"המרכז הרפואי סורוקה מקבוצת שירותי בריאות כללית, הוא הוא אחד משישה מרכזי-על בישראל, עליהם מטילה המדינה סדרה של 'חובות' רפואיים כבדים יותר מאשר על בתי חולים אחרים. הוא מיוחד בכך שאנחנו מרכז העל היחיד שנמצא באזור הדרום שחולש על אזור כה גדול. להיות מרכז על שאחראי על מיליון איש ועל-60% משטח המדינה מחייב אותנו להיות מצוינים בכל מה שאנחנו עושים ולהוביל בתחומים רבים. כל אוכלוסיית האזור תלויה בנו", מציג ד"ר שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, בגאווה את בית החולים. הקורונה תפסה אותו עם ותק של שנתיים בתפקידו הנוכחי. היום, לאחר שנה נוספת שעמדה בסימן המגפה, הוא מסתכל על המערכת בצורה רוחבית ורואה את המסירות והמקצועיות של עובדי הבריאות, אבל גם את החסכים הרבים שהודגשו ביתר שאת בקורונה.
מהם האתגרים העיקריים בתפקידך?
"אחד מהם הוא הקושי שמציבה מידת ההשקעה הלאומית בבריאות. השקעה זו נמוכה מידי ברמה הלאומית. למערכת הבריאות חסרים מיליארדי שקלים בשנה. זה פער שמשותף לכל הגורמים במערכת הבריאות, ולא ייחודי לסורוקה. אבל ככל שמסתכלים על אזורי הפריפריה במדינה - רואים שהפערים האלה מעמיקים. כשסופרים מיטות אשפוז לאלף נפש וכוח אדם במקצועות הבריאות לאלף נפש נוכחים שהפערים בין הפריפריה הדרומית למרכז המדינה הם עצומים. זה אתגר משמעותי מאוד. המחסור בדרום איננו רק ברופאים ובאחיות, אלא גם בכל שאר המקצועות הקליניים - פיזיותרפיסטים, טכנאי רנטגן, קלינאיות תקשורת ומרפאות בעיסוק. הפער הזה משפיע על זמינות השירות שמקבלים תושבי הדרום. צריך לזכור שחלק ניכר מאוכלוסיית האזור מגיעה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר והמשמעות היא שהציבור צורך פחות רפואה פרטית - וכך נוסף עומס לרפואה הציבורית כאן. עלינו, כמובן, להמשיך לתת את השירות הכי טוב שאפשר למרות הפערים האלו ובמקביל לזעוק את זעקת הדרום, כי המצב לא משתפר ועל ציר הזמן עשוי להפוך לגרוע יותר, עם פרישה לגמלאות של עובדים רבים שהגיעו בעלייה מברית המועצות. תוך עשור חצי מהרופאים עומדים לפרוש".
ואז גם באה הקורונה שמהווה אתגר בפני עצמו.
"כן, לפתע מצאנו את עצמנו בסיטואציות של טיפול בהרבה מאוד חולים במחלה שאנחנו לא מכירים – בנוסף לטיפול הרפואי במחלת הקורונה, אנחנו חייבים לתת שירות מתאים כמעט בכל נקודה בבית החולים לחולים ה'רגילים', ולחולים הרגילים שגם חלו בקורונה: צנתור לב עם קורונה, דיאליזה עם קורונה, ניתוח כזה או אחר עם קורונה, וכל זה תוך מיגון של הצוות. כמעט בכל מקום נדרשנו לייצר פק"ל חדש - ועשינו זאת. קושי משמעותי מאוד שהתעורר הוא הפער במיטות טיפול נמרץ. מספר מיטות טיפול נמרץ באזור באר שבע הוא בין הנמוכים בארץ ביחס לגודל האוכלוסייה ופער זה הוחמר מאוד בתקופת קורונה. נאלצנו לצמצם פעילות במקומות אחרים ולקחנו מיטות מרפואת שגרה לרפואת טיפול נמרץ. כמובן שיש לכך מחיר של עומס על הצוות כולל עומס נפשי. ברור שאחרי עידן הקורונה צריך יהיה לתקנן ולהסדיר את המיטות הללו. אי אפשר להישאר בפער ענק כזה של טיפול נמרץ. אחד מהלקחים החשובים ביותר שהמדינה צריכה להפיק הוא המשמעות של יעילות מערכת הבריאות על הרזרבות שלה. אנחנו נחשבים למערכת הבריאות השישית ביעילותה בעולם וסטיות משמעותיות יכולות להכניס את המערכת למשבר. כיום בדרום יש מערכת בריאות רעבה שמאותגרת עוד יותר על ידי מגפת הקורונה. טיפלנו ביותר מאלף חולים קשים - כולל מונשמים רבים. כמובן שזה משפיע על כל המרחב. מהצד החיובי אני רוצה לומר שנכנסנו למשבר הקורונה עם כמה נקודות חוזקה מצוינות שעזרו לנו בהתמודדות. האחת היא מיומנות גבוהה מאוד בהנשמה וביכולות טיפול נמרץ גם מחוץ ליחידות לטיפול נמרץ, וכן בהיקף גדול של מומחים בטיפול נמרץ. השנייה היא המחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד) שלנו עם נתוני הפעילות הטובים ביותר בארץ. יש לנו גם יחידה למניעת זיהומים עם התוצאות הכי טובות בארץ וצוות שעת חירום ערוך מאוד ומוכן. הניסיון שלנו בשעת חירום סייע לנו לנהל את המשבר הזה".
מה תאמר על היחסים בין משרד הבריאות לבין בתי החולים בארץ?
"משרד הבריאות הוא משרד מקצועי מצוין שבשגרה מנחה וקובע מדיניות בהרבה מאוד נושאי רפואה. גם את משרד הבריאות המשבר הזה פגש רעב ומתמודד עם חוסרים. מערכת הבריאות בארץ חזקה מאוד בצד המקצועי, אבל מוחלשת כמעט אסטרטגית ברמה התקציבית - ואת זה צריך לשנות. למזלנו, רפואת הקהילה משחקת תפקיד מאוד משמעותי. חלק מהסיבה שמערכת הבריאות בישראל מצליחה להיות טובה כל כך היא מערכת בריאות קהילתית יעילה מאוד. כולם נזכרו בזה בחיסונים אבל גם ביומיום היכולת של אזרח ישראלי ממוצע לראות רופא מומחה ברפואת משפחה בזמן קצר ולקבל מענה לצורך שלו היא הרבה יותר טובה לעומת הרבה מאוד מדינות בעולם. ככל שהמערכת בקהילה תהיה חזקה יותר - בתי החולים יישמרו לפעולות שעבורן צריך אותנו: הטיפול מציל החיים, הטיפול הקריטי, הטיפול האקוטי. כך נוכל להגיע למצב בו למרות ההשקעה החסרה ומספר המיטות החסרות - נוכל לבצע את תפקידנו כנדרש".
מה היית מצפה מהמדינה לעשות עם תום משבר הקורונה?
"הייתי מצפה שממשלת ישראל ומשרד האוצר, יישבו ויגידו: 'אוקיי, הנה המפה, הנתונים, הגרפים והכתובת שעל הקיר'. שיזהו את המגמות, יבינו את החוסרים המשמעותיים ברופאים, באחיות ובמקצועות הבריאות בכלל בנקודות השונות - עם דגש על הפריפריה - ויבנו תוכנית לפתור את הנושא הזה. שיתנו מענקים לרופאים שמוכנים להגיע לדרום ויחזירו כאלו שעזבו. ואלו עוד פתרונות לטווח קצר יחסית. נדרש פה תכנון לטווח ארוך, שפשוט אין ברמה הלאומית. תכנון כח אדם ופערים תקציביים מחייבים פתרון, אחת ולתמיד".
ד"ר שלומי קודש
מנהל סורוקה, מרכז רפואי אוניברסיטאי
גיל: 54.
מצב משפחתי: נשוי ואב לשלושה.
לימודי רפואה: MD אוניברסיטת בן-גוריון, 1994, מוסמך בבריאות הציבור (MPH), אוניברסיטת בן-גוריון, 2016.
התמחות: רפואה פנימית.
לימודים נוספים: "פלושיפ" באינפורמטיקה רפואית באוניברסיטת ייל.
סורוקה, מרכז רפואי אוניברסיטאי
נוסד בשנת: 1959.
מיקום: באר שבע.
מספר מיטות: 1,151.
מספר מטופלים בשנה: מעל רבע מיליון מטופלים; כמיליון ביקורים במערכים השונים.
שייך ל: שירותי בריאות כללית.
