במשך שנים תעשיית ה-B2C הישראלית לא זכתה לכבוד לו היתה ראויה. מדינת ישראל, שביססה את מעמדה זה מכבר בתור ה-Start Up Nation, עשתה את הצעדים הראשונים בסצנת ההייטק העולמית דווקא בתעשיות שונות בתכלית. תחילה היו אלה פתרונות טכנולוגיים שנתנו מענה קיומי, החל בטפטפות ופאנלים סולאריים וכלה במערכות הגנה אווירית; בהמשך קמו חברות פרטיות שפיתחו טכנולוגיות עמוקות, מכרו לממשלות וארגונים והפכו להצלחה מסחררת, כמו אמדוקס, צ'ק פוינט ושחקנים נוספים. עד לפני 15 שנים, אף אחד לא חשב שישראל מסוגלת להקים חברות שמוכרות ישירות לצרכנים – חברות ה-B2C היו לחלק זניח מהתעשייה המקומית, מתוך הנחה שמדינה קטנה במזרח התיכון לא תוכל לבנות אופרציות עסקיות שינחלו הצלחה מעבר לים ויגיעו למיליוני משתמשים.
אלא שבשנים שחלפו מאז, זכינו לחזות בהיפוכה של המגמה. חברות הגיימינג שקמו בישראל בתחילת המילניום זרעו את הזרעים לתחום המבטיח, בו בזמן שהטרנספורמציה הדיגיטלית עשתה דמוקרטיזציה של העולם ושיטחה את הגבולות שלו ואפשרה ליזמים ישראלים להגיע בקלות לקהלים חדשים. חברות ה-Consumer Tech שקמו כאן, כמו וויקס, מאנדיי, פייבר ולמונייד, הפכו לשחקניות גלובליות מהשורה הראשונה ולמובילות בקטגוריה שלהן, והציבו לאקוסיסטם הישראלי סטנדרט חדש לצמיחה.
בדוח שפרסמנו בתחילת השנה ראינו, כי בישראל פועלים כיום כ-2,500 סטארטאפים שפונים לצרכנים, אנחנו קוראים להם חברות B2C Tech.
זהו גידול של יותר מ-300% תוך עשור בלבד והם מהווים היום כ-30% מה-Start-up Nation, נתח משמעותי מגיוסי ההון, היוניקורנים (חברות חד-קרן), האקזיטים וההנפקות בתעשייה.
דוח שפרסמה חברת המחקר IVC הראה, כי חברות ה-B2C גייסו יותר מ-1.7 מיליארד דולר במהלך 2022, וכי 35% מהחברות החדשות שקמו באותה השנה פיתחו טכנולוגיות שפונות לצרכן.
בישראל בשנת 2023, B2C הוא לא עוד סקטור נישתי, אלא תחום משגשג ואטרקטיבי עבור יזמים ומשקיעים.
בד בבד, ההייטק העולמי הגיע לנקודת רתיחה – והתעשייה הישראלית כבשה פסגות שפעם לא העזנו לדמיין. האקוסיסטם המקומי שבר את שיאי ההשקעות של כל הזמנים, עם עשרות יוניקורנים והנפקות בבורסות הגדולות בעולם. דור חדש של יזמים ויזמיות הקים שורת חברות פורצות דרך, ואלה סללו את הדרך עבור מאות סטארטאפים חדשים שקמים מדי שנה. אבל מעבר לחדשנות הישראלית, ההתבגרות של התעשייה נקשרה גם בתהליכים מאקרו-כלכליים שנתנו רוח גבית למגמה, כמו פריחת הכלכלה הדיגיטלית והריבית הנמוכה בשוק, שהניעה גל של השקעות.
אבל 2022 היתה שנה מורכבת – גם בארץ ובוודאי מחוצה לה. המלחמה באוקראינה, ההתאוששות מהמגפה, האינפלציה הגואה וחוסר היציבות בסין הניעו שינויים טקטוניים בכלכלה העולמית, שהחלה להראות סימנים ברורים של מיתון. הנגזרת המיידית של ההתפתחויות הללו היתה העלאת הריבית, שהאטה בצורה משמעותית את ההשקעות שהגיעו לקרנות ההון סיכון וכך פגעה באופן ישיר בתעשיית הסטארטאפים.
אותם יזמים כישרוניים, שרבים מהם חווים כעת משבר כלכלי בפעם הראשונה, נדרשו להגיב לשינויים הללו במהירות, ובמקום להתעסק כל הזמן בצמיחה כפי שהיו מורגלים, נדרשים כעת למקד את המאמצים שלהם בהתייעלות.
עוד מוקדם להעריך מתי המשבר יחלוף, גם ברקע הדיווחים האחרונים על התאוששות מסוימת בשוק האמריקאי, ההערכות האופטימיות מדברות על עוד שנה של חוסר יציבות, בעוד שהתחזיות הפסימיות חוזות עוד שנתיים או שלוש.
כאדם אופטימי, אני משתדלת להסתכל על חצי הכוס המלאה ומאמינה שגם בצל התנודות בשווקים, נתחיל לראות את ההתאוששות של המשק כבר בקרוב.
הסיבה לכך, בראש ובראשונה, היא ששווי הוא אמנם נדבך חשוב מיכולת הערכת הביצועים של חברה, אבל הוא לא המדד היחיד ליכולות שלה. השוויים של 2021 היו גבוהים מאוד, כנראה גבוהים מדי, וחברות היו ממוקדות בצמיחה. ב-2022 חברות נאלצו להיות ממוקדות ביעילות. במבט לאחור על משברים קודמים, ראינו כיצד השוק תמיד מצא את דרכו להתייצב – וסביר שנראה זאת גם הפעם.
סיבה נוספת לאופטימיות היא הכסף הגדול שהיה ועודנו בתעשיית ההון-סיכון העולמית – יותר מ-800 מיליארד דולר שטרם הושקעו וסביר שיפגשו כבר בקרוב את הסטארטאפים המקומיים. מדינה כמו ישראל, בה החדשנות לא עוצרת לרגע ותמיד קמים בה סטארטאפים חדשים, נמצאת בפוזיציה מעולה כדי לזכות למימון הזה, שמרביתו צפוי להגיע לחברות בתחילת דרכן. סטארטאפים צעירים עם צוות חזק, שממש מבינים מוצר, קונסיומרס ו״גו טו מרקט״ יצליחו לגייס הון ולצמוח חרף הקשיים.
אך מעל לכל, הסיבה החשובה ביותר להישאר חיוביים היא הקלישאה השחוקה – והיא שמשבר הוא גם הזדמנות. אני מאמינה בזה בכל לבי.
תקופות קשות תמיד חיזקו את התעשייה וסייעו לה לפתח שרירים חדשים ומיומנויות חשובות. החברות הישראליות, שהתמקדו בשנים האחרונות אך ורק בצמיחה, ילמדו כעת כיצד עושים דברים אחרת – והנסיבות המורכבות יאתגרו אותן להיות יותר יצירתיות, יותר לחשוב מחוץ לקופסה, לעקם את החוקים ולהמציא את עצמן מחדש. המחסור היה מאז ומתמיד הדלק ליצירתיות ולחדשנות שבזכותה קמה מדינת ישראל – ואין דבר שהישראלים יותר טובים בו מאשר להישיר מבט למציאות מאתגרת, שנדמית לרבים כבלתי אפשרית.
וברור גם שהשיח על הזדמנויות בתקופה כזאת מרגיש כמעט לא טבעי. במקרים מסוימים חלק מההזדמנויות ומהשינויים דורשים בחינה מחודשת של המודלים העסקיים, של מבנה ההוצאות, ובמקרים הכי כואבים של כוח האדם. אבל אלה גם תקופות שמייצרות לנו, הישראלים, יתרון יחסי על פני התחרות העולמית שלנו, כי אנחנו פשוט טובים יותר בניהול משברים והרבה יותר אג׳יליים.
לכן אין לי ספק שמנכ"לים ומנכ"ליות, ויזמים ויזמיות שיזהו את ההזדמנויות לצמיחה ויעשו זאת בצורה יעילה בתקופה מאתגרת כמו זו שאנחנו מצויים בה, הם אלו שיצליחו להפיק מהמשבר הנוכחי ערך אדיר לאורך טווח. מי שייצא מהמשבר בדיוק באותו האופן בו נכנס אליו פשוט יפספס הזדמנות.
ה-start—up nation היא גם disruptive nation, ולתחושתי, אם יש תעשייה שתדע לצאת מהמשבר הזה מחוזקת, זו בהחלט תעשיית ה-B2C הישראלית.
בשיתוף Meta בישראל
