אלו היו שנתיים עמוסות במיוחד עבור הצוותים הרפואיים ברחבי הארץ. בצפון, בדרום ובמרכז – כלל בתי החולים במדינת ישראל מצאו את עצמם מגויסים למלחמה בנגיף הקורונה. "לא היו תוכניות מגירה למקרה של מגפה עולמית מהסוג הזה", מספר בראיון חזי לוי – שמכהן מאז שנת 2012 כמנכ"ל בית החולים ברזילי באשקלון, למעט תקופה של כשנה שבה שימש מנכ"ל משרד הבריאות.
"בית החולים ברזילי תמיד ערוך למצבי חירום – אבל למצבי חירום מסוג מלחמה", הוא אומר. "עם זאת, כבר בחודשי המגפה הראשונים הפכנו לבית החולים השני בארץ שמקיים יכולת קליטת חולי קורונה. אנחנו מדברים כאן על השבועות הראשונים של הקורונה בארץ. נענינו לבקשת משרד הבריאות להיות בית החולים שיקים מחלקת אשפוז חולי קורונה לתושבי הדרום. מהר מאוד הבנו את סכנת ההיחשפות לחולים ואת הצורך למגן את הצוותים הרפואיים – ודאגנו להקים בצורה יצירתית מחלקה עם 36 מיטות ועמדות שליטה ובקרה מרחוק".
מאז עברו הרבה מים מתחת לגשר – אבל הקורונה עדיין איתנו. בבית החולים ברזילי עדיין פועלים במתכונת חירום?
"במהלך גל האומיקרון הסבנו ארבע מחלקות מבוגרים למחלקות קורונה – והקצינו אגפים במחלקת ילדים ויולדות לטיפול בקורונה. הדבר הזה מגיע על חשבון מחלקות פנימיות בבית החולים – מה שיצר מצוקה רבה בכל הקשור לאשפוז חולים בפנימית. כמובן שמטבע הדברים אשפוז כזה, שבתוכו חולי קורונה קשים ומונשמים, כולל טיפול נמרץ, גורם לתפקוד תת-אופטימלי של המחלקות. בחורף האחרון ראינו כמויות אדירות של מטופלים. בית החולים היה מוצף, עמוס, סבל מירידה בכוח האדם – וזאת תוך התמודדות עם תחלואה רבה של קורונה, שפעת ומחלות חורף אחרות".
כרגע מדדי התחלואה נמוכים יחסית. האם הגיע הזמן להתחיל לחיות לצד הנגיף?
"אני לא יודע כיצד ייראה סוף המגפה. צריך לזכור שמחלה כזאת מתאפיינת גם בווריאנטים. לחיות לצד הקורונה זה להגדיל את ההתחסנות, למגן את האוכלוסייה המבוגרת – ולשאוף לקיים את הכלכלה, הלימודים והחיים ככל הניתן. כרגע המהלכים המרכזיים צריכים להתמקד בהורדה של היקף התחלואה ועוצמתה בעזרת חיסונים – וכמובן להמשיך להכין את בתי החולים והקהילה להתמודד עם גלים גדולים כמו האומיקרון".
ביוני 2020 נקראת להחליף את משה בר סימן טוב בתור מנכ"ל משרד הבריאות – תפקיד שבו כיהנת עד יולי 2021. אחרי שנה כל כך מאתגרת בתפקיד, בחרת לחזור לבית החולים ברזילי."אני מרוצה מכל עיסוק בבריאות האדם ובמערכת הבריאות בארץ. קיבלתי את תפקיד מנכ"ל משרד הבריאות בחרדת קודש – ואני מאוד שמח על כל מה שעשיתי ועל התרומה שלי להתמודדות עם הנגיף. הייתי מאדריכלי מבצע החיסון לצד הרבה שותפים מצוינים ברמה הממשלתית – משר הבריאות (לרבות רוה"מ וראש המל"ל), דרך משרדים נוספים ועד לקופות החולים הנהדרות.
"גם בחזרה לבית החולים ברזילי הרגשתי אושר לחזור הביתה, לזרועות האוהבות והמחבקות של הצוות הנהדר שלנו בברזילי. אני ממשיך לעשות את העבודה עם אהבה, שמחה וסיפוק. כבר עכשיו אנחנו מובילים שמונה מיזמים חדשים בו-זמנית. זה דבר עצום שיהפוך את בית החולים לחדיש וממוגן יותר. מבחינתי, זו זכות גדולה לעמוד בראש בית חולים עם צוות מדהים. אין מאושר ממני".
נערכים לעתיד
בהובלתו של לוי, בית החולים ברזילי מיצב את עצמו בשנים האחרונות כבית חולים מתקדם וטכנולוגי. "מילת המפתח היום היא חדשנות", הוא אומר. "יש לנו חדשנות בכל המחלקות – ואנחנו שמים דגש מיוחד על רפואה מרחוק, טכנולוגיות דיגיטליות לקיצור תהליכים רפואיים וביורוקרטיים וגם רפואה מונעת. יש לנו כלים שמאפשרים לנו לבדוק את התפקוד הכלייתי של חולים בצורה מרוחקת. זה מהפך עצום שבו אנחנו מגייסים אמצעי אבחנה שלא היו בעבר. כלים מתחום הגנטיקה והפתולוגיה משפרים מאוד את איכות האבחנה. הקמנו מנהלת שלמה שעוסקת בטכנולוגיה חדשנית – מבחינתנו זו מטרה מרכזית".
מה בנוגע לפערים בתחום הרפואה בין הפריפריה למרכז. עדיין יש פער באיכות הטיפול שיקבלו תושבים בעוטף עזה לעומת תושבי תל אביב?
"הפריפריה סובלת ללא ספק מפערים בכמויות כוח האדם ואיכותו וגם במכשור. אנחנו נדרשים להרבה מאוד תרומות מבחוץ. בלי התרומות הללו, בית החולים לא היה נראה כמו שהוא נראה היום. באזור שלנו נמצאת אוכלוסייה קשישה גדולה מאוד, אבל אין מספיק תקציב לרפואה מונעת נכונה. אנחנו ללא ספק מתמודדים עם רמת רפואה פחות טובה מאשר במרכז. זה מתבטא במספר המיטות, בכוח האדם הרפואי והסיעודי וגם בטכנולוגיות. תוחלת החיים בפריפריה נמוכה יותר מאשר במרכז, ואנחנו רואים שהתחלואה גבוהה יותר מאשר במרכז. אפילו תמותת התינוקות באזורי הפריפריה גבוהה יותר".
בבית החולים ברזילי חיים גם בצל אתגר נוסף שנוכח פחות במרכז: איום הטילים.
"בית החולים מקפיד להיות ערוך ומתורגל לכל איום ביטחוני. יש לנו גוף שלם שמתעסק בחירום. יש לנו פק"ל מלא שנועד להקטין את הכאוס: בשעת חירום כל אחד יודע מה הוא אמור לעשות. אני מגיע מהצבא, השתתפתי במלחמות ובניהול של אירועים ביטחוניים - ולכן בנינו פה חמ"ל שעובד כמו חמ"ל צבאי. אנחנו מקפידים על אימונים של צוותי בית החולים: יש סדר פעולות שהופך את בית החולים לממוגן לגמרי בתוך שבע שעות. אנחנו יודעים גם לאבחן בעזרת הגורמים הביטחוניים מתי הזמן להתחיל לערוך את בית החולים אחרת – אפילו לפני שנורה הטיל הראשון. אנחנו ממשיכים להוביל מיזמים טכנולוגיים שיגבירו את רמת המיגון בכלים חדשניים".
אתגר נוסף שנובע מהאיומים הביטחוניים – במיוחד לאחר שנתיים של קורונה – הוא שחיקה של הצוותים הרפואיים.
"אסור לנו לשכוח את צוותי בית החולים. האירועים שקורים בשנתיים האחרונות – מהאומיקרון וגלי הקורונה ועד למבצע שומר החומות – גובים מחיר מהעובדים. אחד הדברים הראשונים שעשיתי עם חזרתי לבית החולים זה הקמה של צוות שיטפל בנושא השחיקה. פרסמנו מספרי חירום שזמינים גם בצורה אנונימית, לימדנו אחים ורופאים איך לזהות מצוקה ולטפל בה ופתחנו מסדרונות שיח בסיוע השירות הפסיכולוגי, הסוציאלי והפסיכיאטרי.
"אנחנו מכירים את האתגרים הללו שנים רבות בגלל הירי מעזה, אנחנו מורגלים להיות עם הצוות – ואני באופן אישי הקפדתי תמיד להיות עם הצוות בבית החולים, לשמוע אותם ולעודד. זה עניין מהותי: להיות עם העובדים כל הזמן. זו מנהיגות ברגעי משבר – לצ'פר אותם, להיות קשוב ועירני למה שעובר עליהם – ולטפל במצוקות מיד כשמזהים אותן".
איך נראה החזון של בית החולים לעתיד?
"כשהגעתי לבית החולים ברזילי בשנת 2012 הוא היה מאוד מיושן וסבל מדעת קהל נוראית בעיר אשקלון. ראינו חוסר רצון של רופאים להגיע לברזילי, פער עצום בטכנולוגיות – ולמעשה בכל הפרמטרים. מאז הצלחנו לחולל מהפכה באיכות השירות לתושבים באזורנו. הפכנו את בית החולים למודרני מקצה לקצה. קיבלנו החלטה מודעת לשים את העובד במרכז – ולדאוג לצרכים של הצוותים שלנו. הצלחנו לייצר תלכיד עובדים עם אור בעיניים – עובדים שמכירים את בית החולים ואוהבים אותו. הבנו מההתחלה שזו הדרך היחידה לקרב את בית החולים ברזילי לקהל.
“לאחרונה סיימנו לבנות בניין חדש וענקי – שמהווה למעשה בית חולים תת–קרקעי עם 300 מיטות. בנינו חדר מיון מהיפים והממוגנים בארץ – אנשים באים מכל העולם כדי לראות אותו בפעולה. כעת אנחנו מכשירים את בית החולים להיות מודרני לגמרי גם ברמת המלונאות החדשה: לא עוד קסרקטינים שמזכירים את צבא המנדט הבריטי.
"מעבר לכך, אנחנו מכינים את עצמנו לשינוי דמוגרפי. האוכלוסייה מזדקנת והופכת חולה יותר. אנחנו עוסקים בצרכים הללו גם מול משרד האוצר – שלצערי עדיין לא ממהר לפעול כדי לעזור לבית החולים להיערך לשינוי הדמוגרפי. קנינו טכנולוגיות חדשות כמו מכשירי צנתור, רנטגן ו-MRI חדשים. לראשונה זה 11 שנים – אנחנו משיקים מכשיר MRI חדש.
"בית החולים ברזילי משרת היום את 160,000 תושבי אשקלון – ובעוד כמה שנים נגיע ליותר מ-200,000. אנחנו מכינים את עצמנו בתשתיות, בטכנולוגיה ובתהליכים לשיפור האיכות, הבטיחות וניהול הסיכונים – כדי להיערך לעתיד".
בשיתוף בית החולים ברזילי
