ערב הריאיון עם נילי שלו, מנכ"לית מכון היצוא, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נתונים מדאיגים על היקף הצמיחה בישראל. הנתונים הצביעו, בין היתר, על ירידה ביצוא הסחורות והשירותים בהיקף של יותר מ-7% בהיקף שנתי. בחודשים ינואר-יולי, אם לחדד את הרזולוציה, היצוא התעשייתי צנח ב-4.7% ויש כאלה הטוענים, כי היקפי היצוא דומים יותר לרמתם לפני כשלוש שנים.
שלו עצמה שומרת על אופטימיות ומעריכה כי ניתן יהיה לקזז את הירידות עם סיום המלחמה ותנופת הצמיחה שתבוא בעקבותיה. "הנתונים ברי-שיקום אחרי המלחמה. המשק הישראלי והחברות הישראליות כבר הוכיחו בעבר יכולת התאוששות מרשימה ומספיק לראות מה קרה אחרי הקורונה. צריך לזכור שלא רק המלחמה משפיעה, אלא גם הסיטואציה העולמית שבמסגרתה אנחנו פועלים של משברים גיאו-פוליטיים, אינפלציה, קשיים בשרשראות האספקה וצמיחה נמוכה. נכנסו לשבעה באוקטובר לאחר שנה לא קלה גם בישראל, לאחר הרפורמה המשפטית וחוסר יציבות בשווקים. אם תרצה, סופה מושלמת. יש לא מעט חברות שמתמודדות עם מצוקות של גיוס הון, כוח אדם מגויס וקושי ביכולת לדלוור את המוצרים והשירותים ללקוחות וכן שווקים שנסגרו בפני ישראל. כל זה הביא אותנו למצב מאתגר במיוחד, בתוך לחימה מתמשכת.
"אחרי כל זאת, אני מעריכה שההייטק הישראלי, שגם מוביל את יצוא השירותים, יצליח להתאושש וכך גם יצוא הסחורות. צריך לזכור שעד השבעה באוקטובר היצוא גדל בצורה מרשימה. אבל אין ספק - אנחנו מתמודדים מול אתגר לא פשוט של ירידה ביצוא, לצד אתגרים נוספים בתעשיות המסורתיות".
אילו עוד אתגרים?
"אנחנו נדרשים לא רק להגדיל את היצוא, אלא גם לגוון את השווקים אליו הוא מופנה כדי לא לשים את כל הביצים בסל אחד ולאפשר לקזז ירידות באזורי סחר אחרים. כלומר, לחפש עוד ועוד שווקים בנוסף לגושי הסחר המסורתיים של ישראל – ארה"ב, אירופה וסין. אנחנו ממוקדים בעיקר בדרום-מזרח אסיה ובאמריקה הלטינית".
גיוון נוסף שנדרש הוא בתמהיל היצואנים.
"זה לא סוד שהיצוא הוא ריכוזי וחלק גדול ממנו מרוכז בכמה חברות גדולות. למרות שאנחנו, כמכון, מגישים שירותים גם לחברות הגדולות, המיקוד שלנו הוא בחברות הקטנות והבינוניות, שמהוות כ-85% מהיקף הלקוחות שלנו. שם גם בא לידי ביטוי עיקר האימפקט שלנו. אגב, בדקנו את זה סטטיסטית והתברר שככל שהחברה נעזרת יותר בשירותי מכון היצוא, כך גדל היצוא שלה לחו"ל. במילים אחרות, הפלטפורמות שמספק מכון היצוא הן מאוד אפקטיביות והוא מצליח, יחד עם הנספחים המסחריים של מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, לייצר הזדמנויות עסקיות רבות לחברות הקטנות והבינוניות".
משלחות יוצאות ופגישות וירטואליות
עד כמה אתם חשים בחרם כזה או אחר על ישראל?
"כבר בשמיני באוקטובר השתתפנו בתערוכה בין-לאומית חשובה וכך גם בנובמבר. הרעשים היו מינוריים והביתן הישראלי ניצב בגאון עם דגל ישראל והתקיימו בו פגישות עסקיות רבות. כך זה נמשך עד היום. לא נרשמו ביטולים משמעותיים. בתערוכת הסלולר בברצלונה, שהתקיימה בפברואר, היו ביקושים ערים והפעילות בביתן הישראלי הגיעה לשיא. עד סוף השנה נשתתף בעוד כמה תערוכות וכנסים בין-לאומיים חשובים, כמו Climate Week בניו יורק בספטמבר, 2024 MEDICA, שהיא תערוכת דגל בתחום של טכנולוגיה רפואית ובריאות ותתקיים בנובמבר בדיסלדורף, גרמניה, וכמובן וועידת האקלים COP 29 שתתקיים בבאקו, אזרבייג'ן, בנובמבר. לכך צריך להוסיף עוד ארבעה אירועי סייבר - שתי תערוכות ושתי משלחות יוצאות.
"הפעילות היחידה שלנו שנפגעה היא של משלחות נכנסות ואנחנו מפצים על כך באמצעות העצמת המשלחות היוצאות וארגון פגישות וירטואליות. למרות שיש ירידה בהיצע הטיסות, פעלנו להגדיל מאוד את היקף המשלחות היוצאות לחו"ל".
הממשלה דואגת לפצות את מי שנפגעו?
"יש תקציב ייעודי לשווקים חלופיים לאותם יצואנים שנפגעו לדוגמא בגלל האמברגו הטורקי. במקביל, משרד הכלכלה מגבש בימים אלה תוכנית להגדלת התמיכה במכון ובערוצים אחרים לקידום פעילות עסקית בינלאומית".
הזכרת את טורקיה. מה לגבי הפעילות במדינות המפרץ שזכתה להייפ גדול לאחר הסכמי אברהם?
"הפעילות מול איחוד האמירויות נמשכת ויש משלחות שיוצאות לשם כל הזמן, אבל מטבע הדברים ובגלל הרגישות נוכח המצב הגיאו-פוליטי, זה נעשה בפרופיל יותר נמוך ולא במסה כפי שהיה בעבר".
סיוע לחברות בגיוס השקעות
לנילי שלו רזומה ארוך ומרשים בתחום סחר החוץ, ההשקעות והחדשנות הטכנולוגית. היא הצטרפה למשרד התעשייה והמסחר (לימים משרד הכלכלה והתעשייה) ב-1995, לאחר קורס נספחים מסחריים, והחלה קריירה שנמשכת עד היום. בין השנים 2001-1998 שימשה כיועצת מקצועית למנכ"לים ודירקטורית בחברה לביטוח סיכוני אשראי ובשנים 2004-2002 הקימה וניהלה את קרן ההזנק בלשכת המדען הראשי (כיום רשות החדשנות). ב-2004 היא מונתה לנספחת מסחרית באוסטרליה וניו זילנד, תפקיד בו שירתה ארבע שנים ובשנת 2010 היא ניהלה את קורס הצוערים של משרד התעשייה והמסחר והקימה את מערך כלי הסיוע במנהל סחר חוץ במשרד. ב-2011 מונתה כאישה הראשונה בתפקיד הציר הכלכלי של ישראל בצפון אמריקה, תפקיד בו כיהנה כחמש שנים. ב-2016 היא הצטרפה לרשות החדשנות ושימשה כמנהלת ISERD (מנהלת המו"פ מול האיחוד האירופי) שם הובילה את המשא ומתן להצטרפות ישראל לתוכנית המו"פ האירופית התשיעית. לאחר מכן שימשה כסמנכ"לית בינלאומית ברשות החדשנות. ב-2022 היא מונתה למנכ"לית מכון היצוא הישראלי - האישה הראשונה בתפקיד מאז הקמת המכון לפני 66 שנים.
"הגעתי לתפקידי הנוכחי מוכנה לגמרי ואני מרגישה שהוא טבעי לי", היא אומרת. "כמי שעוסקת בעולמות סחר החוץ מגיל 24 אני לגמרי באזור הנוחות שלי. מאוד שמחתי על המינוי ועל ההזדמנות שניתנה לי".
יש היבט מגדרי במינוי שלך מעצם העובדה שאת האישה הראשונה בתפקיד שאויש בעבר רק על ידי גברים. זה מחדד את האתגר שאת מתמודדת עימו?
"אני בהחלט מודעות להיבט המגדרי ולעובדה שקשה לנתץ תקרות זכוכית בישראל, כמו גם לקושי שנשים מתמודדות מולו במרוץ לתפקידי ניהול בכירים, אבל מבחינתי אין כאן אתגר יוצא דופן בגלל שאני אישה. התמניתי לתפקיד על ידי שתי נשים ואני מעריכה אותן על ההזדמנות שניתנה לי. יחד עם זאת אני באה מהתחום ואת מרבית הקריירה שלי עשיתי בעולמות היצוא וסחר החוץ. מרגע שהגעתי לתפקיד חשתי שהוא המקום הנכון לי ובזמן הנכון לי, למרות כל הקשיים המאקרו-כלכליים. אני ממוקדת בפתיחת שווקים וביצירת הזדמנויות לחברות הישראליות. אולי רק צורת הניהול שלי היא שונה ממה שהיה כאן בעבר. אגב, אני חייבת לציין שמרבית המועסקים במכון הן נשים ומחצית מחברי ההנהלה הן נשים".
מה היו היעדים המרכזיים שהצבת לעצמך עם כניסתך לתפקיד?
"המטרה המרכזית שלי עם כניסתי לתפקיד הייתה לייצב את מעמדו של המכון. המכון הוא עמותה ומעמדו מול המדינה לא היה יציב. באותה תקופה המדינה פרסמה מכרז לשירותי ייצוא והיה איום על מעמדו של המכון. היה צורך להסדיר את ההתקשרות עם המדינה ואכן הגענו למתווה הסדרה משביע רצון והאיום הקיומי על המכון הוסר. המכון יהפוך לזרוע ביצוע של הממשלה בכל הקשור לקידום היצוא, שיווק בין-לאומי ומשיכת השקעות לישראל. זה מאפשר לנו להמשיך בעבודה החשובה שלנו ולדחוף קדימה את היצוא הישראלי.
"נושא נוסף שעמד על הפרק היה הצורך לסייע לחברות הישראליות בתחום ההשקעות וגיוס ההון, נוכח הירידה בהיקף ההשקעות, בעיקר בתחומי ההייטק. ראינו שזו נקודת תורפה של חלק מהחברות, במיוחד חברות צעירות. סקר שערכנו בנושא הדגיש את דאגת היצואנים באשר לגיוסי הון והשקעות, כאשר כמעט כל המשיבים בסקר צפו קשיים בגיוס השקעות בעקבות המלחמה. לכן הקמנו יחידה ייעודית במחלקת חדשנות ואקו-סיסטם במכון היצוא, שפועלת ליזום ולטפח שיתופי פעולה עם גורמי השקעה, במטרה לייצר לחברות הסטארט-אפ ערך מוסף ביצירת הזדמנויות השקעה. המטרה היא להנגיש לחברות הישראליות כמה שיותר מקורות מימון, אשראי והון סיכון. במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', קמו יוזמות חדשות, ביניהן של קרנות פילנתרופיות המציעות ליזמים גיוס השקעה בתהליך קצר כדי לסייע להם לצלוח את תקופת המשבר הנוכחית ואנחנו מחברים בין היצואנים לבינן.
"במקביל לכך שמנו לעצמנו למטרה לחזק את הפעילות הבין-לאומית שלנו, בשיתוף פעולה עם מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה. היעד הוא לייצר יותר פעילויות, לפתוח יותר שווקים ולייצר יותר הזדמנויות לייצואנים הישראלים. כדי להבטיח שהעבודה תהיה אפקטיבית יותר הקמנו מערכות מחשוב מתקדמות, שתומכות בפעילות הזו ואנחנו מקווים שבאמצעותן נוכל לעשות יותר בתקציב הקיים".
בשנים האחרונות הסטתם את הדגש לעבר חברות טכנולוגיות. האם המגמה הזו תימשך ובאילו תחומים?
"אנחנו לא מזניחים את התעשיות המסורתיות חלילה, ופועלים לקדם אותן, כולל ענפים כמו קוסמטיקה ולייף סטייל, יין, מזון וצעצועים. צריך גם לזכור שהגבולות בין התעשייה המסורתית והתעשייה הטכנולוגית היטשטשו בשנים האחרונות. פעם אחת בגלל שההייטק מחלחל גם לתחומים מסורתיים כמו חקלאות, מים ומזון. אנחנו מדברים היום על חקלאות מדייקת, שיש בה המון ידע וחוכמה, אגרו-טכנולוגיה וטכנולוגיות מים מתקדמות. פעם שנייה בגלל שהתעשייה המסורתית עצמה מאמצת ביוזמתה טכנולוגיות חדשניות. עם זאת, אין ספק שהקטר שמוביל את המשק הן התעשיות המתקדמות ושם אנחנו פעילים בצורה משמעותית. כמו כן סימנו לעצמנו את התחומים שנמצאים בחזית הטכנולוגיה בעולם ועליהם נשים דגש - בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים וסחר בפחמן. ישראל מאוד מתמקדת בשילוב טכנולוגיות AI ואין כמעט חברה שלא עושה זאת. כמשתמשים ב-AI אנחנו מאוד חזקים, אבל אנחנו פחות חזקים בפיתוח פריצות דרך טכנולוגיות בתחום, וזה המקום בו אנחנו רוצים לקדם את החברות הישראליות שעוסקות בכך".
איך את רואה את העתיד הקרוב?
"אנחנו עדיין בתוך הסיטואציה ותיתכן עוד פגיעה בצמיחה. עם זאת, יש כבר סימני התאוששות בהשקעות, אמנם לא דרמטית ועוד לא ברמות של 2021, אבל בכל זאת התאוששות. אין ספק שההייטק ימשיך להיות הקטר שמושך אחריו את כל המשק ובכלל זה את היצוא. אנחנו מצידינו נמשיך לפעול במרץ, יחד עם כל השותפים שלנו במשרד הכלכלה והתעשייה, כדי לקדם את היצוא הישראלי, לפתוח לו שווקים חדשים ולייצר לו הזדמנויות עסקיות חדשות".
