כשד"ר גליה טמצין קרייז נחתה בישראל כעולה חדשה צעירה מאוקראינה בשנת 1993 – הדרך לכיסא מנכ"לית חברה מצליחה בפארק המדע ברחובות מעולם לא נראתה ארוכה יותר. היא הייתה אז אישה צעירה שאינה דוברת עברית או אנגלית, אם חד הורית בוגרת תואר ראשון בכימיה מאוניברסיטה פדגוגית במוסקבה. היא השתקעה עם משפחתה המורחבת באשדוד והחלה לעבוד בעבודות מזדמנות כדי להתפרנס. למרות כל קשיי העלייה וההתאקלמות, הבינה שהיא רוצה להמשיך את ההתמקצעות בעולם האקדמיה בתחום הכימיה, והחלה לנסוע יום יום מאשדוד לאוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע, כדי ללמוד שם לתואר שני ובהמשך לדוקטורט. מי שזיהה את הפוטנציאל שלה היה פרופ' שמואל ביטנר מהמחלקה לכימיה. היא אף נשלחה כסטודנטית מצטיינת להתמחות בננוטכנולוגיה באוניברסיטת טורונטו במהלך הדוקטורט, ועם השנים גם השלימה MBA עם התמחות במערכות ביומד.
את דרכה המקצועית החלה לאחר הדוקטורט ככימאית ראש צוות בחברת פריגו והמשיכה בחברת סולובסט בפארק המדע ברחובות. סולובסט פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לתרופות שקשה להמיסן להגיע טוב יותר לזרימת הדם, ואף רשמה פטנטים בתחום, אך לא הצליחה למנף את הטכנולוגיה למוצר, הכסף הראשוני נגמר והחברה הגיעה לפרשת דרכים. כדי להציל את החברה, יזמה ד"ר טמצין קרייז מהלך שבו הוקמה בחברה חטיבה שהעניקה שירותי פיתוח תרופות לסטארט אפים וחברות אחרים, שיש להם רעיון אבל אין להם ציוד, מעבדות, טכנולוגיות או ידע. החטיבה פעלה היטב עד 2019 ואז החליט דירקטוריון החברה לפצל את החטיבה הזו לחברה נפרדת וכך הוקמה פורמולקס. כשותפים לחברה ובעלים שלה נכנסו שני יזמי הביוטק המצליחים ועתירי ההנפקות בנאסד"ק – ד"ר דליה מגידו ואודי גלבוע.
מה המיקוד העיקרי של פורמולקס כיום?
"זו חברת בוטיק ורסטילית מאוד שרוכבת על ידע של מאות פרויקטים שכבר ביצענו. אנחנו מסייעים לסטארט אפים, חברות גדולות ובינוניות, אוניברסיטאות וחברות מחו"ל למנף את הרעיון לתרופה ברת ביצוע ולהביא אותה לניסויים קליניים ולשוק בזמן מינימלי. כל השלבים מפטנט לתרופה – מרעיון למוצר בר קיימא. אנחנו גם מייצרים עבור הלקוח מסמכים להגשה למשרד הבריאות, שיטות ייצור, אופטימיזציה של תהליכי ייצור עד למוצר - שמיועד לניסוי קליני פאזה שלוש. בתחילת הדרך עסקנו רק בתרופות לבליעה, כיום אנחנו מפתחים גם משחות ואינפוזיות ודברים מיוחדים יותר. אנחנו לא אחראים על יעילות המוצר אך כן אחראים לכך שהוא יהיה בטוח, יציב, ניתן לייצור ולהצבה על המדף".
תחליף ייחודי לזריקות
ד"ר טמצין קרייז לא שקטה על השמרים, ובמקביל לעבודתה בפורמולקס המשיכה להתמקד במחקר סביב תרופות שמחליפות זריקות. היא פיתחה טכנולוגיה המאפשרת הובלת חלקיקים קטנים של תרופה דרך האף, באבקה, כשהיתרון המשמעותי שלה הוא שזה יכול להיות תחליף למתן זריקות. שיטה זו מאפשרת לקבל תרופות בספיגה מיידית לגוף. כך נוסדה חברת נאזוס פארמה שגם מאחוריה עומדים ד"ר דליה מגידו ואודי גלבוע, וד"ר טמצין קרייז היא המובילה הטכנולוגית של החברה.
כשאת מתבוננת אחורה על הדרך שעשית, איך זה נראה לך כיום?
"היום זה נראה לי לא ייאמן, באותן שנים פשוט התקדמתי שלב אחר שלב, עם הרבה אנשים טובים שעזרו לי במהלך הדרך, והרבה השקעה ואמונה. בנוסף לפרופ' ביטנר היו ד"ר יורם סלע ז"ל שהלך איתי כברת דרך עד שנפטר ב-2018, וכן משקיע נוסף בשם ד"ר רוני הירשמן, וכמובן ההורים שלי שתמכו בי לאורך כל הדרך. אני אוהבת מאוד את מקצוע הכימיה, שבו יוצרים דברים חדשים ומולקולות חדשות, ולא ויתרתי לעצמי, רציתי להתקדם. בתחילת הדרך עוד כשהייתי אם חד הורית, בביטוח לאומי לא איפשרו לי לקבל קצבת חד הורית אם יצאתי ללימודים אקדמיים, זה עיוות בחוק שכבר תוקן מאז, אבל זה היה לא פשוט. לא רציתי לוותר על הלימודים אז החזרתי הרבה כסף לביטוח הלאומי, אבל למזלי קיבלתי מימון ראשוני מהמדינה ללימודים כעולה חדשה, ובהמשך התקיימתי על מלגות הצטיינות ומשרות הוראה באוניברסיטה. מעולם לא הרגשתי מקופחת. עם השנים נישאתי ליגאל, שגם עלה מחבר העמים ונולד לנו ילד שכבר סיים שירות צבאי".
איזו עצה תתני לנשים צעירות שרוצות להיכנס לעולם המדע?
"לגלות עניין בכל דבר, ללמוד כמה שיותר, ולדעת לעבוד בשיתוף פעולה עם בעלי מקצוע שונים. הליך פיתוח תרופות מבוסס על רפואה, ביולוגיה וכימיה שהם תחומים מאתגרים, הכרוכים בהרבה רגולציה וחוקים לצד החדשנות, אבל חייבים לקבל את הצד הזה של המקצוע ולדבוק במטרה: להתאהב ולהתלהב בכל פעם מחדש במה שאת עושה".
ליצירת קשר: formulex-pi.com
בשיתוף פורמולקס פארמה אינוביישנס
