חוות שרתים תופסות שטח מהקרקע, מייצרות פליטות חום וכרוכות בפסולת אלקטרונית בסוף מחזור החיים של המתקן. בפאנל בהנחיית ליהיא יוקלה, שותפה ומנהלת תחום ESG ב–BDO, בכנס Future of Data Centers של TheMarker Labels, דנו בחוות השרתים מהזווית של סביבה, חברה וממשל תאגידי.
"משימתנו היא לוודא שהפיתוח של חוות שרתים ייעשה בצורה מקיימת, תוך צמצום פליטות והגנה על בריאות הציבור. אנו מגבשים עם רשות החשמל כללי מדיניות ורגולציה שיאפשרו שימוש מושכל במשאבים קיימים ובאגירת אנרגיה. בקרוב נפרסם את המדיניות שלנו בנושא", אמרה רעות רבי, מנהלת אגף בכיר לשינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה.
על מתן הדגש בשימוש באנרגיה סולארית הרחיב איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל: "יש לנו גז טבעי מוגבל, וברור שצריך ללכת בכיוון של אנרגיה סולארית. הבעיה היא שאין לנו תוכניות מעבר לשנת 2030, ואנחנו צריכים לתכנן לפחות עשר שנים קדימה. למשל, כיום הפיתוח הסולארי תקוע בגלל החלטות תכנוניות שמגבילות הקמת מתקנים קרקעיים, בגלל התיעדוף לשימוש במתקנים אגרו-וולטאיים. על רשות החשמל לחייב את חוות השרתים לקנות חשמל ירוק או לייצר אותו בעצמן, ולהסיר את החסמים שמעכבים הקמת מתקנים סולאריים בעלות ייצור נמוכה".
דורית בנט, יועצת ומנהלת פרויקטים של חדשנות באנרגיה מקיימת, הצביעה על הפער הגיאוגרפי ברשת החשמל: "בישראל מייצרים חשמל בפריפריה ומעבירים אותו למרכז, ואילו הנושא של חוות השרתים מעיק על רשת החשמל באזור המרכז. נכון לעכשיו, בלי לפתוח שטחים, יש תוכניות והסדרות להקמה של 9 ג'יגה-ואט בנגב, אך הן לא עולות על הקרקע משום שאין קווי הולכה. העלות של קו חשמל עילי היא 5 מיליון שקל לק"מ, וכאשר מטמינים אותו באדמה, העלות היא 15 מיליון שקל לק"מ. הפתרון הוא להעביר את הצרכנים דרומה, או לאמץ גישה של ייצור אנרגיה עצמאי המבוססת על אנרגיה סולארית, במיוחד כשכבר קיימים כיום כ-130 אלף דונם פנויים באזורי תעשייה מאושרים".
מנחה: ליהיא יוקלה, שותפה ומנהלת ESG בפירמת הייעוץ BDO. משתתפים: רעות רבי, מנהלת אגף בכיר שינוי אקלים מיטיגציה, המשרד להגנת הסביבה; איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל; דורית בנט, יועצת ומנהלת פרויקטים של חדשנות באנרגיה מקיימת.






