עו"ד מימי צמח ייסדה בשנת 2008 יחד עם עו"ד אהוד שניידר את משרד צמח שניידר ושות', העוסק במגוון תחומי המשפט המסחרי, בין השאר, מיזוגים ורכישות, הון סיכון, השקעות, עסקות מקרקעין, פרוייקטים של בנייה ותשתיות, הגבלים עסקיים, רגולציה וליטיגציה מסחרית.
בשש שנים אלה גדל המשרד למשרד של 13 עורכי דין ו-3 מתמחים. המשרד מעניק שירותים משפטיים לחברות טכנולוגיה, לרבות חברות סטארט-אפ, קרנות הון סיכון, קרנות פרייבט אקוויטי, משקיעים בחו"ל ועסקות נדל"ן ובנייה, ליווי ומימון פרוייקטים.
עו"ד צמח מלווה באופן שוטף קרנות הון סיכון וחברות הזנק בארץ ובארה"ב, קרנות השקעות פרטיות, יבואניות רכב וחברות מתעשיות נוספות.
הון סיכון במבחן הזמן
מעל עשרים שנה את מלווה קרנות הון סיכון בארץ ובארה"ב ואת מכירה מקרוב את ההתנהלות והדינמיקה של שוק זה. האם חלו תמורות בשוק הון הסיכון בשנים האחרונות, ואם כן מה הגורמים להן?
שוק ההון סיכון והשקעות הפרייבט אקוויטי בהחלט השתנה בשנים האחרונות. המשבר בשנת 2008 הוליד חשש גדול אצל משקיעים שהוביל לקושי גדול בפני הקרנות הקיימות בגיוס כסף (הון) חדש. הרבה קרנות נואשו מהקמת קרן המשך. הדבר גרר כמובן קושי בפני חברות המטרה לגייס כסף מאותן קרנות. המשבר והקשיים בעקבותיו פתחו את הדלת להתערבות ציבורית. כך למשל, הממשלה הגיבה למשבר בהקמת קרנות מנוף ובחקיקת חוק האנג'לים. הקרנות עצמן מחפשות מודלים חדשים, שונים, לקרן, כדי לבדל אותה בעיני המשקיעים הפוטנציאליים.
מהון להון
האם את צופה מגמות או שינויים משמעותיים בגזרת הון הסיכון בשנים הקרובות?
אנחנו כבר רואים שינוי בכך שקרנות זרות נכנסות יותר לשוק המקומי. כך, מוקמות היום לא מעט קרנות שההון שלהן מקורו ברוסיה או במזרח הרחוק – מקורות שלא היו כה נפוצים בארץ לפני כמה שנים. ימים יגידו מה מדיניות ההשקעה של קרנות אלה. לדעתי, אף שהן מנוהלות על ידי מנהלים מקומיים, אנחנו נראה יותר התערבות של משקיעים והשפעה של מדיניות ההשקעה שלהם מארצות המקור.
קרן פועלת
מתי ועד כמה כדאי שקרן הון סיכון תהיה מעורבת בניהולה השוטף של החברה המושקעת, והאם יש מאפיינים מאבחנים בגישה ובהתנהלות הקרנות בישראל לעומת קרנות בארה"ב בנושא זה?
מה שמבדל קרן הון סיכון לעומת משקיע פסיבי רגיל זה הידע שמנהלי הקרן מביאים איתם, הכרת תחומי הפעילות והשווקים הרלבנטיים של החברות המושקעות. בקרנות שבהן מנהלי הקרן מקפידים להשקיע בחברות שהם מבינים את השוק שלהן, שיש להם בו ניסיון קודם וקשרים, הרי שהמעורבות שלהם בחברה יכולה להביא הרבה מאוד תועלת לחברה. הקרן יכולה לפתוח לחברה דלתות לשווקים חדשים, לעזור בבניית אסטרטגיות שוק ופיתוח מוצר ועוד. בארצות הברית, מאחר שהקרנות ענקיות, הן יכולות להרשות לעצמן להחזיק מספר גדול של שותפים וכתוצאה מכך, ההבנה המצרפית של הנהלת הקרן רחבה יותר, מקיפה תחומים רבים יותר, וגם הקשרים שלה בשווקים הרלבנטיים רחבים יותר. בארץ, השוק קטן יותר ובהתאמה גם הקרנות קטנות יותר, ולכן מספר השותפים בכל קרן קטן בהרבה. התוצאה היא שהידע המצרפי של הקרן מצומצם יותר, לתחומים ספציפיים יותר.
ארוחת שבת (למי שטרח)
ליווית חברות סטארט-אפ בתקופת הבועה כמו גם בתקופות שפל. כיצד צריכה לדעתך להיערך חברת טכנולוגיה שטרם התבססה כדי שתוכל לשרוד עיתות משבר?
האנומליה בשוק ההון סיכון היא שבבת אחת מגיע לידי היזמים סכום גדול מאוד של כסף, כתוצאה מהשקעה בחברה, שאין בו צורך אמיתי מיידי ושאיננו תואם בהכרח את קצב הגידול בחברה. בחברה מבוססת או תעשייתית, המימון בדרך כלל מגיע מתוך רווחיה (גידול אורגני) ועל כן המימון גדל ביחד עם הגידול הפנימי שלה. לעומת זאת, בחברת סטארט-אפ המימון מגיע מבחוץ ומתבסס על ציפיות ותקוות עתידיות, הרבה פעמים ללא קשר לקצב הגידול הפנימי או לצורך המיידי של החברה. ליזם לא מנוסה זה יכול לגרום לבזבוז יתר ולקושי בניהול תקציב בריא. קשה להיזהר ולעבוד בתקציב רזה כשחשבון הבנק שמן. ניהול נכון של כספי ההשקעה דורש מדיניות תקציבית חזקה, הרבה פיקוח של הדירקטוריון וצניעות של המנכ"ל.
לצאת גדול
האם יש להשקפתך כללי אצבע לפיהם אפשר לחזות אם חברת סטארט-אפ תוכל לעשות אקזיט מרהיב?
הלוואי שהייתי יודעת. אין ספק שהאופי והבגרות של היזמים שמובילים את החברה הוא גורם חשוב ביותר. מה עוד צריך? זו שאלת השאלות, שכל התעשייה מחפשת לפענח.
הזורעים בשמחה
כאשר אתם מייעצים לחברות בשלבים ה-pre-seed ובשלב ה-seed – עד כמה אתם מתכננים עם הלקוח בשלבים מוקדמים אלה את אסטרטגיית גיוס ההון בשלבים המאוחרים יותר?
הרבה מאוד. יזם בשלבים המוקדמים לא תמיד מעריך נכון כמה הון הוא עוד יצטרך לגייס בעתיד, ועל כן לא מעריך נכון כמה דילול הוא עוד צפוי לספוג. בנוסף, אנחנו מייעצים לו להתחיל להיערך לגיוס הבא הרבה לפני שנגמר הכסף מהגיוס הראשוני. אנחנו גם עוזרים לו לבחור, ככל שעומדת בפניו הבחירה, מי המשקיע הנכון שלא רק ייתן לו את מימון ה-seed הדרוש, אלא שגם יתאים לשלבי הגיוס הבאים ויקל על הגיוסים בעתיד, או לפחות לא יהווה עוד מכשלה בפניהם. אנחנו משתדלים לתת לו תחזית שמתבססת על הניסיון שלנו עם הרבה מאוד חברות.
מלאכת מחשבת
בניית עסקה עבור לקוח מצריכה כיסוי היבטים משפטיים, רגולטוריים,
מסחריים, מימוניים ועוד. עד כמה משרדכם מעורב במארג הכולל של עסקות לקוחותיו?
אנחנו מאוד מעורבים. שותף שמטפל בעסקה אצלנו עובד קרוב מאוד להנהלת החברה ומכיר מקרוב את פעילות החברה. בחברות שאנחנו מלווים אנחנו מעורבים בכל אספקט של הפעילות, לאורך כל חייה של חברה ולא רק במהלך עסקה. לכן, כשמגיעה עסקה, אנחנו מכירים את המאפיינים והצרכים הספציפיים של כל חברה, דבר שמסייע לנו לדעת איפה נכון להתגמש ואיפה חשוב להגן על החברה ולהתעקש.
הגודל משפיע (על השינה)?
במסגרת פעילותכם אתם מעורבים בעסקאות ענק, לעתים במאות מיליונים. האם להיקף העסקה יש השפעה על איכות השינה שלך?
ממש לא. כל עסקה היא עסקה עם אנשים. ואנשים לא נהיים גדולים יותר אם החברה או העסקה גדולה יותר, או חשובים פחות אם העסקה קטנה יותר. מבחינתי, כל עסקה היא אתגר למצוא את הפתרונות העסקיים הנכונים ביחד עם הנהלת החברה כדי שהעסקה תתממש, ולכך אין קשר לשאלה אם החברה או העסקה קטנה או גדולה.
תביעה כבדה ביד קלה?
משרדכם מייצג לקוחות גם בתובענות ייצוגיות. האם לדעתך קלה היד בארץ בהגשת תובענות ייצוגיות, ואיך אנחנו עומדים בתחום זה יחסית לארה"ב?
אכן היד קלה. הגשת בקשות לתביעות ייצוגיות הפכה אופנה אם לא חמור מכך. מרבית הבקשות נדחות בשלבי הדיון הראשונים מאחר שהן מוגשות בחופזה ללא בסיס משפטי ו/או עובדתי. הגשת תביעות סרק פוגעת ביעילות הכלי החשוב הזה שעומד להגנת הצרכנים. יחד עם זאת, ההתפתחות בתחום משפיעה השפעה חיובית על התנהלות החברות, והן מביאות בחשבון את האפשרות שתוגש בקשה לתובענה ייצוגית ופועלות כדי למנוע אפשרות זאת. ההשוואה למצב בארצות הברית, בו כלי זה קיים שנים רבות, היא קשה אם לא בלתי אפשרית. מכל מקום, ברור שהכלי הפך משמעותי ביותר מבחינת הגנת הצרכן, ולא רק הצרכנים יוצאים נשכרים מכך, אלא גם החברות שמנהלות את עסקיהן בהתאמה.
שילוב או מיזוג כוחות?
בהיותכם משרד בוטיק, האם אתם משתפים פעולה עם משרדים אחרים בתחומים המצריכים שליטה גם בתחומים שאינם במסגרת עיסוקכם הרגיל? האם אתם מעדיפים לשתף פעולה עם משרד בוטיק אחר שמשלים את הדיסציפלינה הדרושה או עם מגה-משרד המכסה מגוון רחב של תחומים ויכול לתרום גם בתחומים "הטבעיים" שלכם?
אנחנו בהחלט משתפים פעולה. בנושא פטנטים למשל, אנחנו עובדים עם משרדים שמתמחים בתחום. היתרון בפנייה למשרד מתמחה, הוא שיש לנו גמישות במי לבחור. אם העסקה מצדיקה פנייה למשרד גדול, נפנה אליו, אבל בדרך כלל משרד בוטיק שמתמחה בתחום יהיה הכי מתאים. אנחנו מקבלים הרבה מאוד הצעות להתמזג אבל מסרבים. אנחנו באמת מאמינים שאם נהפוך למשרד גדול תיפגע איכות השירות. הקשר האישי של עורכי הדין במשרד עם הלקוחות והחברות שהם עובדים איתם מאפשר הרבה עומק בייצוג. אם נתמזג ונהפוך לעוד משרד גדול, זה לא יוכל להיות אותו הדבר.
ככה כן בונים משרד
שותפך ומי שיחד איתך ייסד את משרדכם, עו"ד אהוד שניידר, עוסק בעסקאות נדל"ן מורכבות בפרוייקטים בתחום התשתיות, רגולציה וליטיגציה מסחרית. מהם תחומי האחריות של כל אחד מכם במשרד?
אודי מנהל את המשרד בפועל. מעבר לזה, בנושאים שבלבנו, כמו נושא כוח אדם, שהוא בעינינו הנכס הכי חשוב של המשרד, אנחנו מחליטים ביחד. כל ההחלטות החשובות מתקבלות תמיד על ידי כולנו, אודי, איתמר ואני.
המשקפיים של האחר ורודים אף הם
עד כמה חשוב שעורך דין, על אף שהוא מייצג צד אחד, יהיה אמפתי לצרכי הצד האחר, וכיצד עשויה הבנת הצד האחר והליכה לקראתו לסייע ללקוח שלך?
בעיני עסקה טובה היא עסקה שבה הצרכים המשמעותיים של שני הצדדים קיבלו ביטוי. לכן, לא ניתן לעשות עסקה טובה ויציבה מבלי להבין את הצרכים העיקריים של הצד השני ולדאוג שהעסקה תמלא גם אותם. הרבה פעמים צדדים לעסקה נאבקים על נקודה שחשובה לשני הצדדים אבל כל אחד מסיבה אחרת. אם מבינים את האינטרס שעומד מאחורי ההתעקשות של צד מסוים, אפשר הרבה פעמים להציע לו פתרון שפותר את הצורך שלו בדרך שונה, שתאפשר לו לוותר על הנקודה הבעייתית. מבלי להבין את הצורך של שני הצדדים, לא ניתן להציע פתרונות יצירתיים חלופיים.
לאחרונה ייצגנו את הנהלת ויאוליה בעסקתMBO (management buyout) ענקית (במאות מיליונים). בעסקה היו מעורבים שלושה צדדים – מוכר, קונה והנהלה, דבר שהוסיף מורכבות לעסקה. ההבנה של הצרכים המיוחדים והאינטרסים השונים של כל צד במשולש הזה הייתה קריטית כדי להגיע להסכם שכל הצדדים יהיו מוכנים לחתום עליו.
שכל מנצח
סכסוכים עסקיים עלולים לפגוע בדרך כלל בפעילות העסקית ולהסב הפסדים ונזקים למעורבים בו. בחשיבה כוללת של טובת העסק, לא רק איתנות העמדה המשפטית של צד זה או אחר צריכה להיכלל בחשבון, אלא גם תוצאות הסכסוך. באילו כלים את משתמשת כדי לשכנע לקוח לבחור בדרך הגעה להסדר עם יריבו כאשר להערכתך עצם הימשכות הסכסוך עד לבירורו במסגרת בית המשפט תגרום נזק לו או לעסקיו?
אני אשקף ללקוח את התהליך עד להכרעה המשפטית. לקוחות לא תמיד יודעים להעריך את המשאבים שניהול תביעה בבית משפט יגזול מהם ולא רק משאבים כספיים. ברגע שהוא יבין את התהליך עד להכרעה המשפטית, הוא יראה כמה נזק יכול להיגרם לו בדרך. אני מאמינה שסכסוכים משפטיים או עסקיים כמעט תמיד ניתנים לפתרון מחוץ לכותלי בית המשפט. הבעיה הרבה פעמים, כמו שאופייני לנו במזרח התיכון, שצד אחד לא שומע מה הבעיה של הצד האחר. אם שומעים, וכל צד מחפש לפתור את הבעיות של שני הצדדים ולא רק את שלו, ניתן לפתור כמעט כל סכסוך, בטח סכסוך עסקי (להבדיל מרגשי) בלי עזרת בית המשפט וכך רצוי.
חיוך שווה המון
מייחסים לך את היכולת "לנצח בלי להילחם". זהו כישור עצום, בין השאר לצורך משא ומתן. ניהול משא ומתן הוא אמנות בפני עצמה והיכולת להשיג את המיטב בדרכי נועם לא רק עושה את העבודה, אלא משאירה אחריה גם טעם טוב. האם לדעתך היכולת לשאת ולתת היא בעיקרה מולדת או נרכשת?
כמו הרבה דברים בחיים, זה קצת משניהם. אני מטבעי אדם אופטימי מאוד, ומאמינה שהפתרון לסכסוך נמצא שם, אני רק צריכה למצוא אותו. עם השנים, כשהשיטה מוכיחה את עצמה, נצבר ניסיון, והאמונה בדרך מתחזקת.
עושה לי את זה
את מלווה באופן שוטף חברות טכנולוגיה בתחום המובייל, תוכנות ואפליקציות מסוגים שונים, אבטחת מידע, סייבר ואינטרנט, מכשור רפואי, מדעי החיים וטכנולוגיות כמו מציאות רבודה (augmented reality), שירותי ענן ועוד ועוד – האם במהלך השנים נשבית בקסמי תחום טכנולוגי מסוים?
הרבה שנים ייצגתי את חברת פלאפון. ייצגתי אותה בכל המכרזים לבניית הרשת (דור 2.5, 2.75, דור 3 ועוד). המכרזים היו מורכבים וטכניים מאוד ויצא לי להיחשף לא מעט לטכנולוגיה של הרשת. בהחלט התאהבתי בזה. אני מניחה שיש לזה גם קשר לכך שמאוד נהניתי לעבוד לא רק עם הצוות המשפטי והעסקי אלא גם עם הצוות הטכני.
העתיד בידינו
משרדכם נותן שירותי פרו-בונו לעמותה העוסקת בעזרה לבני נוער שנפלטו ממסגרות רשמיות. ניתן להניח שפעילות עמותה כזו יכולה לקבוע במידה רבה את עתידם האישי של נערים ונערות ואת מידת השתלבותם בחברה. האם בנוסף לטיפול המשפטי שאתם מעניקים לעמותה זאת יוצא לכם לראות גם את התוצאות האישיות והחברתיות של נערי ונערות העמותה?
בהחלט כן, ולראות את ההצלחה של העמותה עם אותם נערים בהחלט מרגש. אנחנו גם מסייעים לעמותה למען קשישים ניצולי שואה. כואב לראות עד כמה הם לבד. גם כלכלית אין מי שדואג להם וגם רגשית. הרבה מהם חיים לבד. לגמרי לבד. וחוץ מהביקור השבועי שמביאים להם אוכל מהעמותה המדהימה הזו, אין להם אף אחד. אנחנו משתדלים לתת להם בכל שבוע קצת חום ואכפתיות, וכמובן לסייע בפרוצדורות, בירוקרטיות ובעיות משפטיות שאין להם את האמצעים וגם לא את הכוחות לטפל בהן בעצמם.
דירוג אנרגטי
במהלך השנים האחרונות דורג משרדכם במקומות ראשונים במגוון דירוגים, ביניהם, כמשרד הבוטיק הטוב ביותר בישראל על ידי המגזינים הבינלאומיים Global Law Expertsו-Corporate Int., כאשר האחרון בחר בכם גם כמשרד הדינמי וכיועצים המצטיינים בתחום הון סיכון בישראל. את עצמך נכללת ברשימת ה- Best Lawyers בישראל במשך שלוש שנים ברציפות. מה הייחוד של משרדכם שבזכותו אתם זוכים בדירוגים מכובדים פעם אחר פעם?
אודי ואני הקמנו את המשרד מתוך אמונה עמוקה שאפשר לעשות דברים אחרת. שנינו מאמינים שלפני הכל משרד צריך לכבד את העובדים בו, בכל הרמות. רווחת העובד חשובה לאודי ולי לא פחות מהרווחיות של המשרד ואנחנו משקיעים בכך הרבה זמן ומחשבה. התוצאה היא שהעובדים אוהבים לבוא למשרד, אוהבים את העבודה ונותנים בה את כל הלב, ואני מאמינה שהלקוחות מרגישים את זה. אם תוסיפי לזה את העובדה שגם אודי וגם אני אוהבים מאוד את מה שאנחנו עושים ואת מי שאנחנו עושים את זה איתו, נראה לי שיש לך את התשובה.
מימידרוג
במידרג האישי של עו"ד מימי צמח – דרגי את התכונות וכישורים החיוניים ביותר שצריך עורך דין להיות מצויד בהם כדי לתת את מיטב השירות ללקוח.
קריאטיביות היא ללא ספק התכונה הכי חשובה לעורך דין שעושה עסקאות. אמרה לי פעם רופאה מיילדת שאין לידה בלי סיבוכים. גם אין עסקה שאין לה אתגרים, ובלי יצירתיות במציאת פתרונות מאוד קשה להשלים עסקה טובה.
נחישות – לא לוותר. להאמין שיש פתרון, וגם כשנראה שדברים לא מתכנסים, הנחישות, ביחד עם היצירתיות ואופטימיות, מביאה לתוצאות.
הקשבה – צריך לדעת להקשיב לצד השני של העסקה. אם לא נדע מה צרכיו וממה הוא מודאג, לא נוכל להציע פתרון טוב.
חיוך – ברשימת התכונות המובילות לדעתי החיוך – הנועם – היא אחת החשובות ללא ספק. הדרך שבה אתה מציג את עמדתך משפיעה מאוד על מידת הנכונות לקבל אותה אצל הצד השני. מובן שיש לפעמים מקרים שצריך להקשות עורף ולהראות עמדה איתנה, אבל אסור לבלבל בין זה לבין גישה נעימה. אפשר להיות קשוח ובלתי מתפשר גם בדרך נעימה, אם כי זה לא פשוט. אבל מהניסיון שלי, זה כמעט תמיד יעיל הרבה יותר.
ניו יורק, ניו יורק
את נושאת בתואר שני מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק בתחום הCorporate Law- ובהכשרה בנושא הון סיכון ופרייבט אקוויטי מהרווארד. בנוסף לידע משפטי, מה תרמו לך הלימודים באוניברסיטה מכובדת בארה"ב?
הלימודים, כמו גם העבודה אחר כך במשך כמה שנים במשרד מוביל בארצות הברית, לימדו אותי קודם כל את חשיבות הזמינות ללקוח ולעסקה. בשבוע הראשון שלי במשרד ביקשתי יום חופש לעבור דירה. בשעה 10 בבוקר ביום חופש קיבלתי טלפון מהשותף שעבדתי איתו שבה הוא נזף בי שב-8 הוא השאיר לי הודעה ועוד לא חזרתי אליו. עדכנתי אותו שאני בחופש אז הוא אמר, אני יודע, בגלל זה מותר שיעברו שעתיים שלמות עד שתעני לי! כך למדתי להיות זמינה ללקוח 24/7. מעבר לזה, למדתי את החשיבות של הקפדה על הפרטים. אם הייתה טעות הכי קטנה בעבודה שהגשת – היא חזרה לתיקונים. ב-NYU היה קורס שלם על כתיבת קורות חיים ובמהלכו כתבת קורות חיים, קיבלת הערות, תיקנת, קיבלת הערות וחוזר חלילה. שש פעמים בממוצע עברו קורות החיים של כל אחד מאיתנו תיקונים לפני שהם אושרו להפצה. זה לימד אותי הרבה מאוד על החשיבות גם של הפרטים הקטנים.
חליפה אורגינלית
הסלוגן של משרדכם הוא Specializing in Legal Creativity"". תוכלי להמחיש את חשיבות היצירתיות בניהול משא מתן או בתפירת עסקה?
אני אתן דוגמא. עמדנו לפני התמחרות על חברה. בהתמחרות הפחד הכי גדול הוא לזכות בגלל שהיית זה שהציע את המחיר הכי גבוה: מיד אחרי הזכייה אתה מתחיל לחשוש שאם אף אחד אחר לא הציע מחיר גבוה כמוך, אולי שילמת יותר מדי. בהתמחרות הזו אנחנו וקבוצה אחרת הצענו בדיוק את אותו המחיר לרכישת חברה ממפרק. המפרק התחנן שנעלה את מחיר הרכישה, אבל אנחנו פחדנו להציע יותר ובכל זאת רצינו לזכות בחברה. הפתרון היה – הצענו למפרק שבנוסף למחיר הרכישה אנחנו נשלם בשנה הראשונה, לכל בעל חוב/ספק שיסכים להמשיך לעבוד איתנו בעתיד, עוד 10% מהחוב שלו כתוספת לתשלומים עתידיים מהזמנות שיסכים לספק לנו. בכך גם שיפרנו את ההצעה שלנו לעומת ההצעה של המתחרה, גם לא העלנו בפועל את מחיר הרכישה וגם הבטחנו לעצמנו שספקי החברה יסכימו להמשיך לעבוד איתנו למרות הניסיון המר שלהם עם החברה שבפירוק.
האמונה לא עיוורת
באחד מדפי אתרכם מופיעה הכרזה Nothing is Impossible"". זוהי אמירה חזקה שלדידי מייצגת State of Mind המשנן כמנטרה, לעצמו ולאחרים, שהכול אפשרי – שהרי אם לא נאמין שאין דבר שאינו אפשרי, לא נפעל במלוא הדרייב והכוחות שיש בנו לעשות את מה שאולי נראה מראש כבלתי אפשרי. מה משמעות אמירה זאת מבחינת משרדכם?
אם אתה מאמין שניתן לעשות כל עסקה, אתה תמשיך לחפש פתרונות לבעיות או למשברים שיהיו בעסקה, עד שתמצא. זה דוחף אותך להיות יצירתי ולפתור בעיות. אני מאמינה שזה מאוד מאפיין באמת את התרומה שלנו לעסקאות. עסקאות פשוטות זה קל לעשות. החוכמה בעיני היא למצוא פתרונות פשוטים גם לעסקאות המורכבות. ואני מאמינה שאנחנו עושים את זה, ועושים את זה טוב.
בשירות האינטליגנציה
עד לעשור האחרון של המאה ה-20 התוודענו למושג אינטליגנציה, ואז נחשפנו גם לאינטליגנציה רגשית והיום מככבת האינטליגנציה התוצאתית, שהיא למעשה עיבוד האינטליגנציות האחרות שבנו לכלל תוצאה. יש האומרים שהאינטליגנציה התוצאתית היא החשובה מבין האינטליגנציות העובדות לשירותה. כמי שמצטיירת כאדם מעשי וממוקד מטרה - מה דעתך בנושא זה?
בעיני הכל שאלה של מה אנחנו מגדירים בתור ה"תוצאה". במשחק העסקי שום דבר הוא לא חד פעמי. כולנו פה repeated players, כל אחד בתחומו. ולכן, אם את כוללת במילה "תוצאה" את עשיית העסקה, כמו גם את העשייה שלה בדרך שתשרת את האינטרסים של שני הצדדים ולא תייצר סכסוכים חדשים, אז אני בהחלט מסכימה, שהמבחן הוא התוצאה.
החיזוק שאני קיבלתי ומקבלת לדרך שלי, לתוצאה שלי, הוא שבהרבה מקרים, כשהעסקה נגמרת, פונה אלי הצד השני ומבקש שאייצג אותו בעתיד. בעיני אין חיזוק טוב מזה להמשיך בדרך.
הראיון עם עו"ד מימי צמח, מייסדת ושותפה בכירה במשרדצמח שניידר ושות', נערך על ידי עו"ד פנינה מרפיש – ספטמבר 2014.
