טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית משנות את עולמנו בדרכים חסרות תקדים. הן טומנות בחובן את ההבטחה לשפר את איכות חיינו בהיבטים שונים, החל משירותי בריאות ופיננסים, דרך ערים חכמות, תחבורה אוטונומית ועד לחינוך מותאם אישית. אלא שככל שטכנולוגיות אלו ממשיכות להתפתח ולזכות לאימוץ נרחב, כך גובר החשש לניצולן לרעה ומתעוררות שאלות בעלות השלכות אתיות, בכלל זה פגיעה בפרטיות, הפרת זכויות יוצרים ושימוש לרעה בנתונים במטרה להשפיע על דעות והתנהגויות של אנשים.
חשש נוסף עולה מן האופן בו מפתחי בינה מלאכותית תופסים את האחריות המקצועית שלהם. לעיתים קרובות, אנשי פיתוח מתמקדים באתגרים הטכנולוגיים, ופחות מודעים לסוגיות מוסר ואתיקה.
היחשפות לסוגיות אתיות בתרחישים אמיתיים
בכדי להתמודד עם חששות אלו, ישנה הכרה גוברת בחשיבותה של הוראת האתיקה בבינה מלאכותית בהשכלה הגבוהה. שילוב אתיקה בתוכניות הלימודים עשוי להקנות לסטודנטים ולסטודנטיות את הידע והכישורים הנדרשים על מנת לנווט בנוף המורכב של טכנולוגיה זו ולקבל החלטות מושכלות. למרות היתרונות הרבים הקיימים בהטמעת הנושא בתוכניות הלימודים, מדובר באתגר חינוכי, הן מבחינת התכנים וההיקף הנדרש והן מבחינת הרקע האקדמי של המרצות והמרצים.
הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון פועלת לקידום מודעות להתנהגות אתית וטיפוח כישורי פתרון בעיות בפיתוח ובשימוש בבינה מלאכותית. הטכניון הכיר בחשיבות האתיקה בחינוך מדעי והנדסי כבר ב-1974, במסגרת חגיגות השנה ה-50. חברי הסגל הבכיר, במעמד נשיא המדינה דאז, פרופ' אפרים קציר, חתמו על אמנת כרמל בה הצהירו על פיתוח טכנולוגיה עם אחריות חברתית ומוסרית. מזה למעלה מעשור שאנו מחייבים לימודי אתיקה כתנאי להגשת הצעות מחקר לתארים מתקדמים. לאחרונה, פותחה יחידת לימוד חדשנית עבור סטודנטים וסטודנטיות למדעים והנדסה שעתידים להשתלב בתעשייה ולהוביל את הפיתוח והמחקר בתחום. היחידה כוללת פעילות לימודית מסוג חקר מקרים, המספקת ללומדים הזדמנות מעשית ליישם עקרונות אתיים בתרחישים מן העולם האמיתי. בעזרת חקר מקרים, הסטודנטים נחשפים לסוגיות אתיות כמו במקרה של רכבים אוטונומיים הנדרשים לקבל החלטות מוסריות בין סיכון חיי הנוסעים ברכב לבין הימנעות מדריסת הולכי רגל. דוגמה נוספת היא סוגיית זכויות היוצרים בפיתוח של צ'ט בוטים מחוללי טקסט או טכנולוגיות ליצירת תמונות שמחקות בצורה משכנעת את סגנונם של אמנים מפורסמים.
חשיבות יוזמות ומחקרים בהיבטים חברתיים-טכנולוגיים
מחקר בו השתתפו למעלה מ-240 סטודנטים וסטודנטיות, הצביע על שיפור משמעותי בידע אודות סוגיות אתיות בפיתוח ושימוש בבינה מלאכותית כמו גם שיפור בתפיסת המודעות האתית של המשתתפים. סטודנטים וסטודנטיות למדעים והנדסה הראו יכולת יישום ידע והבנה אתית, תוך שהם מתייחסים לחשיבות ולצורך שבאבטחת מידע אישי וחיסיון נתונים, ביסוס החלטות על נתונים מהימנים ורגישות להטיות שעלולות להוביל לאפליה ולהנצחת אי צדק חברתי. בהיבט של פתרון בעיות, המשתתפים הציגו רעיונות הקשורים לחיזוק בקרת איכות שנעשית על ידי אדם ולא מכונה ופיקוח פנים-ארגוני הכולל פיתוח פרוטוקולים, נהלים ברורים ושקיפות לגבי אופן העיסוק בנתונים וניהולם.
המחקר שנערך במימון המדען הראשי של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מצביע על החשיבות של יוזמות ומחקרים המתמקדים בהיבטים חברתיים-טכנולוגיים. מחקר זה מהווה דוגמה אחת מיני רבות של פרויקטים שנועדו לקדם את חוסנה הכלכלי-חברתי-מוסרי של המדינה. הניסיון לקצץ תקציבים בחינוך המדעי-טכנולוגי וביחידות המדענים הראשיים במשרדי הממשלה משמעו פגיעה בהשקעות הממשלה במחקר ופיתוח ופגיעה ביכולתה של מדינת ישראל לקדם אחריות, מוסריות ומצוינות הנדסית-טכנולוגית.
ד"ר מאיה אושר, עמיתת מחקר בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ומרצה בכירה במכון הטכנולוגי חולון (HIT); פרופ' מירי ברק, דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ועמיתת מחקר לשם כבוד, אוניברסיטת אוקספורד, אנגליה
