מדור משפט ועו"ד עושה לכם היכרות אישית ומקצועית עם עו"ד גבי מיכאלי, מייסד ושותף בכיר במשרד גבי מיכאלי ושות'. עו"ד גבי מיכאלי הקים את משרדו לפני למעלה משלושה עשורים. המשרד עוסק במגוון תחומי המשפט האזרחי, תוך התמקדות בתחום המקרקעין ובמגזר החקלאי. כמו כן עוסק המשרד בדיני עבודה, דיני חברות ודיני עסקים על היבטיהם השונים ובליטיגציה בכל ענפי פעילותו.
המשרד מייצג קיבוצים וחברי קיבוץ, מושבים ויחידים במושב, אגודות שיתופיות וחברות ואנשי עסקים בארץ, בהודו, ארה"ב, קוסטה ריקה, הונגריה וקפריסין. המשרד מקיים קשרים מקצועיים עם משרדי עורכי דין ורואי חשבון בחו"ל.
עוגן המקצוע
אתה יליד קיבוץ מעגן. תחום המגזר החקלאי הוא בין התחומים בהם מתמקד משרדך ואתה מייצג קיבוצים ומושבים במשך שנים רבות. עד כמה בחרת אתה תחום זה ועד כמה בחר התחום אותך?
העובדה כי נולדתי בקיבוץ שיתופי ואח"כ חייתי בחווה חקלאית וההורים שלי חוו חיים שיתופיים חקלאיים והיו בגישה סוציאליסטית, פיתחה אצלי סימפטיה וגישה לחברי קיבוץ, חקלאים, חקלאות וקרקע.
בנוסף, התמחיתי ועבדתי כשנה במחלקה המשפטית של הסוכנות היהודית לארץ ישראל ונתתי ייעוץ למושבים, אגודות שיתופיות וחקלאים בעלי נחלות חקלאיות.
כמו כן הייתה לי גישה מקצועית כמשפטן לתחומים משותפים לרשות מקרקעי ישראל ולסוכנות היהודית לארץ ישראל בנושאים עקרוניים וגם פרויקטים בתחומים רבים ומגוונים של החקלאות לרבות נושא זכויות בר – רשות, בנים ממשיכים, זכויות קניין בנחלות, ירושה במשק חקלאי, מכסות חקלאיות ומים, חובות של חקלאים, הרחבות במושבים – נושאי הליבה של האגודה החקלאית וכו'.
ההיכרות עם הנושאים והאנשים אפשרו לי לייצג אגודות חקלאיות, חקלאים וחברי מושב, קיבוצים וחברי קיבוץ מתחילת הקריירה שלי כמשפטן וכעו"ד עצמאי. השילוב של סימפטיה לתחום וניסיון מעשי משפטי בגופים אשר יצרו את המושבים וניסיון עשיר מאוד בתחום מתחילת הקריירה, הן בתחום החוזי, הן בתחום המוסדי והן בייצוג בבתי משפט – כל אלה נתנו לי הבנה עמוקה ויתרון יחסי כעורך דין צעיר ומתחיל ואפשרו לי לשכלל את הפרקטיקה המשפטית לרמה של משרד מוביל בתחום.
ימים אחרים
תהליכי ההפרטה של התנועה הקיבוצית הפכו את הקיבוצים לגופים כלכליים. במה, אם בכלל, עדיין מבודל הקיבוץ מצורות התיישבות אחרות?
הקיבוץ השיתופי כפי שהציבור הרחב מכיר אותו דהיינו: "תן כפי יכולתך וקבל לפי הצרכים שלך", הוא "יצור" הולך ונעלם.
בקיבוץ השיתופי המסורתי היה דגש על צרכי הפרט, איכות חיים, ניסיון לשוויון (שבדרך כלל לא צלח), חינוך לערכים כגון התנדבות ליחידות נבחרות בצה"ל, השתלבות בקהילה ובסביבה ונושאים נוספים שלא היה בהם דגש על רווחה כלכלית. יש לציין כי האמור לעיל היו מטרות מוצהרות והמציאות היומיומית לא תמיד הצליחה לגשר בין האידיאולוגיה לבין ההתנהלות בפועל.
הזנחת הצד הכלכלי הטהור במבנה הקיבוצי ותהפוכות כלכליות, הן בנושא החקלאות והן בנושאים נוספים בישראל, גרמו לקיבוצים רבים להגיע למצב של פשיטת רגל כלכלית או כמעט פשיטת רגל.
בנוסף לבעיות הכלכליות ולאור המבנה החברתי בישראל, אשר הפכה לעוד מדינה קפיטליסטית, איבדו הקיבוצים השיתופיים את האטרקטיביות שלהם, והדור הצעיר עזב בהמוניו והשאיר חברי קיבוץ פחות פרודוקטיביים מצד אחד ובעלי צרכים כלכליים הולכים וגדלים עם הגיל והרעת המצב הבריאותי.
הפתרון שנוצר כדי להשאיר את הדור הצעיר ולשפר את המצב הכלכלי היה להפוך את הקיבוצים לגופים כלכליים אשר ישתמשו במשאבים הקיימים כגון מפעלים, קרקע, חקלאות מפותחת, תיירות וכו' – לחברה הדומה לחברה הקפיטליסטית.
הצורך בשינוי מהותי ומהיר גרם לקיבוץ לאבד את אידיאולוגיית השוויון באופן מהיר וקיצוני. מצד שני – הקיבוץ בכל זאת קיבל על עצמו להמשיך ולדאוג לחבריו באופן שונה מחברה עירונית ואפילו בנבדל מאגודה שיתופית במושב. חלק מעקרונות העזרה ההדדית נשמרו וקיבלו ביטוי בתקנונים החדשים. גם לרשם האגודות השיתופיות חלק מרכזי בעצירת הסחף של הקיבוץ המופרט לקראת חברה קפיטליסטית שאינה מתחשבת בפרט.
כאן המקום לציין כי גם חבר הקיבוץ אינו חופשי להתנהל חברתית או כלכלית כמו תושב גבעתיים וגם לו יש חובות כספיות וחברתיות כלפי הקיבוץ.
על פי תקנוני "הקיבוצים המתחדשים" הם מחויבים כלפי החבר ברשת ביטחון שהיא העברת סכום מינימלי לחבר שאינו יכול לעבוד או לא מצא עבודה או שכרו נמוך מהמינימום שנקבע על ידי כל קיבוץ בנפרד ועומד על לא פחות מכ-2,800 לחבר. הקיבוץ גם מחויב לתת קדימות לחבריו בעבודות בקיבוץ. לצערי הרב עיקרון זה לא תמיד מיושם על ידי הנהלות הקיבוצים, ויש במקרים רבים קיפוח של חבר הקיבוץ לעומת מועמדים מחוץ לקיבוץ. כמו כן מחויב הקיבוץ לעזור לחבר קיבוץ מוגבל או נכה הן באמצעים כגון דיור מיוחד והן בכסף.
לגבי שני הנושאים האחרונים, התגלו מקרים רבים בהם הקיבוץ לא מקיים את הוראות התקנון ומקפח את חברי הקיבוץ בנושא המשרות וגם בנושא העזרה לנכה. במקרים אלה משרדנו מסייע לחבר לקבל את מלוא זכויותיו הן במשא ומתן מול הקיבוץ, ובמקרים אחרים בהגשת תביעות מתאימות לבתי המשפט הרלוונטיים. לדוגמא, במקרה אחד עזרנו לחברה שהפכה נכה בכף יד לקבל כספים ואמצעים מיוחדים. אני יכול לציין כי בנושא קיפוח בעבודה הצלחנו לקבל סכומים נכבדים ממספר קיבוצים עבור לקוחותינו חברי הקיבוץ אשר פוטרו שלא כדין מעבודתם או קופחו באופן אחר בעבודה.
לחברי קיבוץ בלבד
אילו היבטים ייחודיים קיימים בייצוג חברי קיבוץ?
לקוחותינו, חברי הקיבוץ, הם אנשים מיוחדים וייחודיים. מדובר על ציבור שאינו מורגל להילחם על זכויותיו כנגד הקיבוץ. חבר הקיבוץ רגיל במשך שנים, לפעמים במשך שניים או שלושה דורות, כי חייו מתנהלים על ידי "האח הגדול" - הקיבוץ. פעמים רבות אנו נתקלים בחברי קיבוץ אשר ממש חוששים ומפחדים לפעול לממש את זכויותיהם נגד הקיבוץ. במקרים אחרים חברי הקיבוץ המקופחים מרגישים כי הקיבוץ בגד בהם והם זועמים ופועלים מתוך רצון וצורך לנקום בקיבוץ.
ייצוג חברי קיבוץ דורש הכרה מעולה של המציאות הקיבוצית, הבנה של התהליכים בקיבוץ ואמפטיה כלפי חבר הקיבוץ אותו אנחנו מייצגים.
לצורך ייצוג יעיל והשגת תוצאות טובות אנחנו לומדים את הרכב הכוחות בקיבוץ, את מעמד הלקוח בין חברי הקיבוץ, את כוחה של משפחתו וחבריו בקהילה הקיבוצית. רק הבנה יסודית של כל המרכיבים שציינתי מאפשרים לנו לייצג את החבר באופן שישיג את התוצאות המרביות באופן יעיל, מהיר ותוך השגת המטרה (בין כסף או אחרת) שבה הלקוח, הקיבוצניק, מעוניין.
יש ויש
מה ההבדל בין הפרטה מלאה של קיבוץ לבין הפרטה חלקית?
הליך ההפרטה בקיבוצים הוא הליך חברתי נפשי ואח"כ גם הליך כלכלי.
חבר הקיבוץ צריך להפנים כי לאחר סיום הליך ההפרטה הוא בעצמו יהיה אחראי לגורלו הכלכלי, לרבות גורל וסוג הקריירה שלו, וכן במידה מסוימת יהיה אחראי גם על בריאותו ואיכות חייו. המהלך של שינוי תפיסת העולם ב-180 מעלות לוקח זמן ולכן כל ההפרטות נעשות באופן מדורג, כאשר בדרך כלל מתחילים את ההפרטה בקביעת שכר דיפרנציאלי הקשור לכישורי יכולת הפרנסה של חבר הקיבוץ ובמידה מסוימת גם לקשריו להנהלת ולהנהגת הקיבוץ. לפני נושא השכר בדרך כלל מצמצמים או מבטלים את חדר האוכל המשותף ואחרי נושא השכר הדיפרנציאלי מפריטים את דירות או בתי חברי הקיבוץ בכל הקשור לתחזוקתם, שיפוצים, הרחבת הדירה/בית וכו'.
גם נושא השכר הדיפרנציאלי עובר מספר שלבים עד למצב שבו חבר הקיבוץ עצמאי בנושא הכנסותיו (למעט רשת ביטחון במידה של חוסר עבודה). גם כאשר נושא השכר הוא מופרט לגמרי, חבר הקיבוץ ישלם חלק יחסי משכרו לקיבוץ כהשתתפות בנושאי רשת הביטחון, פנסיה והמשך ניהול הקיבוץ. הנושא האחרון בהפרטה הוא הפיכת משאבי הקיבוץ כגון מפעלים, חקלאות, קרקע וכו' לבני הורשה.
למעשה אין אף קיבוץ בישראל אשר יישם את מלוא ההפרטה לרבות מפעליו אדמותיו וכו'. קיימים מעט קיבוצים שהשלימו או נמצאים בהליך סופי של שיוך הדירות לחברי הקיבוץ לרישומן על שם החברים ברשות מקרקעי ישראל.
בדרך כלל הליך ההפרטה מתקדם ואינו סטטי אולם קיימים קיבוצים בהם ההליך נעצר בשלב מסוים והחברים נהנים מהפרטה חלקית ושיתוף חלקי.
הבדל נוסף וחשוב הוא כי בקיבוץ המופרט בניגוד לקיבוץ המסורתי מורישים חברי הקיבוץ את רכושם ליורשיהם כדין או על פי צוואה, וליורשים אלה זכויות קנייניות כלפי הקיבוץ.
הקיבוץ כבוס
האם בקיבוץ מופרט מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין חבר קיבוץ שעובד בו לבין הקיבוץ?
נושא יחסי עבודה בין הקיבוץ לחבריו הוא נושא קרדינלי אשר מעסיק את המגזר הקיבוצי באופן אינטנסיבי.
לאחרונה ניתן פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה אשר קבע כי גם בקיבוץ מופרט אין יחסי עבודה בין הקיבוץ לחבר.
כדי להבין את הסוגיה צריך לצעוד צעד אחורה ולהסביר כי קיימת הלכה ברורה וחד משמעית כי בין הקיבוץ השיתופי לבין החבר אין יחסי עבודה.
גם בין מפעל בבעלות הקיבוץ לבין החבר העובד בקיבוץ נקבע על ידי בית המשפט העליון כי אין יחסי עובד מעביד. הנימוק העיקרי וההגיוני לקבוע הנ"ל בקיבוץ השיתופי, הוא כי החבר לא מקבל משכורת אלא תקציב כמו חברים אחרים.
כמו כן נקבע כי בין החבר לקיבוץ יש מערכת יחסים מיוחדת דומה למערכת יחסים משפחתית. גם בין בני משפחה אין יחסי עובד מעביד, למרות שחלק מבני המשפחה יעשו עבודות שבאופן אחר היו מזכות אותם בשכר ותנאי עבודה כקבוע בחוק.
לדעתי, ודעתי במקרה זה שונה מדעתו של בית הדין הארצי לעבודה, לאחר ההפרטה והחלת כללי השכר הדיפרנציאלי וביטול חלק מרכזי בשיתוף בין חברי הקיבוץ, מערכת היחסים בין הקיבוץ לחבר השתנתה באופן קיצוני, ואין תלות הדדית ותמיכה הדדית בין הצדדים אשר מצדיקה סטייה מהכלל כי לכל עובד (גם אם הוא חבר קיבוץ) צריכות להיות זכויות וחובות כאמור בדיני העבודה. דהיינו, לדעתי הקיבוץ הוא מעסיק לכל עניין ודבר וחבר הקיבוץ המופרט הוא עובד, על כל הזכויות והחובות של עובד.
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי השינויים שחלו בהפרטה בין הקיבוץ לחבריו אינם קיצוניים עד כדי כך שהם מצדיקים סטייה מההלכה עד כה. דהיינו, כי אין יחסי עובד מעביד בין החבר לקיבוץ המופרט.
יש לציין ולהדגיש כי נושא מרכזי זה עדיין לא קיבל ביטוי בבית המשפט העליון, וגם חייבים לומר כי בית הדין הארצי עצמו השאיר פתח לעתיד במקרה של הפרטה ושינוי יותר מהותי מהמקרה הספציפי שהיה בפניו.
פתרון הולם לקבלת סעד של החבר נגד קיבוצו אפשר למצוא בבתי המשפט האזרחיים. משרדנו ייצג מספר עובדים חברי קיבוץ אשר נפגעו על ידי הקיבוץ בעבודתם כגון פיטורים שלא כדין, הפליה בגלל יחסי אנוש לא טובים בין חבר הקיבוץ לחלק ממנהלי הקיבוץ, הפליה על רקע גיל או מחלה, אי עמידה של הקיבוץ בתנאי התקנון המחייב אותו לתת בעבודה לחברי קיבוץ וכו'.
במקרים מסוג זה הגשנו בשם חבר הקיבוץ תביעה לבית משפט אזרחי (לא עבודה) וטענו להפרת חוזה על ידי הקיבוץ. במקרים מסוימים החיל בית המשפט את כללי העבודה כגון הצורך בשימוע לפני פיטורין וכו', קבע כי הקיבוץ הפר מחויבויותיו כלפי החברים וחייב הקיבוץ בסכומי פיצויים של מאות אלפי לטובת העובד – חבר הקיבוץ.
לדעתי מרחב הפעולה והפסיקה בנושא זה עדיין בחיתוליו ונראה פעילות משפטית רבה ותקדימים עד שהעניין יתייצב או עד אשר תהיה התערבות בנושא בחקיקה ישירה. בכל מקרה אני סבור כי גם הקיבוץ המופרט וגם החבר העובד בקיבוץ או במפעל של הקיבוץ צריכים לאמץ אמות מידה הולמות הדומות לכללים שחלים ביחסי עבודה ואשר מוכרים בדין הישראלי.
במשקפת מקצועית
כבעל ניסיון רב בתחום הקיבוצים והמושבים – לראייתך, אילו שינויים עוד צפויים לחול בהם בשנים הקרובות?
הפן המשפטי הקשור לקיבוץ ומושבים בישראל הוא ייחודי ומיוחד בעולם. – אין בעולם "חיה משפטית" הדומה לכללים המשפטיים החלים על קיבוץ או מושב.
התקדימים הקשורים לעולם המשפטי הייחודי והדין החל בנושאים משפטיים של מושבים וקיבוצים מהווים אתגר עצום לעורכי הדין העוסקים בנושאים אלה. מאחר שהנושאים המשפטיים נוצרו כתוצאה מהמציאות יוצאת הדופן במדינת ישראל, אין לרוב הסוגיות נקודות התייחסות משפטיות מהעולם הרחב בניגוד לרוב ההיבטים המשפטיים האחרים.
אין בעולם המשפטי החיצוני לישראל תקדימים הקשורים ליחסי חבר קיבוץ – קיבוץ או יחסי חבר קיבוץ עם חבר אחר או ירושת חבר קיבוץ, הפרטת קיבוץ, יחסי עבודה – חבר קיבוץ – קיבוץ – ירושת או אי ירושת המשק החקלאי – זכויות בר – רשות במשק החקלאי בן ממשיך וכו'. כל אלה הן "המצאות" מקוריות ישראליות הדורשות מיומנות מיוחדת וממוקדת של עורך הדין העוסק בנושאים רגישים אלה.
גם היחסים בין מדינה לבין הקיבוצים והמושבים הם יחסים מיוחדים שאין להם אח ורע בעולם המשפטי מחוץ לישראל.
הן המערכת הפוליטית והן המשפטית וגם מציאות חיי היום יום שואפים לשנות את הכללים הייחודיים בקיבוץ ובמושב ולהשוותם לכללים, חוקים ותקנות של כל עם ישראל. שינוי זה מקבל ביטוי הן בפסקי הדין והן בכללים וחוקים חדשים בנושאים הרלוונטיים.
אסטרטגיה או טקטיקה
משרדכם מתמחה בדיני מקרקעין על היבטיהם השונים. האם אתה צופה שינויים מרחיקי לכת במסגרת הרפורמה במקרקעי ישראל והחלפת מינהל מקרקעי ישראל ברשות מקרקעי ישראל?
משרדנו עבד ועובד מול מינהל מקרקעי ישראל, וכיום רשות מקרקעי ישראל, באופן אינטנסיבי ובמגוון נושאים, מזה עשרות שנים. באופן אישי פעלתי מול מינהל מקרקעי ישראל כבר לפני יותר מ-35 שנים, במסגרת היותי מתמחה ועורך דין במחלקה המשפטית של הסוכנות היהודית. אנחנו פועלים מול רמ"י בנושא הרחבות מושבים וקיבוצים, משקים חקלאיים, תכניות פל"ח, שימושים חורגים בקרקע החקלאית, תכניות בנייה, פיצול משקים ועוד.
היה לי הכבוד להשתתף כבר לפני יותר מ-35 שנים בפגישות של מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל ומשרד המשפטים אצל היועץ המשפטי באותה עת. נושא המפגשים באותה עת היה לא אחר מאשר רפורמה במינהל מקרקעי ישראל, למעשה הפרטה של המגזר החקלאי תוך הוצאת הקרקע מהמינהל והעברתה לחקלאים חברי המושבים והקיבוצים. נשמע מוכר.... לא?
כיום, לאחר 35 שנים, נראה דווקא כי קיימת תזוזה, מאחר שלפחות קיימים כללים להעברת חלק ממקרקעי ישראל מהמדינה לבעלות פרטית. הדבר נכון בעיקר לדירות מגורים ובתים פרטיים, אולם גם במגזר החקלאי באופן תיאורטי קיימת תזוזה לקראת הפרטה.
הצעדים המעשיים מבוצעים באופן מקוטע ואיטי ביותר, כתוצאה מהבירוקרטיה הכמעט בלתי נסבלת שהייתה במינהל מקרקעי ישראל, ועדיין קיימת באותה צורה ברשות מקרקעי ישראל.
משרדנו מתמחה בהזזת תיקים במצבים בלתי אפשריים.
למרות הניסיון והידע שלנו, מדי פעם אנו נאלצים לפנות לגורמי חוץ כגון משרד מבקר המדינה או בית המשפט, כדי להזיז את הבירוקרטיה קדימה.
לצערי הרב, בשלב זה, נראה כי הרשות היא המשך ישיר של המינהל – עדיין לא נראה באופק כי פקידי הרשות (שהיו בעבר פקידים במינהל), הפנימו את הרעיון שאזרחי ישראל בעלי הדירות, בתים, משקים חקלאיים וקרקע של המדינה, יסתדרו בלי צורך לפנות לרשות מקרקעי ישראל בכל עניין, קטן כגדול.
קיימת תחושה כי הרשות, כמו המינהל, לא ממש מעוניינת לשחרר את הרסן ולאפשר לבעלי הזכויות בקרקע להיות עצמאיים.
בימים אלה משרדנו פותח במבצע של העברת זכויות החכירה בבתים משותפים, לזכויות בעלות מלאה עבור בעלי הדירות.
לצערי, אני חייב לציין כי גם לאזרחי ישראל בעלי זכויות החכירה אחריות למצב שנוצר, מאחר שהם לא עושים את המאמץ המינימלי (גם כאשר זה אפשרי), להיפרד מאחיזתה של המדינה בקרקע שלהם, ובמקרים רבים לא מוכנים לנקוט את הפעולות המינימליות והוצאת סכום כספי קטן יחסית כדי להפוך לבעלים של 100% מהקרקע.
אני גם פוגש בבעלי הזכויות רבים מבין בעלי המשקים החקלאיים, שכלל אינם מודעים לזכות שלהם להיפטר כמעט באופן מלא מהתלות ברשות המקרקעין – תלות שפעמים רבות עולה מאות אלפי לקבלת היתר לבנייה, או כאשר מוכרים משק חקלאי או נכס אחר בחכירה.
הכיוון הכללי של הרשות הוא כיוון חיובי – בינתיים רוב הכוונה הטובה נשארת בתאוריה.
הירוק הוא הצדק?
ארגונים חברתיים התקוממו על כך שרשות מקרקעי ישראל מתכוונת לאפשר לקיבוצים לרכוש בהנחה משמעותית קרקעות בתוך הקיבוץ למטרת בנייה, שבזמנו הוחכרו להם למטרת חקלאות. בבסיס הביקורת עומד הטיעון בדבר אי שוויון מבחינת ערכי הצדק החלוקתי. מה דעתך בעניין זה?
משרדנו מייצג חברי קיבוץ מתחדש בנושא שיוך דירות וכן רוכשי מגרשים ובתים בקיבוצים המתחדשים והנושא של החכרת הקרקע לחברי הקיבוץ והרוכשים החיצוניים מאוד רלוונטי לגבינו.
באופן אישי אני סבור שחברי הקיבוץ המתחדש, אשר עוברים שינוי עצום במגוון רחב של היבטים בחייהם, זכאים לקבל הטבה משמעותית ברכישת הקרקע עליה בנוי ביתם או ייבנה ביתם.
חברי הקיבוץ, שתרמו רבות למדינת ישראל, זכאים לקבל זכות בסיסית למגורים במחיר סביר וראוי, דבר המתיישב באופן מוחלט עם המגמה הכללית הקיימת להוזלת מחירי הדיור.
תוצרת מהזן החמוץ
אילו טענות שמעת מקיבוצים ומושבים שטיפלת בענייניהם לגבי הקשיים איתם הם מתמודדים?
הבעיות של קיבוצים ומושבים קשורות לחוסר אוזן קשבת של רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר ומשרד החקלאות. כל הגופים הנ"ל עדיין מסתתרים תחת מטריה של ביורוקרטיה עצומה הגורמת לאטימות וחוסר יעילות בטיפול בצרכי הקיבוץ או המושב (אגודה חקלאית). משרדנו מתמחה בהתרת הביורוקרטיה ויישום החלטות הקיבוץ והאגודה החקלאית במשרדים השונים הן במשא ומתן והן בהגשת תביעות לבתי המשפט המינהליים בעיקר.
קשב קשב תרדוף
האם לדעתך יש למשרד האוצר הנוכחי אוזן קשובה לצרכי המגזר החקלאי?
בהיותנו מייצגים לאורך שנים רבות חקלאים, חברי מושב, קיבוץ וחברי קיבוץ אנחנו רואים הרעה מוחשית ביחס המדינה, משרד האוצר והממשלה למגזר זה.
המגזר החקלאי, שהיה במשך שנים רבות ראש חץ הן בייצור המקומי והן ביצוא סחורות לחו"ל, הפך במידה רבה לשק האגרוף של המדינה לרבות משרד האוצר.
כיום אין כמעט לובי למגזר החקלאי והוא נאלץ להיאבק על קיומו באופן יום יומי.
לדעתי המדינה צריכה להמשיך ולטפח מגזר זה על בסיס שוויוני עם מגזרים אחרים ולאפשר לחקלאים וחברי הקיבוץ מעבר הגיוני לעידן הסופר מודרני בחקלאות תוך הגמשת קריטריונים והתייחסות ראויה למגזר שתרם כל כך הרבה למדינה לאורך שנים רבות. יש לציין כי החלק החדשני בחקלאות המודרנית, שהוא שווה ערך לכל מגזר ההייטק, מקבל יחס שווה.
אנו מייצגים מיזמים וחברות העוסקות בחקלאות תעשייתית וגידולים מבוקרים וזוכים בעניין זה לאוזן קשבת ותמיכה ממלכתית.
הטובים השניים מן האחד?
מהו המצב המשפטי הנוכחי של נחלות הכוללות שני בתי מגורים לצורך מס שבח?
נחלות הכוללות שני בתי מגורים יימסרו באופן זהה לכל אדם המוכר שני בתים בו זמנית. מצב זה הוא אבסורדי וגורם לעיוות רב הדורש לדעתי תיקון.
לדעתי יש להתייחס בנחלה הנמכרת עם שני בתים נפרדים כאילו נמכר בית אחד בלבד. בכל מקרה כיום אין פטור מוחלט על מכירת בית ולכן בכל מקרה יהיה מיסוי, אולם מיסוי סביר. מצב זה מונע מכירת נחלות ודוחף את בעלי הנחלות לפצל את אחד הבתים – המגמה הזאת היא בניגוד למדיניות המוצהרת של משרד האוצר להוזלת המגורים.
דע את זכויותיך
משרדכם מטפל בין השאר בזכויות "בנים ממשיכים". תוכל לפרט בנושא זה בעיקר מבחינת הבדיקות שצריכות להיעשות כדי לראות שזכויותיו של "בן ממשיך" אכן מובטחות?
נושא הבנים הממשיכים מטופל במשרדנו באופן אינטנסיבי ומקצועי מזה שלושה עשורים בעשרות מקרים ותיקים. המושג בן ממשיך הוא מושג בלתי מדויק ובמקרים רבים טועים הבנים הממשיכים ו/או הוריהם ו/או אחיהם לחשוב כי הם אלה אשר יקבלו את המשק לאחר 120 של ההורים.
כל בן/בת ממשיכה ו/או בני המשפחה חייבים לבצע בדיקה פרטנית בנושא זה, ולקבל ייעוץ מקצועי ופרטני על מנת לברר זכויות "הבנים הממשיכים" מחד ומצד שני את זכויות ההורים ו/או שאר בני המשפחה.
לדוגמא, לבן ממשיך הרשום רק באגודה יתכן שאין כל זכויות, ובמקרים מסוימים בן ממשיך שכלל אינו רשום בשום מקום הוא בכל זאת בעל זכויות מלאות. כל מקרה יש לבדוק לגופו והכללים הנהוגים אינם מספקים תשובה הולמת.
היו במשרדנו מקרים בהם בנים ממשיכים אשר היו רשומים ככאלה ברשות המקרקעין לא זכו בנחלה, או היו צריכים לפצות את אחיהם ומקרים הפוכים. במקרה זה אין תחליף לבדיקה מעמיקה ופרטנית אצל עורך דין מומחה לנושא.
אדמת מריבה
שתף אותנו במקרה שממחיש את הבעייתיות בסוגיית "בנים ממשיכים" במושב.
בעיית הבנים הממשיכים היא בעיה קשה ומורכבת ביותר במשרדנו, וברגע זה יותר מעשרים מקרים נדונים בבית המשפט בנושא בנים ממשיכים.
אחד המקרים קשור בבן ממשיך אשר רשום ככזה בסוכנות היהודית לארץ ישראל, אולם אינו רשום ברשות המקרקעין. הוא בנה את ביתו במגרש מחוץ לנחלה, אולם המגרש והבית הוא חלק מהנחלה. במשך כ-40 שנים הוא היה הבן אשר טיפל בנחלה לטוב ולרע ואף נרשם כחבר אגודה יחד עם אשתו. הוריו נפטרו ובצוואתם האחרונה "הורישו" את הנחלה לכל ילדיהם, כ-9 במספר, באופן שווה ביניהם. במשק גרים, מלבד הבן הממשיך אשתו וילדיו, עוד שני אחים. האחים כולם התאגדו וטוענים כי מינוי הבן הממשיך לא הושלם בכך שלא נרשם ברשות המקרקעין וכן הם טוענים שחוזה הבן הממשיך שנחתם עם ההורים הוא חוזה למראית עין בלבד וכוונת ההורים הייתה רק לאפשר לו לבנות בית מגורים ולא לקבל את הזכויות בנחלה לאחר פטירתם. לראיה מצביעים האחים על צוואות ההורים וכן נאחזים בעובדה כי הבן הממשיך אינו רשום ברשות המקרקעין.
משרדנו מייצג את הבן הממשיך ורעייתו וכבר בשלב ההוכחות הוכחנו הן באמצעות מסמכים והן בעדות של עובדת בכירה בסוכנות היהודית כי בעת מינוי הבן הממשיך בשנות ה-70 של המאה הקודמת לא הייתה אפשרות לבצע רישום ברשות המקרקעין ולכן המינוי תקף. כמו כן הוכחנו כי לא היה כל צורך במינוי בן ממשיך לצורך בניית בית מגורים נוסף במשק. המאבק של האחים רווי בהשמצות קשות – כל זאת מאחר שכיום הנחלה שווה מיליונים רבים, ואילו בעת המינוי המקורי בשנות ה-70 ניתן היה לרכוש נחלה במושב זה במרכז הארץ בסכום נמוך יחסית.
המחלוקת שתיארתי מכילה מרכיבים קלאסיים של ערעור על זכות הבן הממשיך וניסיון האחים האחרים להתחלק "בירושת ההורים".
משרדנו מתמחה בסוגיה זו מזה יותר מ-35 שנים ובקיא בכל העובדות הקשורות למינוי הבן הממשיך, למערכת החוזים המשולשת סוכנות-מינהל-אגודה, לחוזים הדו צדדיים מינהל-סוכנות, למערכת היחסים החוזית בין הסוכנות למינהל בנוגע לבנים הממשיכים ובכל יתר העובדות והפרטים החיוניים לניהול תביעה בנושא זה בבתי המשפט.
מציאות החזון
תמ"א 38, תחום נוסף שבו עוסק משרדכם, נחזה בזמנו כהבטחה גדולה לשיפור תנאי הדיור. האם המציאות מדביקה את החזון?
מיד עם חקיקת תמ"א 38 לפני כ-8 שנים התארגן משרדנו לטיפול בנושא מתוך הכרה והבנה כי נושא קבוצות הרכישה נמצא בדעיכה וכי הדבר הבא יהיה ההסדר של תמ"א 38. לאחרונה נוספה הקלה נוספת ומשמעותית לתמ"א 38 בכך שמס ערך מוסף לא יהווה עוד נטל על הקבלנים והרוכשים ולמעשה יהפוך למעצ"ס.
הטבה זו מצטרפת להטבות נוספות בנושא מס השבח והיטל ההשבחה ותוספת קומות, ובכך הופכת הבנייה על פי תמ"א 38 לאטרקטיבית ביותר. במשרדנו ניכר הדבר בהתרבות של תיקי התמ"א בהם אנו מטפלים, הן מהקבלנים אליהם אנו קשורים והן ועדי בתים רבים הפונים אלינו כמעט מידי יום. אין לנו כל ספק שנושא זה המהווה היום ויתגבש לעתיד כמכשיר רב עוצמה הן לבנייה חדשה (תמ"א 3) והן לתוספת בניה לבניינים קיימים – תמ"א 1. אנו גם סבורים שתמ"א 38 מהווה מצב של WIN-WIN הן מבחינת הדיירים והן מבחינת היזמים והקבלנים. יש לציין ולהדגיש כי נושא זה מושך גם יזמים ומתווכים המנסים להרוויח מיישום התמ"א וזאת לא תמיד לטובת הדיירים, ותוך ניצול חוסר הידע שלהם בנושא. אנו ממליצים הן לדיירים והן לקבלנים לפעול באופן מסודר ולנקוט תהליך משפטי-אדריכלי מקצועי תוך בדיקת כל זכויות הבנייה, שמירה על זכויות הדיירים תוך קבלת ביטחונות ראויים ומתן אפשרות לקבלנים לפעול מול הרשויות ביעילות ומהירות.
תת יבשת עילית
משרדכם מעניק את שירותיו גם במדינות נוספות על ישראל, אחת מהן היא הודו, שללא ספק מהווה אתגר לכל משרד עורכי דין המעוניין בפעילות גלובלית. מאילו בחינות אטרקטיבית הודו כיום לאנשי עסקים מישראל?
הודו היא קונטיננט של למעלה ממיליארד בני אדם. הודו כיום נמצאת בתנופת פיתוח עצומה תוך הגדלה ניכרת של מעמד הביניים והתקדמות טכנולוגית משמעותית ביותר. הודו צמאה ליזמים עסקיים, משקיעים, ידע ויזמים בנושא החקלאות ונדל"ן. רמת החיים בהודו נמצאת בעלייה מתמדת ויחד איתה יש דרישה בלתי נגמרת למוצרים מחו"ל, יצור מקומי, בנייה, בניית מפעלים, העברת ידע, יצוא יבוא ותחומים נוספים הקשורים ליכולת ההודית לתת שירותים בכל נושא.
העבודה המשפטית והעסקית בהודו דורשת קודם כל ניסיון וקשרים עם משרדים מקומיים הן בתחום העסקי, הן בתחום הביורוקרטיה והן בתחום המשפטי. במשרדנו הצטברו ידע, ניסיון וקשרים של כ-20 שנים בהם המשרד מוביל במגוון רחב מאוד של נושאים הקשורים להודו. האתגרים לאנשי העסקים הם ניצול השוק ההודי למוצרי טכנולוגיה מצד אחד וכן יכולת להשתמש בכוח העבודה המיומן והזול הנמצא בהודו לצורך ייצור זול יחסית של מגוון מוצרים אותם ניתן למכור הן בהודו והן מחוץ לה. כמו כן לאנשי העסקים בישראל יש הזדמנות ליזמות בתחום הבנייה, הן למגורים, הן למשרדים והן בנושאים של מרכזי קניות או מפעלים לייצור. כאמור משרדנו הוא בעל יכולת וניסיון ללוות את איש העסקים בנבכי הביורוקרטיה ההודית וכן להובילו לחוף מבטחים בכל עסקה בהודו.
קידה הודית
משרדכם עובד בשיתוף פעולה עם O.P Khitan & Co., משרד עורכי דין בניו דלהי. במה שונים המאפיינים התרבותיים של עורכי דין בהודו מאלה של הישראלים?
עורכי הדין ההודים שונים מאוד מעוה"ד הישראלים. בהודו פועלים משרדי עורכי דין מקומיים וגם סניפים של רשתות בין לאומיות, ובכל מקרה עוה"ד ההודים מתרכזים באופן בלעדי בנושאים המשפטיים ובדרך כלל הם מסרבלים ומקשים על עסקאות לאור גישה זהירה מאוד שאינה מתחשבת ברצון ובצורך של הלקוח לסיים עסקה במהירות ויעילות. מניסיוננו הרב עם עוה"ד ההודים רצוי מאוד להיעזר במשרד עו"ד מקומי (בדרך כלל לא מומלץ לגשת לסניף של רשת עורכי דין בינלאומיים), אשר יעזור וילווה את העסקה מתוך היכרות של השפה, הנהגים והמנטליות הן של עוה"ד מהצד שכנגד והן של אנשי העסקים.
אנחנו בדרך כלל עובדים מזה שנים רבות עם משרד בגודל בינוני, משפחתי בעל ניסיון בין לאומי רב וגם בעל מעמד מכובד בקהילת העסקים ההודים.
תבשילים חמים מהמטבח ההונגרי
כמו בהודו, אתם פועלים גם בהונגריה כבר למעלה מ-15 שנה. אתם מצויים בקשר עם מספר מקומיים פירמות מקומיות, לרבות עם משרד עורכי הדין Horvath & Co. בבודפשט, וכן עם משרד רואי חשבון Lietner & Lietner. באילו תחומים לדעתך כדאי היום לישראלים לעשות עסקים בהונגריה?
הנוכחות שלנו בהונגריה במשרד עורכי דין היא משמעותית לאור הניסיון הרב שצברנו במשך יותר מ-15 שנות ייצוג של אנשי עסקים ישראלים ובין לאומיים במגוון עסקאות בהונגריה. התחושה כיום היא כי כלכלת הונגריה שהייתה בשפל במשך מספר שנים מתחילה להתאושש, ולדעתנו זה זמן מתאים לאנשי עסקים בינ"ל וישראלים לבחון השקעות בהונגריה ושיתופי פעולה עם המגזר העסקי בהונגריה.
גם מחירי הנדל"ן מתחילים להתאושש ואף לעלות במקומות מובחרים ולכן נראה לנו כי זה זמן נכון לבחון חידוש ההשקעות בהונגריה.
יש לציין כי היזם ההונגרי דומה קצת באופיו לזה הישראלי, וההונגרים הצעירים מוכנים לעבוד קשה כדי לקדם את עצמם. שיתוף פעולה הונגרי-ישראלי בתחומי התיירות, חקלאות או תעשייה ונדל"ן יכולים להניב תוצאות מצוינות לשני הצדדים.
ליווי צמוד מטבע
בין השאר אתה מלווה יזמים הפועלים במרכזים מסחריים. עד כמה אתה מעורב גם בצדדים הכלכליים של העסקאות השונות הקשורות במיזם?
הניסיון שצברנו בליווי של הקמת וליווי מרכזים מסחריים הן בישראל והן בחו"ל מאפשר לנו לעזור גם בשיקולים המסחריים כאשר מדובר ברכישת מרכז מסחרי, בנייה, מכירה או הרחבה ותפעול. כמובן שהייעוץ המסחרי שלנו לא מחליף בדיקה מקצועית סופית, אולם יש לנו יכולת ראייה כוללת המשלבת ידע וניסיון רב הן בתחומים המשפטיים-חוזיים והן בהיבטים המסחריים עצמם.
החוף העשיר
בקוסטה ריקה שבמרכז אמריקה, אשר גם בה פועל משרדכם, ניתנים תמריצים למשקיעים זרים. תוכל לפרט כמה מהם?
המדיניות של קוסטה ריקה מזה שנים רבות היא לעודד השקעות זרות. אחד המכשירים החשובים בנושא זה הוא הקמת איזור סחר חופשי. לאזור הסחר החופשי יתרונות מס עצומים, וקיימת גם אפשרות לקבל תמיכה ממשלתית למיזמים חדשניים במידה ועומדים בקריטריונים. קיימות חברות רבות אשר משתמשות ביתרונות של אזור הסחר החופשי לייצר או לתת שירותים למגזר הקמעוני ו/או העסקי בארה"ב. כמובן כל פעולה בכיוון כמתואר לעיל מצריך עבודת הכנה יסודית עם גורמים מקומיים כגון רואי חשבון, כלכלנים ועורכי דין. הגישה של שלטונות קוסטה ריקה היא חיובית, אולם כדאי לקבל את מלוא היתרונות והעזרה יש להתייעץ עם משרד מקומי. משרדנו הבטיח לסייע בנושא ההשקעות בקוסטה ריקה ואף ללוות פרויקטים שונים וכן לבדוק באופן יסודי סיכונים בהשקעות בקוסטה ריקה.
הופעה חיה
כמי שחי בעולם הליטיגציה שנים רבות, מה לדעתך הכישורים המיוחדים בהם צריך להתברך ליטיגטור?
תחום ההופעות בבתי משפט הוא תחום מרתק במיוחד. בניגוד לעוה"ד אשר יושב במשרד ומכין חוזה אותו הוא יכול לתקן ולבדוק באופן יסודי וללא לחץ או אפילו כאשר מנהלים משא ומתן אין הדבר דומה להופעה בדיון בבית משפט. ייצוג לקוחות בבתי משפט דורש קודם כל ניסיון ויסודיות רבה בהכנת התיק. על עוה"ד המייצג להיות בקיא בכל פרטי הנושא העולה לדיון ברמה גבוהה יותר מהלקוח שלו.
עוה"ד המייצג בבית משפט צריך להיות מוכן לכל מצב בלתי צפוי ולהגיב באופן מהיר תוך אלתור בלתי פוסק הן ברמה הפרטנית והן ברמת האסטרטגיה. בייצוג לקוח בבית המשפט יש המון אחריות, מאחר שפסק הדין או הפשרה שהושגה מחייבת את הלקוח בתוצאותיה, ורק לעיתים רחוקות מאוד ניתנת הזדמנות נוספת לתיקון טעויות. בבית המשפט עוה"ד מתמודד עם השופט, עוה"ד של הצד השני, העדים שמעידים וכמובן גם עם רצון הלקוח.
אני דוגל קודם כל ביסודיות רבה בהכנת התיק ואח"כ הכנה לקראת כל דיון. כמו כן משרדנו הוא ייחודי בחשיבה מקורית ומתן פתרונות משפטיים בבית המשפט באופן מקורי תוך שימת דגש על פתרון מהיר ויעיל עבור הלקוח. ההופעה בבית המשפט מצריכה מעוה"ד להיות קשוב למתרחש באולם בית המשפט ולהגיב בגמישות או בנחישות, ברכות או קשיחות, הכל פי המצב הספציפי שנוצר.
הכנה יסודית, ניסיון רב, תגובה נכונה באולם בית המשפט ושימוש מקורי בכלים העומדים לרשות עוה"ד יתנו את התוצאות הטובות ביותר עבור הלקוח.
מהגלימה האישית
כראש המשרד אתה אמון על האסטרטגיה העסקית של המשרד ומעניק את שירותיך המקצועיים בעסקאות ובתיקים מורכבים שבטיפולו. לאחר 36 שנות עריכת דין וניהול משרד בעל פעילות מקומית וגלובלית, מה הצביון שהענקת למשרד מבחינת השירות ללקוחותיו?
המשרד שאני עומד בראשו כולל את שותפתי עוה"ד נירה אשכנזי שלה ותק במקצוע של מעל ל-15 שנים וכן עורכי דין נוספים, מכאלה עם מעל 5 ניסיון וכן צעירים שזה עתה הצטרפו למקצוע. מהשנים הרבות במקצוע למדתי כי הלקוח שלנו עומד במרכז וכל השאר מסתובב סביבו. המשרד עובד על מגוון תיקים ועסקאות בסדרי גודל שונים וקיימת פעילות מאוד אינטנסיבית שכוללת גם ליטיגציה וגם ייצוג בחו"ל וזאת בנוסף לייצוג לקוחות עסקיים ופרטיים במגוון נושאים מסורתיים.
כמעט כל עורכי הדין במשרד היו מתמחים ונשארו, והסיבה לכך היא לדעתי הדרך הייחודית בה המשרד מטפל בכל לקוח ולקוח.
במשך השנים גיבשתי תפיסת עולם ייחודית בטיפול בנושאים המשפטיים בהם המשרד מטפל, וגישה מקורית זו היא לדעתי הבסיס להצלחת המשרד להגדיל את פעילותו באופן עקבי במהלך יותר מ-35 שנים – אנחנו רואים כיום לקוחות יותר גדולים, תיקים יותר מורכבים, עסקאות בסדרי גודל בינוני ומעלה והרחבה מתמדת של בסיס הלקוחות הן עסקי והן פרטי לאורך שנים.
הבסיס של המשרד הוא מקצוענות, חשיבה מקורית יסודית, יעילות והתמקדות במטרה אותה רוצה הלקוח להשיג. עורכי הדין המיומנים פועלים ללא לאות להשיג עבור הלקוח את המטרה אותה הוא מציב לנו.
אותה מטרה ורצון הלקוח מהווים נר לרגלינו בכל פעולה של המשרד תוך שיתוף הלקוח בכל עניין ועניין והקשבה רבה לרצונותיו ודרכו וניסיון להגשימם באופן מקורי, יעיל ומהיר.
סיפור אהבה
אתה משמש כיועץ משפטי של האקדמיה הישראלית לקולנוע. האם מאחורי התפקיד מסתתר אוהב קולנוע מושבע? מה אתה אוהב לעשות בשעות הפנאי שלך?
אני נהנה מאוד מסרטים, נהנה מדרך העשייה שלהם ואוהב את הלקוחות אשר עסוקים בעשיית קולנוע. בנוסף אני אוהב מאוד לטייל ברחבי הארץ, כולל שביל ישראל ומסלולים אתגריים וכן מצלם עדיין בפילם שחור לבן ומשחק כדור-סל. אני חייב להוסיף כי משפחתי המצומצמת ומשפחתי המורחבת חשובים לי ביותר ואני מקדיש להם זמן רב.
הראיון עם עו"ד גבי מיכאלי, מייסד ושותף בכיר במשרד גבי מיכאלי ושות', נערך על ידי עו"ד פנינה מרפיש – דצמבר 2014.
