מדעי האחיוּת עברו בשנים האחרונות מהפך תדמיתי ומקצועי עמוק, שאינו מתבטא רק בשינוי שם המערך. ממקצוע שנתפס בעבר כמשני ונלווה לרפואה, הוא מגלם כיום תחום אקדמי מוביל, רב־תחומי ודינמי, שמשלב ידע קליני, מחקרי וטכנולוגי. האחים והאחיות של היום אינם רק נותני טיפול, הם סוכני וסוכנות שינוי, מובילי ומובילות חדשנות ועמודי תווך בבתי החולים ובקהילה. הם מחזיקים במיומנויות קליניות גבוהות, וגם ביכולות ניהול, חוסן רגשי וכלים טכנולוגיים מתקדמים, הנדרשים בעידן שבו בריאות, אתיקה ובינה מלאכותית נפגשים. זוהי אחת הזירות החדשניות והמבוקשות ביותר במערכת הבריאות, עם אפשרויות קידום מגוונות, אחריות ניהולית ותפקידי מפתח בזירה המקומית והבינלאומית.
באונ' תל אביב מבינים זאת היטב – והחוג למדעי האחיוּת שם לעצמו למטרה להצמיח את הדור הבא של המובילים והמובילות במערכת הבריאות בישראל ובעולם.
"היתרון המובהק של המקצוע הוא במשמעות ובעניין שהוא מספק, לצד אופק קידום, הן קליני והן מחקרי", מסבירה פרופ' מיכל יצחקי, ראש החוג למדעי האֲחָיוּת בבית הספר למקצועות הבריאות ע"ש שטייר, בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גריי. פרופ' יצחקי היא האחות הראשונה בישראל שסיימה מסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטת תל אביב, ובהמשך ביצעה פוסט־דוקטורט בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. בעבר עבדה כאחות מוסמכת ומדריכה קלינית בשיבא, והיום היא חוקרת את ניהול הרגשות והחוסן של מטופלים ומטופלות וצוותי רפואה בסיטואציות מאתגרות ותובעניות.
במאי האחרון קיבלה אות הוקרה מנשיא המדינה על פיתוח שאלון ייחודי לבחינת חוסן צוותי במצבי חירום, כלי שזכה להכרה בינלאומית. פרופ' יצחקי גם מייצגת את ישראל בקבוצת מחקר בינלאומית בתחום Caring Science ובמרכז המחקר הבינלאומי לחקר החוסן.
טכנולוגיה בלב המקצוע
לצידה של פרופ' יצחקי פועלת ד"ר אילנה דובובי, ראש תוכנית המוסמך. את הקריירה המקצועית החלה כאחות מוסמכת, המשיכה לדוקטורט בתחום טכנולוגיות למידה, ולאחריו השלימה שני פוסט-דוקטורטים, האחד בארה"ב והשני בארץ באונ' בן-גוריון בנגב. לאחרונה, סיימה לימודי מדעי הנתונים עם התמחות בלמידת מכונה. מחקר שפרסמה מצא כי מערכות בינה מלאכותית מקבלות החלטות מהירות פי ארבעה מצוותי רפואה מנוסים, אך נוטות לאבחון יתר. "זו המחשה מובהקת לפוטנציאל ולסיכון גם יחד", היא מדגישה. "לכן בתוכנית המוסמך בחוג פיתחנו קורסים חדשים במסלול אשר נקרא "מנהל וטכנולוגיות באֲחָיוּת" במטרה להכין את הסטודנטים והסטודנטיות להוביל את השילוב של בינה מלאכותית, להבין את האתיקה, את מגבלות המערכות, ולדעת להשתמש בהן בצורה שתקדם את איכות הטיפול".
החוג מציע שלושה מסלולים לתואר ראשון (BSN): תוכנית בת שלוש שנים וחצי; תוכנית להסבת אקדמאים של שנתיים וחצי; ומסלול עתודה צבאית "פסגה" שמתפרש על שלוש שנות לימוד. בהמשך יכולים הסטודנטים והסטודנטיות להמשיך ללימודי מוסמך (MSN) בשני מסלולים: מנהל וטכנולוגיות באֲחָיוּת או בריאות נשים ומשפחה, וגם לדוקטורט (PhD).
ייחודיות החוג בולטת בכך שההכשרה הקלינית מתקיימת בשישה בתי חולים מהגדולים בישראל: איכילוב, שיבא, בלינסון, מאיר, הלל יפה ווולפסון, דבר שמאפשר לסטודנטים לחוות מקרוב את העשייה המקצועית לצד הלימודים העיוניים. "באופן כזה הסטודנטים והסטודנטיות יודעים שהם מקבלים הכשרה מהשורה הראשונה - אקדמית וקלינית גם יחד", מסבירה פרופ' יצחקי.
יתרון נוסף הוא השייכות לבית הספר למקצועות הבריאות בראשו עומדת אחות מסגל החוג, פרופ' צביה בר-נוי, שמאגד את ארבעת החוגים: מדעי האחיוּת, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת. "סטודנטים וסטודנטיות לרפואה לומדים לצד סטודנטים וסטודנטיות לאחיות ולמקצועות אחרים", מוסיפה ד"ר דובובי. "זה מאפשר להתנסות בעבודה בצוות רב־תחומי, כבר בזמן הלימודים, בדיוק כפי שנעשה בבתי החולים".
שיתופי פעולה בינלאומיים
החוג באוניברסיטת תל אביב מקיים שיתופי פעולה ענפים עם מוסדות אקדמיים ברחבי העולם. בשנה הקרובה יתקיימו שלושה קורסים בינלאומיים בהובלת חוקרים וחוקרות מאוניברסיטאות קולומביה ואלברטה, בתחומים של בינה מלאכותית במערכות בריאות, שיטות מחקר איכותניות ובריאות הנפש של ילדים ובני נוער.
בנוסף, תצא לדרך יוזמה ייחודית וראשונה מסוגה בישראל: שילוב מתנדבי שירות לאומי בלימודי אחיוּת לתואר ראשון, במקביל לשירותם.
השנה טיפס החוג בדירוג שנחאי העולמי למקום 101–150, לעומת 151–200 בעבר, והוא מדורג ראשון בישראל בתחום האחיוּת. "החזון שלנו הוא להמשיך להצמיח אחים ואחיות שמובילים את מערכת הבריאות - מהמחקר ועד המטופל", מסכמות השתיים, "החוג למדעי האחיוּת באוניברסיטת תל אביב מעניק להם את הכלים להיות סוכני וסוכנות שינוי מקצועיים, חדשניים ובעלי חוסן אישי וקהילתי".
בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, החוג למדעי האחיוּת באוניברסיטת תל אביב
