מקורות ההשקעה להשקעות משמעותיות של יזמים הפכו למגוונות מאוד ולמשקיעים ולקרנות האמריקאיות והישראליות נוספו קרנות ומשקיעים אסטרטגיים משלל מדינות: אוסטרליה, אירופה, סין, יפן, סינגפור, והרשימה ממשיכה. אבל בשנה-שנתיים האחרונות צריך לדעת לשחק חכם במגרש הגלובלי הזה. למה? כי אם יזמים היו רגילים לדבר על השקעות ועל מחשבה אסטרטגית של "ריברס-אינג'ינירינג" של כמה לגייס ובאיזה שווי - הכול כדי שבנקודת ה-אקזיט המשוערת היזם יהיה בסבירות הכי גדולה עם אחוזים נאותים. או שלכל היותר העיסוק נע סביב בחירה של איינג'ל, קרן או משקיע אסטרטגי? אז עכשיו חייבים להתייחס בכובד ראש גם להשפעות מלחמת הסחר, ואולי מלחמות סחר. כמה דוגמאות:
היום ברור שארה"ב וסין, ובמידה רבה גם ארה"ב ורוסיה, ויפן וקוריאה, הם כמו מים ושמן. בחרתם משקיע משמעותי מאחת, אתם עלולים להפסיד סיכוי למשקיע מהאחרת. דוגמא נוספת, סטרקצ'ר לא זהיר של סטארטאפ (שעוסק באחד מ-27 תחומים שהוגדרו כאסטרטגיים לארה"ב) אשר פתח בדרך לא נכונה חברת בת אמריקאית ולפתע הממשל האמריקאי צריך לאשר הכנסת משקיעים זרים לחברה (לאו דווקא סינים אגב, אפילו ישראליים) ואז, אם לא תבקשו ותקבלו אישור אמריקאי של הוועדה לאישור השקעות זרות, הידוע בשמו המפחיד "אישור CFIUS", תיחשפו לסנקציות חמורות בארה"ב.
מה שדרוש היום, יותר מבעבר, הוא ניתוח רב מימדי של סוג הטכנולוגיה, האסטרטגיה העיסקית, סוג המשקיע, ולפעמים אפילו בניית סטרקצ'ר נכון לאופן ההשקעה ולזכויות של המשקיע הספציפי. ניתוח ויישום נכון - יאפשר השקעה חכמה, שתפתח אפשרויות ולא תחסום אחרות. סטרקצ'ר נכון של פעילות בינלאומית, למשל הגדרה חכמה של פעילות חברת הבת האמריקאית – יכולים למנוע מראש את הצורך באישור הבעייתי.
לכן, צריך לבחון היטב מה דרוש כדי לממש את התוכנית העסקית שלכם, ולקבוע אסטרטגיית גיוס ופעילות מתאימה. אין זה נכון לקבוע באופן גורף שלא מגייסים ממשקיעים סינים, מכיון שלפעמים זה הדבר שנכון לעשות. חשוב להבין - מדובר בהחלטות אסטרטגיות שצריך להשקיע בהן מחשבה, שתוצאתה לא תסולא בפז.
אלה רק חלק מהדוגמאות - ולא התייחסנו להשפעות של רוסיה, קוריאה, ויפן על זירת המשחקים שרלוונטית ליזמים. בשורה התחתונה, המגרש גדל וכולל אפשרויות רבות, אבל גם אתגרים, דורש תכנון וחשיבה לעומק ומראש – בעיקר בנקודות שפעם היו די טריוויאליות ולא מאתגרות.
