המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי ממוקמת בבאר שבע, אולם שמה יצא למרחוק והיא בעלת מוניטין בקנה מידה ארצי ואפילו עולמי. היא מנהלת קשרים ענפים עם תוכניות חינוך והוראה ברחבי אירופה, שמציבים אותה על המפה העולמית. התפיסה שאותה מוביל הנשיא פרופ' אריה רטנר היא "מכללה שפועלת בהקשר", כלומר היא אינה מנותקת מהמרחב הגיאוגרפי, החברתי והסוציו-אקונומי שבו היא פועלת, ודווקא בשל מיקומה בפריפריה, היא זקוקה לכוחות ההוראה הטובים ביותר.
"תוכניות ההוראה שלנו מכוונות להתייחסות אל מגוון והכלה", מסביר פרופ' רטנר. "כשהאוכלוסייה בכיתה מגוונת מבחינה לאומית, אתנית וסוציו-אקונומית, המורה צריך לדעת להכיל את השוני ולהתייחס לכולם על פי הצרכים והמאפיינים שלהם.
גם לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה שוקדים במכללת קיי על פדגוגיה שמבוססת על מגוון והכלה, כדי שלכל מורה שנכנס לכיתה יהיו הכלים הפדגוגיים הטובים והמעודכנים ביותר להתייחסות לאוכלוסייה מגוונת.
"זהו אחד מהדגלים החשובים ביותר שאנו מרימים, ואינני יודע אם יש מכללות שעושות זאת, על אחת כמה וכמה תוך כדי התנסות מעשית, משום שאוכלוסיית הסטודנטים שלנו מגוונת", אומר פרופסור רטנר.
זו הסיבה שכבר בתהליכי ההכשרה ובתוכניות האקדמיות משולבות תפיסות עולם אלה. מורות ומורים חדשים שיוצאים מהמכללה לתוך החממות היישוביות והאחרות שבהן הם עוברים את תהליכי הקליטה למקצוע, זוכים לליווי צמוד וגב תומך שמתחיל כבר בשנה הרביעית, היא שנת ההתנסות.
אקדמיה של שפות
לצד החזון הפדגוגי שאותו מוביל פרופ' רטנר, משלבות תוכניות הלימודים את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, אותן הוא מכנה "האקדמיה של המחר". "לא נסתפק בכך שמורים יידעו ללחוץ על כפתור כדי להפעיל זום או אמצעי טכנולוגי אחר, אלא נשאף שיידעו כיצד להפיק מהם את המרב. אם חלילה נחזור לתרחישי מגפה או מצב ביטחוני שידרשו הוראה מרחוק, המורים שלנו לא יצליחו רק לראות את התלמידים, אלא גם יעשו שימוש נכון בכל הכלים העומדים לרשותם. לכן בתוכניות הלימוד שלנו מוקדשת תשומת לב רבה לפיתוח טכנולוגיות שונות שניתן לשלב בכלי ההוראה מרחוק".
יש לך דוגמה לכך?
"דוגמה שמקרבת אותנו לטכנולוגיות המתקדמות ביותר, היא סיור שאנחנו מארגנים לאנשי הנהלה ואנשים המופקדים על תוכניות לימוד, לחברה שעוסקת במציאות רבודה. אנחנו מעוניינים להכניס התנסות כיתתית בית ספרית או של הורה-מורה לתוך עולם המציאות הרבודה, ואם אכן ניתן להבנות זאת, נטמיע אותה כחלק מתהלכי ההוראה. סטודנטים ירכיבו משקפיים ויהיו בתוך כיתה או בשיחה מול מורה, הורה וסביבות רלוונטיות אחרות כמו חדר מורים".
ציינת את המונח "מכללה בהקשר". אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמכללה נטועה בדרום.
"אכן, האוכלוסייה באזור היא בדואית בחלקה ובכוונתנו לשלב אותה. אינני רוצה לראות כיתות נפרדות, אלא כיתות שבהן לומדים יחד, בלי קשר לחברה ותרבות, סטודנטים מהמגזר הערבי והיהודי. אני מצפה שיכירו היטב זה את זה ויפיקו יחד את המיטב מהתוכניות האקדמיות שלנו כדי שיוכלו לקחת מהן את מה שאפשר להמשך דרכם. הגיע הזמן גם שמורים מהמגזר הערבי יוכלו להתקבל להוראה במגזר היהודי".
בהקשר זה מעלה פרופ' רטנר את מכשול השפה, שכן לדבריו בשל הרקע ממנו הם באים, לחלק גדול מהסטודנטים מהמגזר הבדואי יש רמת עברית נמוכה ולעיתים אפילו רמת ערבית נמוכה. "שאיפתי היא ליצור אקדמיה של שפות, שבה רגע לפני הכניסה לתוכנית הלימודים, הם יעברו הכשרה לדיבור רהוט ויוכלו ליהנות מחוויית הלימוד ביחד. אלו הם דברים שאני רוצה שיקרו כבר בזמן הקרוב ולכן אנו שוקדים עליהם בימים אלה".
מעל 80 אחוז מהסטודנטים שמגיעים מהמגזר היהודי או הבדואי משתלבים בתחום ההוראה, הן בדרום והן במרכז.
מהי ההשפעה של המכללה על מערכת החינוך במגזר הבדואי?
"ההשפעה היא ראשית מעצם העובדה שאתה מוציא מהחברה הבדואית אנשים שבאים ללמוד כאן וחושף אותם לאקדמיה, לקידמה ולעובדה שיש עולמות מחוץ לחברה הבדואית המסורתית. הם חוזרים אחר כך לכיתה או לחדר מורים בבית ספר בחברה הבדואית, ואני מאמין שהם מביאים איתם מסרים של קידמה, שוויון ורב תרבותיות, ובכך יש השפעה עצומה. חלומי הוא שמורים מהחברה הערבית והבדואית ילמדו בבתי ספר יהודים, ושהמחסום בין יהודים, בדואים ומוסלמים יישבר והתרבויות ייטמעו זו בזו. גם אני, כמי שקרוב לעולם המוזיקה, התחלתי לעבוד כבר מיום הגעתי על הקמת מקהלה משותפת שתביא מסר שאפשר לעמוד יחד על במה וליהנות מתרבות מוזיקלית משותפת של שתי החברות".
בעתיד: הייטק וטכנולוגיה
מכללת קיי היא אחת המכללות שעוסקות בחינוך והוראה בלבד, מתוקצבות ממשרד החינוך ואינן חלק מקבוצת המכללות הציבוריות תחת חסות המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) והות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב). "כבר 12 שנים מונחת על השולחן סוגיה שעוסקת במעבר של המכללות לחינוך והוראה למל"ג ולות"ת, נושא שמעיב על התפתחות המכללה", מציין פרופ' רטנר. "מכללת קיי היא אחת מארבע המכללות הגדולות והטובות בתחום החינוך וההוראה, והמעבר שלה יאפשר התפתחות כמו כל מכללה ציבורית אחרת במדינה, לקבל הסמכה לתוכניות נוספות במדעי החברה, למקצועות תומכי הוראה, לטיפולים ומקצועות שמורים יעסקו בהם לצד תפקיד המורה".
מה הייחוד של המכללה?
"יש לה ייחודיות שלא קיימת אצל אף מכללה בארץ - אנחנו לא רק מדברים על רב תרבויות אלא חיים אותה עם סגל וסטודנטים מהמגזר הבדואי ומהחברה היהודית, ואת זה מכניסים לכיתות ולמערכות היחסים. אם נתפתח במקומות נוספים, יגיעו סטודנטים נוספים. לא כולם מתקבלים רק לאוניברסיטאות ומי שפניו מועדות למכללה, נוכל לקלוט אותו פיזית עם התשתית המתאימה".
אילו חידושים נוספים נמצאים על הפרק?
"המכללה מאוד ותיקה וחלקה הוקם בשנות החמישים כסמינר למורים, כשרצו לפתח את הדרום. לצד מבנים מודרניים ומתקדמים, יש מבנים ישנים מאוד שהגיע הזמן לשפץ ולרענן, ובקרוב אנחנו מתכוונים להיכנס לתוכנית פיתוח ובינוי של המכללה. בהיבט הטכנולוגי אני מעוניין להוסיף למערכת המקצועות הנלמדים גם מקצועות הקשורים לעולם הטכנולוגיה וההייטק. הגשנו למועצה להשכלה גבוהה תוכנית מצוינת בתחום הוראת STEM (Science, Technology Engineering ו-Mathematics). תלמיד שניצב בפני בעיה יוכל להתמודד איתה באמצעות ידע וכישורים מעולם המדעים, המתמטיקה ההנדסה ועולמות טכנולוגיים נוספים. נרצה להכשיר מורים ומורות בתחום הוראת ה- STEMכדי שיוכלו להטמיע אותו בבתי ספר ולנהל מעבדות שמתבססות על הוראה אינטגרטיבית במספר תחומים מדעיים. כולי תקווה שהמועצה להשכלה גבוהה תאשר בקרוב התוכנית ונפתח אותה לרישום וקבלה בתשפ"ד".
ליהנות משני העולמות
פרופ' אריה רטנר, איש אקדמיה בעל ותק של 40 שנה, הגיע למכללת קיי מעולם הסוציולוגיה, הקרימינולוגיה והמשפט הפלילי באוניברסיטת חיפה. הוא איש מחקר אמפירי שמשתמש בכלים סטטיסטיים ובעיבוד נתונים כדי לבסס ממצאים. "המחקר באקדמיה הוא ענף חשוב מאוד והייתי רוצה לראות את הסגל האקדמי מפתח פרויקטים של מחקר, עובד עליהם במשותף ומפרסם את המחקרים בכתבי עת מובילים. זוהי מהותה של האקדמיה, שעל ברכי תפיסה זו צמחתי וניהלתי את עצמי במשך כל השנים עם מחקרים הקשורים לחברה הישראלית, מגמות של אלימות וניתוח של מערכות חוק ומשפט בארץ ובעולם, והן אלה שעיצבו את עולמי".
לסיום, כיצד אתה מתייחס למצבם של המורים בארץ?
"מצבם עגום, ואני יכול להעיד על כך מהפן האישי. אשתי, אהובה רטנר, היא אשת חינוך מיוחד בעלת תואר שני שעסקה בתחום מעל 30 שנה בנוף הגליל. נחשפתי למצבים שבהם מורים לוקחים איתם את העבודה הביתה, משקיעים באבחונים להתאמת תלמידים ובהכנת מערכי הוראה למסגרות השונות, והתגמול על כך נמוך ביותר ומביש. עניין השכר הוא אחד הדברים המרכזיים שיכולים לשפר את מעמדו של המורה. אין סיבה שאנשים טובים לא יוכלו לפצל משרה - אחת בתחום ההייטק ושנייה בתחום ההוראה, ולהשתכר אותו דבר. מערכת החינוך תתעשר מכך והאנשים עצמם יוכלו לחיות ממשכורת מכבדת. יש אנשים טובים שמעוניינים לתרום לעולם ההוראה וישמחו להזדמנויות של חצאי משרה שמרכיבות משרה מלאה, מכובדת ומפרנסת, וליהנות משני העולמות. אנו עדיין רחוקים משם, אבל אני מקווה שמי שמובילים את המאבק לשינוי תדמית ושכר המורה, יצליחו בכך".
בשיתוף מכללת קיי
