אשכול התיישבות ותעשיה בפירמת רו"ח והייעוץ העסקי BDO, אחת מחמש פירמות ראיית החשבון הגדולות בישראל, מטפל בשורה ארוכה של לקוחות שהמושג האסוציאטיבי לגביהם הוא הגנה על הגבולות והפרחת השממה: הקיבוצים והמושבים. אך זה אינו מספיק כיום, והפירמה, שמתמחה בליווי כלכלי של הקיבוצים, מסייעת להם לעבור מהימים שבהם הם תיפקדו בדומה למשק אוטרקי ועסקו בעיקר בחקלאות ובתעשייה, לעבר יזמות והשקעות.
הקמה וניהול חברות, מינוף שטחי נדל"ן לתעסוקה וכניסה לעולם הטכנולוגי הם חלק מהאתגרים הכלכליים איתם מתמודדים קיבוצים ו-BDO מסייעת להם להטמיע חדשנות כלכלית במקביל לקטרי הצמיחה של המשק הישראלי. BDO הינה הפירמה היחידה מבין המשרדים הגדולים המחזיקה במחלקה המתמחה בהתיישבות. האשכול מנוהל על-ידי רו"ח דורון שטיין ומונה כשישה שותפים המטפלים בכ-130 קיבוצים ומושבים ברחבי ישראל. סניף באר-שבע, המנוהל על ידי רו"ח שלומי בהט, מטפל ב-30 קיבוצים ומושבים בדרום בתחומי ביקורת, מיסוי, יעוץ כלכלי וליווי עסקי.
עוברים ל"מפעל חכם"
"לפני כעשור לקיבוצים הייתה תעשייה משגשגת ומפוארת, בעיקר מסורתית, ובחלק מהתחומים הם היו פורצי דרך", אומר רו"ח חשבון בהט. "השחיקה שעברה התעשייה בישראל שחקה גם את התעשייה בקיבוצים. הטכנולוגיה הפכה למנוע הצמיחה במשק הישראלי על חשבון התעשייה המסורתית. מגמה זו של צמיחה מואצת בתחום ההיי-טק הגיעה בחלקה לקיבוצים, אך מרביתם המשיכו בתעשייה המסורתית. מפעלי התעשייה שממשיכים לשגשג הם אלה ששילבו טכנולוגיה בתהליכי היצור. זה איפשר למפעלים להתייעל ולהתחרות בשוק העולמי במזרח הרחוק, הנהנה מכוח עבודה זול. בכדי לשפר את יכולת התעשיה הקיבוצית להתחרות בעולם, חייבים ליצור יתרון יחסי באמצעות ייעול תהליכי ייצור והגדלת הפריון. הפתרון הינו שילוב בין ניסיון לטכנולוגיה חדשנית ויישומם ביצור מסורתי. המדינה תומכת במגמה הזאת ומשרד הכלכלה נותן מענקים למפעלים המשקיעים במעבר למפעל חכם (Industry 4.0)".
איך BDO מסייעת למפעלים במעבר ל"מפעל חכם"?
"באמצעות מחלקה ייעודית. התהליך כולל הכנסת רובוטיקה ואוטומציה בייצור, דיגיטציה של תהליכים לוגיסטיים והגנת סייבר על תשתיות המידע והתקשורת. הפירמה מפעילה מחלקת סייבר מהמתקדמות בעולם, שנותנת שירותי סייבר ואבטחת מידע למפעלי תעשיה רבים בארץ ובעולם לרבות מפעלי תעשיה קיבוציים חברות שיווק והפצה ברחבי העולם".
אתה מדבר על מנועי צמיחה חדשים והשקעות בתחום הטכנולוגי. כיצד יכולים הקיבוצים לבצע זאת?
"עושים את מה שרוב המשק הישראלי עושה - תזוזה לכיוון השקעות בטכנולוגיה. זו יכולה להיות רכישה של מפעל טכנולוגי, או אפילו סטארט-אפ. אני ממליץ לקיבוצים שרוצים להשקיע בסטארט-אפים לעשות זאת באמצעות קרנות השקעות פרטיות (Private Equity) להן ניסיון וידע בניהול טכנולוגיה. לקיבוצים בדרך כלל אין את הידע בניהול של חברות טכנולוגיה. ראיתי קיבוצים שהשקיעו בסטארט-אפ בודד והשקעות אלו ירדו לטמיון.
"יתרון נוסף בקיבוצים, הוא ניסיונם בחקלאות. רוב הקיבוצים עוסקים בגידולי שדה, מטעים ומשק החי. הם צברו עם השנים ידע רב, גם במגרש הבין-לאומי. חקלאות הצומח היא שמרנית ומתמקדת בגידולים מסורתיים. הקיבוצים והתעשייה שיישמו את שרשרת הפעולות מזריעה ועד מכירה, העמידו את החקלאות הקיבוצית במקום גבוה בעולם. הטמעה של טכנולוגיית עילית בתחום האגרוטק והפודטק תשפר את הרווחיות ועשויה להגדיל את מגוון הגידולים. הפוטנציאל עצום ועונה על צורך עולמי-חוסר במקורות התזונה. למחלקת ההתיישבות ב BDO יש צוות מקצועי המטפל בתחום זה לרבות קנאביס, מזונות על, זרעים, ושרשרת הערך עד למוצר מזון סופי. המחלקה מסייעת לקיבוצים בקבלת מענקי מו"פ, מענקי השקעה, גיוס מימון 'חכם', תכנון אסטרטגי כדי להגיע לתוצאות ולשווקים וכן ייעול תהליכי הייצור והלוגיסטיקה".
ניצול ומינוף שטחי נדל"ן
דרך נוספת בה רואים ב-BDO פוטנציאל לייצור הכנסות בקיבוצים הוא ניצול שטחי הנדל"ן שלהם. בהט מספר שרבים מהקיבוצים לא ממקסמים את הפוטנציאל הגלום בקרקע. "לכל קיבוץ יש הקצאת קרקע לטובת שטחי תעסוקה, בהיקף הנע בין 50 ל-150 דונם. רבים מהקיבוצים לא מנהלים את המשאב הזה שניתן למנף להקמת שטחי תעסוקה".
לדבריו, הקמה של מבנים לתעשייה ולוגיסטיקה יניבו לקיבוץ הכנסה מהמבנים ומהפעילות העסקית. "BDO יודעת לתפעל תהליך זה עבור הקיבוץ. מההתקשרות עם היזם, דרך תכנון ודיווחי המס ועד השלמת העסקה. התוצאה היא נכס עם הכנסה קבועה וסיכון נמוך".
תחום נוסף הם המתחמים הסולאריים. חלק גדול מהקיבוצים הקימו מתקנים סולאריים, אולם קיים פוטנציאל שטרם נוצל מול מכסות החשמל מאנרגיה מתחדשת. "המלצתנו היא להיכנס למיזמים האלו גם כבעלי קרקע, שמקבלים דמי שימוש בגין הקרקע, וגם כיזמים. בפרויקטים אלה - אין סיכון רב", מדגיש בהט.
חישובי מס מורכבים
מקום נוסף בו BDO מסייעת לקיבוצים הוא תחום המיסוי. בתחילת 2017 אושרה חקיקה חדשה בכל הנוגע בנוגע למיסוי קיבוצים במס הכנסה וביטוח לאומי. חקיקה זו שינתה משמעותית את כללי המס שהיו נהוגים עד אז. "זו חקיקה שעשתה רעידת אדמה, מהפכה של ממש. חקיקה מורכבת, מסובכת וקשה ליישום", מדגיש בהט. "לראשונה נעשתה אבחנה בין מיסוי של קיבוץ מתחדש למיסוי של קיבוץ שיתופי". לדבריו, מאז שהחוק עודכן מתנהל דו-שיח בין רשות המיסים לקיבוצים על הפרשנות של החוק החדש. רשות המיסים מגדירה את הפרשנות לחוק, באמצעות טופסי דיווח חדשים, מכתבי הבהרה וחוזרים מיוחדים שהיא מוציאה מדי פעם. בכדי לטפל נכון בחקיקה הזאת ולחשב את המס באופן אופטימלי במסגרת החוק נדרש רואה חשבון מומחה לתחום.
"לא כל רואה חשבון יכול לטפל היטב במיסוי של קיבוץ מתחדש", מדגיש בהט. "במיוחד כאשר מדובר בחוק מורכב, מסובך וקשה ליישום. אנחנו ב-BDO פיתחנו כלים טכנולוגיים כדי לבצע את כל החישובים המורכבים האלו ולסייע לקיבוץ לחשב את המס בצורה המיטבית, במסגרת החוק".
בהט יודע לספר שבמשך שנים הובילה המחלקה מהלך להחלת החוק לעידוד השקעות הון בתעשייה גם על החקלאות. "החקלאות היא תעשייה לכל דבר וזכאית למענקי השקעה מחד ולשיעורי מס מופחתים מאידך. מרבית הקיבוצים ממוקמים באזור פיתוח א' המעניק מס מופחת לתעשייה המייצאת 25% ומעלה מהתוצרת שלה ומרבית הפעילות החקלאית בישראל עונה לקריטריונים אלה. המדינה גם חייבת לשמור על זיכוי המס הניתן ליחידים המתגוררים באזורי פריפריה. זיכוי זה הוא גורם משמעותי שהביא לניוד אוכלוסייה צעירה מהמרכז הרווי לפריפריה. אוכלוסייה זו מהווה מנוע צמיחה טכנולוגי, מגדילה את האוכלוסייה ומגדירה מחדש אורח חיים כפרי המשולב בתעסוקה.
"ההיסטוריה הארוכה שלנו בליווי הקיבוצים מסייעת לנו ב-BDO להכיר מקרוב את הקשיים ולדעת כיצד לטפל באתגרי הקיבוצים בצורה הטובה ביותר ולספק להם את הסיוע הדרוש להתמודדות עם האתגרים ועם הצורך להרחיב עם אפיקי הצמיחה", הוא מסכם.
