מה עושה מדינה קטנה ומוקפת אויבים המתקשה לצייד את צבאה עקב החרם הערבי? כשישראל עמדה בפני הדילמה הזאת בשנות ה-70 היא בחרה להרים את פרויקט המרכבה, שהוליד את הטנק הישראלי הראשון. עם השנים הפך הפרויקט האסטרטגי-לאומי לשם דבר עולמי. מה שהתחיל כדרך לצייד את צה"ל בטנקים כחול-לבן הוא בימינו פעילות כמו הייטקית המייצרת כלי לחימה קטלניים, ממוגנים, מתוחכמים ומשוכללים להם ביקוש עולמי. כיום מסוגל פרויקט המרכבה והרק"ם לספק את המיגון הטוב בעולם, את הקטלניות היעילה ביותר ואת העבירות הגבוהה ביותר. כך נוצר קטר טכנולוגי שמחזק את התעשייה הישראלית, את צה"ל וענפים ביטחוניים נוספים. פיתוחים שנולדו עבור הפרויקט שירתו לאחר מכן ענפים ביטחוניים אחרים ובשני העשורים האחרונים ניתן לראות מעבר של טכנולוגיות שפותחו בו לאזורים נוספים, ביניהם לווייני חלל ותעופה, אמצעי הגנת גבולות, אמצעים רפואיים ומצלמות.
"המוצר הזה הוא למעשה כבר מזמן לא טנק. אני מגדיר אותו כרכב ממוגן רב-תכליתי", אומר תא"ל במיל' עמיר ניר, יו"ר פורום תעשיות המרכבה והרק"ם בהתאחדות התעשיינים. "למרכבה יש שורה של מערכות, מחשוב וחיישנים מתקדמים. מערכות אלו מחברות יחדיו סוגי יכולות רבות המאפשרות כושר ביצוע גבוה מאוד. כבר לא מדובר בלחימת השריון של פעם. כיום המרכבה הוא כלי המתאים לצרכי שדה הקרב המודרני. לא במקרה בכל התחממות גזרה, בדרום או בצפון, הדבר הראשון שרואים זה מובילי טנקים. הם לרוב נכנסים בין הראשונים. הכלי נותר רלוונטי ואטרקטיבי והפך לרב תכליתי בשימוש בו. בשורה התחתונה: הוא מגן היטב על חיי אדם".
מענה מידי לצרכים המבצעיים
פרויקט המרכבה פועל בעצמאות תעשייתית מלאה, ללא תלות בשיקולים מדיניים ושאר אילוצים שיכולים לייצר מגבלות. הוא מנוהל על ידי מנהלת צבאית שבראשה עומד ראש מנת"ק במשרד הביטחון, כשאת הרכיבים והעבודה הדרושים לו מספקת קבוצת 200 תעשיות המרכבה, תוך עבודה עם גורמים שונים במשק הישראלי. "אנו עובדים בפורמט ייחודי בעולם, והייחודיות הזאת מאפשרת חיבור ישיר ומהיר בין צרכי הצבא לתעשייה המקומית", אומר ניר. "קבוצת המרכבה מנוסה, מחויבת ומקפידה לתת מענה מהיר ויעיל לצרכי הפרויקט. היא קופצת למשימה ונרתמת אליה בזריזות מתוך חיבור, אכפתיות ומחויבות למנת"ק במשרד הביטחון ולחייל שבקצה השרשרת. אנשי משרד הביטחון מדברים עם החיילים, המפקדים והיחידות ובהתבסס על הפידבקים יודעים להגדיר לתעשייה אפיון טכני ולהוציאו בזריזות להזמנת ביצוע. הקצינים המשרתים בפרויקט נמצאים עם מנת"ק בקשר יומיומי ומה שמתחיל כאפיון טכני הופך במהרה להזמנה שיוצאת ממשרד הביטחון ויכולה להגיע לחיילים תוך מספר חודשים, וכשישנם צרכים מבצעיים דחופים - אפילו תוך שבועות בודדים".
עד כמה זה מאתגר טכנולוגית?
"קבוצת המרכבה מובילה בהצלחה את הפיתוח הטכנולוגי ומאפשרת הטמעת טכנולוגיות קצה חדשות. ניתן לומר שהיא סוחטת את הטכנולוגיה עד תום כדי לתת מענה לצרכי החייל. כך הופך הפרויקט לקטר טכנולוגי שמושך אחריו את כל התעשיות ולמנוע צמיחה משמעותי לישראל. הצד הכלכלי של הפרויקט הופך את תמיכת המדינה בו למשתלמת, שכן הוא מאפשר ייצוא רווחי. כשהתעשיות הישראליות באות למכור פיתוחים בעולם ומציינות שהן מייצרות אותם עבור פרויקט המרכבה - מדובר בכרטיס ביקור שפותח דלתות עבורן. מדובר במקדם שיווק מצוין, ואני אומר זאת כמנכ"ל לשעבר של חברה ישראלית כזאת, שמכרה ללקוחות בעולם. בזמנו פותחה, למשל, מצלמת טנק ברזולוציה גבוה. ברבות השנים היא נמכרה גם לצרכים אזרחיים. יש עוד דוגמאות רבות כאלו. כך שיש כאן למעשה שילוב מנצח. מצד אחד התעשייה מרוויחה מכך שהיא נותנת מענה לפרויקט טנק המרכבה, מצד נוסף היא מרוויחה כי יש לה את היכולת להציע את פיתוחיה ללקוחות בעולם, לרוב לפני שקיימים בשוק מתחרים. צה"ל מרוויח מאספקת פיתוחים בזמן קצר".
תקציב הפרויקט: מנוף פיננסי למדינה
המרכבה נחשב לאחד מחמשת הטנקים המובילים בעולם ברמה הטכנולוגית, מה שהופך את תעשיות המרכבה לאוטוריטה בתחום. חדשנות פיתוחי המרכבה גורמת לתעשייה להסתכל עליו לא רק ככלי לחימה, אלא כמוצר טכנולוגי. "זה כבר מזמן לא טנק. חוץ מהשם, המרכבה השתנה לגמרי", מדגיש ניר. "בזכות החיבור היעיל בין התעשייה לצבא והמענה המהיר שמספקות תעשיות מרכבה - המרכבה התאים את עצמו להיות כלי הלחימה היבשתי הרב-תכליתי המתקדם ביותר בעולם. זה הכלי הנותן את המענה המוביל לצרכים של לחימה בשטח אורבני וללחימת גרילה. גם מערכות הירי וההגנה שלו הותאמו לצרכים העדכניים. אנו משמשים סמן ימני לעולם - והתעשיות שלנו מרוויחות מכך. הן יכולות להציע מערכות ואמצעים חדשניים הרבה לפני המתחרים שלהן, כמובן בהתאם לפיקוח ביטחוני ולאישורים הדרושים מאפ"י. נכון להיום, תקציב הפרויקט משמש מנוף פיננסי למדינה. כל דולר שהיא משקיעה בפרויקט המרכבה מביא פי 4 דולרים של יצוא. כך שלפרויקט יש תרומה חשובה מאוד לכלכלת ישראל: 93% מתקציבו מופרט לתעשייה המקומית, שותפים בו כ-200 מפעלים המעסיקים כ-10,000 עובדים ישירים ועקיפים וכ-40% מהמפעלים ממוקמים בפריפריה ומהווים מפעלי עוגן ביישובם".
כמה ממכלול המרכבה הוא מערכות מתקדמות וכמה זה "ברזלים"?
"כ-70% הן מערכות מתקדמות ורק כ-30% זה 'פלטפורמה של מתכת'. ציוד מיושן מוחלף כל העת בציוד חדש, מתוחכם ויעיל יותר - מה שמאפשר לצה"ל לחסוך בתקציב ובכוח האדם על פני זמן, ללא פגיעה ברמת הביטחון. בזמנו עלה איום נ"ט מתקדם חדש מלבנון. הוצאנו במהירות את הטנקים והחלפנו את מערכות המיגון שלהם למערכות מתאימות, העונות על האיום. תוך מספר שבועות הטנקים כבר חזרו להמשך פעילות בט"ש וכשהאיום הזה התממש בירי טילים - הם לא נחדרו. יש עוד דוגמאות רבות כאלו. קווי הייצור של תעשיות המרכבה פועלים גם כתחליף למלאים של מערכות וחלקים בזמני מלחמה וחירום. קו ייצור פועל ועובד הוא הספק של חלקי החילוף ושל המערכות בזמן מלחמה, אז הופכים עובדי הייצור להיות חלק מהכוח המספק אחזקה ותחזוקה לטנקים שבשטח ולצבא שנלחם. הם ממש הופכים לזרוע תמיכה לוגיסטית לטנקים שעולים לקרב".
תן דוגמה לפיתוח חדשני במיוחד שיצרתם בשנים האחרונות
"לפני שנתיים התחלנו לייצר כלי בשם 'איתן' - נגמ"ש ממוגן על בסיס גלגלים שמטרתו העיקרית לשרת חי"רניקים ולנייד אותם במהירות בין חזיתות. היכולת לנייד את הכלי בעת הצורך בזריזות על כביש במקום לסחוב אותו על מוביל - היא Game Changer במערך הלחימה".
