רמת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי נמצאת בשנים האחרונות במגמת עלייה. מחקר של בנק ישראל מהשנה שעברה, שהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הראה שיפור ניכר בתוצאות הידע הפיננסי של הציבור. במסגרת המחקר, בבנק ישראל ערכו השוואה בין שלוש שאלות שהופיעו בניסוח שונה בסקר משנת 2012 ובסקר משנת 2024 – העוסקות בקשר בין אינפלציה ליוקר המחיה, ומצאו עלייה מובהקת של עשרות אחוזים באחוז התשובות הנכונות.
אחת הסיבות למגמה החיובית הזאת, כך משערים חלק מהמומחים, היא הפתיחות הגוברת של הציבור הרחב לשיח כלכלי ופיננסי. בשנים האחרונות, בהשפעת האינטרנט והרשתות החברתיות, העולמות הפיננסיים כבר אינם נחלתו הבלעדית של הקהל המבוגר, המקצועי והמעונב. יותר צעירים, סטודנטים וחיילים משוחררים עוסקים בהתלהבות בתיקי השקעות ובמדדי מניות. השינוי הזה מחלחל בהדרגה גם ליתר שכבות האוכלוסייה.
לוקחים את המושכות
מגמה נוספת בתחום תיקי ההשקעות היא של ישראלים שמחליטים לנהל את ניירות הערך שלהם בכוחות עצמם, במתכונת של תיק השקעות עצמאי. מדובר במגמה עולמית שנובעת בין היתר מהדור החדש של אפליקציות המסחר הדיגיטלי, שמאפשרות למשקיעים לקבל החלטות פיננסיות קריטיות בלחיצת כפתור.
השינויים הללו מניעים במידה רבה את שכבות האוכלוסייה הצעירות: מנתונים של הבנק האמריקאי JPMorgan Chase עולה כי מספר המשקיעים העצמאיים הצעירים (מתחת לגיל 40) הוכפל פי שלושה בשנים 2015-2025. בפורום הכלכלי העולמי פרסמו בשנת 2024 נתונים דרמטיים שמראים עלייה מתמדת בחלקם של המשקיעים הפרטיים והעצמאיים מסך כל ההשקעות בעולם: מ-52% בשנת 2024 ל-61% בשנת 2023.
קבלת החלטות מושכלות
אין ספק כי המודעות הגוברת לעולמות הפיננסים היא מגמה מבורכת: בבנק ישראל משקיעים כיום משאבים ניכרים בהעלאת האוריינות הפיננסית של הציבור הרחב בארץ, מתוך הבנה שאוריינות פיננסית גבוהה נוטה לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות בתחום. בתקופה הנוכחית, שמתאפיינת בטלטלות גיאופוליטיות סוערות ובתנודתיות גבוהה בשוקי המניות, האתגר שניצב בפני כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל - לנהל בתבונה את כספי משק הבית - הוא מורכב מאי פעם. בתקופה כזאת, מטבע הדברים, חשיבותם של תהליכי קבלת ההחלטות הפיננסיות רק הולכת וגוברת.
את האתגר הזה ניתן לסכם בארבע מילים: מה לעשות עם הכסף? עם השאלה הזאת ועם שלל נגזרותיה מתמודדים כמעט כל משקי הבית בישראל. האם להשאיר את הכסף בעו"ש, להעביר אותו לפיקדון בנקאי, לפתוח תיק השקעות או לחפש אפיק השקעה אחר? האם ניתן להסתפק בקרן ההשתלמות ובקופת הגמל להשקעה? האם לבחור בשוק ההון, בהשקעות נדל"ן או בשילוב בין שניהם? איך לצמצם את חבות המס על התשואה? האם לבחור באפשרות של מסחר עצמאי או בתיק השקעות מנוהל? האם עדיף להפקיד את הכסף בתיק מיועץ בבנק או בתיק השקעות מנוהל בבית השקעות? ומה בנוגע לקרן הפנסיה?
הערך המוסף של אנשי המקצוע
הרשתות החברתיות וכלי הבינה המלאכותית אמנם מסייעים להנגיש מידע פיננסי בעל ערך, אבל גם מייצרות שטף בלתי פוסק של פרסומות, הצעות והבטחות. הציבור הרחב, ובמיוחד מי שאינם בעלי ידע פיננסי רחב, לא בהכרח מסוגל להבדיל בין תכנים אינפורמטיביים ומהימנים לבין הזדמנויות השקעה מסוכנות ומפוקפקות.
לכן בעולם פיננסי רווי מידע ומוצרים הערך של אנשי המקצוע הוא לא "עוד המלצה", אלא היכולת להפוך כאוס לתוכנית עבודה. הם מתחילים במיפוי מלא של המצב הקיים: ביטוחים, פנסיה, חיסכון ונזילות, וכן מאתרים כפילויות, דמי ניהול ותנאים לא מיטביים. כל אלו מתורגמים לתמונת מצב ולהחלטות לטווח הזמן ולרמת הסיכון של כל אדם. במקביל הם מייצרים סדר ומשמעת: לא החלטות אימפולסיביות, אלא תהליך שמאפשר להבין, לשקול ולהתקדם באופן מושכל.
הערך המוסף מתחדד במיוחד בשתי נקודות: הראשונה היא מניעת טעויות יקרות שנראות "בטוחות". לדוגמה: השארת כסף בעו"ש/פיקדון לאורך זמן, משיכות לא נכונות ממוצרי חיסכון, או ריכוז השקעה במסלול אחד בלי להבין סיכונים כמו מטבע ותנודתיות. השנייה היא ליווי אנושי מתמשך – זמינות, תגובה לשינויים בשוק והסתכלות כללית שמחברת בין ביטוח להגנה כלכלית לבין השקעות וצמיחה. בסופו של דבר, אנשי המקצוע מספקים לא רק ידע, אלא עוגן: אמון, התאמה אישית ויכולת לגרום לכסף "לעבוד" במקום להישחק.
