנה בנהיגה.
במקומות רבים כיום בארץ ניתן לרכוש משקפי ראייה ללא בדיקת עיניים מקצועית על-ידי אופטומטריסט, אלא רק באמצעות שכפול והעתקה של המשקפיים הקיימים. העתקה כזו של משקפיים, וללא כל מרשם ובדיקה של אופטומטריסט, היא אסורה בחלק גדול ממדינות העולם. בארה"ב, למשל, העתקת מרשם של משקפיים קיימים הינה פעולה לא חוקית וה-FDA מתייחס לכך כמתן תרופה ללא מרשם לכל דבר ועניין.
בנוסף, מי שמסתמך על שכפול משקפיים קיימים בלבד, לא יעבור בדיקת ראייה תקופתית הכרחית ומומלצת של לפחות אחת לשנה. האדם הממוצע לא תמיד מבחין אם חל שינוי הדרגתי בראייה, וייתכן מצב שבו הוא מרכיב משקפיים שכלל לא תואמות את המרשם והצרכים שלו – אף שהוא אינו חש שהוא אינו רואה מספיק טוב.
כמו כן, ולא פחות חשוב: בגלל שינויים פנימיים במבנה ובתכנון העדשה, בחלק גדול מהעדשות לא ניתן להוציא במידה מדויקת את המרשם המדויק מהמשקפיים - במיוחד אם הבדיקה נעשית על-ידי מי שלא הוסמך לכך.
לסיכום, התאמת משקפיים אינה עניין של מה בכך. חוש הראייה הוא החוש החשוב ביותר לאדם, כמעט 90% מהאינפורמציה שאנחנו מקבלים מקורה בחוש הראייה, ולכן אל תזלזלו בעיניים שלכם: לא מוותרים על אופטומטריסט לפני שקונים משקפיים.
*יובל טוכנשניידר, אופטומטריסט M.Sc, הוא אופטומטריסט ראשי בבית-החולים לניאדו, חבר ועד מועצת האופטומטריסטים הארצית ואופטומטריסט בכיר ברשת אופטיקנה.
