אייזק ניוטון, מתמטיקאי ופיזיקאי מהגדולים בהיסטוריה, שהפסיד ב1720 כ 20,000 ליש"ט, השווים ל-3 מיליון ליש״ט (!) היום.. אמר על התזמון בשוק ההון: “אני יכול לחשב את תנועת הכוכבים אבל לא את שיגעון האדם“. אחרי קצת יותר מעשור, עם תשואה פנומנלית בשוק ההון, החרדות לגבי המשבר הבא הולכות מתעצמות. מה שמדהים הוא, שלמרות שאנחנו יודעים כי שוק ההון זה המקום להיות בו, למרות שאנו מבינים שתנודתיות היא חלק בלתי נפרד מעולם ההשקעות.. עדין ירידות בשווקים מכניסות את רוב המשקיעים למתח והתוצאה הכואבת היא מימוש התיק וקיבוע ההפסדים.
האם ישנן הטיות פסיכולוגיות שמשפיעות על המשקיעים לקבל החלטות טובות בשוק ההון? כלכלה התנהגותית הפכה לנושא מחקר פופולרי בשנים האחרונות. דניאל כהנמן ועמוס טברסקי פרסמו מאמר, שזיכה בפרס נובל לכלכלה, והתייחס ל״שנאת הסיכון״. הם הוכיחו שבני אדם מייחסים משקל גדול יותר להפסד מאשר לרווח. כבני אנוש, קיימת נטייה טבעית לברוח מסכנה, זה מושרש בDNA שלנו… ולכן גם אם אין כוונה להשתמש בכסף בטווח הנראה לעין, הפחד עובד שעות נוספות. אגב, החששות לא מיוחסות רק למשקיע הפרטי, או לגברת כהן מחדרה, גם גופים מוסדיים ומנהלים השקעות, בעלי ניסיון רב בשוק ההון, עוברים את אותו שלב של חרדה. אחד המימושים הכואבים והמפורסמים בשוק ההון הוא מימוש תיק ההשקעות של אוניברסיטת תל אביב לאחר משבר 2008.
אז מה עושים? תחילה, חשוב לזכור שכל מי שמעוניין להשקיע לטווח קצר – שלא ישקיע את כספו בשוק ההון. החלטתם להשקיע? מצוין .. השלב השני הוא לוודא שתיק ההשקעות כולל מגוון אפיקי השקעה בפיזור רחב וברמת סיכון התואמת את ההעדפות והצרכים של כל משקיע. וכדי לנטרל את המרכיב הפסיכולוגי אני ממליצה לעבוד תחת סט כללי השקעה קשיחים הנקבע מראש. כך ניתן להימנע מטעויות וקבלת החלטות מהירות, על בסיס אירועים שנתפסים כדרמתיים.
