רשלנות רפואית היא מהתחומים המורכבים, הרגישים והקשים ביותר במערכת המשפט. זהו תחום שבו נפגשים מדע, פרקטיקה רפואית, רגולציה ואתיקה מקצועית - עם מערכת משפטית שנדרשת להכריע בשאלות של אחריות, סיבתיות ונזק, לעתים שנים רבות לאחר שהאירוע הרפואי התרחש. עבור נפגעים ובני משפחותיהם מדובר לא רק במאבק משפטי, אלא בהתמודדות עם מערכת רפואית חזקה, עתירת משאבים, שמטבעה מתקשה להאשים את עצמה.
"רשלנות רפואית היא תחום שמי שלא מחזיק בידע רפואי עמוק, בליטיגציה ברמה גבוהה וביכולת אסטרטגית אמיתית - לא ישרוד בו לאורך זמן", אומר עו"ד רשאד סלים, העומד בראש משרד רשאד סלים חברת עורכי דין - אחד מהבולטים בתחום נזקי הגוף ורשלנות רפואית.
המשרד, שממוקם בצפון הארץ אך פועל בזירה הארצית, מתמקד כמעט באופן בלעדי ברשלנות רפואית. הוא מונה כעשרה עורכי דין, חלקם בעלי השכלה אקדמית ברפואה ובסיעוד, וארבעה מהם בעלי תואר שני בהצטיינות. השילוב הזה - בין ידע משפטי מתקדם להבנה רפואית עמוקה - הוא הבסיס לערך המוסף שמבדל את המשרד וממצב אותו כשחקן מוביל בתחום שנשלט לרוב על ידי משרדים מהמרכז.
"אנחנו לא רק קוראים חוות דעת רפואיות", מסביר סלים. "אנחנו מבינים אותן לעומק, יודעים לשאול את השאלות הנכונות, לזהות כשלים רפואיים אמיתיים ולהפוך אותם לטיעון משפטי שמחזיק בבית משפט".
ההכרעה אינה רפואית, אך תלויה ברפואה
אחד המאפיינים הבעייתיים ביותר של תביעות רשלנות רפואית הוא זהות הגורם שמכריע בסופו של דבר. "מי שקובע אם היתה רשלנות או לא הוא שופט", אומר עו"ד סלים. "אבל השופטים אינם רופאים, וברוב המקרים אין להם מספיק ידע בתחום. תיק אחד יכול לעסוק בהרדמה, אחר באונקולוגיה, ושלישי במיילדות - כל אחד מהם עולם רפואי שלם".
כתוצאה מכך, ההכרעה המשפטית נשענת כמעט לחלוטין על חוות דעת של מומחים רפואיים. אלא שכאן, לדבריו, מתגלה אחת הבעיות הקשות ביותר. למוסדות המדינה, לקופות החולים ולבתי החולים עומד מאגר רחב מאוד של מומחים, רבים מהם מקיימים קשרים מקצועיים הדוקים עם המערכת. חוות הדעת מטעמם ארוכות, מבוססות ספרות רפואית ומנוסחות באופן שמקשה מאוד על שופט חסר רקע רפואי להטיל בהן ספק.
גם מינוי מומחה מטעם בית המשפט, שנתפס לכאורה כפתרון מאזן, אינו חף מקשיים. "בפועל", הוא אומר, "ברוב המכריע של המקרים, מומחי בית המשפט קובעים שלא היתה רשלנות או שאין קשר סיבתי לנזק. יש כאן חשיבה דפנסיבית מובנית. רופאים מתקשים לקבוע שרופא אחר התרשל, אם מתוך קשרים מקצועיים, אם מתוך חשש עתידי או תפיסה מדעית שמחפשת ודאות מוחלטת".
הפער הזה - בין האופן שבו הרפואה מחפשת אמת מוחלטת לבין האופן שבו המשפט פועל על פי מאזן הסתברויות - יוצר אתגר עצום עבור תובעים. "בית משפט לא צריך ודאות של אלף אחוז, הוא צריך להכריע מה יותר סביר. אבל כשמומחים רפואיים חושבים דפנסיבית, הם מתקשים להגיע לשם".
להציל תיקים שנראים אבודים
אל מול המציאות הזו בנה משרד רשאד סלים אסטרטגיה שמבוססת על ליטיגציה חדה, הבנה רפואית עמוקה ויכולת לפרק חוות דעת רפואיות לגורמים. "אנחנו יודעים לחקור מומחים", מדגיש עו"ד סלים. "לא רק משפטית, אלא רפואית. להבין מה הם לא אמרו, איפה יש סתירות פנימיות ואיפה הם נצמדים לקווים מגוננים של המערכת".
אלא שהייחוד של המשרד אינו מתמצה במאבק עד פסק דין. להפך. אחד היתרונות הבולטים שלו הוא היכולת למקסם פיצוי דווקא באמצעות פשרה חכמה, כזו שמבוססת על זיהוי מדויק של נקודות החולשה של הצד השני. "יש תפיסה שפשרה היא ויתור", הוא מסביר, "אבל בפועל, פשרה שנעשית מעמדה של כוח יכולה להביא לתוצאה טובה יותר מפסק דין".
כך, למשל, מתאר עו"ד סלים תיק של צעיר שנפטר לאחר ניתוח בלסת, בעקבות תת-חמצון שנגרם במהלך הרדמה. מבחינה משפטית, מדובר היה בתביעת עיזבון, עם תקרת פיצוי נמוכה יחסית. "רוב המשרדים היו מסיימים את התיק סביב מיליון שקל", הוא מספר. "אנחנו הבנו שהנתבעים לא רוצים פסק דין שיקבע רשלנות חמורה. הם לא רצו שהמרדים או שמנהל המחלקה יעמדו על דוכן העדים".
באמצעות בניית תשתית משפטית רחבה, הצגת פסיקה תומכת והדגשת הפגיעה במשפחה כולה, הצליח המשרד להביא לפשרה בסך 2.6 מיליון שקל. "זה ההבדל בין ניהול טכני של תיק לבין ניהול אסטרטגי שמבין את המערכת", הוא אומר.
כשכשלים מצטברים, המערכת מקשיבה
דוגמה נוספת שהוא מספק נוגעת לאישה שאושפזה עם דלקת ריאות, סמוך לתקופת הקורונה, ופיתחה נזק מוחי חמור בעקבות תת-חמצן. הנתבעים טענו כי מדובר בסיבוך טבעי של מחלתה ולא בכשל רפואי. מומחה בית המשפט אימץ את עמדת ההגנה, והמשמעות היתה דחיית התביעה.
כאן בחר המשרד לשנות את זווית ההסתכלות. "לא טענו לכשל אחד", מסביר עו"ד סלים, "הצגנו רצף של כשלים: עיכוב במתן אנטיביוטיקה, אי-התייחסות לערכי סטורציה חריגים והתנהלות לקויה במיון. טענו שהמשקל המצטבר של הכשלים חוצה את מאזן ההסתברות".
בית המשפט קיבל את הגישה, וקבע כי תרומת הכשלים לנזק עולה על 50%. התוצאה: פיצוי של 6.73 מיליון שקל. "זה תיק שממחיש איך ידע רפואי, חשיבה משפטית ויכולת שכנוע יכולים להציל תיק שנראה אבוד".
בסופו של דבר, רשלנות רפואית היא תחום של איזונים עדינים: בין רפואה למשפט, בין מאבק לפשרה ובין מערכת חזקה לפרט שנפגע. "אנחנו רואים בזה שליחות מקצועית", מסכם עו"ד סלים. "לתת מענה אמיתי בתחום הזה - זו לא רק שאלה של ניסיון, אלא של עומק, אומץ והבנה של המערכת כולה".
רשאד סלים חברת עורכי דין
