הילדים בשכונת ויצמן בהרצליה מגדלים עגבניות ותבלינים. הוריהם הכשירו עתודת קרקע ריקה במרכז השכונה, שהיתה מלאה בעבר בפסולת בניין וזבל, שתלו מעליה ערוגות ירק והפכו אותה לפינת חמד ירוקה ומזמינה. בגינה הזו הם גם הופכים את הזבל הביתי לדשן מועיל - קומפוסט המעשיר את הקרקע ומסייע להצלחת הגידולים החקלאים. בגדר הגינה מכיוון רחוב בן סרוק, ישנו חלון דרכו כל אחד מוזמן להשליך את הפסולת הביתית שלו, לכסותה בחומר יבש שנמצא שם, ובכך לתרום לייצור הקומפוסט. כל הפעילות הזאת מתרחשת בגינה הקהילתית של השכונה.
"בשטח המוזנח הזה, התחילו להסתובב ילדים", מתאר יקי חרלפ, מנהל המרכזים הקהילתיים
בהרצליה, את השינוי שחל בגינה הציבורית המוזנחת, עם התחלפות אוכלוסיית הוותיקים במשפחות צעירות. "השינוי החל בט"ו בשבט של שנת 2011, בהתארגנות ספונטנית של תושבים שהחלו לחשוב מה ניתן לעשות כדי לשפר את המקום". וכך, לפני 11 שנים, הם חברו יחדיו כדי לנקות את השטח בשיתוף נציגי העירייה, והעזובה הפכה לפינת חמד ירוקה ופורחת, בה נפגשים תושבי השכונה כדי להכיר, לעבוד ולקיים אירועים קהילתיים".
הגינון הקהילתי בהרצליה מפותח למדי. בעיר מתברר, פועלות כחמש גינות המהוות מסגרת עבודה משותפת של תושבים הרואים עצמם מחויבים לאימוץ ולטיפוח האדמה, זאת בנוסף לעובדה שהגינות מזמנות קשרי גומלין בין התושבים ומצמיחות פעילויות קהילתיות נוספות סביב מטרות משותפות.
ייצוג למגוון קהילות
הרצון לחזק את השייכות למקום המגורים ולהעצים את האוכלוסייה, מוביל בשנים האחרונות את קברניטי העירייה ושותפיה, כולל החברה למתנ"סים וקבוצות מאורגנות של דיירים, ליצור לעצמן מסגרות חברתיות-קהילתיות, שתאפשרנה להם לממש את רצונם לתרום לסביבתם, בעיקר בתחומי התרבות, החינוך והסביבה.
את התהליך הזה מובילה כאמור העירייה, יחד עם המרכזים הקהילתיים מבית החברה למתנ"סים, שאף ביקשה, באמצעות סקר "אקו קהילה" לבחון לעומק את מדד הקהילתיות בעיר.
"תשובות התושבים הן שיעורי הבית לכולנו", אומר חרלפ.
"בעזרתן אנחנו בוחנים מה עוד ניתן לעשות בעיר כדי לחזק את הקהילתיות. תוצאות הסקר הפתיעו גם אותנו, תושבי הרצליה מאוד מעורבים, נושא הקהילתיות חשוב להם ביותר ונדמה כי בסך הכללי ההרצליינים מאוד מרוצים".
נתון זה אגב משתקף נאמנה גם בנתוני "מדד החופש העירוני" שנערך לפני כשנתיים בפיקוחו האקדמי של פרופ' עמית שכטר, שבחן ומיפה את מידת החופש שמאפשרות הערים הגדולות בארץ לתושביהן.
הרצליה בהיבט זה היא דוגמה נהדרת למעורבות תושביה על צביונם המגוון. הודות לפעילות קהילתית ערה, נאותה העירייה להוסיף לקו האוטובוס הוותיק שמוביל לחוף הים בשבת – קו נוסף לצפון תל אביב, שנתמך במערך התחבורה "נעים בסופ"ש". באשר לפלורליזם בעיר, ישנה קהילה קונסרבטיבית פעילה והקהילה הרפורמית "שערי קדם" אף משתמשת במבנה רשמי של העירייה.
בנוסף, תומכת העירייה באופן משמעותי גם בקהילה הגאה בעיר ובקהילות השוויוניות הפועלות בה, בין היתר באמצעות תליית דגלי גאווה והארת בניין העירייה בצבעיו. רוב הפעולות הייחודיות בעיר למען הלהט"ב מתמקדות באוכלוסיית בני הנוער, זאת משום שבעירייה מאמינים כי בניית קהילה חזקה ועצמאית תצמח על ידי ביסוס מנהיגות מקומית והקצאת משאבים ייעודיים לצמיחתו של בית גאה שיספק מענה לכל צרכיה של הקהילה הגאה בעיר.
שכנים ונהנים
הקורונה אמנם השביתה באופן משמעותי את חיי התרבות הממוסדים בעיר, אך לא מנעה מהעירייה ומהחברה למתנ"סים לקיים פעילויות.
"בתקופת הקורונה ביקשנו לצאת למרחב הציבורי ולקיים פעילויות שונות שתכליתן להוביל לאיחוי, פיוס וריפוי", מספר חרלפ. כך לדוגמה נהנו במהלך הקורונה מאות מתושבי העיר מקבלת שבת קהילתית וחווייתית שהתקיימה בקפסולות במסגרת מיזם "שכנים ונהנים".
"כל קפסולה, שמנתה כ-20 משתתפים, קיבלה ערכת קבלת שבת חגיגית הכוללת חלות אישיות, כוסיות ובקבוק מיץ ענבים. לאחר קידוש וטעימה נהנו הילדים מהפעלות באמצעות חוברת עם מגוון הצעות למשחקי חוץ, וקינחו בשירי שבת בליווי שירון שהגיע עם פלייליסט תואם ביוטיוב", אומר חרלפ ומוסיף כי "המיזם נולד על מנת לאפשר לילדים ולמשפחות בעיר להמשיך גם בתקופה המאתגרת בפעילות פנאי והעשרה ולחזק את קשרי השכנות, זאת כמובן תוך שמירה על הנחיות משרד הבריאות".
"הקורונה חשפה ביתר שאת שלא טוב היות האדם לבדו. הסגרים שפקדו אותנו והמסכות שהסתירו את פנינו, גרמו ללא מעט תושבים להתבודד - להישאר כמה שיותר בבית ולשמור מרחק מהסביבה. העירייה הבינה שדווקא המשבר וזמן החירום הגבירו את הצימאון של התושב לחום ואהבה וחידדו את הערבות הדדית, הנתינה והביחד ויזמה את 'בניינים מדליקים'.
הסיסמאות הללו אינן ריקות מתוכן, והן מגובות בתושבי השכונות שהחליטו בחג האורות לצאת מביתם, אבל לא רחוק מדיי - ללובי הבניין, למרחבים המשותפים ולגינות - ולהאיר את אור החנוכיות לא רק עבור עצמם או משפחתם, אלא גם למען השכן מהדלת הסמוכה שחוגג כל שנה לבד, ועבור השכנים מהקומה מעל שבמקרה הטוב מבקשים מהם כוס סוכר פעם בשנה, ובמקרה הפחות טוב כלל לא מכירים אותם".
דוגמה נוספת לפיתוח הפעילות הקהילתית בעיר היא קורס הקיימות שמקיימת העירייה. "הדאגה לסביבה בתחום המרחב העירוני, מתמקדת בלקיחת שיקולים סביבתיים בכל פעולה או החלטה בעלת השלכה סביבתית - למניעה, לצמצום, לטיפול במפגעים סביבתיים ולשיפור איכות החיים והסביבה", אומר חרלפ. לדבריו ביחידה לאיכות הסביבה פועל מדור קיימות המבקש לסייע בהטמעת ערכי הקיימות בקהילה ובקרב הציבור הרחב באמצעות הפקת אירועים סביבתיים, פעילות משותפת עם המרכזים הקהילתיים ושיתופי פעולה חוצי אגפים עם מחלקות בעירייה כמו היחידה למשאבי קהילה באגף רווחה.
חוסן קהילתי ועירוב שימושים
"הרצליה מאופיינת בקהילה חמה וכולנו מבקשים להעמיק את תחושת השייכות, החיבורים והקהילתיות בעיר. קהילתיות היא מצב בו אנשים החולקים מרחב גיאוגרפי משותף, פועלים יחד זה למען זה ולמען המקום, מכוננים יחסים של אמון וערבות הדדית באופן שגורם להם להרגיש בעלי ערך והשפעה ולחוש גאווה מקומית", מסביר חרלפ.
בעיר הרצליה פועלים היום כ-6 מתנ"סים, כשלדברי חרלפ כבר עתה עמלים על הקמתם של שלושה מתנ"סים נוספים (בשכונות נווה ישראל, הרצליה ב' וגליל ים). זאת לצד תוכניות לפתיחת מרכזים קהילתיים חדשים: "הכוכבים/ות של הרצליה", "אנזו" – מקום לצעירים, "דידה" – בית ליצירה ותיאטרון וקונסרבטוריון – מרכז המוזיקה. במקביל מגבשת העירייה תוכנית ליצירת קהילה במרכז העיר, אזור שעל פי ממצאי סקר "אקו קהילה" מתאפיין במעורבות נמוכה של התושב.
"בשנים האחרונות הולך ונפוץ המונח 'עירוב שימושים' (Mixed-use), בהקשר של קהילתיות בעיר. אם מטרתנו לייצר עניין במקום מוגדר, צריכות להיות בו אפשרויות מגוונות. אנחנו סימנו את מרכז העיר כמקום שניתן לעשות בו שופינג, להכיר אנשים, לקרוא, לעבוד עם מחשב, לשתות קפה ועוד. ככל שיהיו למרכז העיר יותר שימושים, האוכלוסייה בו תהיה יותר מגוונת והוא יהיה אטרקטיבי ומעניין", אומר חרלפ.
"עיר תוססת ופעילה, היא עיר שיש בה חוסן קהילתי, עיר דינאמית ומתפתחת המציעה מנעד רחב של אפשרויות קיום למגוון אוכלוסיות. ולא פחות חשוב מזה, תושביה שותפים ליצירה ולפיתוח של העיר", מסכם חרלפ ומסביר: "לנו חשוב לפתח קשב רב כלפי התושב, לפעול לקידום מנהיגות מקומית, ובעיקר לראות בתושבי העיר שותפים לדרך תוך ראייה עירונית כוללת – המאפשרת שיח רב-מגזרי, רב-מקצועי ובין-תחומי שתכליתה לספק מענה להיבטים של קיימות, עוני, בריאות, קורונה, דאגה לניצולי שואה, מענה לתשושי נפש, וכן מרכזי תעסוקה לבוגרים בעלי תפקוד נמוך, חוגים לכל ילד וכמובן לחתור להפוך לעיר נגישה לאנשים עם מוגבלות".
בשיתוף עיריית הרצליה
