מדי שנה מגיעים לישראל אלפי נתינים זרים בעקבות בני זוגם הישראלים. הנתינים הזרים, חלקם נשואים לישראלים וחלקם ידועים בציבור של אזרחים ישראלים, עוזבים את מדינת מוצאם ומבקשים להשתקע בישראל.
בדומה לנעשה ברוב מדינות העולם, כניסה וישיבה של נתין זר בישראל מותנית בתנאים ומוסדרת בחוקים, בתקנות ובנהלים לרבות: "חוק הכניסה לישראל, התשי"ב 1952" (להלן: "חוק הכניסה לישראל"), "תקנות הכניסה לישראל התשל"ד - 1974" (להלן: "תקנות הכניסה לישראל") ונהלי משרד הפנים. בהתאם לחוק הכניסה לישראל, מי שאינו אזרח ישראלי תהיה כניסתו לישראל וכן ישיבתו בישראל ע"פ אשרה בלבד.
נתין זר ובן זוגו הישראלי נדרשים להסדיר את מעמדו של הנתין הזר בישראל. הליך הסדרת מעמד, הנקרא גם "הליך חיים משותפים" ו/או "הליך מדורג", מתבצע במשרד הפנים, מתחלק לשני סוגים ופונה לשתי אוכלוסיות שונות.
זוגות נשואים
על נתינים זרים הנשואים לאזרחים ישראלים חל נוהל משרד הפנים מס' 5.2.0008 - "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי", אשר מכתיב את התנאים והדרישות אשר על בני הזוג למלא. עם עמידה בדרישות משרד הפנים, ולאחר כ-4 שנים וחצי יכול הנתין הזר להגיש בקשה להתאזרחות או לקבלת מעמד קבע בישראל.
זוגות שאינם נשואים
על נתינים זרים אשר הינם בני זוג של אזרחים ישראלים לרבות בני אותו מין (אינם נשואים) חל נוהל משרד הפנים מס' 5.2.0009 - "נוהל הטיפול בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים, לרבות בני אותו מין", אשר מכתיב את התנאים והדרישות אשר על בני הזוג למלא. עם העמידה בדרישות משרד הפנים, ולאחר כ-7 שנים וחצי יכול הנתין הזר להגיש בקשה לקבלת מעמד קבע בישראל.
שני הנהלים גם יחד מרכיבים את "ההליך המדורג" ו/או "הליך חיים משותפים" אשר על פיו נדרשים בני הזוג לפעול כדי להשיג את המעמד המבוקש, אזרחות או תושבות קבע. ההליך עצמו דורש נוכחות אישית של שני בני הזוג במחלקת אשרות במשרד הפנים הרלוונטי עם הגשת הבקשה הראשונה, ולאחר מכן הם מוזמנים בכל שנה ל"שימוע" בפני פקיד משרד הפנים להערכת אמיתותו וכנותו של הקשר ביניהם.
הגשת בקשה להחלת הליך מדורג ו/או הליך חיים משותפים על בני הזוג כוללת הצגת מספר רב של מסמכים בפני משרד הפנים. בין היתר על בן הזוג הזר להציג תעודת לידה, תעודת יושר בהעדר עבר פלילי, תעודת רווקות או תעודת נישואים או תעודת גירושין (אם גרוש) וכן מכתב מפורט אשר מתאר את היכרות בני הזוג וכנות הקשר ביניהם. חלק מהמסמכים והתעודות נדרשים להיות מקוריים ו/או עם חותמת אפוסטיל, מתורגמים ומאומתים ע"י נוטריון.
למרות אורכם של ההליכים, דרישות מדינת ישראל ומשרד הפנים הינן סבירות לחלוטין ביחס לשאר מדינות העולם.
מדינת ישראל היא בין המדינות הבודדות בה יכול אזרח ישראלי לבקש מעמד בעבור בן/בת זוגו הזר למרות שאינם נשואים. לא זו אף זו, מספר חודשים לאחר תחילתו של התהליך יקבל בן הזוג הזר אשרת עבודה (ב/1) שתאפשר לו לעבוד באופן חוקי בישראל.
החוקים, התקנות והנהלים אשר מרכיבים את ההליך המדורג / הליך חיים משותפים לגיטימיים וסבירים ביחס לכל מדינות העולם, לרבות מדינות המערב המתקדמות. יחד עם זאת, הדברים משתנים כאשר מדובר בזוגות מעורבים אשר מסיבות שונות נפרדים רגע לפני שהנתין הזר מקבל את המעמד המיוחל, בסיום ההליך המדורג.
פירוק זוגיות אינו מנת חלקם של זוגות מעורבים בלבד. עם זאת, פירוק זוגיות במקרה של זוגות מעורבים יכול במקרים רבים להשאיר את הנתין הזר ללא מעמד ובסכנת גירוש מיידית.
בהתאם לנהלי משרד הפנים נתין זר המבקש לקבל מעמד בישראל חייב להשלים את ההליך המדורג / חיים משותפים במלואו. פרידה מבן/בת הזוג הישראלים מספר שבועות ואפילו ימים לפני סיומו של ההליך המדורג יזכו את האזרח הזר במכתב ממשרד הפנים ובו הודעה כי לא עמד בדרישות לקבלת מעמד בישראל וכי עליו לעזוב את ישראל.
נסיבות פרידתם של בני הזוג אינן רלבנטיות במקרה זה ולא יזכו להתחשבות מצד משרד הפנים אלא במקרים נדירים בלבד, לאחר פנייה לוועדת השגה לזרים.
הנה כי כן, יכול להיווצר מצב בו הנתין הזר התגורר בישראל למעלה מ-7 שנים, במקרה של בני זוג לא נשואים, ולמעלה מ-4 שנים במקרה של בני זוג נשואים, ובכל זאת למצוא את עצמו ללא מעמד ובסכנת גירוש. נסיבות פרידת בני הזוג אינן מהוות פקטור בהחלטת משרד הפנים בעת קבלת ההחלטה כי בני הזוג לא עמדו בדרישות ההליך. פגיעה פיזית של האזרח הישראלי בנתין הזר, עזיבתו, בגידה ועזיבה לא יעשו חסד עם הנתין הזר ולא יזכו להתחשבות ברוב המקרים. גם הולדתם של ילדים במערכת הזוגית, לא תשנה ברוב המקרים את רוע הגזירה.
נהלי משרד הפנים במתכונתם הנוכחית, יחד עם חוסר יכולת של פקידי משרד הפנים (למרות רצון עז לפעמים) לעזור, משאירים בידיו של האזרח הישראלי כוח רב ויוצרים חוסר שוויון משווע בין בני הזוג.
במקרים מסוימים חוסר גמישות בפירוש נהלים הופכים הליך ליבראלי, מתקדם ונאור, להליך חשוך אשר פוגע בזכויותיו הבסיסיות של הנתין הזר המתגורר בישראל. על מנת לשנות את המצב הקיים ורוע הגזירה במקרים של פרידה בין בני זוג מעורבים, יש צורך בשינוי נהלי משרד הפנים כפי שהם כיום ביחס להליך זה.
גם הענקת שיקול דעת נרחב יותר לפקידי משרד הפנים יכולה לעשות את העבודה כאשר הנסיבות לפרידת בני הזוג, יחד עם הקרבה לסיום ההליך מאפשרים התחשבות באלו אשר הגיעו לישראל בעקבות בני זוגם, השאירו הכול מאחור והפכו לכמעט ישראלים.
עו"ד יפתח חנן מתמחה בדיני הגירה וניוד מומחים לישראל.
