לפני כשש שנים, בהיותה בת 44 ובשיא הקריירה שלה כעורכת דין עצמאית, פשטה מיקי רפאל את חליפות העבודה הרשמיות, השילה עקבים, ולבשה במקומם סרבל עבודה כחול ונעלי עבודה כבדות. במשך שלושה חודשים היא יצאה מדי יום לעבודה ברצפת הייצור של חברת פייטק הנדסה (Fightech), ולא ויתרה לעצמה. כמי שמאמינה בתהליכי עבודה מסודרים ובירידה לפרטים הקטנים, היא החליטה שאם היא לוקחת על עצמה את הובלת הניהול האדמיניסטרטיבי של החברה ואת מינופה קדימה לעידן תעשייה 4.0, היא חייבת קודם כל ללמוד כל פרט ופרט בחברה, החל מהבורג הקטן ביותר ברצפת הייצור.
"הייתי צמודה לעובדים ולמדתי מהם המון, זה עולם שהיה זר לי לחלוטין והייתי רחוקה ממנו שנות אור, אבל קיבלתי החלטה שאם אני נכנסת לזה, אין שום דבר שלא אדע או תהליך שלא אכיר. למדתי את כל תהליכי העבודה במפעל, כדי להבין לוחות זמנים, להבחין בצווארי בקבוק בתהליך הייצור, לפתור אותם, לזהות בעיות, לתמחר נכון פרויקטים ועוד דברים רבים אחרים", היא מספרת כיום.
את פייטק הקים גיא רפאל בשנת 1999, בעלה הנוכחי של מיקי. עבור שניהם אלה נישואים שניים. החברה החלה את דרכה כסדנא לדיגום וזיווד כלי רכב לשוק הפרטי, אך בשנת 2018 שינתה את פעילותה ועברה ממיקוד הפעילות בשוק הפרטי לפעילות של פיתוח וייצור מוצרים לשוק המוסדי/ביטחוני/ביטחון פנים. כיום מדובר בבית הנדסה לדיגום מכני למערכות שלמות כולל פלטפורמות צבאיות, המעניקה שירותים למגוון תעשיות ביטחוניות בארץ ובעולם – Turn-key Projects.
על חלק מהשינוי והגדילה שעברה החברה, אחראית מיקי. "גיא הוא איש פיתוח טכנולוגי, מכני-הנדסי. הוא הבחין בהתפתחות המואצת של החברה והיה זקוק לגורם ניהולי ארגוני שיניע עבורו את החברה ויצעיד אותה אל השלב הבא שלה", היא מספרת. מיקי החליטה להתגייס לטובת העסק המשפחתי ובמעבר חד סגרה את משרד עורכי הדין שלה. לאחר תקופת ההתמחות בפס הייצור, קיבלו השניים החלטה אסטרטגית להפוך את התנהלות החברה ודרך העבודה מסדנא למערכת ממוכנת שלמה, כך שהידע המקצועי לא יישאר רק בראשם של העובדים או של מנהלי החברה, אלא יוטמע במערכות הארגוניות של החברה. "זה לא היה שלב פשוט, אבל הצלחנו לבנות כאן מערכת משומנת שיודעת לעבוד עם ראשי מחלקות וצוותים, כולם מסוגלים להפעיל את החברה מכיוון שכל הידע נמצא במערכות ה-ERP החדשות שהטמענו בארגון, כולל דרכי עבודה ותיעוד קפדניים. עברנו מתלות באדם לדרך עבודה בקבוצה שפועלת ועובדת יחד במערכת בצורה הגמונית. זו קפיצת דרך משמעותית שאפשרה לנו להרחיב את סל הלקוחות שלנו ולבסס את מערך האיכות של החברה ברף העליון הגבוה. כיום אנחנו עובדים עם כל גופי הביטחון בישראל כולל משרד הביטחון, משטרת ישראל, רפאל, התעשיות הביטחוניות ועוד". כחלק מהשינוי, עברה החברה ב-2018 למפעל חדש באזור התעשייה בר לב הממוקם בין עכו לכרמיאל. הם החלו את דרכם שם עם 14 עובדים וכיום מונה החברה 53 עובדים עם רצפת ייצור של כ-3100 מ"ר.
משקיעים בתעשיות הביטחוניות - One Stop Shop
כיום החברה היא למעשה בית הנדסה מכנית לפתרונות חכמים מקצה לקצה. היא מספקת פתרונות בתחומי ההנדסה, דיגום והתקנה של מכלולים וזיווד מערכות ע"ג פלטפורמות רכובות וכלי רכב מבצעיים/טקטיים מכל הסוגים, קרונות תפעוליים/מבצעיים ופלטפורמות מבצעיות מיושמות, מערכות תקשורת, אלקטרוניקה חשמל, מנגנוני מיסוך ומכלולים לפי דרישה. פתרונותיה כוללים אפיון, תכנון, ייצור, דיגום, התקנה, אחזקה ושירות. מחלקת הפיתוח ומערך ההנדסה נמצאים בקורלציה מתמדת עם אולם הייצור הסמוך. היא זכתה לאחרונה במכרז משרד הביטחון לדיגום ומיגון רכבי רבש"צים בכיתות הכוננות של היישובים. בימים אלה החברה מטמיעה את התקן התעופתי ISO9100 למוצריה.
"בשנים האחרונות", מספרת מיקי, "נכנסנו לתחום פעילות נוסף שהוא תכנון ודיגום פלטפורמות מיירטות עבור התעשיות הביטחוניות, משלב הרעיון עד הקמת המערכת המלאה. לאחרונה התקשרנו עם חברה איטלקית בשם טקנל, שאנו נציגיה הבלעדיים בישראל, לייצור בכמויות סדרתיות של קרונות הפעלה למערכות שיגור עם תקן צבאי MIL-STD – קרונות אלו הם חדרי הבקרה והפיקוח בהם יושבים מפעילי המערכות כדוגמת כיפת ברזל, מגן אור או מערכות אחרות. קרונות אלו כוללים מערכות שו"ב, אלקטרוניקה, מערכות מיסוך והגנה, חדרי פיקוד מבצעיים וכן משגרים שונים".
"בתחום ה-Automotive אנו עוסקים בתכנון, דיגום, זיווד, מיגון ירי והתקנה של מכלולים ומערכות על גבי פלטפורמות רכובות מכל הסוגים, לרבות תכנון והקמת חפק"ים, התקנת אמצעי לחימה, מערכות אלקטרוניקה וחשמל".
שינוי הרגלים מביא להתפתחות
כמי שחברה בהתאחדות התעשיינים וחברת הנהלה במרחב צפון של ההתאחדות, מיקי מכירה היטב את המצב בו בחברות פרטיות לבעלים יש קושי לשחרר את הפעילות לטובת עובדים חדשים והטמעת מיכון מתקדם כי כל הידע שמור אצלם. "אבל הצלחנו לצמוח רק בגלל שהסכמנו לשחרר ולהעביר את הידע בצורה מסודרת ומתודולוגית. כיום הצוותים שלנו יודעים לעבוד לבד גם בלעדינו וזה מאפשר לנו להתמקד בצמיחה ובבניית אסטרטגיה עתידית", היא מספרת. "זה בהחלט מתקשר לחזון תעשייה 4.0 כי התעשייה המסורתית בנויה מהרגלי עבודה מסוימים, וכאן צריך להטמיע הרגלים טכנולוגיים חדשים ולא קל להסתגל לכך, אך רק כך מתפתחים".
לא חששת לפתוח במהלך כזה בעולם שאותו לא הכרת כלל קודם לכן?
"כשעשיתי את זה לא הבנתי תוך כדי עד כמה זהו מהלך אמיץ ומשמעותי. אני אדם שאוהב אתגרים ומונע מהם ולא חושש מהם. הבנתי שהמערכת צריכה אותי. הגעתי עם ארגז הכלים הניהולי ארגוני שלי והצלחתי ליישם אותו כאן. את כל דרכי הניהול והסדר התהליכי הבאתי מחיי הקודמים. זה היה מעבר חד, אך שמחתי בו מאוד".
הסיפור שלך הוא ייחודי, אבל כיצד ניתן לתת לנשים יותר הזדמנויות להשתלב בעולם התעשייה?
"יש נשים טובות מאוד אך הן לא מקבלות הזדמנויות להביא את עצמן לידי ביטוי בגלל הדרך שבה המערכת בנויה והמנטליות שגדלנו עליה. אני הגעתי לפייטק מתוך קשר משפחתי, ללא זה, לא הייתי זוכה להזדמנות הזו, ופייטק לא הייתה זוכה בערך המוסף המשמעותי שלי שהבאתי לה. אני כל הזמן מנסה לגייס לשורות החברה מהנדסי מכונות ואלקטרוניקה ולא מקבלת קורות חיים של נשים – רק של גברים. אין מספיק חשיפה לדעתי של נשים צעירות בגיל תיכון להנדסה ותעשייה. גם לפקולטות הללו באוניברסיטה מגיעות נשים באחוזים הרבה יותר נמוכים מגברים, קל וחומר בתעשייה עצמה. הפנייה לתעשייה בעולם הנשי היא נדירה מאוד וזה חבל, יש הרבה נשים טובות שיכולות להביא איתן ערך מוסף עצום".
מתוך 53 עובדי החברה, רק שש מהם הן נשים. "הלוואי שניתן היה לקלוט נשים נוספות לעבודה בפסי הייצור, אבל אין דרישה ואין פנייה, גם לא למשרות מהנדסות. מהנדסת מכנית שכבר מסיימת פקולטה להנדסה, לא פונה לתעשייה המסורתית אלא בוחרת לפנות להייטק".
מה ניתן לעשות לדעתך כדי לשפר את המצב?
"יש הרבה מה לעשות, עוד בשלבים הראשונים בגיל תיכון. בחשיפת נשים צעירות לפקולטה להנדסה, בחשיפתן לתעשייניות צעירות. צריך להזמין אותן לבוא לחוות ולהכיר את העולם התעשייה שנראה להן גברי מאוד. צריך להבחין בין התוצרת לבין העבודה עצמה, ניהול הוא ניהול, לא משנה אם מדובר בניהול ייצור מערכות מיירטות או בייצור עדשות מגע להייטק. הרתיעה מול התעשייה המסורתית היא משהו שתפקידנו לשבור. יש מקום לחשיבה איך מעודדים נשים או איך מעניקים להן הזדמנויות בתפקידי ניהול. חוק חובת המכרזים המתעדף במכרזים ממשלתיים ארגונים שבראשם יש נשים רק אם ההצעה שלהן זהה להצעה של חברה אחרת הוא מרוקן מתוכן. הרי אף פעם אי אפשר להציע הצעה זהה בין מתחרים. כמה עסקים בבעלות נשית באמת קיבלו תעדוף כזה בעשור האחרון? - אני באופן אישי לא מכירה. צריך למצוא דרך לקידום תמריצים אחרים למפעלים פרטיים, אולי לחשוב על תמריץ לבעלים אם יבחרו להעסיק נשים בתפקידי ניהול".
אישית את נתקלת בתקרת זכוכית בהתקדמות הקריירה שלך?
"בעבודתי הקודמת כעורכת דין ממש לא. כשהגעתי לפייטק הבחנתי שלעובדי הייצור הוותיקים בהתחלה היה מוזר לקבל ממני הוראות אבל מהר מאוד התהליך הבשיל והיום מתנהל בטבעיות גמורה. מתוך הקהל החיצוני שאיתו אנחנו עובדים, לקוחות וספקים, לעיתים אני מרגישה את הרמות הגבה בתחילה כשפוגשים אותי. ככל הנראה חלק מהאנשים מצפים לראות דמות שונה מזו שהם פוגשים כי הפרצופים מופתעים, אבל אחרי החלפת המשפטים הראשונים זה חולף לגמרי, ממשיכים לשוחח בצורה עסקית ומקצועית ללא שום בעיה".
"הלב שלי – בים"
בינתיים מיקי לא עוצרת. בנוסף לעיסוקיה המלאים בפייטק, היא סקיפרית חובבת ומשיטה יאכטות להנאתה בחופשים. "מתי שמתאפשר ובכל הזדמנות פנאי ימצאו את גיא ואותי בים, או גולשים רוח ביחד או מפליגים ביחד". בימים אלה היא גם מסיימת תואר שני נוסף בביטחון לאומי ואסטרטגיות ימיות בחוג ליחב"ל של אוניברסיטת חיפה, והכיוון הוא המשך ישיר ללימודי דוקטורט בתחום זה.
והחזון לעתיד לבוא?
"להמשיך להרחיב ולבסס את פייטק הנדסה כחברה משמעותית ומובילה בתחומה בארץ ובעולם".
ליצירת קשר: fightech.co.il
בשיתוף פייטק הנדסה
