"הגיוון האנושי בירושלים הוא נכס ולא חיסרון"

בים ממוסדות הקהילה והתרבות בירושלים חייבים את קיומם לקרן לירושלים – זרוע הפילנתרופיה של העיר שהוקמה עוד בימי ראש העיר טדי קולק. שי דורון, נשיא הקרן, מספר על חזון הקרן לעשור הקרוב, על ההשקעה בכל גווני האוכלוסייה בעיר ועל חשיבות הפילנתרופיה הישראלית

גליה היפש
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ילדים משתכשכים במזרקה בפארק טדי שבגני מיטשל, שהוקם ע"י הקרן לירושלים
ילדים משתכשכים במזרקה בפארק טדי שבגני מיטשל, שהוקם ע"י הקרן לירושלים צילום: ששון תירם
גליה היפש
תוכן שיווקי

כאשר שי דורון נכנס לתפקיד נשיא הקרן לירושלים לפני כשנתיים וחצי, זו הייתה עבורו סגירת מעגל אישית: הקרן הוקמה ע"י טדי קולק ז"ל, ראש העיר המיתולוגי של ירושלים, שדורון שימש כראש לשכתו בשנים 1988-1993. "קולק היה המורה והמנטור שלי לכל פעילותי במגזר הציבורי", אומר דורון, "ומה שלמדתי ממנו בהחלט משתלב עם החזון של ראש העיר הנוכחי, משה ליאון, שירושלים היא מרכז העולם עבורו".

דורון, ירושלמי דור רביעי, מעולם לא עזב את העיר ותמיד פעל בשירות הציבורי למענה. הוא החל את הקריירה כמנהל מתנ"ס בעיר, ולאחר סיום העבודה עם טדי קולק, הקים וניהל במשך כמעט 25 שנה את גן החיות התנ"כי, וכחלק ממנו יזם גם את הקמת אקווריום ישראל.
הקרן לירושלים, הקרן העירונית הגדולה בישראל, היא עמותה ללא כוונות רווח. היא נוסדה בשנת 1966 ביוזמת טדי קולק, ראש העיר דאז, שראה בקרן זרוע לגיוס תרומות למשימות ייחודיות, במטרה לפתח את ירושלים ולפעול לקידומה של החברה בעיר כחברה חופשית, סובלנית ופלורליסטית. במהלך השנים גייסה הקרן למעלה ממיליארד וחצי דולר וכספי הגיוס מושקעים באלפי פרויקטים ומיזמים היוצרים הזדמנויות עבור כל אוכלוסיות העיר, ללא הבדל דת, גזע או לאום. בשנת 2020 גייסה הקרן 29 מיליון דולר. במשך שנים רבות עמדה בראשה כנשיאה רות חשין, שגם היום עדיין פעילה ותומכת בקרן כחברת ההנהלה הציבורית שלה.
"אין כמעט מקום בירושלים שהקרן לא לקחה בו חלק", מסביר דורון, "כמעט כל הפארקים הגדולים בעיר הוקמו בתמיכת הקרן, וכן מוזיאונים רבים כגון מוזיאון המדע, מוזיאון מגדל דוד, אצטדיון טדי, תיאטרון ירושלים, מתנ"סים, גן החיות התנ"כי ועוד רבים אחרים. אנחנו עוסקים הן בהקמת פרויקטים פיזיים והן בהשקעה בתוכניות חינוך, תרבות וחיים משותפים. לאורך השנים תמכנו ביותר מ-4,000 פרויקטים בעיר".

שי דורון צילום: יח"צ

תוכל לתת דוגמאות לפרויקטים שהקרן מבצעת כיום?
"בשבועות הקרובים נחנוך את המבנה החדש של תיאטרון הקרון בגן הפעמון, ולקראת סוף השנה אנו צפויים לסיים את בניית בית הספר התיכון הדו לשוני 'יד ביד', המיועד לילדים יהודים וערבים, שמוקם בין שכונת פת לשכונת בית צפאפה, זהו אחד מפרויקטי הדגל של הקרן. לפני כמה חודשים התחלנו בהקמת מרכז יום לקשישים, הראשון מסוגו עבור הקהילה החרדית בירושלים. סיימנו כעת הקמת שתי ספריות בבתי ספר במזרח ירושלים, ואנו מתחילים בהקמת שתי ספריות נוספות בבתי ספר במזרח העיר. פתחנו תוכנית שנקראת 'על מדע' לקידום לימודי מתמטיקה ומדעים בבתי ספר יסודיים מכל המגזרים ו–35 בתי ספר בעיר משתתפים בתוכנית.

במהלך השנה נפתח את המחזור השני של תוכנית 'קיימא' – תוכנית מנהיגות אזרחית – המיועדת למסיימי לימודי דוקטורט להשתלב בתפקידי מנהיגות והובלה של ארגונים אזרחיים בעיר. פרויקט ליווי ארוך טווח במטרה ליצור קבוצת מנהיגות צעירה ומחויבת לעיר. בנוסף אנו מפעילים תוכנית מנהיגות לצעירים אחרי צבא, שהחלו בעבודות חינוך והדרכה ביחד עם תנועת הצופים בארבע שכונות קצה בירושלים. יחד עם מכללת דוד ילין ומכללת עזריאלי אנו מפעילים תוכנית לכישורי שפה לסטודנטים ערבים ממזרח ירושלים, כדי לסייע להם להשתלב במוסדות אקדמאיים ובשוק העבודה. וכדי לסייע להפרחת התרבות בעידן שלאחר הקורונה, העניקה הקרן מענקים בסך 25-50 אלף דולר ל-45 גופים ירושלמיים בתחומי הקהילה והתרבות לטובת פרויקטי חדשנות שיובילו אותם ליציאה מהקורונה ולפריחה התרבותית שלאחריה. בשנה האחרונה היינו עסוקים בהשלכות של השפעת הקורונה על העיר והצלחנו לתמוך באוכלוסיות החלשות והפגיעות ביותר בסכום של למעלה מ-9 מיליוני שקלים לטובת מענה לצרכים המידיים והבסיסיים של אוכלוסיות אלה בכל חלקי העיר".

מה חשוב לתורמים מחו"ל לראות כיום בפעילות הקרן?
"ראשית חשוב לציין שבשנים האחרונות לא מעט תרומות מגיעות גם מתורמים ישראלים, וזהו אכן מהלך משמעותי. התרומה של גופים ואנשים פרטיים מישראל היא קריטית מכיוון שמרבית התורמים מחו"ל בוחנים כיום האם הישראלים משתתפים גם הם במאמץ הפילנתרופי לפתח את ירושלים. נכון שההשתתפות הישראלית לא זהה בהיקפה לזו שמגיעה מחו"ל, אבל עצם זה שיש התגייסות של הקהילה המקומית לטובת העניין חשוב מאוד לתורמים מחו"ל. עבורם זוהי אבן בוחן לבחירתם האם להשתתף או לא. בנוסף, התורמים רוצים שלדולר שהם נותנים תהיה משמעות ארוכת טווח ושיהיה מיצוי נכון של כל שקל או דולר שמושקע בעיר. חשוב להם לראות שותפות בין המגזר הפרטי לבין המערכת הציבורית, הם רוצים לראות השתתפות כספית או שוות כסף של הממשלה והעירייה, כמו למשל הקצאת קרקעות לטובת הקמת פרויקטים או השתתפות תקציבית בתוכניות. וזוהי אכן הדרך שבה אנו פועלים – חלק גדול מהמימון מגיע מפילנתרופיה אך הכסף הציבורי ממנף אותו לתוכנית ברת קיימא. זו נוסחה מנצחת שאנו פועלים לפיה כבר שנים, אנו עובדים בצמוד לראש העיר ולעיריית ירושלים מכיוון שכך אחד ועוד אחד הם הרבה יותר משניים".

מהו החזון לעתיד של הקרן?
"כמה חודשים לאחר כניסתי לתפקיד יצרנו חזון עתידי לקרן בשם 'ירושלים 2030' - במטרה לתכנן לא רק את השנה הקרובה אלא בטווח הארוך לעשור הקרוב. התוכנית שמה במרכז שלושה ערכים: העצמה קהילתית, תרבות יוצרת ומנהיגות עתידית. ירושלים היא מודל אדיר לרב תרבותיות והגיוון האנושי העצום שלה הוא נכס ולא חיסרון – זה גיוון המעורר יצירה והשראה. זו עיר שיכולה להיות מעוררת השראה ומקור למשיכה לכל העולם. הקרן תפעל בעשור הקרוב להדגשת חשיבות החיים המשותפים, מתן הזדמנויות לכולם וצמצום פערים. בכל אחד מהתחומים יש לנו משנה סדורה של פרויקטים פיזיים ותוכניות. אנו מאמינים שלקרן יש יכולת לתת ערך מוסף משמעותי שיגרום לאנשים לחיות בעיר טובה יותר, הפתוחה לכולם. אם נפרוט לפרטים את החזון נראה שבעשור הקרוב בכוונתנו להקים שני מרכזי ספורט קהילתיים במזרח ירושלים, לפתח פארק פתוח באזור בריכת הסולטן, כך שבנוסף להופעות יהיה שם פארק לשימוש הציבור בשעות היום. אנחנו מתכננים לבנות קונסרבטוריון חדש למוזיקה בשם 'הסדנה' ולהקים פביליון חדש בגן הבוטני. ב-2022 נפתח גם את 'בית השאנטי' בירושלים וקיימות עוד תוכניות גדולות ורבות בתוך תוכנית האב הכוללת שלנו".

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן