כבר עשור שישראלה רינגהאם-לוי נמצאת בעיצומה של משימת שליחות אמיתית. כמייסדת ומנהלת עמותת בל"ב רעננה, היא פועלת להקמת בית לצעירים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית קשה המתפקדים ברמה בינונית-נמוכה עד סיעודית.
למשימתה זו, אותה היא מכנה "סטרטאפ חברתי", הגיעה רינגהאם-לוי כאם לבן עם פגיעה מוחית, בן 30 כיום. מעורבותה בתחום הבהירה לה שלמעשה אין כיום פתרונות דיור הולמים לצעירים עם מוגבלויות קשות, המאפשרים להם להמשיך להיות חלק מהקהילה. הפתרונות הקיימים הם פתרונות מוסדיים מרוחקים ומיושנים שעבר זמנם.
"עד היום, כל פתרונות הדיור המשולבים בקהילה נועדו לאוכלוסייה עם מוגבלויות קלות יותר", אומרת רינגהאם-לוי. "המקרים הסיעודיים הקשים נותרים מחוץ למעגל הפתרונות בדיור הקהילתי. צעירים עם מוגבלויות קשות נשלחים אוטומטית למוסדות ולמעונות פנימייה ובעצם מודרים ומורחקים ממשפחותיהם ומקהילתם.
לדוגמה, אישה שאני מכירה שלחה את בנה המוגבל למסגרת דיור רחוקה. היא מספרת על משבר גדול שעברו הבן והמשפחה, ממש סוג של התעללות נפשית בסופו של דבר היא הוציאה אותו מהמוסד והחזירה אותו הביתה. חשוב לציין שגם אם ההתמודדות היומיומית של המשפחות קשה, מדובר בצעירים אהובים ומטופלים, שאנו רוכשים להם כבוד ולא נשלח אותם למקומות שאינם הולמים את צורכיהם. אנחנו לא מוכנים לקבל את המשוואה שמוגבלות קשה שווה הרחקה מהקהילה. לכן קמנו ועשינו מעשה".
חבלי בנייה
והמעשה הוא הקמת עמותת בל"ב רעננה, הבונה בית בקהילה לצעירים עם מוגבלויות התפתחותיות שכליות קשות. היום לאחר שנים של מאמץ מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה. ראש עיריית רעננה הקודם זאב ביילסקי סייע בהקצאת הקרקע ברחוב הפרחים 9 בעיר. ראש העיר הנוכחי חיים ברוידא תומך מאד בפרויקט וכך גם כל חברי מועצת העיר. לאחרונה קיבלה העמותה היתר בנייה, ובימים אלה היא שוקדת על כתבי כמויות וכבר רואים באופק את טקס הנחת אבן הפינה.
הבית שייבנה יכלול 3 דירות: אחת תוקצה לצעירים עם מוגבלויות ברמה בינונית-נמוכה. שתי הדירות הנוספות יוקצו לצעירים עם מוגבלות קשה-סיעודית. העמותה מנהלת בעצמה את כל תהליך ההקמה מתחילתו ועד סופו, אך ההיבט המקצועי מנוהל בשיתוף האגף לשירותים חברתיים של עיריית רעננה, ומשרד הרווחה.
כששואלים את רינגהאם-לוי מדוע התהליך ארוך כל כך, היא מפרטת את כל השלבים והתלאות שיש לעבור כדי להגיע מרעיון לבית שעומד על הקרקע:
"בישראל, ובפרויקטים מסוג זה, מי שרוצה להתחיל לבנות בעוד 10 שנים צריך להתחיל לתכנן כבר עכשיו.
הדרך ארוכה מאוד וצריך להתקדם בה שלב אחר שלב. אנחנו עושים בעשר אצבעות מה שעמותות גדולות עושות עם מחלקות גדולות ועוד ללא תקציב תקורה. לנו היה חשוב לייצר מעגלי שיתוף פעולה יציבים, כדי בסופו של התהליך יינתן מענה אופטימלי לאוכלוסייה הקשה והסיעודית שלמענה אנחנו פועלים.
אני יודעת על הרבה פתרונות כאלו ואחרים שבסוף לא הסתדר ומשאירים את האוכלוסייה הקשה מחוץ לדלת. לכן עבדנו באופן מסודר מול כל הגופים הרלוונטיים: משרד הרווחה, שיפקח ויתקצב את הפרויקט לאחר ההקמה, עיריית רעננה שהקצתה את הקרקע ותומכת בפרויקט, קרן שלם שהבטיחה השתתפות במימון הבנייה, וקרנות הביטוח הלאומי, שגם להן הגשנו בקשה לסיוע. עופר קפלינסקי הוא אדריכל הפרויקט ויש לנו צוות יועצים מקצועיים. בנוסף, יש לנו תומכים ומתנדבים נהדרים בקהילה המסייעים לנו.
היקף הפרויקט הוא 18.5 מיליון , ועד עתה הישגנו כ-2/3 מהתקציב אך עדיין חסרים כ-שליש להשלמת המשימה", אומרת רינגהאם-לוי.
לכשיוקם הבית - כיצד יתנהל?
"זה יהיה מקום מסוג אחר. לא מוסד, לא הוסטל, לא דיור ציבורי, לא דירה שכורה, אלא בית אמיתי, בית בקהילה שיהיה נגיש ומותאם לדייריו: צעירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, שלחלקם גם מוגבלויות פיזיות שונות – מוגבלויות מוטוריות שבגללן הם מתניידים בכיסא גלגלים, מוגבלויות בראיה, התקפים אפילפטיים ועוד.
הבית ינוהל בשיתוף עמותה מקצועית שזו מיומנותה, תחת פיקוח גורמי הרווחה הדיירים יגורו בתוך הקהילה וימשיכו להיות חלק מהמרקם הקהילתי בו הם גדלו. בכל בוקר הם ייצאו לפעילות במרכז יום למספר שעות ויחזרו לדירות המגורים. המשפחות תהיינה נגישות להם וימשיכו להיות חלק אינטגרלי מהחיים. לא ביקורים של פעם בחודש, ולא ניתוק אכזרי אלא מעורבות פעילה. בדירה עצמה יתקיימו לכל אורך השבוע פעילויות בהשתתפות תנועות נוער ומתנדבים מהקהילה.
כך ייווצר משהו חדש, מקומי, יפה, מכיל ומתחשב. מבחינתנו זו לא רק הקמת בית, אלא יצירת שינוי חברתי שמשמעו שינוי בתפיסת המגורים לאוכלוסיות הללו. לא להרחיק אותם, לא להדיר, לא 'להעניש' אותם ואת המשפחות אלא ליצור שיתוף פעולה מכבד וראוי בקהילה. כמי שמתמודדת כבר 30 שנה עם סיטואציות לא פשוטות - אני רוצה שבזקנתי יהיה לבני ולחבריו פתרון מכבד. ומכיוון שאף אחד לא מקים פתרון כזה - החלטנו להקים אותו בעצמנו".
וההקמה הזאת, כפי שמעידה רינגהאם-לוי, אינה 'זבנג וגמרנו'. זהו תהליך רב-שלבי. "הישגנו הרבה אך אנחנו זקוקים לתמיכת הציבור כדי להשלים את המלאכה. עמותת בל"ב רעננה קוראת למגזר העסקי ולמגזר הפרטי לפתוח את הלב ולסייע לנו. כל תרומה מסייעת להתקדם עוד שלב. אנחנו קוראים לכל מי שהנושא החברתי קרוב לליבו: בואו להיות חלק משינוי חברתי צודק וביחד נגשים את החלום.
עזרו לנו להגדיר צעירים עם מוגבלויות קשות וסיעודיים כשווי זכויות בקהילה. לא פשוט לעבוד קשה כל כך בשביל אוכלוסייה שאפילו אינה מסוגלת להגיד תודה - אבל זהו המבחן המוסרי האמיתי של כולנו. וזו השליחות שלנו".
מה אומרים ההורים?
"עולמה של בתי שרה שונה משלי", אומרת נדין זר, שבתה מועמדת למגורים בפרויקט. "בתי לא הולכת ולא מדברת. אי אפשר להכניס אותה ואת שכמותה למוסד ולנעול אותם. הדבר נוגד את מהות החיים. יש אנשים עם צרכים מיוחדים ועלינו כחברה להיחשף לאוכלוסייה הזאת. הם צריכים להיות חלק מהקהילה".
"אני נרגשת מעצם האפשרות שלבתי תהיה מסגרת בתוך הקהילה, שנוכל לעתים קרובות לבוא ולבקר אותה ולהיות שותפים להמשך חייה הבוגרים", אומרת טל ענבר אלטמן, שגם בתה, עפרי, מועמדת למגורים בפרויקט.
מה אומר ראש העיר?
"עיריית רעננה מברכת על יוזמתה של עמותת בל"ב רעננה ושמחה על הזכות להיות שותפה למהלך חשוב זה", אומר ראש העיר חיים ברוידא. "מועצת העיר הקצתה שטח ציבורי להקמת הבית, שיהווה בית חם לדייריו למשך כל ימי חייהם ויבטיח להם איכות חיים מיטבית, וזאת כחלק מהתפיסה של שילוב אנשים עם צרכים מיוחדים בתוך הקהילה. אנו מאמינים כי לצד חשיבותו של הבית לדיירים ולמשפחותיהם, יוסיף הבית מימד ערכי חשוב לקהילה כולה".
בשיתוף עמותת בל"ב רעננה
