חיפוש

עו"ד עמוס אלגלי: "אפשר לפרק שותפות בלי לפרק את העסק"

בעל שליטה שמטשטש מידע פיננסי משותפיו או תפיסות עולם שונות שמתפתחות למאבק עקרוני — הם רק חלק מתופעות הלוואי שמתרחשות בתאגידים ומתגלגלות לבתי המשפט. עו"ד עמוס אלגלי מסביר איך ניתן לצמצם נזקים ולצאת משותפות במינימום פגיעה

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
002368
002368
צילום: shutterstock
גלית בן חמו, בשיתוף 
עו"ד עמוס אלגלי
תוכן שיווקי

תפנית חדה בתכולת כיסו של משקיע פסיבי התרחשה לאחר תהליך ממושך וקפדני מאחורי הקלעים ובבית המשפט. זאת לאחר שבמשך שנים לא זכה המשקיע, שותף בחברה, לקצור את פירות הדיבידנדים המובטחים מהשקעתו. השורה התחתונה הסתכמה בהשבת מיליוני שקלים לכיסו. "כחלק מהפעולות תבענו גילוי של חשבונות החברה, וחשפנו את היקף העסקאות שביצע בעל השליטה מאחורי גבו של השותף הפסיבי, ושנעשו כנגד אינטרס החברה ולטובתו האישי של בעל השליטה, כשאף אחד מהשותפים הפסיביים לא היה יכול לדעת עליהם", מסביר עו"ד אלגלי, שליווה את המקרה. "הבאנו את השותפות הזו לפירוק, כשהלקוח שלנו זכה בדיבידנדים רטרואקטיבית ארבע שנים אחורה. בנוסף, הוא מכר את המניות לחברה חזרה, וקיבל תמורתן שווי ריאלי ולא את שווי העלות שבה קנה אותן".

002366
002366
עו"ד עמוס אלגלי
עו"ד עמוס אלגלי

עו"ד עמוס אלגלי, בעלים ושותף מייסד במשרד עורכי הדין אלגלי, ויצמן ושות', מלווה את הפעילויות המסחריות בתאגידים שיש בהם יותר מבעל מניות אחד, בהיבט משפטי ובדגש על התנהלות בין שותפים, סכסוכים משפטיים, תביעות בין בעלי מניות ובמידת הצורך ייצוג בבתי המשפט השונים. "המסר שאני משריש בלקוחותיי שחושבים להקים שותפות או להשקיע בתאגיד קיים, הוא שלא יעשו צעד בלי עורך דין מנוסה מטעמם שיתווה מסגרת הסכמית שתמנע את הקריסה של החברה בהמשך". לצד זה, הוא מדגיש שבמקרה שבכל זאת לא נעשה הסכם בתחילת הדרך והסכסוך החל להתהוות, לא צריך לאבד תקווה, כי גם בשלבים המכריעים ניתן עדיין לתקן. "המומחיות שלנו במצבים כאלה היא להוביל לפירוק השותפות בלי לפרק את העסק".

לא לוותר על ייעוץ

מניסיונו ארוך השנים בזירה התאגידית צבר עו"ד אלגלי תובנות על ה"בורות" מהם חשוב ששותפים ומשקיעים יתרחקו. "הרבה פעמים צומח העסק מחבֵרוּת ארוכת שנים או קשר משפחתי. זה עובד טוב עד שמגיעים לשלב שכבר לא ברור מי מנהל את העניינים וכפועל יוצא אין חלוקת אחריות - כולם עושים הכל, ותוך כדי גם דורכים אחד על הבהונות של השני. המצב הזה מוביל לוויכוחים, כשכל אחד מתבצר בעמדה של הגדרת התפקיד כפי שהוא רואה אותה, והבעיה המרכזית היא שדבר מזה לא מעוגן בהסכם מסודר שמגדיר היטב את גבולות הגזרה ותחומי האחריות של כל בעל מניות ושותף בחברה".

עו"ד אלגלי מציין מרכיב מהותי נוסף - העדר מנגנון לקבלת החלטות. "כשאין הגדרה כזו בהסכם נוצרת תקיעות, כי לא ברור איך לקבל עובדים, כמה לשלם להם, על איזה רקע מגישים בקשה למימון ובאילו תנאים. אין מתווה לגבי ההחלטה האם למכור את החברה או למכור מניות ובאילו מצבים לקנות חברה מתחרה. הבעיה מחריפה כשאחד השותפים אקטיבי ודוגל בצמיחה ובלקיחת סיכונים, בעוד השני מעדיף ללכת על בטוח. אבל אם השותף האקטיבי מחזיק באחוז גדול מהמניות הוא מניע את ההחלטות בדרכו והשותף השמרן נגרר אחריו מחוסר ברירה. כשיש הסכם בין השותפים - הסכם מייסדים שמכתיב מראש את מנגנון קבלת ההחלטות - ניתן להסדיר שהחלטות מהותיות יתקבלו פה אחד, ולא על בסיס דעת הרוב, כאשר אם לא תהיה הסכמה ביניהם ההחלטה לא תצא לדרך".

במקרה של משקיע חיצוני שרוכש מניות בתאגיד קיים, הוא מתריע מפני תרחיש קלאסי נפוץ – משקיעים שלא דואגים לאינטרסים שלהם בהסכם מקדים, טרם רכישת המניות. "טיפלנו בכמה וכמה מקרים כאלה", הוא מספר. "זה מתחיל לרוב בהצעה שמקבל שכיר ותיק בחברה - בדרך כלל מנהל או עובד שרוצים לשמר - להיכנס כשותף באמצעות רכישת אחוז מניות מסוים נמוך יחסית (כדי להשאיר את בעל המניות הקיים כבעל שליטה). השכיר מבצע בדיקה מסוימת אך לא תמיד מעמיקה ומסתמך על העובדה שראה במו עיניו שמתקיימת פעילות עסקית מוצלחת. הוא קונה את המניות, ובחלוף שלוש שנים מגלה שלא זכה לשום פרי מההשקעה או שהרווח נמוך מאוד בהשוואה לציפייה. במקרים כאלה הרבה מהמשקיעים מוותרים, ומגיעים להסדר כלשהו שמחזיר להם חלק יחסי מההשקעה המקורית, רק כדי לצאת החוצה. אבל זו טעות איומה".

לפרק שותפות, לא את החברה

סביבת ההיכרות הראשונה של עו"ד אלגלי עם הזירה המסחרית החלה בשירותו כקצין בדרגת סרן במחלקת הרכש של משרד הביטחון, שם לקח חלק בעסקאות גדולות שניהלה המחלקה עם גופים חיצוניים. לאחר שסיים את לימודי המשפטים בהצטיינות התמחה בפירמת ליפא מאיר ושות' בתחום הליטיגציה המסחרית. הניסיון שצבר, לדבריו, חידד את היכולת שלו לזהות היכן עלולים להתעורר קשיים, שבסופו של דבר עלולים להוביל לפירוק השותפות בחברה, וכיצד למנוע אותם מבעוד מועד כבר בשלב הראשון.

"אני אומר ללקוחותיי - זה העסק והכסף שלכם, ואם לא תשמרו עליו תאבדו הכל. מטבע הדברים, בכל עסק יש ויכוחים וחוסר הסכמות, אבל כשהעסק מתחיל לקרטע צריך להניף דגל אדום. זה לא אומר שהשלב הבא הוא סגירת העסק, אבל זה הסימן להכניס מיידית איש מקצוע מנוסה שידאג שיוכל לייצג את הספינה ובעזרתו יצלחו השותפים את המשבר".

עו"ד אלגלי מדגיש שני מרכיבים מהותיים לתהליך - זמן ויעילות. "זה קריטי להיעזר בליווי של עורך דין כבר בהינתן האות הראשון לסכסוך. הרבה פעמים בסערת הרגשות נאמרים דברים שעלולים להתהפך ולפגוע בהמשך ביתרון של השותף להשיג את מבוקשו. אחת היכולות הבולטות שלנו היא לסיים סכסוכים במהירות, לרוב בלי להגיע להליכים משפטיים שהעלויות שלהם גבוהות מאוד. יש דרך לצאת מהפירוק בצורה מהירה ויעילה, שלא תפגע בפעילות העסקית של החברה, ותשיג לצד התובע את מלוא הזכויות המגיעות לו.

"לא כדאי להפחית מערכו של ההסכם בתחילת הדרך, ולא להסתמך על המחשבה שזה יעבוד. המציאות מראה אחרת. אבל במקרה שהשותפות כבר מתגלגלת, כדאי להפנות משאבים לעריכת הסכם טוב שמכסה כל פינה בדרך כולל היציאה החוצה".

עו"ד עמוס אלגלי
טלפון: 0535237734
למעבר לאתר >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>

בשיתוף עו"ד עמוס אלגלי

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    צחי ארבוב וברק רוזן

    הטיסה לפריז, הפגישה בהרצליה פיתוח — והאיש שיקבל 800 מיליון שקל

    מיכאל רוכוורגר
    נטע דויטש

    "אני מגיעה ל-30 אלף שקל בחודש, ולא תקועה במשרד בין 9 ל-17"

    מיכל פלטי
    חלי בן נון

    יזמת ההייטק הוותיקה שהמניות שלה נחתכו ב-80%: "לא מוכרת, הן יתאוששו"

    סמי פרץ
    אסי טוכמאייר (מימין) וברק רוזן, בעלי השליטה בישראל קנדה. התנהלותה העסקית של החברה מתאפיינת באגרסיביות יוצאת דופן

    10 מיליארד שקל: מפלצת הנדל"ן החדשה - והתוכניות שלה

    הדר חורש
    אליצור נתניה הפועל ת"א

    בלעדיבלעדי

    עופר ינאי יקבל מיליארד שקל לרכישת שתי חברות; ואיך קפץ שווי נופר ל-6.6 מיליארד?

    מיכאל רוכוורגר
    חייל צה"ל בדרום לבנון ב-2024

    יחידת עילית בצה"ל סידרה לחברה הקטנה כרטיס כניסה. האם היא בדרך לתפנית?