הספרים הדיגיטליים, השינויים המהירים בתעשיית הדפוס, המוצרים המשלימים והשיווק הישיר ברשתות שינו ללא הכר את פניה של תעשיית הספרים בישראל. שוחחנו עם גל אלגר, מו"ל הוצאת "קינמון" הצעירה, עם ליאורה פרידן בעלת הסוכנות הוותיקה להפקת ספרים - "כריכה" ועם ענבל אלמוזנינו, סופרת ומו"ל שותפה שפותחת הוצאה שלישית בשם "דרלינג" יחד עם ניקול קידר ומיכל חן-אסולין, שהן המו"ליות של "22 אותיות". ענבל וניקול הן גם המו"ליות של "יו ספרות שנוגעת", הוצאת ספרים בז'אנר הרומנטי.
מהם האתגרים בתעשייה בישראל, כפי שאתן חוות אותם?
גל אלגר: "האתגר הגדול ביותר הוא הפלטפורמות למכירת הספרים. הרשתות הגדולות עמוסות בספרים שיוצאים, הן מחויבות להוצאות שהן בעלות הבית, שכדי להגיע אליהן צריך לעבור דרך מפיץ שגובה אלפי שקלים והתמורה נמוכה. החנויות הפרטיות המעטות שיש הן לרוב קטנות מאוד ובהתאמה – הרבה פחות מקום להכיל ספרים. יש חוסר אמון בהוצאות עצמאיות ככה שסופרים, אחרי שהשקיעו עשרות אלפי שקלים בהפקה של ספר ברמה הכי גבוהה שיש, מוצאים את עצמם בלי פלטפורמה פיזית למכירת ספרים מודפסים".
ליאורה פרידן: "אנשים קוראים פחות, הקשב יורד ואין די סבלנות לטקסטים ארוכים, ואף מעדיפים ספרות מתורגמת ולא מקור. בנוסף, שטח מכירת הספרים בחנויות קטֵן לטובת Non-books כמו משחקים".
על אילו פתרונות טכנולוגיים אתן מברכות?
גל אלגר: "הספרים הדיגיטליים מציעים מענה מושלם גם לכותבים וגם לקוראים. אין צורך במלאי פיזי, בספרים שנהרסים או נערמים במחסנים. הם זמינים בשניות ואפשר לקרוא ספרות ישראלית בכל מקום בעולם. פתרון נוסף שיכול לתת מענה הוא הדפסה על פי דרישה. לצערי כרגע הפתרון הזה אינו נגיש, אבל יכול לשנות את הזירה באופן דרמטי".
ליאורה פרידן: "הזום מאפשר להיפגש בנוחות ולשתף מסך כדי לבחון קבצים. בעיניי, רמת הדפוס הדיגיטלי הולכת ומשתפרת עם השנים, וכיום ניתן להדפיס ספרים בצבע, דוגמת פיקצ'ר בוקס מאוירים לילדים, באיכות טובה מאוד ביחס לעבר ובעיקר למהדורות קטנות. הספרים הדיגיטליים הם פורמט מצוין ונגיש, שגם מוזיל עלויות. ספרי האודיו, שבעבר נועדו בעיקר לעיוורים, נוספו גם הם כפורמט מקצועי להאזנה המתאפשרת תוך ביצוע פעולות נוספות".
ענבל אלמוזנינו: "הדפוס הדיגיטלי, שנותן מענה מהיר מאוד היום בייחוד אם רוצים להוציא ספר שלא היה צפוי לצאת או ספר בהפתעה. בנוסף, ישנה גם חווית המוצרים המשלימים שלא הייתה נוכחת בעולם הספרים עד שהתחלנו להטמיע אותה בשילוב רכישת הספרים, כמו למשל: קלפי משחק, או דמויות מהספר ומקטעים מהעלילה על גבי ספלים, חולצות, סימניות ועוד להשלמת החוויה".
כיצד אתן מתמודדות עם תחרות?
ענבל אלמוזנינו: "עבדנו קשה מאוד שנים ארוכות כדי שהמוניטין שלנו לא יעמיד אותנו בתחרות מול אף אחד, מלבד עצמנו. אנחנו דואגות תמיד להישאר מעודכנות, לא מפחדות לקחת סיכונים עם ספרים שאין בהם ערובה לכלום – וברוך השם עד היום ההימורים שלנו השתלמו בגדול".
גל אלגר: "אני מאמינה שצריך להוציא מוצר טוב. ספר שבכל הפרמטרים שלו הושקעו מחשבה ומשאבים מקצועיים; החל בעריכה וכלה בעיצוב הכריכה. אני חושבת שגם לקהילה של סופרים שפעילים בקבוצות קוראים יש כוח עצום".
דילמת הוצאת ספר בהפקה עצמית
ליאורה פרידן מספרת כי ב-2006 הקימה הוצאת ספרים שפעלה במודל הכלכלי של המו"לות המסורתית. ב-2016 היא שינתה מודל והקימה את "כריכה" על רקע מצב שוק הספרים בישראל. "הסוכנות הוקמה מתוך רצון לעבוד על פי מודל כלכלי, שלדעתי הוא מצוין לכל הצדדים. הסופרים משלמים על הפקת הספרים והדפסתם, וזכויות היוצרים נשארות בידיהם. אני יודעת שיש ביקורת על השיטה בשל המחשבה שחברות הפקה מקבלות כל כתב יד בלי סינון. אבל אני מפיקה רק ספרים שאני מאמינה בהם, איני מדלגת על שום שלב בטיפול המקצועי בטקסט, ועובדת עם אנשי מקצוע ברמה הגבוהה ביותר, כדי שהסופרים יקבלו את היחס המיטבי כפי שהיו מקבלים אילו יצאו לאור בהוצאה גדולה. רבים מהספרים שהפקתי מודפסים במהדורות חוזרות עקב הביקוש הרב, חלקם נמכרים בחנויות הספרים וחלקם רק במכירה ישירה, לפי רצון הסופר ומידת התאמת הספר לרשתות".
גל אלגר: "שוק הספרים השתנה. הוא נפתח והתפתח וזה מאפשר להרבה יותר סופרים לצאת אל האור. מימון המונים זאת כבר לא מילה גסה, למשל, וגם הוצאה עצמית זוהי דרך מקובלת. יש לכך מחיר של תחרות מאוד גדולה על מספר קוראים שהולך ומצטמצם. אם פעם ספרים נמכרו בעשרות אלפי עותקים, היום הם נמכרים באלפים או במאות, מספרים שלא מחזירים את ההשקעה העצומה שיש בהפקת ספר. זה דורש מהסופר להיות מעורב עם הקהל דרך הרשתות החברתיות".
