איך קרה שהקיבוצים הפכו לכר הגידול האידיאלי של תעשיית הקנאביס הרפואי? נראה שעו"ד חגית ויינשטוק היא הראשונה שיכולה לספק את התשובה לשאלה המורכבת הזו. המשרד שהקימה עם השותף שלה עו"ד דוד זהבי, הוא למעשה זה שהניע את רגולציית גידול הקנאביס הרפואי בישראל, כאשר ב-2015 הגיש המשרד בג"צ נגד מונופול הגידול שהיה אז לשמונה חברות בתחום ולאחר שעתירתו התקבלה - נפתח הגידול לגורמים נוספים. מאז, המשרד ליווה עסקאות בתחום בישראל בסכום כולל של 60 מיליון דולר ועסקאות של חברות קנאביס ישראליות באירופה בסכום כולל של 30 מיליון דולר. חברות קנאביס, מגדלי קנאביס ומשקיעים בתחום נעזרים כולם בעורכי הדין של המשרד על מנת לבצע מהלכים מושכלים בתעשיית הקנאביס בישראל ובעולם.
פוטנציאל הרווח - גבוה
"כשמדובר בגידול קנאביס רפואי - בין היתרונות שיש לקיבוצים בולט יתרון אחד מרכזי", אומרת עו"ד חגית ויינשטוק. "הגידול מצריך הוצאת חמישה רישיונות שונים. על-פי הרגולציה הקיימת, קיבוץ יכול להוציא את כל אלו על אותה פיסת קרקע. זה יתרון שלא קיים אצל המגדלים האחרים בשוק. יתרון נוסף הוא שלקיבוץ יש תב"ע תעשייה - מה שמאפשר לו לגדל קנאביס בגידול פנים (Indoor), שהוא גם איכותי יותר וזול יותר מגידול בחממות. תחת אותה קורת גג יכול הקיבוץ לעשות את כל פעולות גידול וייצור הקנאביס, כשניתן לקחת את זה גם עוד יותר הלאה ולהשאיר אצל הקיבוץ גם את השלב הבא בשרשרת - האספקה ללקוחות. בית המרקחת של הקיבוץ יכול להציע את הגידולים לצרכנים וכך לחסוך עמלות צד ג' שונות כתיווך ושינוע. בית מרקחת קיבוצי כזה יכול להגיע להכנסות של בין 1.5-3 מיליון שקלים בשנה.
"יותר ויותר קיבוצים מתחילים להבין את היתרונות האלו ולפעול בנושא, וחשוב להבין שגם לקיבוצים שאין להם עדיין נגיעה לתחום עוד לא מאוחר להיכנס אליו בצורה מושכלת, אבל צריך להיכנס נכון. שוק הקנאביס הישראלי הולך ומתעצם וצפוי לגלגל ארבעה מיליארד דולר בשנה. הוא קיבל תפנית משמעותית בשנה האחרונה לכיוון המדיקליזציה של הצמח וכיום כל רופא שהוא מומחה לקנאביס רפואי יכול לרשום מרשם לחולה בהתוויות המוכרות. כך עלה מספר החולים שצורכים קנאביס רפואי במאות אחוזים. חברות התרופות גם הן מתעניינות יותר בתחום. וכשמדובר בייצוא לחו"ל - שם באמת השמיים הם הגבול. כך שפוטנציאל הרווח גבוה. קיבוצים שנכנסו לתחום בחמש השנים האחרונות הפכו לחלק אינטגרלי מהתעשייה ורואים הכנסות. מי שהיה אמיץ מספיק לפני כמה שנים - כבר מרוויח , ויפה".
ואין סיכון בשוק הזה, שעדיין נחשב לבתולי יחסית?
"שוק הקנאביס מציע כיום תעשייה מגובשת, כמעט ללא סימני שאלה. ההשקעות בו ברורות, מגודרות ובעלות סיכון נמוך ביותר. השוק בארץ הפך להיות מגוון מאוד. הוא מציע שלל מוצרים, יש תחרות אמיתית והאיכות קובעת. אפשר לומר שהקיבוצים שכבר שותפים לתעשיית הקנאביס עומדים בכבוד במבחני האיכות האלו".
מה הדרך הנכונה של הקיבוצים לכניסה לתחום הקנאביס?
"קודם כל כל קיבוץ חייב לבדוק את היתרון היחסי שלו לעומת האחרים. האם יש מספיק ידע לגידול, האם קיים בקיבוץ מבנה סגור עם הגדרת תב"ע חקלאי כדי להצליח לייצר פעילות בזמן קצר. היום כבר מבינים גם שיש לבדוק אם ניתן לענות על הרגולציה הבינלאומית הנדרשת על המתקנים ש הקיבוץ מעוניין להקצות לגידול, אחרת הקנאביס לא יוכל להימכר, וכמובן - האם קיימת אפשרות לשיתופי פעולה עם גורמים מבחוץ, מבחינת גידול, ייצור, הפצה והשקעה. הרבה מאוד קיבוצים מגיעים אלינו כדי לבצע בדיקה אובייקטיבית עוד לפני קבלת החלטה, וזה מהלך חכם – חייבים לבדוק את כל הסוגיות האלו כדי לשפוט את כדאיות הכניסה".
מגיעים אלייך משקיעים חיצוניים שרוצים לשתף פעולה עם קיבוצים?
"בוודאי, ולא מעט. צריך להבין שפה היתרון הגדול של הקיבוצים, כי עבור משקיעים מדובר בהזדמנות אטרקטיבית, כי ביחס לגופים אחרים הם יכולים להסדיר בקלות את כל 5 הרישיונות הדרושים לגידול קנאביס, ומשקיעים לא אוהבים להשקיע בחוות גידול שלא מספקת כל ערך מוסף. המשקיעים רוצים לראות את כל שרשרת הערך – מהגידול דרך הייצור והאריזה, ועד בית המרקחת - והקיבוץ ממספק את הקונסטלציה הזאת בצורה טבעית ומובנית.
"המשקיעים גם מאוד אוהבים את העובדה שהסכמים עסקיים עם קיבוצים הם ארוכי טווח. המשקיע יכול לבחור אם ללכת יד ביד עם קיבוץ בכל האופרציה, או פשוט להשכיר ממנו את בית הגידול, כפי שמשכירים כל שטח נדל"ני לכל מטרה. לקיבוצים שמגיעים אלינו להתייעץ אנחנו ממליצים לקחת חלק משמעותי באופרציה. ישנם קיבוצים שנכנסו לעסקה עם משקיע באחוזים נמוכים מצידם, אבל אם היו משכילים להשקיע במיזם יותר - היו ברשותם כיום אחוזים גבוהים יותר בנכס מניב, שמייצר הכנסות משמעותיות. החיבורים בין משקיע לקיבוץ הם בעלי פוטנציאל להביא תוצאות יפות, ולמשל העסקה שחיברנו בין קיבוץ גן שמואל לחברת קרונוס היא דוגמה טובה לכך, שהובילה למיזם משגשג, וקיימות עוד דוגמאות לא מעטות. כמעט כל עסקה שחיברנו עם קיבוצים צמחה להיות טובה ורווחית לשני הצדדים".
מה הפך את ויינשטוק-זהבי לצומת המרכזית של תעשיית הקנאביס?
"אנחנו נחשבים לצומת כי מגיעים אלינו מכל שרשרת הערך של הקנאביס ואנחנו מחברים בין גורמים שונים לעסקאות מעולות.למשל, הקיבוצים מגיעים אלינו כדי להתייעץ ולהיכנס לתחום, והמשקיעים מגיעים במטרה למצוא בעזרתנו ערוצים השקעה איכותיים בקנאביס הישראלי, ואנחנו עושים את השידוכים הנכונים מתוך היכרות עם הצדדים. הדגש שלנו הוא על עסקאות שכוללות את כל שרשרת הערך - ולאחר מכן אנחנו מכוונים לפריצה לשוק הבינלאומי. אנחנו מבצעים את כל ההכנות והפעולות הרגולטוריות בארץ עבור לקוחותינו אל מול משרדי הממשלה, כמו גם את ההסכמים עם החברות, ומאוד מעודדים שיתופי פעולה בארץ ובעולם בין לקוחותינו השונים".
