דיאנה שמעוני, משמשת בעשור האחרון כמשנה ליוסי היימן, מנכ"ל ג'וינט-אשל וכיד ימינו בניהול הארגון החשוב שמוביל בישראל את קידום תפיסת '"הזדקנות מיטבית" ויישומה בישראל.
במסגרת זו ועם תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בהתנהגות ארגונית, היא מובילה את התכנון האסטרטגי הרב שנתי, את המחקר, את מערכות המידע ואת השותפויות עם משרדי הממשלה, גופי הסמך הממשלתיים, הרשויות המקומיות, החברה האזרחית, גופים אקדמיים ומחקריים ועוד. הצוות בהובלתה של שמעוני, הוביל החל משנת 2020 את פיתוח מפת המדדים ל"הזדקנות מיטבית", אשר אומצה על ידי פורום רחב של משרדי ממשלה ועברה כהחלטת ממשלה (127, יולי 2021).
"מדובר בהחלטה פורצת דרך וייחודית בישראל ובעולם החברתי. מפת המדדים משמשת כיום כבסיס למדידה ולהערכה של מצב ההזדקנות בישראל ומאפשרת להניח יעדים ארציים, משרדיים ומוניציפליים להתמודדות עם אתגר אריכות הימים בראיית טובת הפרט לצד טובת המשק", מציינת שמעוני.
המדידה המתבצעת בצורה שוטפת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומתפרסמת בדו"ח מיוחד אחת לשנתיים, מאפשרת את בחינת המצב בישראל בכ-50 מדדים שונים, בהשוואה בין נשים לגברים, בין יהודים וערבים, ואת השוואת המצב בישראל למדינות ה-OECD.
"תרומתה של שמעוני לפיתוח הארגון הוא ביכולתה לעצב אסטרטגיה חדשה באמצעות צוותי חשיבה מגוונים, ולתרגמה למבנים, לתהליכים, לפיתוח המרכיב האנושי בארגון, להכשרתו, לפיתוחו, ולהפעלתו היעילה", מספר היימן.
תחנות של עשייה
את דרכה בארגון הג'וינט העולמי החלה שמעוני במהלך לימודי התואר השני באוניברסיטה העברית, כחלק מצוות הקמה קטן של ג'וינט חבר העמים. לאחר חמש שנות עבודה "על הקו" ברחבי מדינות חבר העמים, יצאה שמעוני לשנת שליחות כנציגת הג'וינט במוסקבה.
"ההיכרות עם חיי קהילות יהודיות מחוץ לישראל הרחיבה לי את נקודת המבט ביחס למקומה של ישראל בקונטקסט של העולם היהודי. בג'וינט למדתי על האחריות של קהילות צפון אמריקה על קהילות יהודיות בעולם המצויות במצוקה וקושי, ולעתידה של מדינת ישראל. אני מאמינה שגם למדינת ישראל יש אחריות כלפי אלה שאינם חיים בישראל ותוהה על הדרכים בהם אנו יכולים לבטא זאת".
התחנה השנייה בארגון הג'וינט היתה באלכא – המכון למנהיגות וממשל. כאן הובילה שמעוני את פיתוח השולחנות העגולים הבין מגזריים שאומצו על ידי משרד ראש הממשלה וליוותה את הקמת מיזם הגיידסטאר בשותפות עם משרד המשפטים וקרן יד הנדיב, את הקמת ארגון מידות ביוזמת פילנתרופים ויזמים חברתיים, ואת הקמת המרכז לחקר הפילנתרופיה באוניברסיטה העברית.
"באלכא למדתי על ההבדלים בין המגזר הציבורי לחברה האזרחית, על חלוקת העבודה ביניהם ועל הממשקים. לא פעם הפתרונות החדשניים לאתגריים חברתיים מורכבים מצויים בשילוב הכוחות, הכישורים והמשאבים. כל עוד כל מגזר שומר מחד על תפקידו והמנדט שלו, ומאידך מכיר בערך הייחודי של האחר", מספרת שמעוני.
הממשק עם העולם הפילנתרופי הוביל את שמעוני להצטרף לקרן לידידות, הקרן הגדולה בישראל בתפקיד סמנכ"לית, ולנהל את מערך המענקים שלה בהיקף של כ-100 מיליון דולר לשנה (דאז). לאחר מספר שנים מחוץ לג'וינט, חזרה שמעוני אל כור מחצבתה והצטרפה לאשל בתפקיד משנה למנכ"ל.
"כמי ששימש בצה"ל בין היתר בתפקיד ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון, וכמנכ"ל עיריית ירושלים, ניתנה לי האפשרות לעבוד עם אנשי תכנון ברמה גבוהה. שמעוני היא רמה בפני עצמה. קשה להפריז בתרומתה לקידום 'הזדקנות מיטבית' בישראל בשנים האחרונות. תשתיות שנבנות בהובלתה ובעיצובה בשנים אלה ישפיעו על אחד האתגרים החברתיים-כלכליים החשובים והמורכבים ביותר הנגזרים מהעלייה החדה בתוחלת החיים בישראל (ובעולם כולו)", מדגיש היימן.
ובעתיד?
"כשעוסקים בסוגיות חברתיות מורכבות, התוצאות הן ארוכות טווח. כדי לכוון ליעדים הנכונים נדרש שילוב של דיסציפלינות וגיוון אנושי – אנשי טיפול לצד נשות כספים, מומחי דאטה לצד מעצבות, אונה ימנית ושמאלית, גברים ונשים, גילים שונים. בתעשייה שלנו, שעיקר הונה הוא המשאב האנושי – לאיכות האנושית ולמקצועיות משקל מכריע. זה נושא שבו אני משקיעה רבות, והוא מקור לסיפוק רב עבורי. אני מקווה להזדמנויות רבות חדשות בעתיד, להיות חלק מתהליכי הקמה או יצירה חברתיים וארגוניים, המאפשרים לחדש, להתחדש ולתרום לאיכות חייהם של בני אדם במרחבי חיים שונים", מסכמת שמעוני.
בשיתוף ג'וינט-אשל
