מול כמה ספקי לוגיסטיקה החברה שלכם מתנהלת? וכמה זמן אתם משקיעים בתיאום וניסיון לרצות את אותם ספקים? קחו דוגמה: חברה עובדת מול שלושה ספקי לוגיסטיקה – אחד לשילוח, השני לאחסנה והשלישי לתובלה יבשתית. כדי להתייעל, החברה החליטה לקצר את שרשרשת האספקה ולעקוף במקרים מסוימים את שלב האחסנה. האם ספק האחסנה יסכים לבצע קליטות לוגיות מופחתות למרות שהדבר פוגע ברווחיות שלו? כנראה שלא.
אז בואו ניקח לדוגמא חברה שבחרה לעבוד מול ספק אחד לכל אורך שרשרת האספקה בשיטת אנד-טו-אנד. כיוון שהספק מחזיק בכל הסגמנטים של שרשרת האספקה, הוא מחויב להתייעלות. לכן שווה לו לצמצם רווחיות בסגמנט אחד כדי להגדיל את הרווחיות בסגמנט אחר. זה לא הכול. ספק האנד-טו-אנד מסוגל לתת לחברה שקיפות מלאה לאורך כל שרשרת האספקה. הדבר מתאפשר כיוון שכל מערכות המידע שלו מסונכרנות, נסו לעשות זאת כאשר תדרשו לעשות אינטגרציה בין מערכות של כמה ספקים.
כדי שפתרון 'אנד-טו-אנד' יצליח, יש לעבור למודל של שותפות עסקית. כלומר, הספק הלוגיסטי מחויב לאחוז ההוצאה מתוך מחזור החברה-אחוז שנקרא עלות שרשרת האספקה כיחס מהמחזור או באנגלית – (SCPR (Supply chain cost per revenue. כמובן שהוא נקבע ע"י החברה ומאותו רגע הספק הלוגיסטי מחויב ליעל את שרשרת האספקה כדי ליעל את הלקוח שלו ולהגדיל את מחזורי המכירות. מחזורי המכירות גדלים? כך גם גדל מחזור המכירות של ספק האנד-טו-אנד. אמנם עבודה מול ספק לוגיסטי אחד בשיטת העבודה שהצגתי נשמעת מחייבת, אך היתרונות של שותפות עסקית על בסיס מקצועי הם ברורים לכל.
