החזון של בטרם הוא שלכל ילד מגיעה זכות שווה לגדול בבטיחות

ארגון בטרם לבטיחות ילדים הוא הגוף היחיד בישראל העוסק בקידום בטיחות הילדים, פועל לצמצום ממדי ההיפגעות וליצירת תרבות של בטיחות מגילאי לידה ועד הגיוס

לימור קלר בשיתוף בטרם
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
Shutterstock
Shutterstock
לימור קלר בשיתוף בטרם
תוכן שיווקי

לכל ילד הזכות לגדול בבטיחות ובבריאות, אבל המציאות מראה אחרת. לפי דו"ח בטרם לאומה, ילדים באשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים נמצאים בסיכון גבוה יותר לתאונות.

"רואים זאת בחברה החרדית, הערבית ועוד יותר בחברה הבדואית, וגם באוכלוסייה היהודית חילונית", מסבירה אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים. "הסיכון של ילד מהאשכולות הסוציו-אקונומיים הנמוכים לתמותה בתאונה גבוה פי 1.5 ביחס לילדים מאשכולות גבוהים, כשהנתון הזה מתייחס רק לילדים מיישובים יהודיים חילוניים כדי לנטרל משתנים תרבותיים ואחרים".

קבוצה פגיעה נוספת היא קבוצת הזרים ומבקשי המקלט, וכעת עם קליטת הפליטים מאוקראינה יש חשש גדול שהם יצטרפו לסטטיסטיקה הכואבת. הפערים בולטים במיוחד בקבוצות גיל 5 עד 9, שם ילד מאשכול סוציו-אקונומי נמוך בסיכון גבוה פי 2.6 ביחס לילד מאשכול גבוה.

אורלי סילבינגרצילום: ינאי רובחה

מדוע קיים הפער הזה?
"למשפחה שידה אינה משגת, אין משאבים לדאוג לתעסוקה של ילד או למבוגר שישגיח עליו במהלך חופשה ארוכה. אין לה אפשרות לשלוח את הילד לשיעורי שחייה, שיכולים למנוע טביעה. היא תעדיף גן ילדים שגובה פחות כסף, אבל לא תמיד שומר על תקני הבטיחות", משיבה סילבינגר.

בבתים עניים קיימים יותר ליקויים בטיחותיים בתחום החשמל, הגז ולפעמים גם תשתיות הבית. אין למשפחות יכולת להשקיע באבזור כמו סורגים.

"פעמים רבות בשכונות העניות פסולת חיצונית מסוכנת כמו חלקי רכב ורהיטים אינה מפונה. ברשות ענייה יש פחות מגרשי המשחקים או שאינם תקינים, והילדים מוצאים עצמם משחקים בכביש. מעברי החצייה אינם מסומנים או מרומזרים ואין מדרכות", מוסיפה סילבינגר. "כואב לומר זאת, אבל אנשים ויישובים עניים לא עושים הכול כדי שילדיהם ישהו במקומות בטוחים, לפעמים מחוסר מודעות ולפעמים מחוסר משאבים כלכליים ואנושיים של קשב. הם עסוקים בקיום בסיסי ונושא הבטיחות נעדר משם".

ארגון בטרם לבטיחות ילדים הינו הגוף היחיד בישראל העוסק בקידום בטיחות הילדים, פועל לצמצום ממדי ההיפגעות וליצירת תרבות של בטיחות מגילאי לידה ועד הגיוס. הרעיון להקמתו נולד אצל שני רופאי ילדים מבית החולים שניידר, פרופ' יהודה דנון וד"ר מיכל חמו לוטם.

כרופאים שאמורים לעסוק במציאת מרפא לילדים חולים, הם מצאו עצמם מטפלים בחדרי המיון בכלל ובשניידר בפרט, בילדים שנפגעו בתאונות. "בערה בהם המחשבה שניתן לעצור את הפגיעות לפני שהן קורות ולחסוך מילדים בריאים הגעה לבתי החולים", מספרת סילבינגר, שהצטרפה לצוות ההקמה. במחקר מקיף גילו כי מעל שליש מהילדים שמגיעים לחדר המיון בארץ נפגעו מתאונות, מעל 200 אלף ילדים בשנה.

הנתון הכואב יותר הוא 124 ילדים בממוצע שמתים מדי שנה בתאונות שונות. "בסדר גודל של מספרים כאלה מדובר במגפה, ומטרת הארגון היא למנוע תאונות בקרב ילדים, לקדם בטיחות ולהציל חיים. לכל ילד מגיעה זכות שווה לגדול בבטיחות לעולם טוב, לתרום לחברה ולהיות הכוכב של עצמו ושל משפחתו".

הבנה נוספת היא כי בשונה ממדינות אחרות בעולם, בהן בטיחות היא חלק אינטגרלי מהתרבות ההתנהגותית, בישראל עדיין לוקים בכך בחסר. "כששואלים 'מהו הורה טוב', התשובות נעות מתחום החינוך ועד תחום התזונה, אבל לא בטוח שההגדרה תכלול שמירה על בטיחות הילדים. כמה פעמים בשבוע הורים מקדישים חשיבה לנושא? ההתנהגות הבטיחותית אינה שגורה בהרגלים שלנו".

כיצד ניתן להפוך את הרגלי הבטיחות לשגורים בחיי משפחה?
"בטיחות צריכה להיות חלק מתשומת הלב שלנו ביום יום – כשאנחנו קמים בבוקר ושותים קפה ודואגים להניח את הספל החם הרחק מהילדים, כשאנחנו לוקחים לגן בנסיעה קצרה ודואגים לחגור במושב הבטיחות, כשאנחנו בוחרים עבורם צעצועים שעומדים בתקן, וכשאנחנו יוצאים איתם לגינה ולא מתעסקים בטלפון אלא משגיחים עליהם מקרוב".

מאז הקמת הארגון לפני 26 שנים, הצטמצם אחוז תמותת הילדים בתאונות ב-53%. אבל הדרך עדיין ארוכה, מעידה סילבינגר. נעשית עבודה יסודית עם אנשי מקצוע והקהל הרחב, מפותחות תוכניות ייעודיות לאוכלוסיות בסיכון, וצוותים ומתנדבים של הארגון פועלים בשטח. "לשמחתי, הרחבנו את הפעילות במרכז ההדרכה וכיום ניתן בו מענה וירטואלי כך שקל יותר להגיע עם ההכשרות לכל האוכלוסייה, וגם אתר האינטרנט החדש שלנו פונה לחברה היהודית והערבית במגוון תחומים שמקדמים בטיחות".

כדי להביא לירידה בהיפגעות ילדים ובתמותה, כלל פעילות הארגון מבוססת מחקר, נתונים ובקרת מידע המפותח בארץ או משיתופי פעולה בחו"ל, תוך שילוב אסטרטגיות פעולה מוכחות.

בטרם הוכר על ידי ממשלת ישראל כמוביל בתחום בטיחות הילדים, ופעילותו כוללת מהלכים רב-מערכתיים המשלבים הסברה, חקיקה ורגולציה בנושא בטיחות הילדים, השתתפות בפורומים במגוון היבטי בטיחות כחקיקה, תקינה, פיתוח תוכניות ועוד, פיתוח והפעלת תוכניות התערבות בקהילה לאוכלוסיות בסיכון, איסוף נתונים, פרסום ידע חדש ופרסום מגוון מחקרים וניירות עמדה מקצועיים בתחום. הארגון מכהן כנציג הישראלי בארגונים בינלאומיים.

מתוך נתוני הארגון עולה כי בקרב אשכולות נמוכים, הגורמים הבולטים ביותר לתמותה בילדים הם כתוצאה מתאונת דרכים כנוסע ברכב, טביעה, חנק ונפילה. עם השנים נרשמה עלייה בתמותה בקרב ילדים מישובים עניים, וכדי לטפל בתופעה מנסים בארגון בטרם לחבר את הילדים לקבוצות ספציפיות עם מאפיינים דומים.

בין התוכניות שהופעלו בהצלחה, סילבינגר מציינת את ביקורי הבית, שבהם נערך סקר סיכונים של סביבה ובטיחות התנהגותית, ולאחר מכן מודרכת המשפחה באופן אישי על ידי מומחית בטיחות כיצד להפוך את הבית לסביבה בטוחה בחיי היום יום. "ההדרכה לא באה ממקום שיפוטי, אלא אנחנו מקנים את הכלים להורים כיצד לגדל את ילדיהם בצורה בטוחה בהתאם למה שנמצא בבית או חסר בו.

זה המקום לומר שאנו מחפשים תרומות עבור אוכלוסיות בסיכון שאינן יכולות לממן את ההמלצות, כששקעי החשמל שבורים ודורשים תיקון, מדפים אינם מקובעים לקיר, חלונות או מעקים שבורים שדרכם עלולים ליפול, רהיטים שבורים, חפצים חדים ועוד".

בשנת 2020 הציג בטרם יעד שאפתני לתוכניות עד לשנת 2030: להגיע לירידה ב-35% בתמותת ילדים בהיפגעות באמצעות יעדים קונקרטיים.

סילבינגר: "בטיחות ילדים היא צורך ציבורי שהממשל אמור לספק לילדים, ותפקידנו כארגון מגזר שלישי להעניק את הכלים, לעקוב אחר המגמות, לפתח תוכניות ולהביא ידע חדש לכלל הגורמים כדי להפוך את הבטיחות לחלק מהתרבות. בטיחות נוגעת לכל ילד ומשפחה, בלי קשר להיותם עניים או עשירים. ניתן למנוע את מרב התאונות ולמנוע סבל מהורים וילדים".

לאתר בטרם
בשיתוף ארגון בטרם לבטיחות ילדים