העיר לוד כוללת פסיפס אנושי ותרבותי יוצא דופן, היוצר חיבור בין קהילות, לאומים, עדות ותרבויות בכל הגילים וכל התפוצות. אוכלוסייה מגוונת זו עומדת ליהנות ממהפך אורבני שתעבור העיר בעשורים הקרובים, זאת במסגרת הסכם גג אסטרטגי לפיתוח העיר שנחתם בשנת 2017 בין ממשלת ישראל לבין עיריית לוד והחברה הכלכלית לוד בהיקף של כ-8.5 מיליארד שקל. במסגרת ההסכם יבוצעו השקעות ופרויקטים בכל תחומי החיים לרווחת תושבי העיר, בדגש על התחדשות עירונית, וייבנו שכונות חדשות ורובע תעסוקה משולב מגורים. זאת בנוסף לפיתוח פרויקטים תחבורתיים משמעותיים, לרבות סלילת כביש עוקף לוד אשר עתיד לחבר בין כביש 431 לכביש 1 , מטרו עתידי מרכזי כנסים ומשכן תרבות אזורי ועוד.
"מדובר על מהפכת תכנון שכוללת כ-13 תוכניות ענק מפורטות, שרובן המכריע מקודמות בוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור ולאחריהן הוועדה המקומית יוזמת ומאשרת תוכנית בינוי ופיתוח בקנה מידה 1:500 בכל היבטי הממשק של מגרשי הבינוי עם המרחב הציבורי. למעלה מ-85 אחוז משטחי העיר מצויים בתהליכי תכנון, התפתחות שתייצר עתיד לקהילות המגוונות הבונות את העיר. יעד תהליכי התכנון של ההתחדשות העירונית בלבד כולל תוספת של כ 35 אלף יחידות חדשות", מסבירה אדר' גל גבריאל, מהנדסת העיר לוד, שמציגה גם את מיתוג המהלך שמשקף את משימת התכנון, העשייה והחזון של מינהל ההנדסה וכל העוסקים במלאכה, תחת הכותרת "לא כל יום בונים עיר".
שכונות חדשות לצד התחדשות עירונית
גבריאל מתייחסת לשינוי המהותי והמשמעותי שלדבריה יכול להפוך לסיפור הצלחתה של עיר ומדינה שלמה, המבוסס קודם כל על ההתחדשות העירונית: "בעבר, במשך עשורים רבים לא הייתה פה בנייה. עכשיו, בהובלת ראש העיר ובזכות תקציבי התכנון של משרד הבינוי והשיכון, הרשות להתחדשות עירונית ורשות מקרקעי ישראל, יוזמת העירייה מהלכים חסרי תקדים ברמה הארצית לתכנון מפורט יזום ומנוהל על ידה, הכולל גם משימות-על של העיר כמו חיבור אל תשתיות התחבורה המטרופוליניות וחיבור חלקי העיר ברשת מהודקת של רחובות ופיתוח ובנייה מחדש של רחובות ראשיים שיישאו עליהם תחבורה להסעת המונים וכן מבני ציבור מחוללי שינוי ושוברי שוויון. אנחנו בעיצומו של עשור תכנון ותוך כדי נבצע הקמה של שתי שכונות ומתחמי התחדשות עירונית רבים במקביל".
"העשייה החשובה ביותר היא ההתחדשות העירונית ובאמצעות תכנון נרחב ושלם, מימושן של התוכניות ייצר מרחב אורבני שייתן מענה לפיתוח בשכונות הוותיקות ולרב תרבותיות להיות חלק גם מעתידה של העיר", היא מסבירה ומדגישה כי הריבוי בא לידי ביטוי בכל התוכניות, הכוללות מנעד של טיפולוגיות מגורים, גם בנייה מרקמית ועירוב שימושים ושילוב מוקפד של צרכי ציבור מגוונים.
"מבחינתנו מדובר בצו השעה שמייצר מגוון ובו זמנית מורכבות גדולה", מוסיף אורן און אדריכל העירֿ, שמתייחס גם לתנופת הבנייה בלוד: "חברות הנדל"ן הגדולות בישראל שעומדות לבנות בעיר פרויקטים מרכזיים כבר הצטרפו למהפכה. השכונות החדשות הן כרטיס הביקור של לוד, וגם כאן מדובר על היקפי בנייה גדולים עם תכנון ייחודי וקונספט שתפקידו לייצר מגוון. זה אומר שגם אם יזם זוכה לשני מגרשים או יותר, ברוב המקרים הם לא יהיו צמודים, במטרה לייצר מקום שטוב לחיות בו, הרבה מעבר לנכס עצמו. בין אם מדובר על התחדשות עירונית או על בנייה חדשה, הכול נעשה מתוך ידיעה שכל קהילה רוצה לשמר את חייה, ובו זמנית להתפתח ולקבל גיוון עיצובי וחדשני של המרחב הציבורי, בכל תחומי החיים".
כיצד תבוא לידי ביטוי מהפכת התכנון שאמורה ליצור תמונה חדשה לעיר, בכל תחומי החיים?
גבריאל: "מעיר של כ-86 אלף תושבים תהפוך לוד לעיר שוקקת חיים של כ-240 אלף תושבים ולמרכז של תעסוקה, תחבורה, חינוך וסביבת מגורים עירונית ומגוונת הממוקמת במרכז המדינה. מדובר על רצף אורבני ולא אוסף של שכונות, המבוסס כאמור על הגיוון התרבותי של אוכלוסיית העיר, בראייתה כעיר רבת מרכזי תרבות מזמינים המהווים מוקדי משיכה. הסכם הגג כולל הקצאת תקציבים משמעותיים לפרויקטים בתחומי החינוך, התשתיות, התחבורה, הביטחון האישי, התיירות, המרחב הציבורי, עיר חכמה ועוד. בנוסף לשכונות החדשות יוקצו משאבים ניכרים לרווחת תושבי השכונות הקיימות, באמצעות פרויקטים של התחדשות עירונית, חידוש תשתיות ופארקים בעיר הוותיקה, שיפוץ ובניית מוסדות ציבור, הקמת פארקים חדשים לאורך שלושת הנחלים של העיר, בשילוב שבילי אופניים והליכה, מתקני ספורט ופנאי ועוד".
עושה רושם שהעיר לוד הופכת למודל להתפתחות עירונית.
און: "אחד הדברים המשמעותיים והמרגשים שקורים הוא התחושה שיש רוח ניסיונית, המבוססת על פיתוח כלים, מתודולוגיות, וחשיבה מקורית. מדובר בתהליך שכולל גם הרבה חוסר ודאות וניסוי ותהייה, שאכן הופך את העיר לוד למודל המאפשר שמירה על הזהות המקומית, תוך שימוש במגוון כלים חדשניים וייחודים, הרבה מעבר לקיים ולמוכר. ישנו ממד חשוב שמחלחל גם להנהגה העירונית, והוא ההסתכלות על ההון ככלי עבודה כלכלי, שמממש את סולם הערכים של העירייה, ולא להפך".
עד כמה מעורבים התושבים בתהליך?
גבריאל: "מעורבים, גם בזכות הקשר הישיר של ראש העיר עם אוכלוסיית לוד וסוג המנהיגות שלו שעוברת גם אל הצוותים המקצועיים, שכוללת שיח שוטף עם התושבים, זמינות, היכרות עם הקהילות וגמישות מחשבתית. חשוב להבין שניתן לממש מתחם התחדשות עירונית מסוים רק אם יש שותפות אמיתית עם התושבים ובעלי העניין בו. כדי לשמר את הקשר הזה, נמצאים, בין היתר, העובדים הקהילתיים של מנהלת ההתחדשות העירונית ונציגים שלנו בשיח קבוע עם הקהילות השונות ולאורך כל הדרך, החל משלב התכנון ועד מימוש התוכנית. כמהנדסת העיר, חשוב לי לוודא כי גם במקרים של השהיה בתהליכי ההתחדשות, התושבים ובעלי העסקים לא נשארים מאחור חסרי יכולת לצרוך את מוסדות הציבור, לגור ולהתפרנס, וכי האגף מלווה את כל התהליכים מקרוב בהבנה מתכללת. זה אומר, למשל, שאם מבנה מסוים נמצא כמסוכן, הדיירים יוכלו לקבל מענה. העירייה תסייע בהתנעה, ובעלי עסקים יוכלו להמשיך להתקיים. וכאשר יש עבודות תשתית ובנייה בעיר תהיה הפרעה מינימלית לתושבים, ומאידך הירתמות מלאה לסייע ליזמים בעבודתם מול גורמי התשתיות וכמובן הצוותים העירוניים, לעבור את שלבי הרישוי בצורה מתכללת יעילה ואפקטיבית למימוש מהיר באמצעות ליווי שוטף, הכוונה ושמירה על הוודאות בכל שלבי התהליך".
און: "חשוב לנו לשמר את האנשים גם כשהמנופים פועלים ולהמשיך לייצר תחושת שייכות בתקופת ההתחדשות העירונית וכאשר נבנות שכונות חדשות. אחד הדברים היפים הנוספים שקורים בעיר הוא השיח הפתוח, המקצועי והענייני בין מנהל ההנדסה ליזמים הפועלים בעיר, תוך שיתוף מעורבות ותמיכה של החברה הכלכלית. אין ספק שנעשתה כברת דרך גם עבור היזמים, שהביעו אמון בעיר בצורה מכוננת".
נותנים פתרונות גם כשהמנופים פועלים
תהליך של התחדשות עירונית ובניית שכונות חדשות עלול להפוך את העיר עצמה, או אזורים רבים בתחומה, לאתרי בנייה, דבר שיכול להשפיע על איכות חייהם של התושבים ורווחתם. לדברי און, "אנחנו עובדים על שני צירי זמן במקביל – מסתכלים ומדמיינים לטווח רחוק, ובמקביל דואגים לכאן ועכשיו".
גם בנושא הזה השכיל אגף ההנדסה של עיריית לוד לתת מענה שמטרתו להקל על ההתנהלות במרחב הציבורי, גם אם זמני. "מתוך ההבנה שחלק מהפעולות זמניות, ויחד עם זאת אנשים יחפשו מקום מפלט, החלטנו לייעד תקציב לא מבוטל מהסכם הגג ליצירת מנגנון עבודה משותף שיעסוק בנושא. בצורה כזו, ניתן יהיה לממש בקלות וללא בירוקרטיה מיותרת או הכנות גדולות, פעולות מיידיות במרחב הציבורי בשפה עיצובית מתקדמת שיתנו פתרון לקשיים של התושבים וייפו את העיר", מסבירה גבריאל ומספרת על מיקום חלופי שקיבלו ותיקי העיר, בעקבות פינוי גינה קהילתית שאותה נהגו לפקוד, שתהפוך לאגף נוסף באחד מבתי הספר שיגדל במסגרת ההתחדשות עירונית.
בשיתוף עיריית לוד
