זה קרה בחתונה של אחד הכותבים הגדולים בישראל שהתקיימה השנה. מהמסכים ניבטה דמותו של זוהר ארגוב שמת ב-1987 אבל שר את "בית משוגעים" של רן דנקר משנת 2022. התגובות של הנוכחים נעו בין התלהבות לאדישות. אחרי הכל, הרשת מוצפת בשירים שנוצרו בבינה מלאכותית ומחברים בין המתים לחיים, ובעיקר מעידים על השינוי שהביאה הטכנולוגיה גם אל עולם המוזיקה.
זוהר ארגוב לא לבד. ההתפתחות הטכנולוגית המהירה של ה-AI משנה את עולם המוזיקה כבר יותר משני עשורים. האינטרנט, למשל, שינה את חוקי המשחק עבור הלייבלים הגדולים והתעשייה, שנאלצו להמציא עצמם מחדש ולבנות ערוצי הפצה דיגיטליים כדי להתמודד עם הדרך החדשה שבה הקהל צורך מוזיקה - אונליין. כמו כן נבנו ערוצי שיווק חדשים שנועדו לבחון האם שווה להשקיע בהוצאת אלבום, בהתאם לביקוש שעלה מהשטח. כאן יש לציין גם את השינוי בצורך להוציא אלבום. אף על פי ששנת 2023 אולי חריגה בישראל בהקשר של הוצאת אלבומים מבחינת הכמות - זמרים ויוצרים מתמקדים בעיקר בהוצאת סינגלים ברשתות או דרך פלטפורמות ייעודיות כדי לעמוד באופן הצריכה המשתנה מצד המאזינים.
במישור הטכני, המחשב הפך לכלי שכבר נוגע בגבולות של מה שבעבר נראה היה כבלתי אפשרי. הפקות הסאונד השתכללו, והן לא מפסיקות להתפתח. זמרים נעזרים ב"אוטו טיון" שמתקן להם את השירה באולפני ההקלטות, וליוצרים יש שליטה בכלים המנגנים בכל שיר, כשחלקם הומצאו על ידי המחשב ובכך למעשה מייצרים כלי חדש. תהליך היצירה השתנה ללא היכר. עריכת המוזיקה והווידיאו עברו שינוי והעורכים והיוצרים נהנים לא רק מכלים טכנולוגיים מתקדמים, אלא גם מעולם שלם של תוכן נגיש וזמין.
עולם חדש נפתח
זה שנים שהטכנולוגיה נתפסת כמי שמאיימת על המוזיקה. המצאת התקליט גרמה לבהלה שאנשים לא ילכו להופעות חיות, הרדיו איים להרוג את הפרינט, הווידיאו איים להרוג את הרדיו או את כוכביו כפי ששרו The Buggles והטלוויזיה איימה להרוג את כולם. אחר כך הגיע תור הזהב של התקליטורים שהיה מי שחשב שיהוו את סוף עידן התקליטים, ואיתם גם הגיעו פורמטים שונים כמו 3MP, נאפסטר, רשתות החברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק, הסטרימינג, יוטיוב, ספוטיפי, אפל מיוזיק ועוד, שהפכו את המוזיקה לזמינה הרבה יותר ושינו את התמונה עבור הצרכנים ועבור הזמרים שנהנו מקשר ישיר עם הקהל שלהם.
אז מי מרוויח מהחיבור בין הטכנולוגיה למוזיקה? דומה ששני הצדדים. אם פעם רכשנו דיסק או תקליט ושמענו אותו עשרות פעמים, ואולי דחפנו זמרים כאלה ואחרים לקבל תקליט פלטינה על מכירות, כיום המוזיקה מגיעה אלינו בלחיצת כפתור, ואנחנו יכולים לשמוע אלפי שירים בחינם או במחיר שעולה פחות מדיסק אחד.
היצירה הפכה מהירה יותר באמצעות כלים טכנולוגיים ויכולת להקים אולפני הקלטות ביתיים. אין צורך בחברות לצורת הפצה פיזית, ההקלטות נעשות דרך מחשב שאינו מצריך כלים חיים וגם היכולת להעלות את הכל לרשת ולפרסם הפכה מהירה ונגישה הרבה יותר. הטכנולוגיה מאפשרת גם למדוד השמעות ולטרגט קהל פוטנציאלי.
מי שמרגישים זאת היטב הם זמרים עצמאיים, כאלה שאינם יכולים להיעזר בשירותי יחסי ציבור או מייצרים עניין אצל חברות התקליטים, לפחות לא בתחילת הדרך. הם יוצרים יותר, משתפים יותר, כשמנגד יש קהל שצורך את המוזיקה וקובע את דינה.
מי מפחד מבינה מלאכותית?
בעקבות הטכנולוגיה, החיים של היוצרים, מתחום המוזיקה, הווידיאו והפרסום – הפכו מדויקים הרבה יותר. התוכן העשיר, היכולת ליצור קשר עם אמנים אחרים ולייצר שיתופי פעולה, האפשרות לעשות שימוש בכלים חכמים ומתקדמים – כל אלה זמינים ומשנים לחלוטין את עולם המוזיקה. גם לדאטה יש תפקיד. היא עשויה לסייע ליוצרים בניווט הקריירה לכיוונים מתאימים יותר, מאפשרת לפגוש בדרך עוד אמנים ולמצוא את הפלטפורמות המתאימות – ליצירה והפצה.
בכלל, בעידן שבו לתוכן יש תפקיד מאוד משמעותי וכמעט בכל תחום, הכלים הטכנולוגיים מסייעים ליוצרים מכל התחומים: מוזיקה, וידיאו, פרסום ועוד. הם גם משמשים את מי שירצה להחתים את היוצרים על חוזים מקצועיים, לאחר שנחשפו בתופעות שצומחות, שירים שזוכים לפופולריות או אמנים צעירים.
גם הבינה המלאכותית תורמת ליוצרים. אמנם הפחד מהשלכות השימוש בה מובן וידוע, אך בלי המוח האנושי שינווט וייתן את הפקודה דומה ששום מחשב אינו שווה דבר. גורמים בתעשייה סבורים שהבינה תהפוך לכלי נוסף בארגז כלי ההפקה, שהדיוק שלה יקל על תהליכים שבעבר לקחו זמן רב. הם מוסיפים כי השימוש בכלי ה-AI נעשה באופן תדיר בשנים האחרונות, וכי באלבומים של הגדולים ביותר יש דיוק של ההקלטות באמצעות הבינה המלאכותית - אך לא תמיד האוזן של המאזין תרגיש בהבדל.
נדבך נוסף של החיבור בין טכנולוגיה למוזיקה הוא שוק הפרסום, השואב דרכה מידע על העדפותיו של המאזין. בכך, אפשר להתאים את סוג הפרסומת למוזיקה, לשלב את חלקה בקטעי וידיאו ופרסומות שיקלו על העברת המסר שלה או לבנות באמצעות בינה מלאכותית מוזיקה מדויקת לצרכיו של המפרסם. כבר היום יש מחשבי-על שבאמצעות קוד מייצרים את המוזיקה המהונדסת בדיוק מרבי לצורכיו של הלקוח.
הנגישות של יוצרים למוזיקה גם הובילה לבניית קטלוגים נרחבים שבהם יש מוזיקה מותאמת תוכן, וכזו מקורית המיוצרת לטובת שילובה ביצירות אחרות דוגמת תוכניות טלוויזיה, קטעי וידיאו ופרסומות. מהבחינה הזו, מצאו האמנים פלטפורמה נוספת, בתשלום, שבה יוכלו להציע את המוזיקה והיא מציעה להם בתמורה חשיפה, הרחבת קהל ומקום שבו יוכלו לדייק את עצמם ולהרוויח מכך.
בין אם מדובר בכלים חכמים, בין אם ביכולות למצוא, להפיק ולהקליט בדרכים נגישות ובן אם בהפצות וחיבורים ונגישות לקהל – הכלים הטכנולוגיים והבינה המלאכותית כבר שינוי את עולם המוזיקה.
