באגודת ניצן מאמינים שתלמידים עם ליקויי למידה, הם חלק מכלל הצבעים בפסיפס בית הספר

מטרותיה של אגודת ניצן אשר הוקמה לפני 58 שנה, הן להעלות את המודעות, לאבחן, לטפל ולקדם ילדים ומבוגרים עם ליקויי למידה. אלא, שהאגודה מחוללת מהפכה משמעותית ופורצת פרדיגמות חשיבתיות אשר הופכות את הלקות ליתרון ומובילות להצלחה. שיחה עם ד"ר מלי דנינו, מנכ"לית אגודת ניצן

אורנה יצחקי בירבך
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
Shutterstock
Shutterstock
אורנה יצחקי בירבך
תוכן שיווקי

במגזר השלישי, פועלות עמותות ואגודות מגוונות, אשר מחוללות שינוי בחייהם של הפרט, הקהילה והחברה כולה.

אחת מהן היא אגודת ניצן לטיפול בילדים ובבוגרים עם ליקויי למידה. האגודה הוקמה לפני כמעט 6 עשורים על-ידי הורים ומתנדבים, במטרה לאתר, לאבחן, לטפל ולקדם ילדים, מתבגרים ובוגרים עם ליקויי למידה, הפרעת קשב וקשיי הסתגלות ותפקוד.

"מתבגרים עם ליקויי למידה והפרעת קשב חווים קשיים לימודיים ביתר שאת. הפער בין הרצון להצליח בבית הספר, לבין התוצאות בפועל, גורם להם לאכזבה ולפגיעה בדימוי העצמי. לא פעם הם יסיקו את המסקנה שהם אינם חכמים דיים ושאין סיכוי שיצליחו במשהו. אצל רבים מהם קיימת נטייה במצבי קושי אלה 'להרים ידיים', כפי שתיארה ד', נערה מתבגרת המתמודדת עם קשיים לימודיים בצל לקות למידה: 'אני מוותרת כאשר זה נוגע למלחמה שלי עם בית הספר... במקום להילחם, להתעקש ולהיות נמרצת, אני מוותרת, אני חלשה'", מספרת ד"ר מלי דנינו, מנכ"לית אגודת ניצן.

ד"ר מלי דנינוצילום: סיגל איילנד

דוד וגוליית כמשל
לדברי ד"ר דנינו, בית הספר עבור מתבגרים אלה הוא הנקודה הכואבת ביותר בהתמודדות עם הלקות, משום שהוא פוגש אותם בדיוק במקום בו נמצאות החולשות. העלייה לחטיבת הביניים ובהמשך, לתיכון, מסמלת "עליית מדרגה" בהתמודדות, לצד הרצון לבנות זהות עצמית בטוחה ומגובשת, העלייה במורכבות החומר, הדרישות הלימודיות הגוברות, לוחות המבחנים הצפופים וההערכה המבוססת על הישגים לימודיים.

כל אלה מעצימים את הקשיים. סיומו של החופש הגדול עבור מתבגרים עם ליקויי למידה הוא במובנים רבים, סיומה של תקופת פסק זמן ורגיעה. זהו הזמן בו הם יהיו זקוקים לתמיכה שלנו כהורים יותר מתמיד.

"בהקשר זה נשאלת השאלה האם נצליח לראות את כישרונותיו של ילדנו מבלי שחולשותיו יאפילו עליהם? האם נוכל לראות את הקשיים באור אחר? ואם נרחיק לכת, האם נצליח להפוך את החולשה לכוח?", מדגישה ד"ר דנינו את סימני השאלה.

"בספרו של מלקולם גלדוול 'דוד וגוליית', אשר תורגם לאחרונה לעברית, הוא דן בסוגיה כיצד להפוך חולשה לכוח. לצורך הדגמה הוא משתמש בסיפור דוד וגוליית. אל המלך שאול מתייחס גלדוול כמייצג את החשיבה 'הרגילה והמסורתית': שאול סבור שדוד חלש משום שהוא קטן מאוד יחסית לגוליית הענק. לדידו של שאול, הכוח נמדד רק בעוצמה פיזית. גלדוול גורס כי דרך הסתכלות זו היא שגויה וכי שאול טעה. כוח יכול לבוא גם בצורות אחרות, למשל בשבירה של כללים מוכרים ובהמרה של כוח פיזי במהירות ובהפתעה, וכאן, ידו של דוד דווקא על העליונה".

כשהקושי הופך לכוח
לדברי ד"ר דנינו, מהסיפור הזה יוצא גלדוול אל החברה כיום ויחסה לאנשים בעלי לקויות למידה: לדבריו, מטבע הדברים, אנחנו נוטים לראות בלקות הלמידה ובהפרעת הקשב את החסרונות, ועושים הכול כדי למזער את נזקיהן ולהפוך את בעליהן ל'רגילים'. הוא מבקש מאתנו להטיל ספק במה שעשינו עד כה - להביט במציאות ב'עיניים אחרות'.

טענתו המרכזית היא שמה שאנחנו רואים כיתרון וכחסרון הם לא בהכרח כאלה. מבט מפוכח עשוי לסייע לנו ההורים לשקף למתבגר שלנו את אותן יכולות אשר יהפכו אותו לבולט ומיוחד.

בעצם מעז יוצא מתוק?
"אמנם קשה לנו להאמין שיש אפשרות שלקות למידה תהפוך לקושי רצוי, אולם כשנמשיך ונקרא בספרו של גלדוול נגלה כי מספר גבוה להפליא של יזמים מצליחים הם בעלי לקות למידה.

הרשימה כוללת רבים מהמחדשים המפורסמים ביותר בעשורים האחרונים, כגון, צ'רלס שוואב- מייסד פירמת הברוקרים הנושאת את שמו, קרייג מקאו- חלוץ הטלפון הסלולרי, ג'ון ציימברס- מנכ"ל ענקית הטכנולוגיה סיסקו ועוד רבים וטובים אחרים.

דוגמאות אלה מהוות הוכחה לכך כי הלקות אינה עומדת בסתירה ליכולת להצליח וכי מבחני האינטליגנציה הבודקים את ההיבט המילולי והכמותי, אינם מייצגים את מגוון האינטליגנציות עליהן דיבר גרדנר, אלה הקשורות למוסיקה, לתקשורת בין אישית, לראייה מרחבית ועוד, אשר סוללות את הדרך להצלחה. בית הספר מאבד עם השנים את היכולת לנבא מי מהתלמידים יהיה המנהיג, היזם, המצביע, הממציא, או עורך הדין הבולט של הדור הבא".

גלדוול טוען כי אנשים רבים מצליחים לפתח, לנוכח הלקות, יכולות מפצות אחרות שמעניקות להם יתרון על פני אחרים. כהסבר לכך הוא משתמש במונח "קושי רצוי".

"לטענתו, קשיים עשויים להיות גורם מדרבן. הסיבה לכך היא שכשאדם מתקשה בתחום אחד, (לדוגמה, אינו יכול לקרוא) הוא מפתח כישורים אחרים כדי להצליח – הוא מוצא פיצוי כי אין לו ברירה. עליו למצוא אסטרטגיה שמאפשרת לו שלא לפגר אחרי האנשים סביבו. למשל: עורך דין מצליח שמעיד על קושי מהותי בקריאה אשר בזכותו הצליח לפתח יכולת הקשבה ממוקדת, יכולת לאמוד את ה'ניואנסינים' הקטנים, כגון הבעת פנים, הטיית ראש, עומק הטון או חריפות הלשון", מדגישה ד"ר דנינו.

סיפור הצלחה נוסף שמציגה ד"ר דנינו הוא סיפורו של קמפראד, האיש שהקים את חברת ענק הרהיטים איקאה.

"קמפראד השוודי היה היחיד שהצליח לשאת את עיניו דרומה ולראות כי מעבר לים הבלטי יושבת פולין, ארץ עם כוח עבודה זול בהרבה ועם שפע עצים. במקרה זה, יכולת החשיבה היצירתית- 'מחוץ לקופסה' והרבה מכוונות ועקשנות הם אלו שהביאו אותו להצלחה".

"דוגמאות אלו, כמו עוד רבות אחרות מעוררות את השאלה האם נרצה שלילדנו תהיה לקות למידה או הפרעת קשב? התשובה לפי גלדוול נוטה לכיוון החיובי. אולם, כדי להגיע למקום הזה דרושה דרך ארוכה בה הורים ואנשי חינוך ישכילו לפרוץ את מסגרות החשיבה הרגילות ואופני ההוראה והלימוד. תפיסת עולם וגישה חינוכית הנותנת מקום לשונה ולייחודי הטמון בכל לומד, תסייע להתערבויות חינוכיות אפקטיביות, וזאת ללא תחושת כישלון או הסטיגמה הנלווים כיום, פעמים רבות, לתהליכים אלה בכיתה. תלמידים עם ליקויי למידה, לא עוד קבוצת שוליים, אלא חלק מכלל הצבעים הייחודיים המרכיבים את הפסיפס ששמו בית ספר", מסכמת ד"ר דנינו.

ניצן זו עובדה!

  • אגודת ניצן היא הארגון הגדול בארץ לטיפול בילדים ובבוגרים עם ליקויי למידה והפרעת קשב. האגודה הוקמה בשנת 1964 על ידי הורים ומתנדבים, במטרה לקדם את מצבם של לקויי הלמידה במדינת ישראל.
  • השנה קיבלה האגודה מעמד של ארגון יועץ לוועדה הכלכלית-חברתית של האו"ם (ECOSOC). מעמד זה ניתן לה בזכות תרומתה המקצועית בשדה החינוכי בארץ ופעילותה בעשור האחרון במדינות שונות בעולם, לקידום ההיבטים הרגשיים והחברתיים של הורים, מורים וילדים.

לאתר ניצן