"ביקור בשטח מספק תובנות שלא היינו יכולים לגבש אם היינו נשארים בין ארבעה קירות, כי אין כמו מראה עיניים כדי להבין את צרכיו של הלקוח", מצהיר האדריכל יריב מנדל, שמנהל את משרד מנדל אדריכלים, שנוסד בשנת 1960 על ידי אביו, האדריכל פרופ' סעדיה מנדל. כדוגמה לדבריו הוא מתייחס למגרש חדש שבו עתיד להיבנות מבנה מגורים. "בזמן הביקור בשטח אנחנו עורכים סיור עם בעל הבית העתידי ומסתכלים עליו מהצד כדי לזהות את הנקודה הראשונה שבה הוא נעצר, שאולי בה הוא מרגיש הכי טוב. בנוסף אנחנו בוחנים את כיווני האוויר, שיפועי הקרקע, צמחייה קיימת, בודקים האם יש הצללה או מבנים סמוכים שמשפיעים, אלמנטים שחייבים לקבל ביטוי בתכנון האדריכלי", הוא מסביר. לדבריו, יתקיים בנוסף ביקור בנכס שבו מתגוררים בעל הבית או המשפחה כיום, כדי לזהות מאפיינים תכנוניים ואנושיים שישתלבו מאוחר יותר בפרוגרמה שהלקוח לא תמיד יודע להגדיר במילים, אך אנו קולטים אותם בביקור זה ואלה משקפים את אורח חייו.
"בצורה כזו אנחנו מזהים את טביעת האצבע של הלקוח, ממראה עיניים, והרבה מעבר למילים", מנדל מסביר. "כדי שהתכנון יהיה מותאם לבני הבית ועל מנת שהם יצליחו לתפקד במבנה החדש לאורך זמן. לכן הדגש בפגישות הראשונות הוא על הקשבה ותקשורת. באופן זה ההתאמה התכנונית תהיה מיטבית, בין שמדובר בזוג צעיר שמתכנן להרחיב את המשפחה, במשפחה שבה הילדים גדלו ועתידים לעזוב את הבית או בזוג מבוגר".
המעשה התכנוני בעיני אדריכל מנדל הוא יצירה הבנויה משכבות רבות. אלה נבנות ומתפתחות עם התקדמות התהליך התכנוני. "במהלך היצירה התכנונית אנו לוקחים בחשבון אלמנטים תכנוניים פרוגרמתיים, בנייה חוסכת אנרגיה, אלמנטים טכנולוגיים בבנייה, בין שזה המבנה עצמו או התשתיות בו כמו מיזוג אוויר, חשמל, אינסטלציה ועוד. בנוסף אנו מתייחסים לפיתוח הנופי במגרש ואף מעבר לגבולות אלה".
כמי שחווה את ענף הנדל"ן בהיבטי תכנון ואדריכלות, מהם האתגרים העיקריים בהיערכות לתכנון בית חדש?
"האתגר הראשון המשמעותי הוא כתיבת הפרוגרמה, בין שמדובר במבנה ציבורי, דירה או בית פרטי, עם דגש על תכנון החללים שאמורים לשרת את הדיירים והמשתמשים מבחינה פונקציונלית. אתגר נוסף הוא הרגולציה וחוקי התכנון והבנייה. תפקידי כאדריכל הוא לאפשר את הפנטזיה התכנונית של הלקוח במסגרת 'קופסת הבירוקרטיה'. כדי לתת מענה לאתגרים אלו ועוד, חשוב מאוד שאסביר ללקוח באמצעים תלת-ממדיים או אחרים מה יתקבל בשטח על פי התכנון המוצג לו. אתגר נוסף הוא המפרט והתקציב לפרויקט. אנו שמים דגש על הגדרת מפרט וכתב כמויות מדויק ולתווך זאת ללקוח במסגרת שיחת תיאום ציפיות, כך שלא תהיה חריגה בתקציב הבנייה".
בנוסף, אדריכל מנדל מדגיש, חשוב לשתף פעולה עם יועצים תכנוניים ובעלי מקצוע נכונים ורלוונטיים ולא לחסוך בייעוץ מכל סוג, כדי שלא יהיו תקלות בדרך שיגרמו עלויות נוספות.
אדריכלות שמנגישה היסטוריה
המשרד מנדל אדריכלים הוקם בשנת 1960 על ידי האדריכל פרופ' סעדיה מנדל, ועסק בתכנון פרויקטים מגוונים בתחום השימור (שגם כיום תופס נפח של 60% מכלל הפרויקטים של המשרד), הבנייה הרוויה, תכנון בתים פרטיים ופיתוח המרחב הציבורי, עם דגש על פרויקטים של שיקום אורבני כדוגמת יפו העתיקה, שכונת ימין משה, הרובע היהודי ועכו העתיקה. בשנת 1995 הצטרף כאמור בנו של סעדיה, האדריכל יריב מנדל, למשרד, ובשנת 2000 הפך לשותף.
כיצד הגישה שלכם באה לידי ביטוי גם בתחום שימור ושיקום מבנים ומתחמים היסטוריים שבו אתם מתמחים?
"במסגרת פרויקטים אלה אנו מכינים סקרי שימור ותיקי תיעוד, תוכניות להיתר וביצוע של מבנים, מתחמים לשימור ומרחבים. בפרויקטים אלה, עם נוכחות של שרידי המורשת הבנויה, אנחנו מתייחסים לאלמנטים ההיסטוריים ולצביון של המקום ולומדים את הערכים ההיסטוריים, ההנדסיים, הפונקציונליים והאדריכליים של המבנה. מתוך כך נוצר סיפור משמעותי אותו אנחנו רוצים להעביר הלאה בתכנון המתגבש, ולפיכך החלטה חשובה היא אילו אלמנטים מהמבנה הקיים לשמור".
נשמע די מורכב.
"נכון, לכן כשמדובר בשחזור מבנים היסטוריים המיועדים לשימור, חשוב לנו להכין תיקי תיעוד ולעשות שימוש בחומר ההיסטורי כ'מפת מדידה שימורית/ היסטורית' של המבנה. חשוב להבין שאנחנו במשרד מתייחסים לשימור כערך תרבותי ולא כאל נוסטלגיה. מתוך נקודת מבט זו אנו שואפים להעביר את הסיפור שיצרנו לדורות הבאים, זאת מתוך הבנה שאנחנו שכבה אחת בהיסטוריה, שהיו רבים לפנינו ושעוד יהיו רבים אחרינו. כך, את האלמנטים במבנה שמאפשרים לשקף את מה שהיה נשאיר ונחזק. את הקונסטרוקציה, התשתיות וכל מה שיכול לשמור על המבנה עמיד וחזק גם בעתיד נשדרג. מדובר במלאכה מורכבת שאמורה לחבר את הכל יחד, כדי שהסיפור יישאר וישקף ככל שניתן את ההיסטוריה והתרבות, תוך שילוב כל המאפיינים המודרניים של התשתיות. בסוף התהליך המבנה אמור לתפקד לאורך זמן על פי התכנון והשימושים החדשים".
בשנה האחרונה הושלם פרויקט משמעותי שבו שימש המשרד כאדריכל שימור - "פארק המסילה" בעיר תל אביב-יפו. מדובר במיחזור של שטח ששימש בעבר כמסילת רכבת ונהפך לשטח שומם והפיכתו לציר עירוני חי ופעיל. בנוסף לכך, אחד הפרויקטים המעניינים והחשובים השזורים בהיסטוריה ובסיפורו של העם היהודי, שבימים אלה המשרד מקדם, הוא פרויקט לא שגרתי של שחזור עיירה יהודית בכפר חסידים. אדריכל מנדל מגלה כי בפועל ישוחזר רחוב המאפיין עיירות יהודיות שהיו קיימות עד לתקופת מלחמת העולם השנייה, בשילוב פונקציות עכשוויות. לדבריו, התכנון והעיצוב מבוססים על חומרים היסטוריים שהובאו על ידי היזם, גדי יעקב, מרוסיה וממדינות אחרות. התב"ע שמשרד מנדל הכין כוללת 60 חדרי מלון, פונדק, בית מרזח, אכסניה ואולם כנסים. החלק המוזיאלי יציג את חיי הקהילה של אותם זמנים, כולל הצגת בעלי מקצוע שונים. הרחוב הראשי של העיירה ישלב גם אלמנטים מסחריים מודרניים כדוגמת חנויות, בתי קפה, מסעדות ופנאי.
על הפרק: תכנון מוזיאון המעברות
פרויקטים נוספים שהמשרד מתכנן בימים אלה מאופיינים בשיקום ושיחזור מתחמים היסטוריים תעשייתיים. מדובר על מתחם היקב בראשון לציון וכן מתחם היקב בזכרון יעקב, שם המשרד משמש כאדריכל השימור. פרויקטים אלה מוביל אדריכל עמית מאור גויכמן.
פרויקט נוסף ולא שגרתי שהמשרד האדריכלי מתכנן הוא תכנון מוזיאון המעברות, במטרה להנגיש את הפרק ההיסטורי החשוב לציבור כך שיהווה מוקד משיכה מילדים ועד מבוגרים. זאת באמצעות יצירת מגוון מסלולים שנועדו להמחיש את התקופה ההיסטורית, מיצגים ופעילויות אינטראקטיביות.
מנדל אדריכלים
למעבר לאתר >>
בשיתוף מנדל אדריכלים
