מלחמת "חרבות ברזל" הותירה את המשק הישראלי בכלל, ואת התעשייה והחקלאות בפרט, עם מחסור חמור בידיים עובדות. כתוצאה מכך, מנהלי מפעלים ברחבי הארץ פועלים במרץ כדי להשיג מכונות ייצור ותפעול משוכללות יותר כדי להקטין את התלות בכוח עבודה.
"המגמה הזו נצפתה גם בתקופת הקורונה, שגם בה היה מחסור בידיים עובדות", אומר רן רוכמן, סמנכ"ל הכספים בחברת GTC, המתמחה במכונות לתיעוש ואריזת מזון, "היא נחלשה מעט לאחר מכן, אך התחזקה שוב בעקבות האינפלציה שהביאה לעליית מחירים ומשכורות. עלות העסקת כוח אדם התייקרה והמנהלים מחפשים פתרונות חלופיים שגם יאפשרו להם להתייעל ולהפחית עלויות. עכשיו המגמה הזו מתחזקת ביתר שאת, בעקבות המלחמה. מכונות, כהגדרתן, נועדו להגדיל את כושר הייצור ולהחליף את כוח האדם היצרני, וזו מגמה שהולכת ומתחזקת עם אתגרי התקופה".
תוכל לתת דוגמא למפעל ששיפר את כוח הייצור שלו בעזרת מיכון לאור המצב?
"יש לנו לקוח - מפעל לארוחות מוכנות שהוא ספק מרכזי של משרד הביטחון. סיפקנו לו מכונות רבות כדי לפתוח קו ייצור אוטומטי למילוי המגשים, במקום מילוי ידני על ידי העובדים. בתוך קו הייצור מוכנסות תוכנות רבות כדי לתכנן את איסוף המזון ואריזתו, מכיוון שהכל חייב להיות בכמויות מדויקות במגשים, לפי שקילה, תוך שמירה על איכות המזון ואחידות בין כל המנות הארוזות. בכל מגש יש כמה סוגים של מאכלים, כך שמדובר בתהליך מורכב ביותר. מדובר בקו ייצור אחד העובר בין 26 מוצרים ואורז אותם באריזות בגדלים שונים. אם בעבר היו במפעל כ-100 עובדים, הוא הצליח להפחית את מספרם בכמעט 70%, והוא מצליח לעבוד היום בתפוקות שהוא לא יכול היה לדמיין קודם לכן. הגדלת התפוקות היא קריטית עבורו בתקופה כזו שבה הדרישה מצד משרד הביטחון רק הולכת וגדלה לאור המצב".
שאיפה לחדשנות
GTC הוקמה ב-1976 על-ידי איתן רוכמן, שמכהן בה כיום כמנכ"ל. לצידו ניצבים שני בניו, סמנכ"ל המכירות אור רוכמן, וסמנכ"ל הכספים רן רוכמן. מהרגע הראשון החברה דוחפת כל הזמן לחדשנות ולקידום התעשייה לדור הבא של המיכון, וכמובן לחזון תעשייה 4.0. החברה מעסיקה כ-75 עובדים וחולשת על שטח מחסנים של 12,000 מ"ר באשדוד. עשר משאיות יוצאות משם מדי יום כדי להעביר סחורה ל-1,500 לקוחותיה, הפרוסים ברחבי הארץ.
החברה מספקת פתרונות ונותנת ייעוץ להקמת מפעלי מזון, שדרוג מפעלים קיימים והכנסת מערכים חדשים לייצור ולאריזת מזון. כמשווקים ונותני שירות היא מייצגת כמה מהחברות המובילות בעולם בענף. "החברה מורכבת מארבע חטיבות", מספר רן רוכמן. "חטיבת המכונות לתיעוש מזון, חטיבת מכונות האריזה, חטיבת חומרי האריזה וחטיבת הייצור – את המוצרים והמכונות בשלוש החטיבות הראשונות אנו מייבאים, ובחטיבה הרביעית מייצרים בעצמנו חומרי אריזה כמו תבניות אלומיניום, נייר אלומיניום וניילון נצמד – לשימוש ביתי. יש לנו סינרגיה בין החטיבות המספקת מענה שלם ומתפקדת עבורנו כמכפילת כוח. אפשר להסתכל עלינו כעל אתר אחד, שבו הלקוח מקבל את הכל. אין צורך לקבל מהאחד את המגשים ומהאחר את הניילון ואז למצוא מכונה. אצלנו מקבלים את כל החבילה שכוללת מכונת אריזה וחומרי אריזה בלי ליפול בין הכיסאות".
מה חשוב ללקוחות כיום שמחפשים אריזה ממוכנת ולא ידנית?
"איכות האריזה היא קריטית מכיוון שהיא גם יכולה להאריך חיי מדף. ההיגיינה גם היא נושא חשוב מאוד בתחום המזון, אך הגורם המכריע הוא התלות בכוח אדם. למשל בחקלאות, אנחנו מספקים את המכונות שאורזות את התירס במגשים עם ניילון נצמד. מכונה מסוג זה פותרת להם בעיית העסקה של פועלים תאילנדים רבים הנדרשים לעבוד בו זמנית כדי לעמוד בקצב של המכונה. מעבר לעלות כוח האדם היקרה, צריך לזכור שהמכונה לא מתעייפת, אין לה מחלות ולא פנסיה. החיסכון בכ"א עשוי להחזיר את עלות המכונה כבר לאחר חצי שנה מהרכישה. עזרנו להקים קווי ייצור לאחרונה במפעל לקופסאות שימורים, המכונות שם מייצרות בין 200-300 פחיות לדקה. אם בני אדם היו אורזים וסוגרים אותן – זה היה לוקח הרבה יותר זמן".
אילו עוד מגמות התחזקו או השתנו בעקבות המלחמה?
מסביר אור רוכמן, סמנכ"ל המכירות: "עדיין לא עבר מספיק זמן מתחילת המלחמה כדי לזהות מגמות שמתקיימות לאורך תקופה. צריך לזכור שמבחינה כלכלית יש מגזרים שעדיין קשה להם מאוד כמו מסעדות ומקומות בילוי, ולעומתם, כל ספקי המזון של משרד הביטחון צריכים לעבוד 24/7. מי שדאג לעצמו מבעוד מועד למכונות תיעוש ואריזה נדרש כיום לביקושים שלא ניתן היה לדמיין כמותם".
טרנד ה-Skin-Pack
כחברה שדוגלת בחדשנות, מקדמת GTC בשנתיים האחרונות טרנד חדש ומשמעותי בעולם האריזות: אריזת סקין פאק Skin-Pack – אריזה שקופה שנצמדת למזון בוואקום דק ומהודק, שאף קשה לראותו, ממש כמו עור שני למוצר. "ניתן לראות אותה במחלקות הבשר בסופרים כיום, כאשר כמה נתחי בשר מונחים על מגש והיריעה השקופה מהודקת על המוצר כמו עור", אומר רן רוכמן. "היא מעניקה חיי מדף ארוכים באמצעות ואקום, והיא גם בטיחותית מאוד מבחינת היגיינה כי אי אפשר לפתוח, למשש את המזון ולסגור חזרה, אך היא יוצרת נראות יפה מאוד. זה נראה יפה והלקוח רואה בדיוק מה הוא קונה, לא מוכרים לו חתול בשק".
אור רוכמן מוסיף כי האריזות האלה כמובן נעשות באמצעות מכונה, ולא ניתן לארוז אותן ידנית. הן מיועדות גם לאוכל טרי וגם לקפוא, ואפילו לאוכל מוכן. "בכנסים רבים באירופה כיום מחלקים מגשים כאלה של ארוחת צהריים מוכנה, ומאפשרים לקהל לחמם אותה במיקרו צמוד, וכך כל אחד מקבל מנה אישית טרייה והיגיינית. האריזה הזו מאפשרת לקנות מגש כזה לעבודה ויש לה חיי מדף ארוכים. אם האריזה היא על פני קרטון או מגש – ניתן להכניס אותה למיקרו, והאפשרות לארוז כך קרטון מאפשרת להצטרף לטרנד הירוק של מיחזור קרטונים, ולהדפיס על הקרטון כל עיצוב גרפי לפי בחירת הלקוח".
רן רוכמן מסביר כי אריזת הסקין משלבת בין שיטת ההלחמה העליונה למכונות ואקום, ונעשית ממש על מוצר המזון עצמו. "זה הדור הבא של האריזות במפעלי המזון וכולם בסופו של דבר יאמצו אותה כי הלחמה עליונה לא מעניקה חיי מדף ארוכים מספיק והוואקום לא מספיק טוב בנראות שלו. השילוב שלהם בסקין פאק הוא הטוב ביותר".
בשיתוף GTC
