המספרים לא תמיד משקפים את התמונה במלואה: על אף שהן מהוות פחות מ-3% משטח כדור הארץ כולו, בערים גדולות בעולם קיים ריכוז גבוה של תעשייה, שימוש מוגבר באנרגיה וריכוז גבוה של אוכלוסייה – ואלו טומנים בחובם פוטנציאל להידרדרות סביבתית. כך קורה שטביעות הרגל של ערים גדולות בעולם חוצות את הגבולות האורבניים, וכיום יש פחות ופחות אזורים בעולם שאינם תחת השפעת הדינמיקה של הערים. בעשור האחרון, ערים רבות ברחבי העולם התגייסו למאבק העולמי במשבר האקלים על ידי יצירת תוכניות מקומיות, ובכך הפכו לשחקניות מפתח ומניעות מרכזיות של השינוי הסביבתי.
בשורה אחת עם ערים מרכזיות אלו, מבקשת העיר הרצליה להיות מובילה בשמירה על הקיימות ואיכות הסביבה. כבר בשנת 2008, הצטרפה העיר לאמנות פורום ה-15 לצמצום פליטות וזיהום אוויר, ומהווה חלוצה בתחום צמצום שימוש בפלסטיק ואימוץ תקן דירוג אנרגטי. העירייה מפעילה כיום סדרה מסועפת של פעילויות ותוכניות עירוניות שיממשו את חזון הקיימות: רכבים שיתופיים
ושאטלים, תחבורה ציבורית ורכבים חשמליים, שבילי אופניים ברחבי העיר, אופניים שיתופיים, הקמת ריאות ירוקות בצורת פארקים ענקיים וגינות ציבוריות רבות, הצבת קומפוסטים לפסולת אורגנית ועוד.
"כחלק מהיותנו עיר גדולה, אנחנו מבינים את ההשפעה השלילית על פליטת גזי החממה, ועושים את המאמץ העירוני, מבחינת האוכלוסייה ועובדי העירייה כדי להפחית את הפליטה", מעיד אהוד לזר, מנכ"ל עיריית הרצליה. "בכל תוכניות העירייה, כבר מ-2022, יש הרבה מאוד דגש על המאמץ לסייע לעולם להפחית כמה שיותר את הפליטות, ולאפשר תעשייה מקומית דלת פחמן וחסכונית במשאבים".
לדבריו, "אנחנו רואים את עצמנו כעיר ירוקה ובת קיימא, עיר חוף שרוצה להמשיך וליהנות מאותם משאבי טבע וסביבה לאורך זמן. לכן, אנחנו מייצרים בנייה ירוקה, ופיתוח עירוני תומך שינויים אקלימיים".
ממשרדי העירייה ועד חופי הים: עיר ללא פלסטיק
אחת המשימות העיקריות העומדות בפני העיר, היא התמודדות עם פסולת הפלסטיק. עקב משקלו הקל ועלותו הזולה, הפך הפלסטיק לחומר הגלם השכיח ביותר בתעשייה מאז המצאתו בתחילת המאה ה-20. הוא נמצא כמעט בכל מקום ונראה כיום כחלק בלתי נפרד מחיינו. אך ההשלכות החמורות של שימוש בפלסטיק כבר ידועות וברורות - בין אם מדובר בתהליך הייצור המזהם, הסכנות הבריאותיות או הקושי העצום להיפטר ממנו, ברור שעלינו להפחית את השימוש בפלסטיק החד-פעמי בהקדם.
עיריית הרצליה הייתה הראשונה בישראל להצטרף למגמה העולמית של צמצום השימוש במוצרים חד-פעמיים, אל מול הנתון המטריד לפיו בישראל צריכת הכלים החד-פעמיים היא מהגבוהות בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה. כך, כבר בשנת 2018 השיקה העירייה, בשיתוף עמותת "צלול", מהלך ייחודי במסגרתו הופחת השימוש בפלסטיק במשרדי העירייה, מערכת החינוך המקומית, מוסדות הציבור, חופי העיר ועוד. בנוסף, בשנת 2020, עבר במועצת העיר תיקון לחוק העזר העירוני, האוסר על הכנסת כלים חד-פעמיים לחופים המקומיים. הפעולות לא עוצרות באיסורים בלבד: העירייה השיקה את תו "נקי מחד פעמי", לפיו בתי
עסק באזור חופי הים יכולים להצטרף למאבק בשימוש בכלים חד-פעמיים, על בסיס קריטריונים קבועים מראש.
מצידו השני של החוף, עומד אזור התעשייה של הרצליה. ביחס לאזור זה, בעירייה עובדים על יצירת רובע עירוני תוסס, שהצורך ברכב פרטי – המייצר התנהלות מזהמת – תהיה מצומצמת ביותר. בנוסף, מתכננים להפוך את האזור מתעסוקה בלבד לאזור משולב עם מגורים, מה שיעודד מסחר ירוק יותר. "שילוב ההיבט התעשייתי עם המגורים, במקביל ליצירת רגולציה מגבילה, מייצר התנהלות סביבתית נכונה", מסביר לזר. "אזור שמאפשר מגורים, בילוי, צרכים ציבוריים, תעסוקה ומסחר במקביל, עשוי לפתור בעיות בהיבטים תחבורתיים, קהילתיים וסביבתיים כאחד", הוא אומר.
עם הפנים לעתיד"הרצליה 2030"
בימים אלה נבנית תוכנית היערכות והתמודדות עם משבר האקלים "הרצליה 2030". מטרת תוכנית זו, הנכתבת בשילוב אגפי העירייה השונים, להכין את העיר לקראת האתגרים הצפויים כתוצאה מעליית הטמפרטורות הצפויה וכן להפחית טביעת הרגל האקולוגית העירונית. "בבסיס התוכנית יש שני אלמנטים עיקריים – הראשון, הניסיון שלנו כעיר להפחית את פליטת גזי החממה, והשני – היערכות למצבי חירום אקלימיים, כמו למשל אירועי חום קיצוניים, שריפות או רעידות אדמה, ובנייה של חוסן קהילתי להתמודדות עם אותן התופעות", מספר לזר.
על מנת להגשים את תשעת פרקי התוכנית בכל היבטיה, בעירייה נוטעים עצים, משלבים צירי הליכה ירוקים ומוסיפים הצללה טבעית. על מנת להבין לעומק את הצרכים השונים בעיר, עושים בעירייה שימוש במערכות ביג דאטה, אשר מציגות מידע אקלימי על ההתרחשויות בעיר: "החיישנים והמצלמות אוספים מידע לגבי, למשל, אזורים שבהם יש יותר הולכי רגל, ומחפשים להקל על ההולכים בהיבטים שונים, בין השאר על ידי
הוספת הצללה באזורים פתוחים. בנוסף, אנחנו מנסים לבחון כיצד להעצים פעילות אורבנית במקומות בהם הפליטה של רכבים גבוהה, מטמיעים מערכות לניהול חכם של צריכת אנרגיה בתוך מבני ציבור, ועוד".
המטרה, לפי לזר, היא לסמן תתי-יעדים לשנת היעד 2030, ולנסות לצמצם את הצריכה, כאשר בכל אחד מפרקי התוכנית קיימים מדדים שונים לבחינת הצלחת העמידה ביעדים. "התוכנית נבנתה בשיתוף פעולה עם גורמים רבים בקהילה, בעירייה, במשרדי הממשלה ובאקדמיה, וניתן לראות אותה כבר כעת בכל משרדי העירייה – החל מהתפעול השוטף, דרך הטכנולוגיה והמבנים, כולם משקפים את התוכנית הרב שנתית בתוך העבודה היום
יומית שלהם".
אחד משיאי התוכנית מתגלם כבר בימים אלו במבנה ציבורי חדש, שהוא מרכז חדשני ופורץ דרך בארץ לחקר שינויי האקלים, בשם "מרכז המחר". בחזון העירייה, המרכז יהווה מוקד תרבותי וקהילתי ברמה העירונית, הלאומית והבינלאומית. במרכז תוקם תשתית פיתוח טכנולוגית, עסקית ומחקרית בנושאי אקלים, וכן פעילויות תרבותיות, חינוכיות וקהילתיות עבור תושבי העיר, במטרה לספק כלים וידע כיצד נכון להתמודד עם אתגרי האקלים השונים. המרכז יארח אירועי תרבות ואמנות אקלימיים, מרכז ייעוץ ירוק למשפחה, מיזמי אקלים קהילתיים, קומות מסחר המותאמות לקונספט הסביבתי, טבע עירוני, מטה הסברה ועוד.
הבשורה הגדולה במרכז העירוני החדש היא פונקציות המחקר והפיתוח בנושא האקלים, שיהוו עבור עיריית הרצליה את הבסיס לחינוך התושבים למחשבה ירוקה ובת קיימא, ושיתופם בקבלת החלטות למדיניות אקלים שאפתנית ומכילה: "החשיבות הגבוהה ביותר היא רתימת התושבים למאבק, שתתאפשר תוך תרומה למחקר הישראלי בתחום משבר האקלים. כעיר חוף שעשויה להיות מושפעת באופן ישיר מנזקי האקלים, אנחנו נייצר מחקר מוניציפלי, מרכז יזמות ומרכז ייעוץ לעסקים, אינטגרציה של עולמות המחקר והאקדמיה עם הידע הציבורי והקהילתי – ונשלב ידיים לפעולה אקטיבית לטובת עתיד ירוק יותר לכולנו", מסכם לזר.
בשיתוף עיריית הרצליה
