"מערך החינוך בעיר לוד מתפקד נהדר, אבל תמיד יש מה לעשות", פותח שלום עזרן, מנהל אגף החינוך בעיריית לוד, "אנחנו בלוד הרצנו בשנתיים האחרונות מהלך של טשטוש בין החינוך הפורמלי לזה הבלתי פורמלי, כי אנחנו לא מאמינים שברגע שהתלמיד יוצא את פתח בית הספר הוא שייך לחינוך הבלתי פורמלי, שהמסגרת הפורמלית, לכאורה, לא מכירה", מסביר עזרן ומוסיף: "אימצנו את 'החינוך השלם' מתוך הבנה שלעיתים אפשר לעצב ילד דרך תנועת נוער, חוגים, או כל דבר שישקף את החוזקה שלו, שלא בהכרח באה לידי ביטוי בבית הספר".
איך הוצאתם לפועל את הרעיון?
"לוד היא פסיפס של תרבויות ומגזרים ולכן חילקנו אותה ל-11 חלקים, כאשר לכל חלק יש את הייחודיות שלו, משום שתפיסת עולם חינוכית אחת לא מתאימה לכולם. בפועל, כל חלק קיבל מספר מוסדות חינוך, החל מגני ילדים, דרך בתי ספר, מתנ"סים, תנועות נוער וכיוצא באלה, וכל המכלול הזה מנוהל על ידי מתכלל, בשיתוף עם אגף החינוך וההורים, אשר תפקידו ללמוד את מכלול הצרכים - החל בתעסוקת ההורים וכלה בצרכים של הילדים אחרי הצהריים במסגרות, וביחד עם מנהלי מוסדות החינוך השונים, הוא יידע לבחור את החוגים הרלוונטיים שישקפו את החוזקות של הילד, יזהו פערים ויעניקו מפתחות לעתיד. כך שלמעשה האחריות שלנו היא מגיל לידה ועד גיל 20-19, תלוי באוכלוסייה. בחברה הערבית למשל אין גיוס, אבל בחברה היהודית הליווי יהיה גם לאורך הצבא".
מה מיוחד בתפיסת העולם החינוכית של העיר?
"ראשית, חשוב לציין כי למעלה מ-30 אחוז מהתקציב העירוני השנתי מושקע בחינוך. בזכות ייצוב מערכות החינוך במסגרות השונות ויישום תוכניות עבודה מסודרות, בעידודם של ראש העיר יאיר רביבו וממלא מקומו יוסי הרוש, מחזיק תיק החינוך, הבאנו לזינוק בהישגי הבגרות מ-32 אחוז לקרוב ל-100 אחוז בארבעה מוסדות חינוך. אחוז הבגרות בלוד (73.5%) כבר נושק לממוצע הארצי העומד על 76 אחוז. חשוב לציין כי האחוזים באוכלוסייה הערבית זינקו אף הם והם נעים סביב 60 אחוז ויגיעו ל-70 אחוז בשנתיים הקרובות, שזה בעיניי הישג משמעותי. כל זה לא היה קורה אם לא היינו נוקטים בגישת 'החינוך השלם' שהזכרתי קודם".
לדברי עזרן, לטובת העניין עבדו באגף החינוך בעירייה בשנים האחרונות בשלושה מישורים: המישור הפדגוגי, המישור החברתי והמישור הרגשי. "המישור הפדגוגי, כי למעשה ציר הליבה שלנו הוא שפה; המישור החברתי נועד לניצול נכון של הפעילות הלא פורמליות, והמישור הרגשי, באמצעות מערך שפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) שהוא אחד הטובים בארץ והמחלקה לקידום נוער אשר נותנת מענה חינוכי טיפולי מיטבי תוך כדי התמקדות בפדגוגיה טיפולית אשר זוכה להערכה והוקרה של משרד החינוך. בשנה האחרונה שדרגנו אותו בכך שהקמנו מכון 'מנעד', שמטרתו לגעת בנפש הילד ביריעה רחבה יותר, לטפל בחסמים שלו כדי לקבל ילד איכותי, מיטבי ומיוצב נפשית, חברתית ולימודית. בתי הספר החדשים שנבנים היום מושתתים על 'החינוך השלם', וזה בא לידי ביטוי גם במבנה ביה"ס ובתרבות הארגונית שלו. כל מסגרת חדשה נבנית כקריית חינוך, החל מגני ילדים ועד בתי ספר יסודיים בקמפוס אחד. המתכלל, בראיה הוליסטית, משרת את הצרכים של הילד ושל המשפחה, כדי ליצור חיבור נכון בין התא ההורי לבין התלמיד. בזכות יצירת הקמפוס אפשר לנצל שטחי גן ומגרשי בית ספר בצורה מיטבית, כפי שלא היה קודם".
פדגוגיה עכשווית
גם את אתגר המקצוע הקשה ביותר במערכת החינוך צלחו בלוד. עזרן מסביר על הפרויקט המיוחד שהרימו כדי ללמד את השפה האנגלית: "גייסנו כ-12 סטודנטים מארצות הברית, זו השנה החמישית, שהשתלבו במסגרות השונות כדי לעבוד עם תלמידים בשעות אחר הצהריים. בפן הטכנולוגי בנינו שני בתי ספר שבהם מלמדים אך ורק בטאבלטים במערך מותאם, אחד מהם הוא תיכון דרכא ע"ש מקסים לוי, שכולל תלמידים יהודים, ערבים, פליטים מאוקראינה, כמו גם תלמידים על הרצף, וכולל כיתות תקשורת. התיכון הזה הוא בהחלט הצלחה ובשנה שעברה סיים התיכון עם 98 אחוז בגרויות. לצד זה יש לנו קבוצות עבודה אקדמיות שונות, עבודה עם מנטורים מהטכניון, עבודה במסגרת מכון ויצמן לתלמידים שניגשים לחמש יחידות פיזיקה בחברה הערבית ולבסוף, יצרנו חיבור גם עם האוניברסיטה העברית".
לוד מתהדרת בתיכון עתיד למדעים, או בשמו החדש תיכון למנהיגות מדעית קהילתית, אשר בולט באופן מסורתי בהישגיו ובהצטיינותו לאורך השנים, כתיכון שמוסיף כבוד וגאווה לעיר. "התיכון מדורג מדי שנה בצמרת בתי הספר בישראל עם אחוז הזכאות הגבוה לבגרות מצטיינת בקרב התלמידים בחמש יחידות באנגלית ומתמטיקה, אשר מלבד הישגיהם הלימודיים, מצטיינים גם בתוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית – קהילתית", מציין עזרן.
איך אתם מקדמים את החינוך המיוחד?
"יש לנו ארבעה בתי ספר שמיועדים לחינוך מיוחד: דקל בי"ס סיעודי, רימון, נטעים בי"ס התנהגותי, ובי"ס לתלמידים על הרצף האוטיסטי של עמותת שתילים. לצד אלה ישנם בתי ספר רגילים ובכל אחד מהם יש לפחות כיתת חינוך מיוחד אחת. לעיתים יש בתי ספר שבהם 40-50 אחוז הם כיתות חינוך מיוחד מסך כל בית הספר. למשל בית הספר הראל שבו החינוך המיוחד מינף את בית הספר ולא להיפך. באשר לקיבוץ גלויות, אותה חלוקה שהזכרתי קודם משרתת את האוכלוסיות השונות. בית ספר ממלכתי דתי שמאכלס רק יהודיים, גני אביב שהוא אזורי המיועד בין היתר לפליטים מאוקראינה, בתי ספר ערביים וכל היתר, המהווים כ-30 אחוז, הם מעורבים. בלוד אנחנו מקפידים לתת מענה לקצוות, לא רק מגזרית, כך למשל יש לנו שלוחה של ראשל"צ לתלמידים מחוננים, שם יש חיבור בין דתיים לאומיים לבין ערבים".
סטודנטים לטובת העיר
"לפני כמה שנים חווינו הגירה שלילית של אוכלוסייה ממלכתית", משתף עזרן, "את הנחשול הזה עצרנו באמצעות גיוס סטודנטים לשורות החינוך. למעשה, הצענו להם להפוך מסטודנט לתושב ובתמורה הענקנו להם מלגות, מגורים ותעסוקה, וחשוב לא פחות תשתית חברתית. לצורך כך פתחנו מסגרות של גני ילדים ובשנה שעברה פתחנו גם את 'ביכורים', בית ספר שהציר המרכזי שלו הוא חקלאי, שדוגל בחיבור לטבע. בית הספר נבנה כמערך בין תחומי רחב על תשתית אותם סטודנטים ובו הם עובדים בשילוב עם מורים מן השורה. הפרויקט עובד כבר שבע שנים, וכיום יש לזה ביקוש כל כך גבוה, שפתחתנו רשימת המתנה. אני יכול להגיד בבטחה שהעיר לוד הולכת בכיוון טוב מכל הבחינות והתוצאות בשנים האחרונות מצדיקות את ההשקעה שלנו", מסכם עזרן.
בשיתוף עיריית לוד
