כסף זה כבר לא מילה גסה. המציאות הישראלית העכשווית כוללת בתוכה לא מעט אנשים ומשפחות עתירות ממון - חלקם מחזיקים בכספים משפחתיים, שעוברים מדור לדור, וחלקם עובדים מאוד קשה וצוברים נכסים. יש גם כאלה שמצליחים "לעשות מכה" ולהתעשר בצורה דרמטית בין לילה, למשל מיזמויות נדל"ן או מאקזיט מרשים. אנשים עם יכולת כלכלית מרשימה ואפילו קיצונית מסתובבים בינינו כאחד האדם, לעיתים הם רואים ואינם נראים.
אלא שהחיים הרגילים הללו מלווים כמעט תמיד בחששות. תחושת הסיפוק מצבירת הרכוש מלווה גם בטיפוח מקביל של חשש מפני ירידה מנכסים. המצב המשפטי בכל הקשור לשיתוף כלכלי ברכוש בין בני זוג - גם אם לא מדובר בנישואין ממש - איננו וודאי ופסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות הפכה להיות יותר גמישה, באופן שאפשרות שיתופו הכלכלי של בן זוג ברכוש שנצבר טרם הקשר הזוגי, הפכה להיות סיכון של ממש.
יש גם לא מעט משפחות עתירות ממון שדורשות חתימה על הסכם ממון במקרה של כניסת בן / בת זוג של אחד הילדים, והמשותף לכולם הוא השלב המוקדם שהדבר נעשה. אם פעם הסכמי הממון נחשבו לעניין שמלווה באי נעימות מן הצד הדורש ונעשו לאחר זמן מסוים של קיום קשר, הרי שהיום ניתן לזהות מגמה ברורה של הצגת הסכמים שכאלה בשלבים מוקדמים מאוד. רוב רובם של אלה שנכנסים לתוך מערכת יחסים עם צד עתיר רכוש, נחשף לדרישה של חתימה על הסכמי ממון בשלבים מוקדמים מאוד.
מבלי לנהל פנקסנות חשבונאית
חשוב להסביר שהסכמי הממון, על-פי רוב, אינם קובעים בהכרח אפשרות של הפרדה רכושית וניתוק מוחלט ממשאבי המשפחה. להיפך; העובדה שהחוק בישראל מעניק לבן הזוג הנשוי מחצית מהזכויות שנצברו במהלך החיים המשותפים מובילה לכך שרוב הסכמי הממון מגנים על הוראות החוק ופשוט קובעים מראש שלא תתאפשר חריגה מעבר לכך. באופן הזה אפשר להפחית בצורה משמעותית את הסיכון בהליכים משפטיים, שעניינם שיתוף בהון המשפחתי שלא נצבר בחיי הנישואין, עם סיומם.
כדי לחפות על תחושת אי הנוחות ההדדית (אצל הצד הדורש ואצל הצד המקבל, כאחד) שבהצגת הסכמים כאלה, ההסדרים כוללים בדרך כלל גם מנגנון של שיתוף או תשלום מתוך ההון המשפחתי שנבנה על-פי פרמטרים רלוונטיים שייבחנו בסיום הקשר (למשל, מספר שנות הנישואין, מספר הילדים וכדומה) – מעין "ניהול סיכונים" זהיר שמאפשר לשני הצדדים לצפות את העתיד ולהיערך בהתאם, כמו גם להימנע מהתדיינות משפטית שאת תוצאותיה איש לא יכול להבטיח מראש.
הסכמים שכאלה - הסכמי קדם נישואין, הסכמים לחיים משותפים, הסכם רכושי, הסכמי ממון או כל שם אחר מתוך סל האפשרויות הרחב - מצדיקים את עצמם והדבר מודגש מאוד כאשר אלה שחתמו על הסכם נחשפים למאבקים משפטיים של אחרים שלא חתמו. חשוב להכיר כי במקרה של העברת כספים ממקור הון פרטי (למשל, חשבון בנק פרטי בבעלות יחידנית עם כסף שנצבר לפני הקשר הזוגי) לחשבון בנק משותף עלול לגרור אחריו הכרה שיפוטית שקובעת כי מדובר בכוונת שיתוף שמובילה לזכויות שוויוניות במקור ההון הפרטי. ההסכמים מאפשרים לחיות בצורה נוחה, מבלי לנהל פנקסנות חשבונאית, אבל בתוך מסגרת היציבות של הידיעה כי פעולות כלכליות שנעשות לטובת המשפחות הוגדרו מראש ככאלה שלא יגררו הליכים משפטיים בעתיד.
לנהל את הסיכונים מראש
בשנים האחרונות נפוצים מאוד מקרים של גברים צעירים שנצמדים לנשים מבוגרות ומבוססות, או פרק ב' של זוגיות בין אנשים עם פערים בלתי נתפסים מהרבה בחינות (גיל, רכוש, אופי וכדומה). המשותף לכל אלה הוא נורות האזהרה שנדלקות ומהבהבות אצל הסביבה הקרובה כבר בשלבים הראשונים, ומה שעוד יותר נפוץ הוא שכאשר פורצת מחלוקת משפטית ומגיעים לבית המשפט, כל הסביבה מספרת שהרגישה, אבל לא היה לה נעים להעיר בזמן אמת.
חוסר הנעימות אולי מובן, אבל התמורות החברתיות של העת האחרונה עוררו פתיחות רבתי, והמגמה הבולטת היא הצגת הסכמים רכושיים כבר בשלבים מוקדמים. למען האמת, אפשר לזהות שככל שעובר הזמן, גם אצל הצד המקבל זה כבר לא מתקבל בתדהמה או תמיהה ובמקרים רבים הוא אפילו מצפה לקבל הסכם רכושי לחתימתו, בין אם שמע על כך בתחילת הקשר ובין אם קרא על כך באינטרנט בעבר.
בדרך כלל, הצדדים מעדיפים לנהל את הסיכונים מראש. בפרט שההסכמים הנפוצים ביותר הם אלה שלא מונעים או מבטלים שום זכות על-פי החוק, אלא רק מגדרים את הסיכון של זליגת הון פרטי לכיסים חיצוניים. גם בשיקולי עלות-תועלת מדובר בעסקה כדאית - עלויות הטיפול בהסכמים שכאלה הן זניחות מאוד ביחס לעלויות של ייצוג בהליכים משפטיים, וכך אפשר להמשיך לחיות חיי נוחות בביטחה ולהבטיח את ההון המשפחתי מפני סיכונים מיותרים.
להגן מפני זליגת רכוש לגורם לא רצוי
עריכת הסכמים רכושיים כאמור מחייבת תכנון מוקדם וביצוע בידיים מנוסות. על-פי רוב, הסכמים שכאלה טעונים השלמות של מסמכים נוספים, כמו למשל תכנוני מס ועריכת צוואות. בשנים האחרונות הגיעו לבתי המשפט לא מעט הסכמים שנערכו בחסר, כאשר נקודת התורפה העיקרית והנפוצה ביותר היא בנקודת הממשק שבין מהות ההסדר הרכושי ובין שאר ההשלכות המשפטיות הרלוונטיות לאותה המשפחה. אם הסכם שנועד למנוע מחלוקות הוא הגורם שמעורר התדיינות הרי יצא שכרנו בהפסדנו, ואם הסכם מגן מפני זליגת רכוש לגורם לא רצוי, יש לוודא גם שאותה זליגה שמפניה מבקשים להתגונן מראש לא תתרחש גם "בדלת האחורית" של דיני הירושה.
בשנים האחרונות ישנם לא מעט הסכמים יצירתיים מאוד, שקריאה תמה מהצד יכולה לגרום למחשבה שעדיף להיפרד כדי לקבל את התנאים הקבועים.
לפעמים מדובר בעשרות מיליוני שקלים, או ברכישת נכסים ספציפיים כמו בית פרטי או דירה במקומות שהוגדרו מראש, אבל המציאות היא דווקא הפוכה: ככל שתנאי הפירוד נוחים יותר, כך הקשר חזק יותר והאהבה מנצחת, אולי כי הפיל הלבן של החשש הכלכלי ההדדי פשוט לא נכנס אל החדר.
הכותבים הם השותפים-המייסדים במשרד עוה"ד "הופמן & פרידנברג" המתמחים בניהול עושר משפחתי וענייני ירושות וצוואות
