אבי ודנה, הורים לשניים, החליטו לפנות להליכי גירושין. בתום ההליכים הרשמיים נקבע כי הילדים יגורו עם דנה, ואבי יזכה לראות אותם במסגרת הסדרי ראייה פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני. כעת, למרות שבני הזוג לשעבר אינם נשואים זה לזו, ההתנהלות מול הילדים המשותפים קושרת את גורלם גם בעתיד.
נשאלת אפוא השאלה, מה קורה אם אחד מהצדדים איננו מקיים את הסדרי הראייה כלשונם. קרי, כיצד אבי יכול להגן על זכויותיו במידה ודנה מונעת ממנו לפגוש את הילדים ללא סיבה מוצדקת, או מה על דנה לעשות אם אבי לא מגיע להסדרי הראייה כפי שנקבע (ובכך מגדיל משמעותית את נטל ההורות המונח כמעט לחלוטין על כתפיה הצרות). ואכן, כפי שניתן להבין בנקל, הפרת הסדרי ראייה היא "מוקש" מרכזי – משפטי, חברתי ומוסרי – הפוגע בזוגות גרושים רבים.
הפרת הסדרי ראייה – הפרת פסק דין חלוט
סיבות שונות יכולות לגרום להפרת הסדרי ראייה בין הורים גרושים. למשל, אחד ההורים מקים משפחה חדשה וזמנו לשהות עם ילדיו מהקשר הקודם מתמעט; שיקולי נקמה בעקבות סכסוכים בין ההורים (הנובעים לדוגמה ממשקעי העבר); מעבר מקום מגורים אשר מקשה על קיום הסדרי הראייה כסדרם; חשש מפני הורות לקויה של בן הזוג השני והרשימה עוד ארוכה.
חשוב להדגיש, הליכי גירושין בין הורים מסתיימים תמיד בפסק דין (או הסכם גירושין אשר מקבל תוקף של פסק דין). אי לכך, ההורים מחויבים לקיים את הסדרי הראייה כפי שנקבע, והפרתם היא כהפרת פסק דין חלוט. למעשה, שינוי בהסדרי הראייה איננו יכול להיעשות באופן עצמאי על ידי אחד מההורים וחייב לקבל את אישור בית המשפט. כלומר, כל חריגה מההסדר שנקבע בפסק הדין היא הפרה של הסדרי הראייה.
מבחינה משפטית, אופן ההתנהלות מול הפרת הסדרי ראייה משתנה בהתאם לצד המפר. היות שזהו נושא מורכב מאין כמוהו, המשתנה ממקרה למקרה (כמו כל תיק בדיני משפחה), יהיה קשה בכתבה קצרה זו לעסוק במכלול ההיבטים הנוגעים לדבר. אי לכך, נביא בקצרה מספר דגשים מרכזיים בבחינת מעט המחזיק את המרובה.
הפרת הסדרי ראייה על ידי האם
הפרת הסדרי ראייה על ידי האם יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים. למשל, ביטול הסדרי ראייה בטענות מטענות שונות כגון "הילד חולה", "יש מבחן מחר בבית הספר", "הילדים לא אוהבים לישון אצל האב" וכדומה. לעיתים, האם המשמורנית מפרה את הסדרי הראייה תוך כדי העלאת טענות כלפי הורותו של האב (לרבות טענות בדבר אלימות מילולית או פיזית).
האב יכול להתמודד עם הפרת הסדרי הראייה במספר דרכים, למשל:
1. פנייה לפקיד הסעד – במידה וישנה פקידת סעד אשר מלווה את המשפחה, האב רשאי לפנות אליה ולדרוש את מעורבותה להבטחת קיומם של הסדרי הראייה.
2. הגשת תלונה במשטרה – אב אשר סובל מהפרת הסדרי ראייה רשאי להגיש כנגד בת זוגו לשעבר תלונה במשטרה. במקרים אלה, המשטרה יכולה להוציא זימון לאם לתחנת המשטרה הקרובה או למרכז לטיפול באלימות במשפחה. עם זאת, בחלק בלתי מבוטל מהמקרים המשטרה לא תיכנס בעובי הקורה אלא תפנה את הצדדים לנתיבים האזרחיים. במקרים קיצוניים במיוחד, יכול שהמשטרה תגיש כנגד האם המפרה כתב אישום.
3. בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט – כפי שצוין לעיל, הסדרי ראייה הם החלטה שיפוטית וכל הפרה שלהם היא למעשה ביזוי בית המשפט. אחד הנתיבים המרכזיים אשר עומדים לרשותו של האב מבחינת הפרת הסדרי ראייה היא אפוא הגשת בקשה כנגד האם לפי פקודת ביזיון בית המשפט. במסגרת בקשה זו, האב דורש את קיום ההסדרים כפי שנקבע ו/או הטלת קנס כספי על האם בגין הפרות בעבר ובעתיד.
4. הגשת תביעה לשינוי משמורת – במקרים חריגים ביותר, האב יכול להגיש תביעה לשינוי משמורת. לעיתים, הפרה קשה של הסדרי ראייה, יכולה להעיד על "העדר מסוגלות הורית" וכפועל יוצא מכך על עילה לשינוי המשמורת.
הפרת הסדרי ראייה על ידי האב
הפרת הסדרי ראייה יכולה כמובן לבוא לידי ביטוי גם מצדו של האב, ההורה שאינו משמורן. במקרים אלה, ישנן כמה דרכים באמצעותן האם יכולה להביא את גרושה לקיים את ההסדר כפי שסוכם. למשל, בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, תביעה להגדלת המזונות או בקשה לצמצום הסדרי הראייה. בתי משפט אשר דנים בתיקים מסוג זה יכולים לקבוע קנס כספי על האב בגין כל הפרה של הסדרי הראייה ואף לפסוק לטובת האם פיצויים לעבר. למשל, בפסק דין אשר ניתן בשנת 2002 על ידי בית המשפט לענייני משפחה באילת נקבע כי אב אשר לא מקיים את הסדרי הראייה יישלם סכום של כ-2,000 בגין כל הפרה (שם נקבע גם כי הסכום יופקד בתוכנית חיסכון לילדים).
אגב, לא כל הפרת הסדרי ראייה מצד האב באה לידי ביטוי באי הגעה למפגש עם הילדים. לעיתים, ההפרה נעשית דווקא בכיוון ההפוך כאשר האב איננו מחזיר את הילדים לבית האם במועד שנקבע לפי הסדרי הראייה. במקרים אלה, האם רשאית גם להגיש תלונה במשטרה.
אל תשכחו את טובת הילדים
תביעות ובקשות בגין הפרת הסדרי ראייה מונחות באופן תדיר לפתחן של הערכאות המשפטיות בישראל. שימו לב, חשוב להדגיש כי כל הורה אשר מפר את הסדרי הראייה שנקבעו עלול בראש ובראשונה לפגוע בילדים. הלכה פסוקה היא כי הסדרי ראייה אינם "בחירה" של ההורים אלא זכות של הילדים. מחקרים שבדקו את הנושא מצאו לא אחת כי הסדרי ראייה הם בעלי חשיבות רבה לגבי התפתחותם התקינה של הילדים ויכולתם לבנות בעתיד קשרים זוגיים (והוריים).
הסדרים אלה מסייעים לילדים לשמר דמות אב ואם והדברים תלויים רבות בתדירותם, סדירותם ותכיפותם. יפים לכך דבריו של כב' השופט, ניצן סילמן, מבית המשפט לענייני משפחה בקריות, "נקודת המוצא הנה הקטינים ולא הוריהם; העובדה כי ההורים מצויים בבלבול, ובסערת רגשות אגב הליך הגירושין, אינה מצדיקה היתר לפגיעה בטובת קטינים". לצערנו,הפרת הסדרי ראייה היא תופעה נפוצה. לא בכדי, מפעם לפעם מוגשת הצעת חוק להסדרת אכיפת הסדרי ראייה אשר מבקשת להעניק לבית המשפט ארגז כלים רחב להטלת סנקציות על הורים. כמו כן, הדברים מצאו ביטוי בוועדות מקצועיות ובעיקר בוועדת שניט וועדת רוטלוי.
לסיכום
במידה ואתם מרגישים שהצד השני מפר את הסדרי הראייה והדבר פוגע בכם או בילדים, אל תחששו לפנות בהקדם לעורך דין אשר מתמחה בדיני משפחה. לא אחת, די במכתב התראה מעורך דין בכדי להחזיר את השגרה למסלול. כמו כן, כאשר יש צורך בכך, פנייה לבית המשפט באמצעות עורך דין מטעמכם תוכל בהחלט להיות תגובה הולמת. זכרו, כאשר הצד השני מפר את הסדרי הראייה, עליכם להגן על הילדים, שהם הנפגעים העיקריים.
עו"ד גילה עיני מתמחה בדיני משפחה ומעמד אישי
אין במידע שבמאמר או בכל חלק ממנו כדי להוות ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר או המלצה או חוות דעת מכל סוג שהוא. המחבר/ים ו/או ProGuides ו/או אתר TheMarker אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור למאמר, תוכנו, נכונותו, אמינותו, דיוקו, שלמותו, תאימותו, עדכנותו, משמעויותיו והשלכותיו. האחריות בעשיית שימוש במאמר או בכל חלק ממנו היא על המשתמש בלבד ועליו לקבל עצה מקצועית מעורך דין לפני נקיטת כל פעולה המסתמכת על הנאמר במאמר. המאמר נמסר ל-ProGuides על ידי עורך/כי הדין ו/או משרדם/יהם לשם הכללתו באתר, ו-ProGuides ו/או אתר TheMarker אינם אחראים בשום דרך כלפי כל אדם ו/או גוף בכל דבר שהוא הקשור למאמר.
