עו"ד טל לביא עוסק במגוון תחומי משפט, ביניהם דיני נזיקין, רשלנות רפואית, ביטוח, בריאות, דיני ספורט, עיזבונות, השבת רכוש בארץ ובחו"ל, נדל"ן, ייצוג והופעות בבתי משפט, לרבות תובענות ייצוגיות, ובטריבונלים אחרים. כמו כן עוסק עו"ד לביא בבוררויות ונושא תפקידים ציבוריים בתחום הספורט, האתיקה ועוד.
זירה משפטית
בעברך היית שנים ארוכות שחקן כדוריד, שיחקת בנבחרת ישראל, ואף שימשת כיו"ר איגוד שופטי הכדוריד בישראל. אילו כשירויות שפיתחת בזירה זו משמשות אותך בזירת בית המשפט?
בספורט אתה לא יכול לנצח אם אתה לא מתאמן ולא מתכונן לתחרות או למשחק. אין קיצורי דרך, או שאתה טוב או שאתה לא טוב, ואם לא התאמנת שבוע ככה תיראה במשחק – לא חד, לא בכושר, אפילו הסיכוי שתיפצע גדול יותר. בתור שוער השקעתי הרבה מאוד זמן בלמידת היריב - "האויב":
התנועה שלו, דרך פעולה שחוזרת על עצמה, נקודות חולשה. שיחקתי כדוריד מכיתה ו' ברצף. כדוריד הוא משחק קבוצתי. שיחקתי כשוער – שוער הוא מצד אחד הקו האחרון של ההגנה, המגן על השער. לשוער יש גם תפקיד חשוב בלכוון את ההגנה וגם תפקיד התקפי. ברגע שאין שער השוער מוציא את הכדור להתקפה. מאוד אהבתי למסור להתקפה מתפרצת, פאסט ברייק, ולפעמים אפילו הבקעתי גול משער לשער.
זה מאוד דומה לעבודה שלי בתיק בבית משפט כיום. אלה אותם כללים – לא תתכונן לדיון אז אולי עדיף שלא תבוא, כי אם אתה לא מוכן לתיק זה מקרין על כולם, על השופט, על הצד שכנגד, אפילו על הלקוח שלך. צריך ללמוד על השופט וללמוד על עורך הדין של הצד שכנגד. אולם בית המשפט דומה לאולם ספורט. בספורט צריך שגם השופט יהיה איתך במהלכים. גם בספורט תמיד נתתי כבוד לשופטים. זה לא יכול לשנות לחלוטין תוצאה, אך אם יש מומנטום וגם השופט איתך, אז הניצחון יכול להיות משמעותי יותר. לפעמים צריך לגונן על הלקוח (הכדור), אבל לפעמים ההגנה הכי טובה היא התקפה. המשפט שהכי מלווה אותי יום יום כמעט בכול תחום, גם בחינוך של שלוש בנותיי, הוא "קשה באימונים קל בקרב".
הצד הכאוב של המטבע
תחום הנזיקין בו אתה מתמחה, ובעיקר חלק נזקי הגוף שבו, הוא תחום הדורש מעורך הדין, מעבר לידע מקצועי וכישורי משא ומתן וליטיגציה, גם מידה לא מבוטלת של גישה פסיכולוגית ותקשורת טובה עם הלקוח. כאשר אתה מקבל הצעת פשרה ראויה מחברת הביטוח – כיצד אתה משכנע את הלקוח הסרבן השש אלי קרב לקבלה ולוותר על ההתכתשות בבית המשפט?
יש תהליך שלם מול חברת ביטוח עד שהיא נותנת הצעה לפשרה, ונדרשת עבודה מרובה מולה כדי שתיתן הצעה ראויה. חברת ביטוח לא סתם נותנת הצעה ראויה לפשרה. התיק צריך להיות מוגש טוב בשביל שתהיה הצעה ראויה. ההתנהלות מול לקוח לקבל את אישורו גם היא תהליך ארוך. זה סוג של אומנות – תהליך מורכב, לעיתים סיזיפי, וזה מתחיל כבר מקבלת התיק ונמשך לאורך כל הדרך עד לסיומו. אין ספק שתיאום ציפיות והכנה לפשרה עוד לפני שמקבלים את ההצעה חשובים מאוד ותורמים את חלקם להסכמה של הלקוח.
זכורים לי מקרים בודדים בלבד שהלקוח שלי לא הסכים לפשרה של חברת ביטוח ופעל בניגוד להמלצה של המגשר או של השופט או שלי.
פוליסה ספורטיבית
משפט הספורט שבו אתה מתמחה משיק, בין השאר, לתחום הנזיקין והביטוח שגם בו אתה מתמחה. פוליסות ביטוח לספורטאים לכיסוי נזקי גוף – האם ובמה הן שונות מפוליסות ביטוח של מי שאינו ספורטאי?
פוליסות ספורט בנויות לא נכון מלכתחילה. קיים כאן כשל מבני: חוק הספורט מחייב את מארגני הספורט לרכוש ביטוח לספורטאי, אך לא מפרט את תנאי הביטוח. תנאי הביטוח של הקבוצות והאיגודים לוקים לרוב בחסר רב. הקבוצות והאיגודים קונים ביטוח שלרוב מרכיב המחיר שבו מכריע את היקף הכיסוי, ואם אין לספורטאי פוליסות ביטוח נוספות, עלולות להיגרם אכזבות מתנאי הכיסוי ב"יום הדין". מה שכן, בשנים האחרונות תאונות ספורטאים במשחקי ספורט מוכרות כתאונות עבודה עבור מי שמתפרנס מספורט, דבר שמסייע מאוד בתהליך מיצוי הזכויות של הספורטאי בגין הפציעה.
לספורטאים כואב יותר
מה מייחד טיפול בתביעת נזקי גוף של לקוח ספורטאי מכל תביעה אחרת בנזקי גוף?
המרכיב העיקרי והמיוחד הוא להוכיח את משך הקריירה של הספורטאי, שהינה קצרה מאוד, ונדרשת ההוכחה שהספורטאי היה מרוויח באותן שנים מעטות וקצרות הרבה מאוד כסף, ועקב הפציעה הכול ירד לטמיון. זה די ברור שלא כולם מסי.
קפיצת ראש
שלל כובעיך כעורך דין מגוון – אתה עוסק בתפקידים ציבוריים, אתה ספורטאי מקצועי לשעבר וספורטאי בנפש לתמיד העוסק גם במשפט ספורט, אתה מייצג צדדים בבתי משפט ובורר בין אחרים במוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין, בהתאחדות לכדורגל בישראל ובמוסד לבוררויות לספורט שבלוזן שווייץ (CAS) – כל התפקידים האלה ודאי מזינים זה את זה מבחינת הניסיון והידע שנצברו אצלך במהלך השנים. יחד עם זה, מעצם טבעם, הם דורשים לפעמים לעשות מעבר חד בהלך החשיבה שמחייב תפקיד זה או אחר. איך אתה עושה את הקפיצות
המנטליות האלה?
עם השנים המעבר קל יותר וברור יותר. כעו"ד יש לך סל טיעונים וטקטיקות ואתה משחק איתו מול הצד שכנגד ואל מול השופט או הבורר. כבורר יש לך סל של כלים לנתח טיעונים, מה טפל ומה עיקר, כדי להגיע לליבת המחלוקת כמה שיותר מהר.
אני ממליץ בחום לכול עורך דין גם לכהן בטריבונל שיפוטי כזה או אחר – זה רק יעשה אותו עו"ד טוב יותר. זכור לי אחד הדיונים הראשונים כדיין בבית הדין העליון בהתאחדות לספורט: לאחד הצדדים היה תיק טוב בבסיס, אך הוא לקח את התיק לכיוון שלבית הדין יש בו פחות סמכות והוא פשוט פספס. ההבנה של זה הפכה אותי ברגע אחד להיות עו"ד הרבה יותר טוב. עורכי דין לא באמת מבינים תמיד ומפנימים מה השופט באמת צריך שיציגו בפניו בשביל לפסוק לטובתם, מה הסמכות שלו, מה הוא צריך שיהיה מונח בפניו בשביל לקבל את ההחלטה הרצויה. זו לאו דווקא הטענה הבודדת שמנצחת את התיק, אלה הפאזל המשפטי.
אני מאוד נהנה כבורר. זו חוויה מיוחדת מאוד להצליח לקלף את כל הקליפות של המחלוקת ולהגיע לליבת התיק כמה שיותר מהר, ולתת פסק דין מהיר, קצר וברור, כמובן ככל שניתן במקרה הספציפי.
מגה תביעה
ספר על ההסדר בתובענה הייצוגית שניהלת ב-2012 בנושא הימצאות מתכות באומגה 3.
אומנם זה לא היה הניצחון הראשון שלי בתובענות ייצוגיות – הראשון היה מול משרד הרישוי על גביית אגרה לא חוקית, שהופסקה כמובן – אך בהחלט אחד הניצחונות המתוקים. יש סיפוק גדול בסגירת פשרה מול הגופים הגדולים במשק בלי הצורך לנהל תיק, כי הוא הוגש כמו שצריך. החברות הגדולות במשק, המיוצגות על ידי טובי עורכי הדין בתחום תובענות ייצוגיות בישראל, משנות כיתוב על גבי המוצרים – מדובר בהישג צרכני מרשים. עבדתי על התיק לפני ההגשה כמה חודשים טובים, כולל בדיקות מעבדה, חוות דעת וכו'. תביעות כאלה אינן מוגשות אחרי לילה לבן אחד. זהו בהחלט רגע יפה ומספק בקריירה.
כלי התובענות הייצוגיות הוכיח את גדולתו. שום בג"ץ או עתירה מינהלתית ואפילו רשות שלטונית ממונה לא היו יכולים להגיע להישג הזה בפרק זמן כה קצר. נכון לתת מחמאה גם לנתבעות ולעורכי הדין שלהן. החברות הגדולות הללו הבינו שיש בעיה והסכימו לתקן בלי לנהל תיק.
מולטי- ויטאלי
נראה כי בהסדר זה שילבת את הדיסציפלינות השונות בהן אתה עוסק – עריכת דין, עשייה לטובת הציבור, קידום הבריאות והמודעות לה. יש להניח שלא פרשת למנוחה על עלי הדפנה אחרי הישג זה. בנוסף לתובענה ייצוגית, באילו מכשירים אחרים יכולה קהיליית עורכי הדין להשתמש כדי לקדם אג'נדות ציבוריות?
אין ספק שבג"ץ או עתירה מינהלתית הם הכלים המסורתיים יותר לקידום אג'נדה ציבורית. התובענה הייצוגית היא לטעמי כלי עבודה נהדר ובהרבה מקרים יעיל יותר, כמובן, כמו בכל דבר, אם עושים בה שימוש נכון, וכמובן כל מקרה לגופו – האם באמת נכון וניתן במקרה הספציפי להשתמש בתובענה הייצוגית ככלי עבודה.
יש כל כך הרבה עוולות צרכניות שצריך לתקן, שהן לא ברמת משטרה וכתבי אישום פליליים ולהושיב את בעלי המניות ומנהלי החברות מאחורי סורג ובריח, אך צריך לתקן אותן. מישהו צריך לעשות את העבודה הזו. התובענה הייצוגית היא המשטרה הצרכנית. בתיק אחר, דומה לתיק האומגה שניהלתי, בתחום הימצאות נתרן במוצרי מזון, נסגרה לאחרונה פשרה במתווה דומה לזה של האומגה. גם בתיק זה המאבק היה מול החברות המובילות במשק.
המשל שלי להגדרה הכי מתאימה לתובענה ייצוגית הוא שתובענה ייצוגית היא כמו למצוא את "הנעל של סינדרלה" – או שיש קייס או שאין. אין בערך, אין ליד, אין אפור. כמו בבאולינג, יש סטרייק או אין סטרייק.
על עקרונות ואיזונים
עסקת רבות בנושאי אתיקה – בשנותיך כדיין בבית הדין המשמעתי של הלשכה, כדיין בבית הדין העליון של התאחדות הספורט, כיו"ר בית הדין המשמעתי של משחקי המכבייה ועוד. בעולם האתיקה תבונת האיזון חשובה ביותר, דווקא משום שהוא מושתת על עקרונות. אילו כישורים נוספים נחוצים לעוסק בתחום זה?
הייתה חוויה לנהל את בית הדין של משחקי המכביה. המכביה היא מפעל ציוני מרשים, ובית הדין שלה פועל כמו בית דין באולימפיאדה – יש תיק ולמחרת יש עוד משחק, ולכן צריך לקבל החלטה תוך 24 שעות. ההחלטות ניתנות בין ותוך כדי שמתנהלים משחקים. הרכב דיינים של בית הדין מתכנס, שומעים טיעונים ונותנים החלטה, ובלי לשים לב נכנס עוד תיק בענף אחר שגם בו צריך לקבל החלטה תוך 24 שעות כי למחרת יש עוד משחק. היה דיון כמעט כל יום והיו ימים עם מספר דיונים.
ככלל, בתי הדין של הספורט אמורים לפסוק מהר. זה הקונספט של בתי הדין האלה – ההחלטות מהירות לא כי בתי הדין והדיינים פזיזים, אלא כי זו המטרה מלכתחילה. בית הדין מקצועי, הדיינים מקצועיים, הבוררים מקצועיים. כולם מכירים את הפרקטיקה, אוהבים ספורט ויכולים לקבל החלטות מהירות. בניהול השוטף של הספורט אין זמן ללכת למערכת בתי המשפט הרגילה, וכך זה בכול העולם ולא רק בארץ.
הליך האתיקה הוא למעשה הליך דומה מאוד להליך הפלילי: תלונה כנגד עו"ד, שימוע או זכות תגובה בכתב, כתב אישום וניהול הוכחות. עו"ד מצויים לעיתים בקונפליקטים לא פשוטים – לעיתים טובת הלקוח לא מתיישבת עם רצון הלקוח, והעו"ד צריך לעמוד מול הלקוח שלו, וזה בכלל לא פשוט. לצערי נתקלים לא פעם במקרים בהם שיקולי שכר טרחה מכריעים המלצה של עו"ד. אין ספק שהדיינים בבית הדין המשמעתי של הלשכה אמורים להיות בעלי ניסיון רב ויכולת להבין את ליבת המקצוע גם בהיבט הציבורי הרחב. לעיתים התלונה כנגד העו"ד מגיעה כנקמה של אחד הצדדים, ולא כי העו"ד באמת פעל בניגוד לכללי האתיקה. לאור המספר הגדול של עורכי דין, יש חשיבות גדולה לפסקי הדין בתחום האתיקה. חשוב לפרסם את פסקי הדין החשובים, אפילו בעילום שם של עו"ד המורשע, כדי שקהילת עורכי הדין תבין ותפנים את הכללים שעל פיהם עו"ד אמור וצריך לפעול. אתיקה היא סוג של סמן ימני שמדריך עורך דין איך לפעול.
ההרים בשווייץ גבוהים יותר?
משלחת של לשכת עורכי הדין בראשותך ביקרה לפני שלוש שנים בשווייץ. מה הייתה תכלית הביקור ועם אילו תובנות חזרתם ממנו?
רצון עז שלי שעו"ד העוסקים בארץ בתחום משפט הספורט יתמקצעו ויכירו את המוסדות הבינלאומיים בספורט, שלמעשה מובילים את הספורט בעולם, בשעה שאנחנו כאן בארץ רק אי קטן. לשמחתי אנחנו כבר עדים לתהליך הזה יותר ויותר בשנים האחרונות. כיום יש בארץ עורכי דין בוגרי תואר שני במשפט ספורט מאוניברסיטות מחו"ל; יש בארץ כבר מספר עו"ד ומנהלים בוגרי תוכנית בניהול של FIFA. זה מצוין ומעודד. תעשיית הספורט היא תעשייה רצינית וצמאה למנהלים ובעלי מקצוע שונים שמתמקצעים בספורט.
עורכי דין בתלבושת ספורט
אתה מכהן כיו"ר משותף של ועדת משפט ספורט בלשכת עורכי הדין. מה מקדמת ועדה זו בתחום הספורט וכיצד היא עושה זאת?
מעורבות בתהליכי חקיקה בתחומי הספורט, מה שנקרא "הכנת הנייר הכחול" של לשכת עורכי הדין לוועדות השונות בכנסת להצעות החוק השונות; ארגון כנסים; נערך פאנל "משפט ספורט" בכנס השנתי האחרון של לשכת עו"ד באילת; נערך יום עיון בתחום משפט ספורט בלשכה בספטמבר האחרון.
ים הכסף
ספורט כיום אינו רק ספורט אלא תעשייה המגלגלת סכומי עתק. מעורבים בה אנשי עסקים העוסקים בקידום הספורט ועושים גם לכיסם, חברות שרוצות לשווק את עצמן, רכישות שחקנים בסכומים פנטסטיים וכו'. כמי שמכיר התאחדויות ואיגודי ספורט מקרוב – כיצד הם שומרים על אלמנט הספורט הטהור מפני טביעה בים הכסף?
כסף מניע תהליכים ואת גלגל החיים. זה לא סוד. פוליטיקה ארגונית יש בהרבה תחומים בחיים, ולדעתי צריך לשאול אם הפוליטיקה הארגונית בספורט שונה ממקומות אחרים. הכסף הגדול הוא בענפים המרכזיים. רוב הענפים הקטנים סובלים מחיסרון כיס תמידי. גם בכדורגל לא כולם מרוויחים, ואם מרוויחים אז לא מרוויחים את סכומי העתק ששומעים עליהם. יש חלום, יש תקווה, אבל לא תמיד הם מתגשמים. אותו הדבר תקף ביחס לבעלי הקבוצות – רוב הקבוצות לא מאוזנות כלכלית בצורה מדאיגה.
חבר וידיד
זו השנה השנייה שלך כחבר באגודת ידידי מכון ויצמן למדע. אגודת הידידים מסייעת, בין היתר, בהשגת תרומות למכון. השגת חסויות היא מטרה חשובה גם בתחום הספורט. אתה רואה הבדל בפרופיל של מי שיתרום למכון ויצמן לבין מי שייתן חסות לקבוצת ספורט?
מכון ויצמן הוא מקום מדהים. לפני שהצטרפתי כחבר לאגודת הידידים חשבתי שאני מכיר את המוסד הזה, אבל עם הצטרפותי והחשיפה לפעילות המוסד, הבנתי את העוצמה – תקציב בסדרי גודל של מדינת ישראל; מספר זוכי פרס נובל שיצאו מהמכון הוא חסר תקדים. אני חושב שיותר ויותר אזרחים ובעלי עסקים צריכים להיחשף נכון לפעילות המכון, ואגודת הידידים היא בהחלט מתכונת מבורכת.
לעניין הזהות של התורמים למכון ויצמן אל מול נותני החסויות בספורט, לא יודע אם יש הבדל. לאלו ואלו יש כסף, גם אלו וגם אלו רוצים לעשות עוד כסף. מי שמשקיע ותורם למדע רוצה להשפיע ולשנות, וגם מי שמשקיע בספורט רוצה להשפיע ולשנות. יכול להיות שאלו שמשקיעים במדע לעיתים תורמים ומשקיעים בסתר, ומי שמשקיע בספורט לרוב מבקש את החשיפה העצומה ולא תורם בסתר. אין לי עדיין מסקנה חד משמעית וברורה בנושא זה.
העולם שייך לצעירים
כיצד השפיע במציאות התיקון מ-2012 בחוק הספורט שהקל על מעבר שחקנים צעירים מקבוצה לקבוצה?
כמו בכל דבר צריך איזון. השאלות שעולות הן האם שחקן הוא סוג של "סחורה" שיכולה לעבור מסוחר לסוחר וזו רק שאלה של מחיר, וכנגזרת לכך האם הייעוד העיקרי של קבוצת ספורט הוא להיות "חוות גידול" לספורטאים שיימכרו ביום מן הימים כמו סוסים או מטע בננות, או האם שחקן הוא עובד עם זכויות כמו בכל ענף עבודה. בתחום הזה יש תהליך ארוך של שינוי לטובת זכויות השחקן לעבור קבוצה, ומנגד חיזוק מנגנוני השיפוי לקבוצה שהשקיעה שנים רבות בשחקן שרוצה לעזוב.
צריך לאזן בין מעבר של ספורטאים מקבוצה לקבוצה בגלל סיבות אישיות, לדוגמא כי ההורים של הספורטאי עברו מקום מגורים בגלל מקום עבודה של אחד ההורים, לבין העברה המתבצעת כי הקבוצה המתחרה רוצה לקנות שחקן ומנצלת פרצה בחוק למחטף.
חשוב לזכור שהקונספט הכלכלי של בעלי הקבוצות מבוסס על כך ששוק ההעברות של השחקנים הוא אחד ממקורות ההכנסה הפוטנציאליים וממנועי הצמיחה של הקבוצות. אם גם את זה ניקח ונפגע בבעלי הקבוצות, אז הנה לנו עוד סיבה טובה לכך שאנשי עסקים לגיטימיים לא מגיעים להשקיע בקבוצות ספורט.
הגודל קובע?
בניגוד למספר עורכי הדין בישראל יחסית לשאר העולם, מספר העוסקים בספורט תחרותי בישראל קטן בהרבה (באופן יחסי לאוכלוסיה) מאשר באירופה, שמול קבוצות ממנה אנחנו מתחרים. איזו השפעה יש למספר העוסקים בספורט במדינה כלשהי על סיכויי הישגיה?
סטטיסטיקה היא סטטיסטיקה. קשה להתווכח איתה ולפעמים קשה להשלים איתה, אבל לא פעם אנחנו שומעים על ספורטאי מארץ נידחת שזוכה במדליה. יש לנו מדליסטים, עשינו את זה בעבר, וזה אפשרי וצריך המשכיות. יש בספורט סיפורי סינדרלה, פחות במשחקי כדור ויותר בספורט יחידני, ולכן זה לא שאין מה לעשות. יש מה לעשות וצריך להמשיך לעשות. צריך גם לאתר ספורטאים יהודים מהעולם ולשכנע אותם לעשות עלייה כך שישתתפו באולימפיאדה מטעם המדינה שלנו.
אני חושב שהנקודה בה נפתחים פערים בין הספורטאי בארץ לספורטאי בחו"ל היא השירות הצבאי. אני זוכר שכשהייתי בנבחרת הקדטים בגיל 16 או 17 היינו מנצחים נבחרות טובות מחו"ל. משהו קורה עם הגיוס לצבא ונפתחים פערים שאחרי זה אי אפשר לצמצם.
ראלי או רע לי?
כעורך דין העוסק בספורט, מטפל בנפגעי תאונות ספורט ובנפגעי תאונות דרכים – האם אתה בעד קידום הספורט המוטורי בארץ?
זה לא סוד שספורט בכלל הוא מסוכן וספורט אתגרי בפרט. אם יש אנשים שאוהבים את זה, אז אי אפשר לעצור את זה. אני בדעה שעדיף למסד את הספורט הזה מאשר לשמוע כל פעם על תחרויות לא חוקיות. לא בכל דבר צריך להמציא את הגלגל. צריך לבדוק מה קורה בעולם ולפעמים פשוט לנהוג כך. שימוש נכון בספורט יכול להיות מנוע צמיחה למדינה כולה. אני רוצה לראות במדינה שלנו אירועי ספורט שאבא ואמא או סבתא וסבא הולכים אליהם עם הילד או הנכד כבילוי. למה לא? זה קורה בחו"ל כדבר שבשגרה.
החינוך כמשאב ספורט
כמו כל חינוך, חינוך לספורט עדיף שיתחיל מגיל צעיר. האם נעשה די בבתי הספר ובקהילה בנושא זה, ומה היית מציע לעשות בנוסף על הקיים?
אין נוסחת פלא. הכול מתחיל מחינוך דור העתיד. בכל ענף, לאגודת ספורט עם מחלקת נוער טובה יש קבוצה בוגרת טובה. אין כאן קיצורי דרך. בנושא תשתיות מתקני הספורט אנחנו עדים לתהליך יפה של בניית מתקנים ברחבי הארץ. ההרגשה היא שדברים אולי נעשים מאוחר מדי. אני יודע שנעשה מאמץ גדול של האיגודים השונים להכשיר מאמנים טובים. אין ספורטאי טוב בלי מאמן טוב, אבל בשורה התחתונה, בסופו של יום, צריך ספורטאים שמשוגעים לספורט. אם תשאלי את המדליסטית יעל ארד מה גרם לה להיות ספורטאית כמו שהיא, ובתקופתה לא היה ספורט הישגי כמו היום; מה גרם לאייל ברקוביץ להיות אייל ברקוביץ – צריך כישרון מולד וטבעי, מוטיבציה, מאמן טוב, שיגעון לענף הספורט ואולי גם סוג של חסך כלשהו שהספורט בא למלא, והנה לך ספורטאי למופת שמביא הישגים ומשאיר חותם.
עוד משחק רשת
האם וכיצד משפיעות הרשתות החברתיות על ענף הספורט?
כמו בכל תחום בחיים, אני חושב שנושא האוהדים תופס מקום מרכזי יותר שלא היה לו עד היום, וזה טוב מאוד לספורט. קבוצה שיודעת לנהל היטב את המשאב הזה של אוהדים נוהגת בחוכמה.
הספורט בעולם הסלבס
יזמת בזמנו יום עיון לזכרו של השופט שאול אלוני ז"ל, שהיה מקורב לעולם הספורט. עלה בחלקי להכיר את שאול אלוני – השופט והאדם, ואני תמהה מה היה אומר על תרבות הספורט-סלבס של ימינו. אם הכרת את השופט אלוני אישית – מה לדעתך היה אומר ומהי דעתך אתה בנושא זה?
אני חושב באופן כללי שהוא היה בעד כל מה שיקדם את הספורט בכלל ואת המוטיבציה של הספורטאי בפרט. לא הייתה לי היכרות מעמיקה איתו. ב-2007 מינה אותי אלוני ז"ל לדיין בבית הדין העליון של ההתאחדות לספורט, ולצערי נפטר ממש תקופה קצרה לאחר מכן. מאוד רציתי לשבת איתו בהרכב שיפוטי אך לצערי לא יצא לי. במעט מאוד שהכרתי אותו, ובעיקר ממה שנאמר לי עליו, הוא היה אדם יוצא דופן במיוחד. הוא היה מזוהה כאוהד הצהובים, אך זה לא השפיע עליו ליד שולחן הדיונים. הוא השאיר חותם גדול בתחומי משפט רבים וגם בבתי הדין של הספורט. כבוד היה לי להיות בין יוזמי ומארגני יום העיון לזכרו.
הראיון עם עו"ד טל לביא, בעליו של משרד עורכי הדין טל לביא, נערך על ידי עו"ד פנינה מרפיש – נובמבר 2014.
