"תעשיות המתכת בישראל ניצבות בצומת דרכים היסטורי", מצהיר אברהם (נובו) נובוגרוצקי, יו"ר איגוד תעשיות מתכת, חשמל ותשתית בהתאחדות התעשיינים. "לצד אתגרים מורכבים שמלווים את הענף שנים ארוכות, אנו מובילים מהלך אסטרטגי שמכוון את האיגוד לעידן חדש: עידן ה-AI, הרובוטיקה, האוטומציה והציוד החכם".
לדבריו, שילוב טכנולוגיות מתקדמות אינו רק מנוע צמיחה, אלא הכרח קיומי לתעשייה הישראלית. "המהפכה הדיגיטלית בתעשייה כבר כאן, והשנה הקרובה מוקדשת להטמעת כלים חכמים שישנו את אופן הייצור, הניהול והבקרה במפעלים".
לצד חזון העתיד, מתמודד האיגוד עם אתגר מתמשך ומשמעותי: המחסור בכוח אדם מקצועי ומיומן. "הכל החל כאשר העלייה הרוסית ברוכת הכישרונות הגיעה לארץ בשנות ה-90 והמדינה הפסיקה להשקיע בחינוך טכנולוגי. מאז כח אדם זה התבגר והמדינה לא השכילה לייצר עתודה של הכשרות טכנולוגיות. כתוצאה מכך, חסרים כיום אנשי אלקטרוניקה, מומחי תוכנה תעשייתית ועובדים מקצועיים חיוניים – מרתכים ומסגרים ועד מפעילי CNC וכרסומות מתקדמות. רוב ההכשרות נעשות בתוך המפעלים עצמם, וקשה מאוד למצוא עובדים שמגיעים מוכנים מהשוק. על כך אנחנו מתריעים כבר שנים", הוא אומר.
אתגר נוסף אותה מזכיר נובוגרוצקי כאתגר מהותי נוגע להתמודדות של התעשייה עם מצבי החירום השונים שפקדו אותה, בראשם מגפת הקורונה ובהמשך ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל". "בתקופת הקורונה דאגנו לחברות באיגוד לאישורי פעולה והפעלה ולאספקה שוטפת של עובדים חדשים ומתן האפשרות להכניסם למפעלים, תוך אבטחת בריאותם ובריאות הסובבים אותם", הוא מספר. "סיפקנו למפעלים האלה גם אספקה שוטפת של חומרי גלם, מכיוון שהייתה האטה בייבוא חומרי הגלם, ודאגנו שגם הנמלים ישרתו את התעשייה באופן שוטף, ולא היה מדובר על דבר קל".
התקופה הנוכחית, לאחר שנתיים של מלחמה הייתה, לדברי נובוגרוצקי, מורכבת מאוד לתעשייה. "מפעלי המתכת, קטנים כגדולים, נדרשו בין לילה להגדיל את הייצור באחוזים ניכרים, במיוחד בעבודה מול התעשיות הביטחוניות", הוא אומר. "ואם לא די בכך, הם נדרשו לחפות ולספק גיבוי לכל מפעלי הייצור הזרים בחו"ל, שלצערנו המערכת נתנה להם לא מעט הזמנות בשנים האחרונות. ההיענות של אותם יצרנים זרים הייתה נמוכה מאוד בהשוואה ליצרנים כחול-לבן שתרמו ועשו לילות כימים בייצור חלקים לטילים, חלקים למטוסים, שרשראות טנקי המרכבה והנמרים, כמו גם שיפוץ הנגמ"שים עצמם".
אתה רואה שינוי בהשקפה של משרד הביטחון כלפי התעשייה המקומית?
"לשמחתי משרד הביטחון השכיל ללמוד את לקחי המלחמה ומגיעות יותר הזמנות לשוק המקומי. עם זאת קיימות בעיות תשלומים ליצרנים ישראלים והמדינה לא עומדת בזמן בתשלומים אליהם התחייבה. זו רעה חולה שמאפיינת את מדינת ישראל וצריך לזכור שמפעלים קטנים ובינוניים קמים ונופלים על תזרים מזומנים".
מיומנויות לעובדים והכשרת הדור הבא
לצד זיהוי האתגרים והמורכבויות, מספקים ההתאחדות והאיגוד גם חלק ניכר מהפתרונות למפעלים ועל כך מרחיב יהודה הימן, מנהל האיגוד. "אם ניקח לדוגמה את אתגר כח האדם, שהוא המשמעותי ביותר עבור התעשייה שלנו, אנחנו מצליחים לעשות חיבורים של דור העתיד לתעשייה", הוא מספר. "במסגרת זו נרקם שיתוף פעולה אסטרטגי עם אגף כח אדם בצה"ל כדי לצרף בוגרים העוסקים ביחידות טכנולוגיות לתעשייה ובנוסף הובילה ההתאחדות להבאת קרוב ל-18 אלף היתרי עבודה עבור עובדים זרים, שחלקם הגדול מגיע לתעשיות המתכת".
מה לגבי החינוך הטכנולוגי?
"מבחינת החינוך הטכנולוגי אין כיום כמעט מורים ומדריכים מנוסים שמלמדים את מקצועות המתכת בישראל, ולמעשה כמעט ולא קיימים בתי ספר מקצועיים כאלה. לכן החלטנו לקחת את הדברים על עצמנו ואנו מפתחים בימים אלה לומדה וירטואלית בתחום העיבוד השבבי. בלומדה משולבות יכולות AI מתקדמות לצד הדרכות מצד המדריכים הבכירים ביותר בתחום ה-CNC והעיבוד השבבי בישראל. אני מאמין שבאמצעות הלומדה החדשה והמתקדמת הזו נוכל להכשיר את הדור הבא בענף המתכת ובד בבד לשפר את היכולת של העובדים הקיימים לקדם את עצמם מבחינה מקצועית".
מה בנוגע למישור הביטחוני ולהזדמנויות עסקיות נוספות?
"האיגוד עושה פעילויות רחבות בתחום התעשיות הביטחוניות ומנגיש הרבה מאוד הזדמנויות עסקיות עבור מאות רבות של תעשיינים וקבלני המשנה שלהם. בתחום זה ראוי לציין את המפגשים שאנחנו עורכים עם מנה"ר (מנהל הרכש של משרד הביטחון) במרכז, בצפון ובדרום, כמו גם עם גופי הרכש של התעשיות הביטחוניות הגדולות וכן עם מנת"ק (מנהלת טנק המרכבה) ועוד ידנו נטויה. ראוי להדגיש כי הפעילות שלנו אינה מתמקדת רק בתעשייה הביטחונית ואנחנו עוסקים בחיבור התעשיינים לכל גופי הרכש הגדולים במדינה כמו רכבת ישראל, חברת חשמל, מקורות ועוד".
עמוד השדרה של התעשייה הישראלית
איגוד תעשיות מתכת חשמל ותשתית שבהתאחדות התעשיינים מונה כ-600 מפעלים, כולל מפעלים בתעשייה הקיבוצית וחברות ממשלתיות, המייצרים מגוון רחב של מוצרים במגוון טכנולוגיות. התעשיות כוללות חברות ענק המייצרות עשרות מוצרים ומעסיקות אלפי עובדים מחד, ומפעלים משפחתיים המייצרים לשוק המקומי בלבד, מאידך. האיגוד פועל למען שיפור הסביבה העסקית של יצרני המתכת, החשמל והתשתיות, ברמה הרוחבית, ענפית ופרטנית. באיגוד קיימים פורומים ענפיים מקצועיים, המאגדים יצרנים בעלי מכנה משותף ומקדמים אינטרסים ופעילות מותאמת לענף.
חברי האיגוד מייצגים מפעלים מ-17 ענפים שונים, ביניהם:
תעשיות ביטחוניות - כלי טיס וחלקיהם, כלי שיט, טנקים, טילים, כלי נשק ותחמושת.
קבלנות משנה ותשומות לתעשייה - כלי חיתוך ומקדחים, חלקי צנרת, אלקטרודות חיתוך, זיווד אלקטרוני ועיבוד שבבי.
בנייה ותשתיות - ברזל לזיון בטון, צנרת, כבלי חשמל ותקשורת, ארונות חשמל, חלונות ודלתות, מגופים, מעליות, שנאים, קונסטרוקציות וגדרות הפרדה.
נכסי השקעה ומכונות - מכלים, ממגורות, כלי הובלה, גנראטורים, מערכי ייצור ושינוע, מכונות לאריזה ולשקילה, מתקני הרמה, מדחסים ומשאבות ומתקני התפלה.
מוצרי רכב - כלי רכב ביטחוניים ואזרחיים, כבאיות, מכליות, מרכבים לאוטובוסים, ארגזים למשאיות, מצברים לרכב, רדיאטורים, מסנני אויר ודלק, מיסבים, בוכנות ושיפוץ מנועים.
"מדובר על מגוון רחב מאוד של ענפים בעולמות הבנייה והתעשייה עם מאות קבלני משנה, כך שמדובר בפועל על עמוד השדרה של התעשייה הישראלית, המייצרת גם חלקים נרחבים לתעשיית ההייטק. הענף רושם גידול שנתי עקבי של 2 אחוז בשנים האחרונות", מציין הימן.
בשנת 2024 זכה האיגוד בפרס ביטחון ישראל על שותפותו בפיתוח נגמ"ש הנמר שהציל את חייהם של חיילים רבים. בשנת 2025 התעשיות הבטחוניות קיבלו את פרס ביטחון ישראל על פיתוח נגמ"ש האיתן והן שיתפו בו גם את התאחדות התעשיינים מתוך הוקרה לפעילותה בחיבור בין התעשיות לצה"ל.
מעבר לטיפול השוטף בצרכי חברי האיגוד כמו טיפול וסיוע בעלויות הארנונה, סיוע בהשקעות לרכישת ציוד חדש ובעיות כוח האדם, האיגוד גם אחראי רוחבית בהתאחדות התעשיינים על שני נושאים משמעותיים. הראשון שבהם הוא פורום התעשיות הביטחוניות. במסגרת זו האיגוד אחראי לריכוז כל המפעלים הביטחוניים החברים בהתאחדות (מאות חברות) וייצוגם מול הצבא ומשרד הביטחון, תוך קיום כנסים בכל רחבי הארץ עם נציגי משרד הביטחון, מנה"ר (מנהל הרכש הביטחוני במשרד הבטחון), רפאל, תעשייה אווירית, אלביט וכיו"ב. נושא רוחבי לא פחות חשוב נוגע לחניכת הדור הצעיר – האיגוד אחראי על חניכת הדור הצעיר בתעשייה ולקח על עצמו לעשות מנטורינג לאותם מנהלים. "אנחנו מציעים קורסים העוסקים בדרכי הגישה למכרזים של משרד הביטחון, כיצד מגישים הצעות מחיר ולמעשה כיצד לעשות את הדברים האלו יותר נהירים לחברות. בכל קורס כזה משתתפים עשרות אנשים ואחוז שביעות הרצון הוא גבוה במיוחד", מציין הימן.
עד כמה ענף המתכת נחשב לענף חדשני ותחרותי ביחס לעולם?
נובו: "אנחנו מחויבים לממצאי דוח הוועדה הלאומית, בראשות תא"ל יעקב נגל, להאצת תחום ה-AI בישראל, ולאימוץ אסטרטגיות לגבי עתיד התחום בישראל. לצד זאת אנחנו מאוד חדשניים בתחומי המקצוע שלנו, ונכנסים לעידן הבינה המלאכותית והרובוטיקה, עם ציוד חכם ומשוכלל השונה מאוד ממה שהיה בעבר. זהו ציוד שיודע 'לתקשר' עם מערכות אחרות ויודע להתמודד עם פחות כח אדם. בהקשר לכך אנו מאמינים שבעיית כח האדם תמשיך ללוות אותנו גם שנים קדימה והדרך היחידה של תעשיות המתכת הישראלית להתמודד מול היצרנים בחו"ל, גם באיכות וגם בייצור המוני, היא ע"י הכנסת ציוד חדש וחכם שיודע להתמודד עם רובוטים, קובוטים, AI וכיו"ב - ציוד שיודע להשתמש במינימום כח אדם. היום מבינים בכל העולם שמספר העובדים בענף יורד ושבמקביל השפעת כח האדם על הייצור גם היא יורדת. לכן ההשקעה צריכה להתמקד בעיקר במכונות ובציוד חדיש".
נשמע כמו משהו שדורש תמיכה ממשלתית.
"בהחלט. ישנן מדינות רבות שכבר תומכות בתעשיות המתכת שלהן ומדינת ישראל טרם הפנימה זאת. המדינה צריכה למצוא מסלולים תומכי תעשייה - להפוך את התעשייה המסורתית למתקדמת מאוד כך שהיא תוכל להיות תחרותית מול היצרנים בחו"ל. התמיכה בתעשייה קיימת בכל ארצות אירופה – גרמניה, צ'כיה, אנגליה, צרפת וגם במזרח הרחוק – בקוריאה הדרומית. אני קורא למדינת ישראל לסייע לתעשיות המתכת בישראל הן בציוד, הן בהלוואות, הן בפחת מואץ, הן בהקצאת קרקעות לבניית מבני תעשייה וכיו"ב. כמו כן, המדינה צריכה לסייע גם בהורדת התשומות על התעשייה שהן יקרות יותר בהשוואה לחו"ל, וזה בא בסוף לידי ביטוי במחיר המוצר".
מה התחזית שלכם לעתיד ענף המתכת בישראל, אתם אופטימיים או פסימיים?
נובו: "אני אופטימי כי אני מאמין במדינת ישראל. עם זאת ישנם צעדים תומכים שצריך לבצע. כך, ישנו גידול מאוד בביקושים למוצרי התעשיות הביטחוניות בארץ ובעולם. בכדי לעשות את זה יעיל ובסדרות גדולות צריך את התמיכה של המדינה שתבין שזה פרויקט לאומי ותפנה לכך משאבים ראויים".
יהודה: "למרות כל הקשיים והאתגרים של השנים האחרונות האיגוד הוסיף כ-80 חברות חדשות לפעילותו וזהו הישג חסר תקדים המעיד יותר מכל על עוצמתו של הענף. אין ספק שהסינדרלה של התעשייה המקומית בשנה האחרונה, וכנראה גם בשנים הקרובות, הן התעשיות הביטחוניות.
"מדיניות הממשלה היא פתיחת שוק מלאה ללא מכסים ומגבלות סחר אחרות תוך עידוד הייבוא לישראל ותעשיית המתכת מוכנה להתמודד עם המדיניות הזו כל עוד התחרות הינה הוגנת. אם למשל מגיע יבוא לא חוקי, טורפני או יבוא בהיצף, אנו מצפים שהמדינה תחסום אותו. עם כל היתר נצליח להתמודד בעצמנו".
