לא בכל יום מגזין מוביל בעולם בתחום האנרגיה המתחדשת מפרסם כתבת ענק על חברת אנרגיה ישראלית ויוצא מגדרו כדי לשבח אותה. אבל זה בדיוק מה שקרה לחברת דוראל אנרגיה, שכיכבה בכתבה של PV MAGAZINE, שדיווחה על אחד מפרויקטי הדגל של החברה, "מטעי דוראל". מדובר במיזם המשלב חקלאות מתקדמת ואנרגיה סולארית באותו תא שטח. ייחודו של המיזם, הוא ששני המרכיבים - אנרגיה סולארית וחקלאות - מתקיימים בסינרגיה מבלי שאחד מהם נפגע או בא על חשבון השני ולשם כך המטעים מתוכננים ומוקמים מראש כמטעים סולאריים. במסגרת תכנון המטע ישנה הקפדה הן על מיקום וזוויות הפאנלים הסולאריים והן על בחירת הזנים השונים, במטרה לייצר תפוקה חקלאית איכותית לצד האנרגיה הסולארית.
"מיזם 'מטעי דוראל' הוא לא רק הרחבה של הפעילות הפוטו-וולטאית שלנו, אלא פריצת דרך טכנולוגית ברמה עולמית", אומר שמעון מסיקה, סמנכ"ל ייזום ופיתוח עסקי בדוראל אנרגיה. "לשיטה יתרונות רבים גם בפן החקלאי - ובראשם שליטה והכוונת גובהו של העץ בשיטת הדלייה. גובה העצים במטעים הסולאריים של דוראל מאפשר לבצע קטיף ולתחזק את המטע, תוך חיסכון בעלויות. שינויי האקלים הגלובליים מובילים לשינויים קיצוניים במזג האוויר הפוגעים לא פעם ביבולים החקלאיים ובתוך כך גם בהכנסתם ובמצבם הכלכלי של החקלאיים. בכדי למנוע את פגעי מזג האוויר, מאפשרת המערכת וויסות של חום וקור על-ידי שליטה מרחוק במתזים הפזורים במטע. השימוש בפיזור מבוקר של מים מונע את התייבשות העצים בחום ואת קיפאון הפרי במצבי קרה. בנוסף, משמשת המערכת לריסוס עלוותי, ללא מיכון וללא כוח אדם".
שיטת הגידול החקלאי במיזם "מטעי דוראל" הינה גידול בהדליה המתאים לגידולים כמו אבוקדו, ליצ'י, משמש, מנגו, כרמי מאכל, חוחובה, פסיפלורה וכיוצ"ב. מתקן חלוץ בקיבוץ מעלה גלבוע אושר לאחרונה על-ידי המדען הראשי במשרד האנרגיה ותוכנית הבנייה כבר אושרה להפקדה בוועדה המחוזית. בעתיד גם ישולב בו אלמנט של אגירה.
העתיד: פתרונות דואליים משולבי אגירה
מתקנים דואליים, כדוגמת פאנלים סולאריים מעל מטעים חקלאיים או על גגות, מאפשרים התקדמות לעבר יעדי הממשלה לשנת 2030, לצד שמירה על השטחים הפתוחים בישראל. לדוראל שיתופי פעולה עם תאגידים חקלאיים גדולים בארץ ובעולם ועשרות קיבוצים ומושבים ברחבי הארץ כבר הצטרפו למיזם "מטעי דוראל".
מסיקה מדגיש, כי לפרויקט מטעי דוראל קדמה עבודת מטה ולימוד: "שלחנו את הצוות ההנדסי והתכנוני שלנו לבחון וללמוד את התחום באיטליה. ביצענו לו התאמות לצרכים של החקלאות בישראל, לאחר פגישות עם מנהלי מטעים בקיבוצים, שנועדו להבין היטב את הצרכים והדרישות שלהם. זוהי אגב, פרקטיקה שגרתית אצלנו - לשבת עם הנהלת הקיבוץ לישיבות משותפות, שבהן מעלים בעיות הדורשות פתרון ומקדמים פרויקטים נוספים. לצורך המיזם, הקמנו בדוראל מחלקה חקלאית עם אנשי מקצוע מהמובילים בתחומם.
דוראל אנרגיה כבר פועלת בתחום המתקנים הדו-תכליתיים באמצעות הקמת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות, מאגרי מים ובריכות דגים. כיום יודעים בחברה להציע לקיבוצים אפשרויות דו-תכליתיות נוספות. למשל, לקרות מגרש כדורסל או מגרש חניה. "אנו רואים שגם הרגולטורים מקדמים היום פתרונות דו-תכליתיים זאת לאור ההבנה שיש לשמור על שטחים פתוחים. המעבר לשימוש דואלי, אנרגטי וחקלאי, הוא מצב שבו כולם מנצחים. בסופו של דבר, לא יהיה הגיון בהקמת שדה סולארי דואלי משולב אגירה ללא שימוש דואלי בואכה 2025". מדגיש מסיקה.
קירוי מגרשי ספורט וחניונים מבטא מבחינת מסיקה גם שותפות של החברה עם מנהלי הקהילה בקיבוצים ולא רק עם מנהלי העסקים. בסוף, הקמת מתקנים מסוג זה מחייבים הבנה והתחשבות בצרכים החברתיים של הקיבוץ ונועדו לשרת את רווחת החברים. לדבריו, החברה מתכננת להקים כ-100 מתקנים כאלה בשנה-שנתיים הקרובות, ללא כל השקעה מצד הקיבוץ.
רואים בקיבוצים שותפים לדרך
קבוצת דוראל היא חברה ותיקה הקיימת כבר 25 שנה ופעילה מאוד במרחב הכפרי. ב-2007 נוסדה חברת הבת, דוראל אנרגיה, וכבר ב-2008 היא הקימה את המתקן הסולארי הראשון בארץ במסגרת הסדרות רשות החשמל באזור התעשייה בקצרין. זו גם הייתה המערכת הסולארית הראשונה שחוברה לרשת החשמל הארצית. החברה יוזמת, מפתחת, מקימה ומתפעלת פרוייקטים שונים בכל תחומי האנרגיה המתחדשת - סולארי, אנרגיית רוח, אגרו-וולטאי, ביו-גז וטיפול בפסולת ובשפכים. דוראל אנרגיה מחזיקה במאות מערכות פוטו-וולטאיות בהפעלה מסחרית בישראל, הפועלות במסגרת הסכמים ארוכי טווח ובהתאם לאסדרות השונות.
למרות שדוראל אנרגיה פעילה בשוק האנרגיה המתחדשת כבר למעלה מעשור, שנת 2020 היתה שנת המפנה שלה. בחודש יוני האחרון הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, היא הרחיבה את פעילותה בחו"ל ואף זכתה בנתח משמעותי בשני המכרזים של רשות החשמל ל-PV משולב אגירה, בהיקף של כ- 800 מגה-וואט DC.
רובם המוחלט של הפרויקטים הסולאריים של החברה נעשים בשיתוף פעולה עם קיבוצים ומושבים. מדובר בכ-190 יישובים הפרוסים מדן ועד אילת. "הקיבוצים והמושבים הם פרטנרים מצויינים לקידום פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת. הם מבינים את הפוטנציאל העסקי והסביבתי של התחום ופועלים למקסם אותו", מדגיש אביטל אופק, מנהל הפיתוח העסקי והשיווק בחברת דוראל. "מתחילת הדרך יצרנו שיתוף פעולה עם הקיבוצים והמושבים. הוכחנו להם שאנחנו חברה עם דנ"א יזמי, שיודעת לקחת פרויקט ולקדם אותו מא' ועד ת'. חברה שיודעת ליטול על עצמה סיכונים, כולל סיכונים רגולטוריים וכספיים, שמעוניינת ויודעת לקדם שותפות אמת עם הקיבוצים והמושבים. מרכז משק שסגר עימנו עסקה לאורך השנים קוצר היום את הפירות. ההכנסות מפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת יכולים להגיע למיליון-מיליון וחצי שקלים ואנחנו צועדים עם חלקם לעבר המיליון השני. אנחנו לא רואים בהם רק ספקי קרקע, אלא שותפים לדרך".
לדברי אופק, עם השנים, הקשר החם עם ההתיישבות הכפרית הלך והתהדק. "הקיבוצים והמושבים פונים אלינו היום מיוזמתם, גם כשמדובר בפרויקטים לא גדולים שהקיבוץ כבר יודע לעשות אותם בעצמו". מסיקה מדגיש, כי הפעילות המשותפת עם הקיבוצים והמושבים בתחום האנרגיה המתחדשת נעשית לרוחב כל הגזרה: מתקנים פוטו-וולטאים קרקעיים, גגות, בריכות, אגירה, ביו-גז, אגרו-וולטאי ועוד. "הקיבוצים מבינים שיש ביכולתנו לתת להם פתרון אנרגטי מקצה לקצה, והכל תחת קורת גג מקצועית אחת, תוך התאמה למאפיינים הייחודיים של כל יישוב".
מתקדמים לעצמאות אנרגטית
כאמור, דוראל אנרגיה זכתה לאחרונה בשני מכרזים חשובים של רשות החשמל להקמת מתקני ייצור חשמל סולאריים, שכוללים קיבולת אגירה. הזכייה מיצבה את דוראל כמובילת התחום בישראל וכשחקן בולט בשוק הסולאר משולב אגירה בעולם.
"בעתיד הקרוב נראה רק פרויקטים משולבי אגירה בארץ ובעולם", מדגיש מסיקה. "בישראל התחום של אנרגיה סולארית בשילוב אגירה ילך ויתפוס מקום נרחב בשוק נוכח היעדים שהציבה הממשלה לשנת 2030. הרעיון המנחה הוא להקים עוד ועוד מתקנים ולנהל את ייצור החשמל בצורה חכמה ויעילה. אנחנו בקשר עם יצרניות האגירה המובילות בעולם, שרואות בדוראל שחקן משמעותי בקנה מידה עולמי".
דוראל הכריזה לאחרונה, כי תחל לקדם פרויקטים של עצמאות אנרגטית עבור הקיבוצים באמצעות פרויקטים שיכללו ייצור חשמל, אגירת אנרגיה ופתרונות תוכנה לניהול רשתות החשמל בקיבוצים. הפעילות תתבצע באמצעות השבחת מתקני ייצור קיימים וניהול נכון של תהליכי ייצור וצריכה - בין היתר באמצעות מערכות אגירה ופתרונות טכנולוגיים.
כך למשל, מתקן האגירה שייכלל בפתרון יאפשר לכל קיבוץ לאגור את עודף החשמל שהוא מייצר במשך היום כדי להשתמש בו בשעות הערב. לחילופין, הקיבוץ יוכל לרכוש חשמל מהרשת בשעות השפל של התעריפים ולצרוך אותו בשעות תעריף השיא. במילים אחרות, הקיבוצים יוכלו לנצל ולמנף את הארביטראג' בתעריפי החשמל לשם הגדלת הרווחיות של המתקנים. מתקן האגירה יאפשר גם לקיבוצים להגדיל את כושר ייצור האנרגיה המתחדשת במקומות שבהם עד כה נמנע מהם הדבר בשל מגבלות רשת ההולכה.
בחברה רואים במערכות הניהול החכמות, כשהן באות לצד המשך הקמת פרויקטים סולאריים ומתקני אנרגיה מתחדשת אחרים, שלב חשוב במימוש החזון של הפיכתה למעין One stop shop אנרגטית עבור הקיבוצים.
"יש לנו היום שותפות הדוקה עם כ-200 קיבוצים ומושבים במרחב הכפרי ואנו חשים אחריות כלפיהם", מסכם שמעון מסיקה. "אנו מסתכלים קדימה ומפתחים עבור השותפים העסקיים שלנו פרויקטים שיתאימו להם מבחינה אנרגטית-טכנולוגית ומבחינה כלכלית-חברתית. הידע והניסיון שלנו יאפשרו לקיבוצים להגיע לעצמאות אנרגטית ולנהל את רשת החשמל שלהם. הפתרונות פורצי הדרך שלנו כבר מאפשרים לקיבוץ להיות 'אי אנרגטי'".
פרויקטים קרקעיים מצפון לדרום
לצד פיתוח תחומי האגירה וניהול רשת החשמל, בדוראל לא שוכחים לציין את הפרויקטים הקרקעיים של החברה, המשתרעים מצפון לדרום. אחד מהם הוא פרויקט ענק, שמתוכנן לקום באזור עמק המעיינות, מדרום לבית שאן, על שטח כולל של כ-1,900 דונם ובהספק של כ-200 מגה-וואט. הפרויקט, שיהיה השדה הסולארי הגדול בישראל, כבר קיבל את אישור קבינט הדיור, לאחר שהסתיים הליך התכנון במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל), אשר אמונה על פרויקטי התשתית הגדולים והחשובים בישראל. אישור התוכנית מאפשר הוצאת היתר בנייה להקמת המתקן וכן לתוואי שיחבר אותו לרשת החשמל הארצית. במקביל להוצאת היתר הבנייה לפרויקט, פועלים בדוראל לקבלת אישור תעריפי, מכוח האסדרה הרלוונטית שתפורסם על-ידי רשות החשמל.
פרויקט אחר, בדרום הארץ, הוא הקמת שדה סולארי בקיבוץ כרמיה, שבמועצה האזורית חוף אשקלון, אשר צפוי להיות הגדול ביותר בעוטף עזה. בתוך שנה וחצי בלבד הסתיים תהליך התכנון וקבלת האישורים של השדה, תוך שיתוף פעולה בין הנהגת קיבוץ כרמיה לבין דוראל אנרגיה, ותוך ליווי צמוד מצד המועצה האזורית חוף אשקלון. בכך צועד קיבוץ כרמיה צועד לעבר היותו קיבוץ ירוק שיצרוך אנרגיה מתחדשת בדומה למגמה של המועצה האזורית חוף אשקלון כולה. השדה ייצר 14 מגה וואט, ישתרע על פני 128 דונם ועתיד להכניס לקופת הקיבוץ סכום המוערך במיליון-מיליון וחצי נטו בשנה.
